מערכת שמש SOLAR SYSTEM

השמש THE SUN הַשֶמֶשׁ היא מרכז מערכת השמש. כדור הארץ וגופים נוספים חגים סביב השמש במסלול קבוע עקב כוח המשיכה שלה. השמש ידועה גם בשם "חמה" ובשם הלטיני סוֹל (Sol) ובשם היווני שלה, הֶלְיוֹס (Helios). טמפרטורת השמש הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 קלווין ואילו במרכזה היא מגיעה לכ-15.7 מיליון מעלות. קוטר השמש 1.392x10 9m = מרחק ממוצע מכדור הארץ 149,597,887ק"מ

כוכב חמה MERCURY כוכב חמה(Mercury) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש 57,909,176 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: ‎7.5×107‎ קמ"ר שטח הפנים: מספר ירחים: 87.96934 ימים זמן הקפה: 58.6462 ימים זמן סיבוב עצמי: סיבובו העצמי (יום סידרתי) של כוכב חמה נמשך 58.56 יממות ארץ ומשך הקפתו את השמש (שנה סידרית) נמשכת 87.968 יממות ארץ. את כוכב חמה אפשר לראות לעתים בעין בלתי מצוידת

כוכב נוגה VENUS נוגה (Venus) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. 224.70 ימים זמן הקפה: ‎4.6×108‎קמ"ר שטח הפנים: 108,208,926 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 243.0185 ימים זמן סיבוב עצמי: מספר ירחים: נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, בין כוכב חמה לכדור הארץ. בגלל היותו בעל מסלול "פנימי" סביב השמש (יחסית למסלולו של כדור הארץ) כוכב הלכת נוגה נמצא בשמים בקרבת השמש, ויכול להיראות בבירור רק מוקדם בבוקר, קצת לפני הזריחה, או בערב, קצת אחרי השקיעה, בהתאם למיקומו יחסית לקו המחבר את כדור הארץ והשמש. נוגה הינו כוכב הלכת הבהיר ביותר הנצפה מכדור הארץ, ולעתים ניתן לראותו ביום בעין בלתי מצוידת.

כוכב ארץ EARTH כדור הארץ (מכונה גם ארץ או כוכב הלכת הכחול), כוכב לכת במערכת השמש, השלישי במרחקו מהשמש, והחמישי בגודלו במערכת. 149,597,887 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 1 מספר ירחים: 365.256 ימים זמן הקפה: 510,065,600קמ"ר שטח הפנים: 23.934 שעות זמן סיבוב עצמי: כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב. כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס לכיוון הקטבים קטן מעט יותר מהרדיוס לכיוון קו המשווה, בקטבים 6,356.8 ק"מ, ובקו המשווה 6,378.1 ק"מ. בהתאמה, היקף כדור הארץ סביב קו המשווה הוא 40,075.016 ק"מ, ואילו סביב קוי האורך צפון-דרום הוא 40,007.86 ק"מ. 29.2% מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים.

הירח MOON הירח הוא הלווין הטבעי של כדור הארץ. הירח גרם השמיים הקרוב ביותר לכדור הארץ, והמרחק הממוצע בין מרכזו למרכז הארץ הוא כ-384,403 ק"מ, שהם כפי 30 מקוטרו של כדור הארץ. המרחק משתנה, ונע בין 363 אלף ק"מ (בפריגאום - הנקודה הקרובה ביותר במסלול הירח לכדור הארץ) ועד כ-405 אלף ק"מ (באפוגאום - הנקודה הרחוקה ביותר מהארץ במסלול הירח). הירח של כדור הארץ נקרא גם לבנה או סהר בעברית ולונה (Luna) במינוח המדעי, זאת כדי להבדילו מירחים אחרים. 27.32166155 יום זמן הקפה: 27.321661 יום זמן סיבוב עצמי: ‎3.793×107‎ קמ"ר שטח פנים: הירח מופיע בסיפורים ובאגדות שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח כגון לוח השנה מסולמי ולוח השנה העברי שמבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.

