תהליך הערכת מתמחים אסתי פיירסטיין אגף התמחות וכניסה להוראה אסתי פיירסטיין כ"ז בטבת תשע"ג, 9 בינואר 2013

הרציונל להתמחות בהוראה אגף התמחות וכניסה להוראה הרציונל להתמחות בהוראה שלב הכניסה להוראה הוא שלב מורכב, ויש לו השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד ההוראה, מבחינת נכונותו להתמדה בהוראה, ומבחינת גיבוש תפיסת תפקידו וזהותו המקצועית. המתמחה נתקל בקשיים רבים: קשיים פדגוגיים, קשים באינטראקציות עם תלמידים והורים, קשיים דידקטיים, קשיים ארגוניים וקשיים בהבניית זהותו המקצועית. (זילברשטרום, 2011, שץ-אופנהיימר וזילברשטרום, 2009, Sunddip-Panesar , 2010, פישמן ש. 2005, פרידמן, 2005, נאסר-אבו אלהיג'א פ. פרסקו ב. ורייכנברג, 2011; פריצקר וחן, 2010, Orland-Barak & Maskit , 2011, Hobson, 2007, Feiman-Nemser , 2003) התייחסות לקשיים של מתמחים, לצורך במורם איכותיים, לנשירה

מיהו מתמחה ? עובד בשכר, בתנאי אמת, בהיקף של 1/3 משרה לפחות ששה חודשים. אגף התמחות וכניסה להוראה מיהו מתמחה ? עובד בשכר, בתנאי אמת, בהיקף של 1/3 משרה לפחות ששה חודשים. מתמחה בשכבת הגיל ובתחום הדעת שלמד. משתתף בקביעות בסדנת התמחות במכללה או באוניברסיטה. נפגש עם חונך על בסיס קבוע – אחת לשבוע. עובר בהצלחה הערכה המקצועית הנעשית על ידי צוות מקצועי (מנהל, חונך ומפקח במקצועות ייחודיים)

תהליכי הערכה תהליכי תמיכה הבניית נורמות מחייבות של תרבות קליטה לשילוב מתמחים ועובדי הוראה חדשים אגף התמחות וכניסה להוראה תהליכי הערכה תהליכי תמיכה התוצאות איתור מי שאינם ראויים, ומניעת כניסתם למערכת החינוך מניעת נשירה מורים איכותיים מבחינת מקצועית ואישית

אגף התמחות וכניסה להוראה הערכה מסכמת הערכת מתמחים נועדה לשפר ולקדם את תפקודי ההוראה של המתמחה. השימוש המרכזי של ההערכה הוא קבלת החלטה האם המתמחה יכול לקבל רישיון לעיסוק בהוראה או לא. תהליך ההערכה יתבצע לאורך כל שנת הלימודים, ויכלול משוב אמצע שנה (עד אמצע חודש ינואר) והערכה מסכמת במאי. משמעות הערכה מסכמת והמעריכים השונים

הערכת מתמחים - לוח גנאט אגף התמחות וכניסה להוראה התייחסות למיקום של תהליכי הערכה ולחובת התצפיות והמשובים השוטפים.

(הרטף, רטנר-אברהמי ובלר 2011 – עמ' 3) אגף התמחות וכניסה להוראה "הערכה מעצבת מזמנת התפתחות מקצועית תוך כדי זיהוי נקודות החוזק והחולשה של המורים, מתן משוב בונה על הפרקטיקה שלהם, והכוונת מורים למסלולי פיתוח מקצועי לשיפור היכולות" (הרטף, רטנר-אברהמי ובלר 2011 – עמ' 3)

אגף התמחות וכניסה להוראה המשמעות של הערכה מעצבת בכלל והמשוב האמצע שנתי בפרט

ההכנות לקראת הערכה מסכמת אגף התמחות וכניסה להוראה ההכנות לקראת הערכה מסכמת שליחת מכתבי יידוע והסבר למתמחים. שליחת מכתבים למנהלים ולמנהלי המחוזות. הצגת הכלי והנוהל בפורום רכזי מכללות ואוניברסיטאות ומדריכות. הצגת הכלי למתמחים ע"י המנחים/הרכזים/המדריכות. שלוש הדרכות מתוקשבות. היכרות עם הכלי והנוהל בחלק ממועצות המנהלים במחוזות.

