אזוריות בענף היין – האם זה שווה את המאמץ? והאם אנחנו מוכנים? אזוריות בענף היין – האם זה שווה את המאמץ? והאם אנחנו מוכנים? עופר זקס נספח חקלאי – משלחת ישראל לאיחוד האירופי בריסל כנס היין הישראלי 25.5.2011, ראש פינה

על מה נדבר? איך חקלאים בעולם מתפתח שורדים – הפינה האירופית אירופה ואזוריות בכלל ותחום היין בפרט התשתית החוקית בארץ למה לנו כל העניין הזה?

1. תמיכות בחקלאות האירופית 42% מתקציב האיחוד האירופי מופנה לתמיכות בחקלאות ולמרחב הכפרי (נתוני 2011)

1.1 PSE - Producer Support Estimates מדד אחוזי המשכלל את מכלול התמיכות מערך הייצור.

1.2 אם כך איפה הכסף?

1. 3 איך תומכים בענף היין ב- EU

1.3 איך תומכים בענף היין ב- EU? תמיכות ישירות תמיכות לקידום מכירות בעולם שנטוע ועקירה פינוי עודפים בשנים טובות ביטוח נזקי טבע (עד 80% מהעלות) תמיכה בהשקעות ביקבים פיתוח במרחב הכפרי (לאיטליה, צרפת, וספרד בלבד) מכס שנע בין 15.4 ל- 32 €/hl. ולמרות כל זאת אירופה ממשיכה לקדם את נושא האזוריות בענף היין.

2. אזוריות בחקלאות האירופית קיימים שני "מושגי" אזוריות הרלוונטיים לתעשיית היין- PDO - Protected Designation of Origin הגנה על מוצרי מזון ויין אשר מיוצרים ומעובדים באזור גיאוגרפי מוגדר בשיטות מסורתיות. חייב לשקף תג איכות ובידול ברורים. זני הענבים - Vitis vinifera PGI - Protected Geographical Indication הגנה על מוצרי מזון ויין אשר להם זיקה ברורה לאזור מוגדר, משקף איכות ומאפיינים הרלוונטיים לאזור, לפחות 85% מהענבים הגיע מהאזור הנתון, העיבוד נעשה באזור. זני הענבים - Vitis vinifera או מכלואים של Vitis viniferaעם זני Vitis אחרים. מידת הגמישות יורדת

2.1 שוק היין באירופה ייצור – 175 מליון hl לשנה. 45% משטח גידול היין בעולם 65% מהייצור העולמי 57% מתצרוכת היין בעולם 70% מהסחר העולמי ביין

2.3 מאזן מסחרי מקור - OIV

2.4 אם כן מדוע אירופה מטיפה לקידום האזוריות? חיזוק (ובידול) המוניטין של היין האירופי בשווקי אירופה והעולם תחזוקה של שוקי היין המקומיים – ייצור וצריכה באזור מהלך המעודד גיוון מוצרים יצירת תקן איכות אשר הצרכן יכול להזדהות איתו חיזוק מעמד המרחב הכפרי בהיבט הכלכלי (מתן ערך מוסף לייצור במרחב זה) והחברתי

דוגמא לפערי תמורה PDO olive oil « Baena » Source : Case study « Baena » PDO extra virgin olive oil. F. Caceres Clavero, C. Riccioli, E. Martinez Navarro, R. Garcia Collado. Junta de Andalucia/JRC-ITPS

2.5 מספר המוצרים הרשומים המספר ממשיך ועולה, בייחוד בתחום המוצרים המעובדים האחרים

2.6 כיצד זה עובד בשטח? לאחר הרישום ישנו פיקוח ובקרה על ידי גופים מורשים על מנת להבטיח עמידה במחויבות

2.7 האם ישראל מוכנה למהלך דומה? ישראל חברה בארגון הסחר העולמי מאז הקמתו ב- 1995. מחויבות להגנה על הקניין הרוחני - Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights (TRIPS) ישראל חברה ב- World Intellectual Property Organization (WIPO)מאז 1970 אנו חתומים על האמנות הרלוונטיות של WIPO ישנה תשתית חוקית בחוק הישראלי לעניין GI

2.8 הסכמי גומלין להכרה בשמות מוגנים בין האיחוד האירופי והעולם אירופה פועלת במרץ לקדם את רעיון ה- GI בקרב יצרניות היין שבעולם החדש. בכל הסכם סחר נדרשות השותפות להתייחסות לנושא (כולל ישראל). הסכמים קיימים להגנה על שמות מקור בתחום היין: אוסטרליה 1994 קנדה 2003 צ'ילה 2002 דרום אפריקה 2002 בתחומי מזון אחרים הרשימה ארוכה בהרבה היצרנים במדינות החתומות רשאים לעשות שימוש בשם הזן (שרדונה, קברנה וכו' אולם לא בשם אזור - Rioja , Limburg, וכו'

3. האם מהלך של הגנה אזורית מוצדק בארץ? מה תהיה המציאות המסחרית של הענף בעתיד? והאם הענף יוכל לשמור על רמת המחירים מקיימת? מה הגדרת אזוריות דורשת מהיצרנים? בעד ונגד אזוריות

3.1 ליברליזציה וחשיפה לייבוא ישראל נמצאת בתהליך רציף וארוך של הפחתת הגנות המכס מקור ההפחתה נובע ממחויבויות ישראל בארגון הסחר העולמי, וכתוצאה מהסכמים בילטראליים רמת החיים העולה, הנכונות לשלם על מוצר איכותי, ושער חליפין אטרקטיבי לייבוא התוצאה – יותר יין איכותי במחירים אטרקטיביים צפוי להתחרות בייצור המקומי.

3.2 מה נדרש מהיצרנים התהליך לא יזוז ללא התנעה מלמטה שלו. שינוי תפיסתי וקביעת יעדים ותקנים ברורים. פניה לרשויות המוסמכות לבצע את ההתאמות הנדרשות.

3.3 בעד ונגד מדובר במהלך מגביל מבחינת היצרנים עלויות פיקוח סרבול בירוקראטי איסור השימוש בשמות מוגנים בעולם חשש מטרמפיסטים כלי שיווקי ממדרגה ראשונה המקרין איכות ותמורה למחיר יצירת זיקה בין הייצור המקומי והציבור בישראל תמורה לפיתוח המרחב הכפרי כלי התומך בפיתוח "תרבות יין" השימוש בשמות מוגנים מוכרים עשוי לסייע בייצוא יין מתן יתרון יחסי גם ליצרנים קטנים ובינוניים

שאלות?