כוכב מאדים MARS מאדים הוא כוכב לכת הרביעי במערכת השמש. זהו כוכב הלכת החיצוני שמסלולו הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא כוכב הלכת הארצי (כוכב הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש. 2 מספר ירחים: ‎1.448×108‎ קמ"ר שטח הפנים: 227,936,637 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 779.95 ימים זמן הקפה: 24.6229 שעות זמן סיבוב עצמי: צבע פניו של מאדים אדום בשל ריבוי בתחמוצות ברזל בקרקעו, ומכאן שמו העברי. שמו בלעז הוא מארס (Mars), משום שהוא זוהה במיתולוגיה הרומית עם אל המלחמה בשם זה (המקביל לארס מהמיתולוגיה היוונית). שם זה ניתן לו בשל מראהו האדום בשמי הלילה, שהרי הצבע האדום מתקשר למלחמה. כן הקנה לו צבעו יוצא-הדופן את הכינוי "כוכב הלכת האדום".

פובוס PHOBOS פובוס קרוב מאוד למאדים והוא נע במסלול של רק 6,000 קילומטרים מעל לפני השטח של מאדים. פובוס הוא אחד הירחים הקטנים ביותר במערכת השמש ומידותיו הן 26.8 × 21 × 18.4 ק"מ. מידות אלו גורמות להפרשים של 210% בכח המשיכה שלו התלוי במיקום על פניו ובמרחק ממרכז הירח. אם מוסיפים את ההשפעה של מאדים על כח המשיכה ההפרשים יכולים להגיע ל-450% מאחר שמאדים מחליש את כח המשיכה בצד הקרוב אליו ומחזק אותו בצד הרחוק ממנו. 7 שעות ו39.2 דקות זמן הקפה: 6,084 קמ"ר שטח הפנים: פובוס נע סביב מאדים מהר יותר מסיבובו של מאדים סביב עצמו. לכן הוא עולה במערב, נע במהירות יחסית על פני השמיים (ב-4 שעות ו15 דקות או פחות) ושוקע במזרח, בערך פעמיים ביום (כל 11 שעות ו-6 דקות). פובוס כה קרוב לפני השטח עד כי איננו נראה מעל האופק מקווי רוחב גדולים מ70.4°.

דימוס DEIMOS דימוס הוא ככל הנראה אסטרואיד שהוסט על ידי צדק למסלול שאיפשר למאדים "ללכוד" אותו. בדומה לגופים בעלי מסה דומה, לדימוס מבנה בלתי מעוגל למדי, וגודלו עומד על 15×12×10 ק"מ לערך. 1.262 ימים זמן הקפה: 6,084 קמ"ר שטח הפנים: במבט ממאדים אל דימוס, לדימוס קוטר זוויתי של 2.5' בלבד, ועל כן עין בלתי מזוינת רואה אותו ככוכב. במצבו הבהיר ביותר ("ירח מלא") הוא בהיר כמו נוגה, כפי שזו נראית מפני כדור הארץ; ברבע הראשון והשלישי הוא בהיר כמו וגה. כאשר דימוס חולף על פני השמש, קוטרו הזוויתי גדול רק פי 2.5 מזה של נוגה כאשר צופים בה מכדור הארץ בעת שהיא חולפת על פני השמש.

קרס CERES 1 קרס (בלטינית: Cerēs) הינו כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים. קרס נחשב במשך שנים רבות לאסטרואיד, ואף לאסטרואיד הראשון שהתגלה, אך באוגוסט 2006 הוחלט לשנות את סיווגו לכוכב לכת ננסי. הוא התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי. העצם נקרא בתחילה "קרס פרדיננדי" על שם האלה הרומית קרס וגם על שמו של המלך פרדיננד הראשון של שתי הסיציליות. 414,703,838 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 0.3781 ימים זמן סיבוב עצמי: 1,680.5 ימים זמן הקפה: יוהן אלרט בודה האמין שקרס הוא "כוכב הלכת החסר" שיוהן דניאל טיטיוס חישב שיהיה בין מאדים לצדק, במרחק 419 מיליון קילומטרים מהשמש. בשנים לאחר מכן, נרשם קרס ככוכב לכת (יחד עם פאלאס, יונו ווסטה).

כוכב צדק JUPITER צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. הוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, ועשוי בעיקר מגז. כ-90% ממסתו הם מימן וכ-10% הליום. צדק קרוי בלעז "יופיטר" (Jupiter) על שמו של האל הרומי יופיטר. 63 מספר ירחים: ‎6.41×1010‎ קמ"ר שטח הפנים: 778,412,027 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 4,330.595 ימים זמן הקפה: 9h 55.5m זמן סיבוב עצמי: קוטרו של צדק 142,984 ק"מ (בקו המשווה) וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסתו של צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסתם של כל שאר כוכבי הלכת יחדיו. הוא מסיבי יותר מכדור הארץ פי 318, קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1300 מנפח כדור הארץ. למרות שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש להם מסות גדולות משמעותית.

