זו המצגת השלישית בסדרת המצגות בנושא משאבי הטבע זו המצגת השלישית בסדרת המצגות בנושא משאבי הטבע. מצגות נוספות בסדרה הן: "המגוון הביולוגי – המושג וחשיבותו" ו"המגוון הביולוגי בישראל". סדרה זו משלימה את אתר "משאבי הטבע ברשת" - http://www.earthweb.tau.ac.il של קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב. האתר וסדרת המצגות פותחו בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, אגף חינוך והסברה. המצגות נכתבו על ידי צוות קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב: ניהול פרויקט: ד"ר יעל גבריאלי כתיבה: ענת פלדמן, אורי רול וד"ר יעל גבריאלי עיבוד איורים: דניאל לוריא ייעוץ מדעי: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר שי מאירי, NERC Center for Population Biology, Imperial College London, UK המצגת נועדה לאפשר שימוש בחומר הגרפי ובתכנים של האתר לצורכי חינוך והדרכה. ניתן להציג את המצגת כמות שהיא או לבנות מצגת משלכם על בסיס השקופיות. מותר, ואף רצוי, לשמור את המצגת על המחשב, להפיץ לתלמידים, לעמיתים ולחברים ולבנות מהשקפים מצגות חדשות. עם זאת, אנא - שמרו על זכויות היוצרים ואל תשנו אף פרט בשקופיות עצמן. אין לעשות כל שימוש מסחרי או שימוש למטרות רווח בחומרי המצגת. המצגות נכתבו בתוכנת MS PowerPoint 2003 . תמונות: מימין: הרי ירושלים, מבט מאנדרטת הפורצים לשואבה. צילום: יעל גבריאלי. משמאל: הפיכת שטחי יער טרופי לשטחי חקלאות על ידי כריתה ושריפה גורמת לאבדן שטחי יער. ריבוי המשקעים באזורים אלו גורם לשטיפה מהירה של החומר האורגני מהקרקע והיא מאבדת מפוריותה תוך זמן קצר יחסית. בעקבות זאת, החקלאים נוטשים את החלקות שאיבדו מפוריותן ומכשירים שטחי יער נוספים לחקלאות.  מקור: U. S. Forest Service

מצגת משבר המגוון הביולוגי כוללת שלושה פרקים: עדויות למשבר המגוון הביולוגי – מהן העדויות לקיומו של משבר המגוון הביולוגי, או ליתר דיוק מה אנחנו רואים שמעיד על המשבר? העדות הראשונה היא שינויים בנוף: במקום השדה צומחת שכונה, היער מחולק לשניים על ידי כביש מהיר, האגם משנה את צבעו מכחול לחום ירקרק, הנחל נסכר ועוד. העדות השנייה שמופיעה היא שינוי מהיר יחסית בהרכב החברה הביולוגית. חלק מהמינים שהיו פעם נעלמים או הופכים נדירים. לדוגמה, פעם היה מאד שכיח למצוא צבים בכל יציאה לשדה, היום זוהי חוויה נדירה. פעם היו בישראל ברדלסים, דובים, תנינים, פרסים (עוף דורס), גומא נאה, נורית הביצות ועוד. היום הם אינם. חלק מהמינים נעלמים מאזור אחד או מכמה אזורים, ואילו אחרים נכחדים לחלוטין. חלק מהמינים לא נעלמים לגמרי אלא רק אוכלוסייתם מצטמצמת. לדוגמה, פעם היו בישראל נמרים רבים וכיום חיים פרטים בודדים במדבר יהודה ובנגב. ולעומת זאת הדררה, שלא הייתה חלק מנוף הארץ, נפוצה היום מאוד באזורים רבים. במקרים רבים החברה הביולוגית כולה משתנה. לדוגמה, הצומח שכיסה את מורדות שער הגיא היה פעם בעיקר חורש ים תיכוני. כיום בחלקים גדולים של האזור שולטת השיטה הכחלחלה, מין פולש שמוצאו מאוסטרליה. העדות השלישית היא שינויים בתהליכים אקולוגיים כמו למשל סחף קרקע מוגבר, שיטפונות בעוצמה גדולה יותר, היעלמות מאביקים ועוד. ניתן לחלק את הגורמים למשבר המגוון הביולוגי לשניים: גורמים עקיפים למשבר המגוון הביולוגי: גידול האוכלוסייה האנושית והעלייה ברמת החיים\בטביעת הרגל האקולוגית . גורמים ישירים למשבר המגוון הביולוגי. אלו מונעים על ידי הגורמים העקיפים: הרס ושינוי של בתי גידול, שינויי אקלים, התפשטות של מינים פולשים וניצול ביתר ופגיעה ישירה. במצגת זו נסקור את ממדי הפגיעה במגוון הביולוגי ונדון בגורמי הפגיעה השונים. צילום: Terrance Emerson, מאגר תמונות RF123. Silhouette of Endangered Sandhill Cranes and Golden Sunset Reflected in Wildlife Pond, San Jaoquin Delta, California

