Franz Mark מצגות קלריטה ואפרים

גם של אנשים וגם של בעלי חיים. פרנץ מארק (‏8 בפברואר 1880 - 4 במרץ 1916), צייר גרמני, ממייסדי הפרש הכחול, תנועת האקספרסיוניזם הגרמני שירשה את מקומה של קבוצת "הגשר". מארק שילב ביצירותיו דמיון ומציאות, וברבים מציוריו, למרות הצבעוניות העזה, הוא עוסק במוות, גם של אנשים וגם של בעלי חיים.

Cottages on the Dachau Marsh השאיפה לחזור לטבע פרנץ מארק נולד בגרמניה בשנת 1880. אביו היה צייר נופים בעל סגנון אקדמי שהדריך אותו וליווה אותו בצעדיו הראשונים באמנות. אולם מארק לא התכוון להיות צייר, אלא סיים את חוק לימודיו בתיאולוגיה, ונתכוון ללמוד פילולוגיה בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת מינכן. מגיל צעיר הירבה לקרוא כתבים פילוסופיים, והושפע עמוקות מהרומנטיקנים הגרמניים ומניטשה. בשנת 1900 החל ללמוד באקדמיה של מינכן, באותה שנה שבה למד שם גם קנדינסקי. סגנונו בתקופה מוקדמת זו נראה בבירור בדיוקנאות שצייר . Cottages on the Dachau Marsh

Portrait of the Artist's Mother 1902

בשנת 1903 עשה מארק תקופה ממושכת בפריז, שם התרשם במיוחד מהציור האימפרסיוניסטי. זוהי ראשית דרכו של מארק בחיפושים אחר סגנון משלו שיביע את רחשי ליבו. כיוון שזמן רב לא עלה בידו להגיע לסגנון שישביע את רצונו, שקע מארק יותר ויותר במלנכוליה, עד שבשנת 1906 שטח את דאגתו במכתב לארוסתו, שציירה גם היא: "אה, מדוע סגר בפני הגורל את אמנות הזו!, אין אני יכול עוד לשאת את המחשבה שאני שקוע בציור בלי לצייר את עצמי, משחר ועד דמדומים! האמנות חייבת לשחרר אותי... מפחדי; אני מרגיש לעתים כה תכופות פחד המתעתע בחושי על כך שאני פשוט קיים בעולם הזה... אני נזקק לדבר מה אחר, משהו שונה בתכלית, אך אני יכול לגשש רק לעברו".

Franz Marc - 1904 Staedtische Galerie im Lenbachhaus (Germany) Indersdorf Franz Marc - 1904 Staedtische Galerie im Lenbachhaus (Germany)

The Dead Sparrow 1905 Private collection Painting 13 cm x 16.5 cm

Two Women on the Hillside 1906 Zwei Frauen am Berg (1906) Two Women on the Hillside 1906

Sheaf of Grain, 1907 Iowa Museum of Art - Iowa

היאוש בשיאו פקד אותו עם מות אביו ב1907 היאוש בשיאו פקד אותו עם מות אביו ב1907. באותו חודש התחתן, ובליל כלולותיו נמלט לבדו לפריז. בריחה פיזית שהקבילה וסימלה את בריחתו הנפשית מהמציאות. מפריז כתב: "אה, לו רק היו החיים דומים לחלומותינו. החיים הם פרודיה, פארפרזה שטנית, מאחוריהם ניצבת האמת, הלוא הם חלומותינו. אני מאמין ברעיון זה בדבקות. האמנות רק מביעה את חלומותינו, וככל שניכנע יותר לעובדה זו, כן נגיע קרוב יותר לאמת הפנימית של הדברים, לחיי החלום שלנו, לחיים האמיתיים." עתה, בפריז מוצא מארק ניחומים ומרפא ביצירותיהם של ואן גוך וגוגן. שני האמנים הללו היוו עבורו דוגמה ומופת לא רק מבחינה סיגנונית, אלה גם מבחינת רעיונית ורגשית. הוא הזדהה עם בריחתו של גוגן מהציוויליזציה ועם ניסיונו להשתלב בקרב הילידים בטהיטי. בחיפושים אחר האדם הפרימיטיבי, הקרוב לטבע, שלא הושחת על ידי התרבות המערבית. כמו כן הוא העריץ את ואן גוך, שעליו אמר: "לצייר פיסה קטנה של הטבע היומיומי ביותר, כשאתה משקיע בה את כל אמנותך ושאיפותך, זהו ההישג העליון"