איו IO איו הוא אחד מן הירחים של כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין ירחיו והשלישי בגודלו מבין הירחים הגליליאניים. מקיף את צדק אחת ל-42 שעות. 1.769137786 יום זמן ההקפה: 41,910,000 קמ"ר שטח הפנים: איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש, והתזות ההתפרצויות הגעשיות שלו מגיעות לגובה של 300 ק"מ מעל מפני השטח, פעילות זאת היא הגורם לגוון פני שטחו שהוא צהבהב־חום. על פי הנתונים הידועים כיום (2009) איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים, ויש לו גרעין מתכתי. גשושית המחקר גלילאו מצאה כי הירח כמעט שלא נפגע ממטאוריטים, אבל יש בו כמות גדולה של הרי געש פעילים ואפילו שלחה צילומים של התפרצויות.

אירופה EUROPA אירופה (אנגלית: Europa, הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק. אירופה התגלה על ידי גלילאו גליליי ב-1610, ונקרא על שמה של אירופה מהמיתולוגיה היוונית, שהוכתרה על ידי זאוס למלכת כרתים. אירופה הוא הקטן ביותר מבין הירחים הגליליאניים. 3d 13h 14.6m זמן הקפה: ‎3.1×107‎ קמ"ר שטח הפנים: 3d 13h 14.6m זמן סיבוב עצמי: למרות שעד לשנת 2007 אירופה נחקר רק על ידי גשושיות שעברו בסמוך אליו, התכונות המסתוריות של אירופה היו הבסיס לכמה הצעות מחקר שאפתניות. הגשושית גלילאו סיפקה את רוב המידע המצוי בידינו כיום על אירופה. הגשושית JIMO שלא שוגרה לבסוף הייתה אמורה לסקור את אירופה, גנימד וקליסטו. לאירופה יש פרופיל תקשורתי גבוה בגלל האפשרות שיש עליו חיים, וקיימת פעילות לובינג קבועה על מנת להבטיח את המשך המחקר עליו.

קליסטו CALLISTO זהו הירח השלישי בגודלו במערכת השמש, וקוטרו כ-99% מקוטרו שלכוכב חמה (אך רק שליש ממסתו), והשני בגודלו בין הירחים של צדק, לאחר גנימד. הוא קרוי על שמה של קליסטו מהמיתולוגיה היוונית. 16.6890184 יום זמן הקפה: ‎7.3×107‎ קמ"ר שטח הפנים: 16 ימים, 16 שעות ו־32 דקות זמן סיבוב עצמי: קליסטו הוא הלווין הטבעי השמיני במרחקו מצדק (כ-1,880,000 קילומטר), והרביעי מבין הירחים הגליליאניים במרחקו מצדק; זמן הסיבוב העצמי וזמן ההקפה שלו מתואמים, ולכן צידו האחד פונה באופן קבוע לצדק.

גנימד GANIMED גנימד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק והירח הגדול ביותר במערכת השמש. קוטרו הוא כ-5,268 ק"מ והוא גדול יותר מאשר כוכב הלכת חמה, אם כי מסתו היא רק כמחצית ממסתו של חמה. גנימד התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי, ונקרא על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס. 7.15455296 יום זמן הקפה: 87 מיליון קמ"ר שטח הפנים: השכבה העליונה היא שכבת קרום סלעית העטופה בקרח. שכבה זו מורכבת ממספר לוחות, בדומה ללוחות הטקטונים של כדור הארץ; לוחות אלו יכולים לנוע ולקיים פעולות גומלין אחד עם השני וכך נוצרו רכסי ההרים והעמקים שעל פני גנימד.

כוכב שבתאי SATURN שבתאי (בלועזית: סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש. 56 מספר ירחים: ‎4.27×1010‎קמ"ר שטח הפנים: 1,426,725,413ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 10 שעות, 47 דקות, 6 שניות זמן סיבוב עצמי: 10,756.1995 ימים זמן הקפה: שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית (מקביל לקרונוס במיתולוגיה היוונית). מאחר ששבתאי היה כוכב הלכת השביעי בעת הקדומה (בנוסף לשמש ,הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), היום השביעי בשבוע קיבל את השם Saturday. מכאן עבר השם לגלגול עברי והתקבע כגרסה של המילה שבת‏‏‏‏[1].