התהליך הדרמטי ביותר והמהיר ביותר הגורם לשינוי פני כדור הארץ הוא בינוי של אזורים מיושבים, כבישים ושטחי תעשייה. הבינוי משנה את התכסית של פני הקרקע, קוטע את בית הגידול, משנה את זרימת הנגר העילי ובמקרים רבים גם את האקלים המקומי. פעמים רבות השפעות הבינוי נרחבות מעבר לתחומו הגיאוגרפי הצר. הערים צורכות משאבים רבים ומשגרות פסולת הרחק מחוץ לגבולותיהן. מערכת הכבישים והרכבות שמשרתת את הערים משפיעה גם היא על אזורים נרחבים. התמונות של העיר תל אביב, כיום ולפני 100 שנה משקפות את התמורות העצומות שחלו על פני כדור הארץ. התמונה העליונה: טקס חלוקת המגרשים של עמותת אחוזת בית וייסוד העיר תל אביב בחולות מצפון ליפו, שנת 1909. מקור התמונה של אחוזת בית: ויקיפדיה, ערך אחוזת בית. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:TelAviv-Founding.jpg התמונה התחתונה: העיר תל אביב במלאת לה 100 שנה. מבט מאוניברסיטת תל אביב. מקור התמונה של תל אביב כיום: ויקיפדיה, ערך תל אביב. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91

פעילות האנושות שינתה את פני כדור הארץ, לעתים עד לבלי היכר פעילות האנושות שינתה את פני כדור הארץ, לעתים עד לבלי היכר. כיום אין כמעט מקום על פני כדור הארץ שבו לא ניכרת השפעת האדם. ב-150 השנים האחרונות קצב השינוי גדל מאוד. השינוי לא חל באופן שווה על פני הגלובוס. כפי שאורות הלילה מראים, ישנם אזורים שבהם קיימת פעילות אנושית רבה וישנם אזורים שבהם כמעט ואין פעילות אנושית. חשוב לזכור שקיימים אזורים בעולם השלישי, שבהם יש יישובי אדם אך אין בהם תשתיות של חשמל. התמונה המוצגת מורכבת מסדרה של תמונות שצולמו על ידי לוויין בלילה. פיזור האורות משקף את הפעילות האנושית. מקור התמונה: C. Mayhew & R. Simmon. NASA/GSFC), NOAA/ NGDC, DMSP Digital Archive), http://apod.nasa.gov/apod/ap001127.html

התופעה הדרמטית השנייה בשינוי הנוף הוא הסבתו לשטחים מעובדים לחקלאות התופעה הדרמטית השנייה בשינוי הנוף הוא הסבתו לשטחים מעובדים לחקלאות. אמנם השטח נשאר בגדר שטח פתוח ותרומתו לנוף ולדמותה של הארץ רב, אבל מבחינת המגוון הביולוגי זהו מהפך. כאשר השטח מוסב לגידולי צומח, החברה המתקבלת היא בדרך כלל של מין צומח אחד – מונוקולטורה,במקום חברה ביולוגית עשירה במיני צומח, בדרך כלל של מינים מקומיים. כתוצאה מהשינוי בחברת הצומח חלים גם שינויים בכל מגוון המינים האחרים, מפטריות הקרקע ועד למיני החרקים, היונקים והעופות. כאשר השטח מוסב משטח בר למרעה, הרעייה מעצבת מחדש את הצמחייה, וגם במקרה זה יש לכך השפעה דרמטית על שאר מיני בעלי החיים. התמונה: השינוי הדרמטי של הסבת שטחי יער לחוות חקלאיות גדולות של חברות גדולות בסנטה קרוז, בוליביה. מקור התמונות: UNEP. One Planet Many People: Atlas of our changing environment, http://na.unep.net/OnePlanetManyPeople/site_images.html