בשובו למינכן, ראה מארק את דרכו בבהירות: עתה אני מצייר רק את הדברים הפשוטים, רק בהם טמונים הסימבוליזם, הפאתוס והמסתורין של הטבע. כל השאר מחריד אותי, מגמד אותי ומשרה עלי דיכאון. אני מנסה להגביר את רגישותי לריתמוס האורגני שאני חש בכל; להרגיש באופן פנתיאיסטי את ההתלהבות של זרימת "הדם" בטבע, בעצים, בחיות, באוויר. איני רואה דרך מוצלחת יותר ל"ביהום" האמנות, כפי שאני אוהב לכנות זאת, מאשר ציור החיות. וזו הסיבה שהתחלתי לצייר אותן. כללית, האינסטינקטים שלי לא הוליכוני שולל עד כה... ובמיוחד האינסטינקטים שהביאוני להפנות עורף לרגשותי כלפי האדם, ולהפנות, תחת זאת, את רגשותי לעבר החייתי, לעבר "החיות הטהורות". האנשים חסרי הרוחניות שהקיפו אותי (ובמיוחד הגברים) מעולם לא עוררו בי רגשות אמיתיים. אך החיות, עם חוש החיים התמים שלא הושחת, איפשרו לכל מה שהיה טוב בי להישמע.

מארק אכן פנה לציור חיות עוד בשנת 1904, אך משנת 1908 ואילך הן משמשות כנושא המרכזי של אמנותו, והוא שוהה זמן רב בטבע ובגן החיות במעקב אחריהן, כדי ללמוד כיצד לציירן. מן המבואה הזו, שנכתבה בשנת 1908, ומסיפור חייו, אנו למדים שהתעניינותו בחיות לא נבעה רק מיופיין, אלא מטעמים בסיסיים יותר: א. שלא כגוגן אין מארק נמלט לטהיטי, אולי מהטעם הפשוט שמארק הבין שבריחתו של גוגן נכשלה. אלא שעדיין עז חפצו להימלט מהחברה לעולם טהור יותר, עולם שמארק מדמה אותו לעולם החלומות. בעקבות ואן גוך וגוגן, מוצא מארק עקבותיו של עולם זה בטבע. Two young horses

Franz Marc, (1908) Bronze: 7 x 3,8 cm

Jumping Dog "Schlick" 1908 Staedtische Galerie im Lenbachhaus (Germany)

The Shepherds - 1912 ב. גישתו של מארק לטבע היא פאנתיאיסטית, הוא מעוניין למצוא בו את "זרימת הדם" של היקום ושל כל הנמצא בו. נדמה לו שזרימת הדם קיימת בצורה טהורה יותר אצל החיות יותר מאשר אצל האדם, שהושחת על ידי התרבות המודרנית. אולם בל נטעה לחשוב שמארק מצייר רק חיות: הוא ממשיך לצייר גם אנשים, אלא שמרביתם עירומים בחיק הטבע, דומים יותר ל"חיה אנושית" מאשר לאדם מתורבת. הוא מושפע מתיאורי גוגן את הילידים בחיק הטבע ומנסה להביע דרכם את אחדות האדם עם הטבע.

ג. מארק מושפע מכתבי הפילוסופיה הרומנטית ג. מארק מושפע מכתבי הפילוסופיה הרומנטית. מצד אחד, הוא מכיר בצדקת טענתו של רוסו שככול שהאדם מתרחק מן הטבע, הוא מתרחק ממהותו האמיתית ונשחת. שופנהאואר, הנזכר בכתביו של מארק, מעמיד את האדם בן הציוויליזציה, האחוז יאוש, כנגד החיה האי-רציונאלית הפועלת בהתאם לחוקי הטבע. היא חיה בהווה, ואינה נרדפת על ידי זיכרונות העבר או דאגה לעתיד, והיא נעדרת את הכרת מותה. לדעת שופנהאואר, כיוון שהחיה אינה יכולה לעשות שימוש בהיגיון, אין היא יכולה אף לשקר או להשתמש בשכלה כדי למרר את חיי הזולת, לפיכך החיה אמיתית יותר, ישרה יותר מהאדם. מכאן מקור המחשבה שהחיה אינה רק קרובה יותר לטבע מהאדם, אלא שיש בה מהטוב ומהתום שאבד לאדם בעוברו לשלב התרבותי. לרעיונות אלה יש להוסיף גם את תרומתו של דארווין, שמחקריו הוכיחו בצורה מדעית כי האדם במקורו ובבסיסו הוא בעל חיים, וכמוהו כחיה גם הוא נאבק על קיומו בטבע. ולבסןף, מארק, כפי שכבר ציינו, הושפע עמוקות אף מניטשה, שהחיות הן דימוי למצב הטרום לוגי, למצב שבו השתלב האדם עם הטבע. Henri Rousseau