בשנת הלימודים תשע"ב היו 6,462 מתמחים אגף התמחות וכניסה להוראה בשנת הלימודים תשע"ב היו 6,462 מתמחים

מתוכם 732מתמחים במקצועות המתמטיקה והמדעים, בחינוך היסודי ובעל-יסודי אגף התמחות וכניסה להוראה מתוכם 732מתמחים במקצועות המתמטיקה והמדעים, בחינוך היסודי ובעל-יסודי מקצוע ההתמחות סוג המוסד בו עבדו המתמחים יסודי על יסודי סה"כ מתמחים במדעים ומתמטיקה מתמטיקה 208 200 408 פיסיקה 2 20 22 טבע, מדעים, כימיה וביולוגיה 139 125 264 מדעי המחשב 14 36 מדע וטכנולוגיה

אגף התמחות וכניסה להוראה תוצאות ההערכה למתמחים במקצועות המתמטיקה והמדעים, בחינוך היסודי ובעל-יסודי

תמיכה במתמחים, חונכים ומנהלים בזמן יישום תהליך הערכה אגף התמחות וכניסה להוראה תמיכה במתמחים, חונכים ומנהלים בזמן יישום תהליך הערכה המדריכות במחוזות: - הגיעו לבתי הספר עפ"י צורך או בעקבות בקשת מנהלים. - נתנו תמיכה טלפונית משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות: פדגוגית וטכנית כאחד. מוקד תמיכה לבעיות טכניות עד השעה 22:00.

קשיים בתהליך הערכה – דיווחי מתמחים, מדריכות ומנחי סדנאות ההתמחות אגף התמחות וכניסה להוראה קשיים בתהליך הערכה – דיווחי מתמחים, מדריכות ומנחי סדנאות ההתמחות מעט מאוד מנהלים, השתתפו בהדרכות המקוונות ולא ידעו/הבינו את הנוהל. עד היום חלק מהערכות לא הסתיימו והמנהלים אפילו לא יודעים על כך. מנהלים לא צפו במתמחים (בעיקר בעל-יסודי) ולא נתנו להם משוב לאורך כל שנת הלימודים. מעבר לחוסר ההזדמנות לשיפור והבניית הזהות המקצועית, הערכה הייתה על סמך דיווחי מורים מהצוות, התרשמות כללית (לפעמים) וכו'.

החונכים עומדים בפני שתי בעיות: אגף התמחות וכניסה להוראה החונך צריך להיות בעל תכונות ייחודיות ברמת יכולת ההכלה והנגישות מצד אחד, ובעל יכולות מקצועיות-דיסציפלינריות מצד שני. הערכת החונך מהווה 40% מהציון הסופי. החונכים עומדים בפני שתי בעיות: - דואליות תפקידם: לא פשוט לתמוך מצד אחד ולהעריך מצד השני. - נאמנותם למתמחה מול נאמנותם לביה"ס, המנהל והמערכת והחשש למקומם במקרים של אי הסכמה עם המנהל. בפועל היו פערים בין ציוני החונכים לציוני המנהלים.

אגף התמחות וכניסה להוראה מנהלים טוענים לחוסר הכשרה מספק בהכשרה, אך בפועל 31% מכלל האוכלוסייה סיימו בהצטיינות (ציונים 9-10) ובמדעים ומתמטיקה 33% מתמחים סיימו בהצטיינות ---> מה המשמעות ? בשקף האחרון של כלי הערכה מופיע "תגובת המתמחה" – מתמחים רבים מספרים כי לא היו שותפים להערכה ולא יידעו אותם לגבי ההמלצות. רבים המנהלים שכתבו "מקבל". 407 מתמחים המהווים 6.3% מכלל אוכלוסיית המתמחים טרם סיימו את תהליך הערכה ---> כל אחד בפני עצמו הוא 100%...