שינוי הנוף שנגרם כתוצאה מהסבת שטחי בר לחקלאות בולט בישראל, ולמעשה בכל הסהר הפורה ואגן הים התיכון, שם מתקיימת חקלאות אלפי שנים. נופים אלו עוצבו על ידי פעילות האדם: עיבוד שדות ורעיית עדרים. בבניית טרסות באיזורים ההרריים, ייבוש ביצות בבאזורי עמקים ובשפלה ו"הפרחת השממה" באזורי המדבר על ידי פיתוח שדות חקלאיים וחממות. הפעילות החקלאית הזאת עיצבה את הנופים של ישראל במשך אלפי שנים, ולמעשה היום קשה לדמיין את ישראל אחרת. תמונה: שמורת החולה ואגמון החולה בעמק; תצפית (פנורמה) מרמות נפתלי. מקור: ויקיפדיה, ערך ייבוש החולה. http://images.google.co.il/imgres?imgurl=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/14/Hhula_Panorama.jpg/800px-Hhula_Panorama.jpg&imgrefurl=http://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%2599%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A9_%25D7%2594%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2594&usg=__XcYvq1_HkcZDzwhKNVGiaf8n7ow=&h=175&w=800&sz=34&hl=iw&start=9&sig2=aZoVYaFgJFbI1rS2OtdudQ&tbnid=IOPog9RGDKURgM:&tbnh=31&tbnw=143&ei=XmIuSeDeJJbg0QXd1sm9BA&prev=/images%3Fq%3D%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A9%2B%25D7%2594%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2594%26gbv%3D2%26hl%3Diw

לעתים שינוי בית הגידול הוא תוצאה של ניצול משאבי הטבע לעתים שינוי בית הגידול הוא תוצאה של ניצול משאבי הטבע. בישראל ישנו ניצול יתר של מים, וכתוצאה מכך שאיבה מוגברת גם ממי התהום וגם ממאגרי המים העיליים: הכנרת והנחלים. משיכת היתר של המים גורמת להתייבשות בתי גידול רבים. כיום בישראל מופעלת מדיניות של הקצאת מים לטבע. רשות הטבע והגנים אחראית לחלוקת ההקצאות. עם זאת, אין בכך משום השבת הזרימות הטבעיות לקדמותן. דוגמה נוספת מישראל של ניצול של משאבי הטבע ושינוי הנוף באופן דרמטי היא קציר המינרלים מים המלח על ידי מפעלי ים המלח בישראל ומפעלי אראב פוטאש בירדן. לביצוע התהליך של קציר המינרלים, מי הים נשאבים לבריכות אידוי. פעילות זו, יחד עם צמצום דרמטי של זרימות הירדן לים המלח, גרמו לירידת מפלס הים ולשינוי של כל אזור ים המלח. בתמונות רואים את דרום ים המלח, את הגידול וההתפשטות של בריכות האידוי של מפעלי ים המלח בצד הישראלי ושל חברת פוטאש בצד הירדני. מקור התמונות: . UNEP. One planet, people: Atlas of our changing world http://na.unep.net/OnePlanetManyPeople/site_images.html

לסיכום, העדות הראשונה למשבר המגוון הביולוגי היא שינוי הנופים לסיכום, העדות הראשונה למשבר המגוון הביולוגי היא שינוי הנופים. מדו"ח המילניום עולה כי כמעט כל המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ שונו על ידי האדם. רוב השינוי נובע מפיתוח החקלאות. עד היום האזורים שנפגעו ביותר הם הים-תיכוניים: באזור הים התיכון, בדרום מערב ארצות הברית, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ואוסטרליה ובאזורים הממוזגים, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה. העולם הישן, בעיקר אירופה והים התיכון, הם ערש התרבות המערבית והושפעו מאוד מהפיתוח שלה באלפי השנים האחרונות. העולם החדש והאזורים הטרופיים והסובטרופיים בעולם עוברים פיתוח מואץ והם צפויים לשאת את מרבית השינוי בעתיד. האיור מבוסס על: MA Synthesis Figure 3. Conversion of Terrestrial Biomes (Adapted from C4, S10)