Breton beggars repro from art book

1912. Illustrated book with two woodcuts. קבוצת "הפרש הכחול" היא קבוצה של ציירים אקספרסיוניסטים אשר נוסדה ב-1911 וירשה את מקומה של קבוצת "הגשר" שהתפרקה בשנת 1913. קבוצה זו כללה את פרנץ מארק, וסילי קנדינסקי, אוגוסט מאקה, גבריאלה מיטר, אלפרד קובין ואלקסיי ג'אוולסקי. אמן נוסף המזוהה עם הקבוצה הוא פאול קליי. Der Blaue Reiter (The Blue Rider) 1912. Illustrated book with two woodcuts.

פרנץ מרק, העניק לקבוצת "הפרש הכחול" את הביסוס האינטלקטואלי שכדוגמתו אין אנו מוצאים אצל קבוצת "הגשר". בראשית דרכו למד מרק באוניברסיטה פילוסופיה ותיאולוגיה; לבו הלך שבי אחר חנם ואצילות גופם של בעלי החיים ואחר תמימותם מטבע ברייתם, והוא החל לציירם באורח נטורליסטי. פרנץ מרק, 1910

Deer at Dusk, 1909 Städtische Galerie im Lenbachhaus, Munich, Germany

Siberian Dogs in the Snow - 1909/1910 National Gallery of Art, Washington D.C

Playing children

Cats 1909-10

תמונה זו יכולה לשמש דוגמה לדרך שבה עיכל מרק השפעות, כשהוא ממזג אותן עם הנושאים המקובלים עליו. אמנם אין בה תיאור של בעלי חיים בחיק הטבע, אך כמו בתמונת אורפיאוס של גוסטב מורו, קיים בה יחס אוהד בין הדמות האנושית לבין החיה המבויתת. אפשר אף לומר שהיחס ביניהם מעלה בזיכרון יחס בין אם לילד, כאשר האישה מנסה להשקות את החתול בחלב. Nude with cat, 1910 “Orpheus” (1865) Gustave Moreau

Bathing Girls, 1910

Grazing Horses, 1910

Dog Lying in the Snow 1910-11

Monkey Frieze (1911)

The Yellow Cow 1911

The Bull -1911

Yellow Cow - 1911 Oil on canvas Solomon R. Guggenheim Museum, New York

Two Blue Horses, 1911 Solomon R. Guggenheim Museum, New York City

Weasels at Play, 1911 Oil on canvas

Little Blue Horse II 1911

Horse Asleep, 1911

White Cat, 1912

יחסו הראשוני של מארק לטבע היה רומנטי ואידיאליסטי, הוא העדיף את הטבע בהרבה על האדם. אולם ככל שהרבה ללמוד על החיה ועל הטבע הבין כי גם בעלי החיים אינם שוכנים בהרמוניה מושלמת בטבע וגם הם הורגים זה את זה. ההתפכחות, מהראייה שהטבע ובעלי החיים מהווים שלמות, באה לידי ביטוי בסדרת ציורים של נמרים וחתולים מ-1912.

כגון סוסיו האדומים והכחולים של מרק. אחר כך, משהזדהה עימם הזדהות עמוקה, פיתח יחסי גומלין עשירים ומורכבים בין הצורה לצבע, שבהם הפיחו המקצבים העקלתוניים והמתפתלים שבעולם בעלי החיים רוח-חיים במשטחים נרחבים של צבע מתרונן וזוהר, שאין לו כל קשר לצבעיו ה"טבעיים" של היצור החי, כגון סוסיו האדומים והכחולים של מרק. בכל אלה ניכרת התוודעותו של מרק לקוביזם וגם לאורפיזם ( השם שהעניק המשורר אפולינר ב1912 לפלג של הקוביזם שהעניק זכות קדימה לצבע באמנות.)