טיטאן TITAN טיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. הוא התגלה על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס ב-25 במרץ 1655. הויגנס קרא לו בפשטות "ירחו של שבתאי" (שכן היה הראשון שנמצא), מאוחר יותר, נמצאו עוד ארבעה ירחים בידי ג'ובונו דומיניקו קאסיני אשר קראם בשם "ירחיו של לואי" על שם המלך לואי השישי. אסטרונומים רבים מאותה תקופה קראו לירחים שבתאי 1 עד שבתאי 5. 15 d 22 h 41 m זמן הקפה: 83×106 km2 שטח הפנים: ג'ון הרשל טבע את שמות הירחים במאמרו משנת 1847 "תוצאותיהן של תצפיות אסטרונומיות שבוצעו ב'כף התקווה הטובה' "[1] כשמותם של הטיטאנים, לפי המיתולוגיה היוונית.

אנקלדוס ANCELEDOS אנקלדוס (בטעות נקרא גם אנסלדוס), הירח השישי בגודלו של שבתאי שנתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל. הגוף הרביעי במערכת השמש שלנו שבו נתגלו פעילויות געשיות, אחרי כדור הארץ, הירח איו של כוכב הלכת צדק והירח טריטון של כוכב הלכת נפטון. 1.3702 יום זמן הקפה: סינכרוני זמן סיבוב עצמי: שמו של אנקלדוס, כמו גם שמותיהם של כל שבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים באותה תקופה, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל בפרסומו ב1847 של Results of Astronomical Observations made at the Cape of Good Hope.

דיוני DIONE דיוני (Dione) - הירח הרביעי בגודלו של שבתאי. דיוני הוא ירח קטן יחסית, אשר רדיוסו עומד על 560 קילומטרים בלבד, המקיף את שבתאי אחת ל-2.73 ימים (זהו גם בערך משך הזמן שבו הוא סובב סביב צירו). הירח נמצא במרחק של 377,400 קילומטרים מפלנטת ההורה שלו. 3,930,000 קמ"ר שטח הפנים: 65h 41m 05s זמן הקפה: 65h 41m 05s זמן סיבוב עצמי: דיוני ידוע בכך שהוא חולק את מסלולו עם אסטרואיד קטן המכונה הלנה, שהצליח להתמקם בנקודה יציבה במסלול. הטמפרטורה בפני השטח של דיוני דומה לזו של טיטאן – 186 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ופעילות וולקנית-קריוגנית על פניו היא זו שאחראית לעיצוב פני השטח של הירח, אף כי שלא כמו טיטאן, לדיוני אין אטמוספירה.

יאפטוס YAPTUSE יאפטוס הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת שבתאי. יאפטוס הינו הירח השלישי בגודלו במערכת הירחים של שבתאי. הירח התגלה על ידי ג'ובאני קאסיני, בשנת 1671. 79.3215 ימים זמן הקפה: 6,700,000 קמ"ר שטח הפנים: 79.3215 ימים זמן סיבוב עצמי: מסלולו של יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי רגיל. למרות שהוא אחד מירחיו הגדולים של שבתאי הוא רחוק משבתאי. מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחים הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח המשיכה שלו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה פובה (הסיבה לכך אינה ידועה).

ריאה REYA גודלו של ריאה הוא כמחצית גודלו של הירח של כדור הארץ. ריאה על 1,528 הקילומטרים שלו הוא הירח השני בגודלו מבין הירחים, המקיפים את שבתאי. 108 h 25 min 12 s זמן הקפה: 7,300,000 קמ"ר שטח הפנים: 108 h 25 min 12 s זמן סיבוב עצמי: התמונה צולמה באור נראה על ידי המצלמה צרת השדה של חללית הקאסיני ב-24 באוקטובר 2004 במרחק של כ-1.7 מיליון קילומטר מריאה ובזווית שמש-ריאה-חללית של 40 מעלות. קנה המידה של התמונה הוא כ-10 קילומטר לפיקסל. קאסיני צילמה את החלק הזה של הירח פעם נוספת באמצע ינואר 2005, זמן קצר לאחר נחיתתה של הנחתת הויגנס על הירח טיטאן וברזולוציה של כקילומטר לפיקסל.