הפקת לקחים ושינויים הערכה מעצבת הותאמה לכלי החדש להערכת מתמחים. אגף התמחות וכניסה להוראה הפקת לקחים ושינויים הערכה מעצבת הותאמה לכלי החדש להערכת מתמחים. העלאת מספרי ת.ז. למערכת יוקדם בחודש מאשתקד. המדריכות עובדות על הטמעת תהליכי הקליטה וההערכה. במקביל הן החלו לתת הדרכות במחוזות. ניתנות הדרכות במכללות ובאוניברסיטאות (הן בסדנאות המתמחים והן בסדנאות החונכים או בכנסי חונכים).

אגף התמחות וכניסה להוראה תודה רבה !

ביבליוגרפיה: הרטף ח., רטנר-אברהמי ע. ובלר מ. (2011). תהליך הערכת מורים בישראל: צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך זילברשטרום ש. (2011). דבר מנהלת אגף "התמחות וכניסה להוראה". בתוך: שץ-אופנהיימר א., משכית ד. וזילברשטרום ש. (עורכות) (2011). להיות מורה (בנתיב הכניסה להוראה). בהוצאת מכון מופ"ת ומשרד החינוך, מנהל הכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה – אגף התמחות וכניסה להוראה נאסר-אבו אלהיג'את פ., פרסקו ב. ורייכנברג, (2011). תהליך ההתמחות בהוראה – מבט כולל. בתוך: שץ-אופנהיימר א., משכית ד. וזילברשטרום ש. (עורכות) (2011). להיות מורה (בנתיב הכניסה להוראה). בהוצאת מכון מופ"ת ומשרד החינוך, מנהל הכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה – אגף התמחות וכניסה להוראה פישמן ש. (2005). ביה"ס קולט את המורה הסטאז'ר. מתוך: השתלבות הסטאז'ר בהוראה. מכון מופת ומכון סולד פישרמן ש. ווייס י. (2011). זהות מקצועית של מורים: המושג ומדידתו. בתוך: ענבר דץ (עורך). דפים 51 – כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך. מכון מופ"ת (עמ' 39-56) פריצקר ד. וחן ד. (2010). גורמי שחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות. עיון ומחקר בהכשרת מורים מס' 12. מכללה אקדמית "גורדון", חיפה. שץ-אופנהיימר א. וזילברשטרום ש. (עורכות) (2009). חונכות למתמחים בהוראה. יחידת הפרסום, משרד החינוך בישראל Clark I. (2012). "Formative Assessment: Assessment Is for Self-regulated Learning". Educational Psychology Review. Vol. 24(2):205-249 European Commission (2010). Developing coherent and system-wide induction programmes for beginning teachers; a handbook for policymakers. Brussels: European Commission Feiman-Nemser, S. (2003). What New Teachers Need to Lean? Publication Educational Leadership p. 25-31 Hobson, A.J.,Malderez, A.,Tracey, L.,Homer, M., Mitchell, N.,Biddulph, M., Giannakaki, M.S., .Rose, A., Pell, R.G., Roper, T., Chambers, G.N. and Tomlinson, P.D.(2007). Newly Qualifies Teacher's Experiences of their First Year of Teaching - Findings from Phase 3 of the Becoming a Teacher Project. University of Nottingham, University of Leeds & Ipsos MORI Social Research Institute Orland-Barak, L. and Maskit, D. (2011). Novices ‘in story’: what first-year teachers’ narratives reveal about the shady corners of teaching, Teachers and Teaching, 17:4, 435-450 Sunddip-Panesar N. (2010). Voices from the Field: Perspectives of First-year Teachers on the Disconnect between Teacher Preparation Programs and the Realities of the Classroom. Research in Higher Education Journal. Vol 9 Tillema, H.H.and Smith, K (2009). Assessment orientation in formative assessment of learning to teach. Teachers and Teaching: Theory into Practice. Vol. 15(3). (p.p. 391-405)