Der Tiger

Pigs, 1912 Oil on canvas

Mountains -1911-1912 Oil on canvas 130,8 x 101 cm San Francisco Museum of Modern Art -California

Rain, 1912 Städtische Galerie - Munich, Germany

The Dream, 1912 Oil on canvas Museo Thyssen-Bornemisza, Madrid, Spain

The Waterfall, 1912 Oil on canvas

The Red Horses

Little Blue Horse-1912

"Little Yellow Horse"

Deer in a Monastery Garden 1912

Pigs 1912

Animal Legend, 1912 Woodcut

Füchse

Vier Füchse

Fairy Animals I, 1913

Saint Julian L´Hospitalier, 1913 Solomon R Saint Julian L´Hospitalier, 1913 Solomon R. Guggenheim Museum, New York City

מרק שאף לתת מבע צורני לא לעולם הנראה לעין, אלא להתרשמותו הסובייקטיבית מעולם זה: "כמה עלוב וחסר שאר רוח", כתב, "הוא מנהגנו להציב את בעלי החיים בתוך נוף המשקף את ראייתנו אנו את הדברים, תחת להשקיע את עצמנו בנפש החיה באופן שנוכל לתאר לעצמנו כיצד הם נתפשים אצלה". במשך השנים התחדדה מחשבתו שגם העולם החי, בדומה לאנושות , זקוק לעבור טהרה אפוקליפטית כדי שתושב לו התמימות הראשונית, תמימות גן-העדן. כך הגיעה סדרת העבודות האפוקליפטיות ששיאן הוא היצירה "גורלם של בעלי החיים". קווי הצבע האלכסונים יוצרים תחושה של תנועה עזה.

גורלם של בעלי החיים 1913

The Unfortunate Land of Tyrol -1913

with appologies to Marc The "Piggies with appologies to Marc

Foxes 1913

Quatre chats qui jouent 1913

Deer in the Forest 1913

Colour Flowers (Abstract) 1913-1914 San Diego Museum of Art, California

Animals in Landscape 1914

Fighting Forms - 1914 Staatsgalerie Moderner Kunst, Munich, Germany

The Birds, 1914 Städtische Galerie im Lenbachhaus-Germany

Tirol 1914

במותו בקרב ורדן אבד לה אחד מנושאי דגלה המופלאים ביותר. בשנת 1913 כבר ניכרת בעליל נטייתו של מרק להפשטה צרופה. יצירותיו הבשלות נמנות עם המרשימים שבהישגיה של האומנות של המאה העשרים. במותו בקרב ורדן אבד לה אחד מנושאי דגלה המופלאים ביותר.

תרגום נתן זך שירה שכתבה המשוררת אלזה לסקר שילר, אחרי שנודע לה דבר מותו של פרנץ מארק במלחמה.

מהדורה ראשונה של "נסיך תביי" מאת אלזה לסקר שילר מהדורה ראשונה של "נסיך תביי" מאת אלזה לסקר שילר. מלווה רפרודוקציות של רישומים מאת לסקר שילר ומאת פרנץ מארק.

מקורות ביבליוגרפיה: אמנות בעידן הטכנולוגי, ד"ר זיווה עמישי מייזלס, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7 http://he.wikipedia.org/wiki הפרש הכחול http://www.zeno.org/Kunstwerke/A/Marc,+Franz http://commons.wikimedia.org/wiki/Franz_Marc http://oseculoprodigioso.blogspot.com/ http://www.the-athenaeum.org/art/by_artist.php?Artist_ID=153 http://lenbach.gwi.uni-muenchen.de:9044/ http://www.franz-marc-museum.de/ http://www.moma.org/collection/artist.php?artist_id=3748 ביבליוגרפיה: אמנות בעידן הטכנולוגי, ד"ר זיווה עמישי מייזלס, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: Ex Libris Paul Marc I 1902 קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות Ex Libris Franz Marc II 1905