כוכב אורנוס URANUS אורנוס הינו כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה. אורנוס הוא גם כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעקבות המצאת הטלסקופ. אורנוס נמנה עם ענקי הגז - צדק, שבתאי ונפטון. משקלו הסגולי הוא 1.29 ג'ר לסמ"ק וקוטר 51,118 ק"מ. הוא מורכב בעיקר ממימן והליום ובמרכזו ישנה ליבה מותכת של ברזל וסיליקטים המוקפת בשכבה עבה של קרח, מתאן ואמוניה. מעבר לשכבות המוצקות משתרעת האטמוספירה העבה המורכבת מימן והליום. −17h 14m זמן סיבוב עצמי: ‎8.13×109‎ קמ"ר שטח הפנים: 2,870,972,220 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 27 מספר ירחים: 30,588.740 ימים זמן הקפה: אורנוס נצפה לראשונה בעזרת טלסקופ על ידי ויליאם הרשל ב-13 במרץ 1781 והטבעות של אורנוס נתגלו בשנת 1977 כאשר הן מסתירות את כוכב הלכת. לאורנוס מערכת של 11 טבעות דקות ו-27 ירחים

מירנדה MIRANDA מירנדה הוא הירח הפנימי והקטן ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס. פני השטח של מירנדה כלל הנראה עשויים מקרח מימי, ואלה עוטפים את גופו שצפיפותו נמוכה, גוף זה עשוי מסיליקטים (חמצן + צורן (סיליקון) + מתכת), סלע, מתאן ותרכובות אורגניות אחרות. קמ"ר שטח הפנים: 1.413479d זמן הקפה: 1.413479 ימים זמן סיבוב עצמי: פני השטח של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי 20 ק"מ. על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון: מכתשים, רכסים ועוד מבנים נוספים, מבנים אלו מעידים כי בשלב כל שהוא בעברו של הירח, הירח היה פעיל אינטנסיבית מבחינה גאולוגית. פעילות גאולוגית זו כנראה הונעה והוזנה על ידי כוחות הגאות (שמתחו את פני הירח כלפי מעלה ומטה וכך נוצר חום), שיוצר אורנוס בכוח משיכתו הגדול, אולם תאוריה נוספת גורסת כי אובייקט שמימי גדול פגע בירח וריסק חלקית את פניו.

אוברון OBERON אוברון הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס. הוא נתגלה ב-11 בינואר 1787 על ידי ויליאם הרשל. 13.463234d זמן הקפה: קמ"ר שטח הפנים:  ? זמן סיבוב עצמי: השם "אוברון", ושמות ארבעת ירחי אורנוס האחרים שהיו ידועים בזמנו של הרשל, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, לפי בקשתו של ויליאם לאסל שגילה שנה קודם לכן את הירחים אריאל ואומבריאל. לאסל נהג להמשיך את שיטתו של הרשל מ-1847 במתן שמות שנתן לירחים שגילה , ולפיה ניתנו השמות לשבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים אז, וגם השם "היפריון" לירח השמיני של שבתאי, אותו גילה.

אריאל ARIEL אריאל הוא ירח של אורנוס. הוא נתגלה ב-1851 על ידי ויליאם לאסל יחד עם הירח אומבריאל. 2.52 ימים זמן הקפה: 4,200,000 קמ"ר שטח הפנים: 2.25 זמן סיבוב עצמי: אריאל מורכב מכ 50% קרח מים, 30% סלע צורני והיתר מתאן במצב מוצק. נראה כי יש על פניו אזורים של קרח טרי, ופניו חלקים יחסית ממכתשים , מה שמוביל מדענים להשערה כי בעבר הייתה באריאל פעילות גאולוגית משמעותית שיצרה קווי שבר רבים בקליפתו ומהם זרמו מים נוזליים וקפאו על פניו.

כוכב נפטון NEPTUNE נפטון הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. הוא הקטן והמרוחק בין ארבעת ענקי הגזים והוא מסווג בתת-הקטגוריה ענק קרח בגלל היותו מכוסה בשכבת מים וקרח. נפטון, הקרוי על שמו של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית, נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת הננסי פלוטו. 4,498,252,900 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 16h 6.5m זמן סיבוב עצמי: 13 מספר ירחים: ‎7.65×109‎ קמ"ר שטח הפנים: 60,190 ימים זמן הקפה: האיורים של גלילאו חושפים כי התצפיות הראשונות של נפטון בוצעו ב-28 בדצמבר 1612 ושוב ב-27 בינואר 1613, ובשני המקרים הוא יחס את הגילוי לכוכב שבת ולא לכוכב לכת, ולכן לא פרסם את ממצאיו.

טריטון TRITON טריטון, הידוע גם כ-נפטון I, הוא הגדול בירחיו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. טריטון הוא הירח השביעי במרחקו מכוכב הלכת והוא נתגלה על ידי ויליאם לאסל ב-10 באוקטובר 1846, רק 17 ימים לאחר גילויו של נפטון עצמו. במשך זמן רב לירח לא היה לירח זה שם, ורק בשנת 1949 אושר סופית השם "טריטון", על שם טריטון, אחד מאלי הים במיתולוגיה היוונית שטח הפנים: -5.877 ימים זמן הקפה: 23,018,000 ק"מ 5 ימים, 21 שעות, 2 דקות ו-28 שניות זמן סיבוב עצמי: טריטון הוא היחיד מבין הירחים הגדולים במערכת השמש אשר נע במסלולו במגמה הפוכה לכיוון תנועתו של כוכב הלכת. בשל כך סוברים כי הוא נוצר במקום אחר ונלכד על ידי כבידתו של נפטון לאחר שכבר נהיה גוף עצמאי ראו להלן.

נראיד NEREID נראיד, הידוע גם כ-נפטון II, הוא ירח של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. נראיד התגלה ב-1 במאי 1949 על ידי ג'ררד קויפר, והוא היה זה שהציע את השם כאשר דיווח על הגילוי. הירח קרוי על שמן של נראידות, נימפות הים במיתולוגיה היוונית. 360.1362 ימים זמן הקפה: 0.48 ימים (11 שעות ו-31 דקות) זמן סיבוב עצמי: נראיד הוא הירח השני שהתגלה סביב נפטון, כשנתיים וחצי אחרי גילוי טריטון. למרות שנראיד קטן יותר מפרוטאוס, בעל קוטר של 340 ק"מ לעומת 418 ק"מ לפרוטאוס, הוא נמצא במיקום נוח יחסית לתצפיות טלסקופיות ומחזיר יותר אור מפרוטאוס שנמצא קרוב יותר לנפטון ובקושי מחזיר אור שמש מפני השטח שלו

כוכב פלוטו PLUTO פלוטו (בשמו הרשמי: 134340 פלוטו) הוא גוף טרנס-נפטוני שהתגלה ב-1930 וכיום הוא נחשב לכוכב הלכת הננסי השני בגודלו במערכת השמש. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון. 5,906,376,272 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 3 מספר ירחים: 6 ימים 9 שעות 17.6 דקות זמן סיבוב עצמי: 248.0208 שנים יוליאניות זמן הקפה: ‎1.795×107‎ קמ"ר שטח הפנים: לפלוטו 3 ירחים: כארון ניקס והידרה, אך הגדול מהם כארון הוא המעניין יותר היות שגודלו ומסלולו המשולב עם פלוטו יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא נתן את דעתו בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון מוגדר כירח של פלוטו.

כארון CHARON כארון הוא אחד משלושת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו, והראשון מביניהם שהתגלה. הוא נקרא על שם כארון, משיט המעבורת של האדס מהמיתולוגיה היוונית. 6 ימים 9 שעות 18 דקות זמן הקפה: 6 ימים 9 שעות 18 דקות זמן סיבוב עצמי: כארון התגלה על ידי ג'יימס כריסטי ב־22 ביוני 1978. כריסטי עקב בתשומת לב אחר תמונות בהגדלה רבה של פלוטו על לוחות צילום, שצולמו כמה חודשים קודם-לכן, וגילה "בליטה" קלה שהופיעה במחזוריות. מאוחר יותר נצפתה הבליטה על לוחות צילום מוקדמים לפחות מ-29 באפריל 1965. הבליטה קיבלה את הסימון הזמני 1978P1. אין לבלבל את כארון עם עצם בעל שם דומה, חירון, גוף שמיימי במסלול בין שבתאי ואורנוס. הירח נקרא על שמו של כארון, דמות מהמיתולוגיה היוונית. שם זה אושר באופן רשמי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ב-1985.

כוכב אריס ERIS 136199 אריס (באנגלית: 136199 Eris) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פלומר ותואר על ידיהם כ"גדול בבירור" מכוכב הלכת הננסי פלוטו. גם הוא הוגדר לאחרונה בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי ככוכב לכת ננסי. 10,123,132,800 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 1 מספר ירחים: 203,600 ימים זמן הקפה: 8 שעות זמן סיבוב עצמי: 136199 אריס נתגלה על ידי הקבוצה של מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-5 בינואר2005 מתמונות שצולמו ב-21 באוקטובר 2003 והגילוי הוכרז ב-29 ביולי 2005, באותו היום כשני עצמים אחרים מחגורת קויפר: 2003 EL61 ו2005 FY9.

כוכב מאקה מאקה MAKE MAKE 6,850,300,000 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: מספר ירחים: 113,183 ימים זמן הקפה: 7,000,000 קמ"ר שטח הפנים: מאקה-מאקה התגלה ב-31 במרץ 2005 על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוהילו ודייוויד רבינוביץ'. עם גילויו הוא קיבל את הסימון 2005 FY9, בשלב מאוחר יותר קיבל את המספר האסטרונומי 136472, וב-11 ביוני 2008 הוא קיבל את שמו הנוכחי בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי ונכנס לרשימת המועמדים לקבלת סיווג של ככוכב לכת ננסי (פלוטואיד).

כוכב האומיה HAUMEA 136108 הַאוּמֶיָה (באנגלית: 136108 Haumea) הוא כוכב לכת ננסי באזור הדיסק המפוזר מסוג גוף טרנס-נפטוני. מסתו של האומיה היא כשליש ממסתו של פלוטו, מרחקו הממוצע מהשמש כ-43.3 יחידות אסטרונומיות ובהירותו הנראית 17.3. להאומיה שני ירחים טבעים הייאקה ונאקאמה. ככל הנראה סלעים שנקרעו ממנו בעת פגיעה של גוף גדול בכוכב הלכת הננסי. 6,484,000,000 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 2 מספר ירחים: 103,468 ימים זמן הקפה: 0.16314 ימים זמן סיבוב עצמי: האומיה התגלה ב-28 בדצמבר 2004 על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוהילו ודייוויד רבינוביץ'. עם גילויו הוא קיבל את הסימון 2003 EL61, בשלב מאוחר יותר קיבל את המספר האסטרונומי 136108, וב-17 בספטמבר 2008 הוא קיבל את שמו הנוכחי בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי

סדנה SEDNA 90377 סדנה (באנגלית: 90377 Sedna), גוף טרנס-נפטוני שנתגלה על ידי מייקל בראון, צ'ד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-14 בנובמבר 2003. הגילוי שלו היה הגילוי הרחוק ביותר של עצם טבעי במערכת השמש שנצפה אי פעם. סדנה מתואר ככוכב לכת קטן וקר, ייתכן וגודלו כשני שלישים מגודלו של פלוטו. 78,668,656,000 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: זמן הקפה: 12,059.06 שנים 0.42 זמן סיבוב עצמי: סדנה נתגלה בעת סקירה מודרכת עם טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הר פלומר (Palomar Observatory) קרוב לסן דייגו, קליפורניה (ארצות הברית) ונצפה תוך ימים בטלסקופים מצ'ילה, ספרד וארצות הברית (אריזונה והוואי). טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א גם כן כוון על העצם, אך לא הצליח לזהותו — סימן את התחום-העליון של קוטרו בערך על שלושה רבעים משל פלוטו.

אורקוס ORCUS 90482 אורקוס (90482 Orcus, הנקרא תחילה 2004 DW) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר (KBO) שהתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-17 בפברואר 2004. 5,897,082,400 ק"מ מרחק ממוצע מהשמש: 1 מספר ירחים: 247.492 זמן הקפה: תחת הקווים המנחים של ועדת השמות האסטרונומיים הפועלת תחת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), גופים בעלי מסלול דומה לפלוטו יקבלו שמות של אלי השאול. אחת ההצעות כללה את שמו של אורקוס אל המתים במיתולוגיה הרומית. השם אושר ופורסם ברבים ב-22 בנובמבר 2004.