עדות נוספת למשבר המגוון הביולוגי היא היעלמות מינים של צמחים, בעלי חיים ויצורים אחרים. אמנם הכחדה של מינים היא תהליך טבעי בהתפתחות החיים על פני כדור הארץ, אולם כיום קצב ההכחדה מהיר מאי פעם. כיום מינים נעלמים בקצב הגבוה עד פי 1,000 מהקצב של היעלמות מינים בעבר הגיאולוגי (על פי עדויות מאובנים). על פי הערכות הארגון הסביבתי של האו"ם (UNEP), מאז 1600 גדל קצב ההכחדה של מינים פי 100-50 מהקצב הטבעי של היעלמות מינים. לדוגמה, בין השנים 1810 ל-1995 נכחדו 112 מינים של עופות ויונקים, בהשוואה ל-38 מינים שנכחדו בין 1600 ל-1810. ה-IUCN (האיגוד העולמי לשמירת טבע) מפרסם מדי שנה את ה"רשימה האדומה", רשימת המינים המאוימים ביותר. ברשימה האדומה של שנת 2008 (שהתפרסמה באוקטובר 2008) מופיעים 16,928 מינים מאוימים מתוך 44,838 מינים שנבחנו בשנה זו.   באיור מוצגים נתונים של קצב הכחדת המינים בעבר וכיום וכן הערכה לעתיד. מקור האיור: Millennium Ecosystem Assessment (2005). תרגום ועיבוד: קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב מקור הנתונים: http://iucn.org/about/work/programmes/species/red_list/2008_red_list_summary_statistics/index.cfm מקור תמונת הדודו: מאגר flickr, http://www.flickr.com/photos/86624586@N00/112835575/, Taken from Naturalists' Miscellany of 1793 .

לא תמיד מינים לגמרי נעלמים. במקרים רבים האוכלוסייה מצטמצמת לא תמיד מינים לגמרי נעלמים. במקרים רבים האוכלוסייה מצטמצמת. ה-Living Planet Index – אינדקס האוכלוסייה – עוקב אחר מגמות השתנות של האוכלוסיות של מינים מסוימים. בשנת 2008 נמדדו מגמות השתנות של 5,000 אוכלוסיות של 1,686 מינים של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים מרחבי העולם. השינוי בגודל האוכלוסייה של כל מין מוצג בהשוואה למצב האוכלוסייה של כל מין בשנת 1970, ולבסוף נערך ממוצע של כל המינים כדי לקבוע את האינדקס. אינדקס האוכלוסייה לשנת 2008 מצביע על ירידה של 35%, שפירושה צמצום של 35% בגודל האוכלוסיות שנבדקו ביחס לנתונים של שנת 1970. האיור מציג את השינוי באינדקס האוכלוסייה בין השנים 1970–2000. מקור האיור: WWF: Living Planet Report 2006

בנוסף לשינוי הנוף ושינוי החברה הביולוגית, אנו חווים גם שיבושים בתפקוד המערכות האקולוגיות ובשירותים שמהמערכות האקולוגיות מספקות. לדוגמה, צמחייה שומרת על הקרקע, ואילו כריתה וסילוק שלה או חריש עמוק מזרזים סחף ואבדן קרקע. דוגמאות אחרות הן עליית העכירות של מקווי מים והיווצרות זיהום אקולוגי בהם, מוות של שוניות אלמוגים, התפרצות מחלות ומזיקים, היעלמות חרקים מאביקים, ובמיוחד דבורים, ועוד. בתמונה: סחף קרקע משדה תירס במדינת איווה, ארצות הברית. צילום: Photo courtesy of USDA Natural Resources Conservation Service

מהם הכוחות שמניעים את משבר המגוון הביולוגי? הסביבה, ובכלל זה גם המגוון הביולוגי, מושפעים משני מעגלי התרחשות: החברה והכלכלה האנושיים, הנמצאים איתה ביחסי גומלין. הכלכלה והחברה מתקיימות על בסיס משאבי טבע והשירותים מהטבע, והן כמובן משפיעות בחזרה על הסביבה הפיזית. מתקיים קשר הדוק בין תהליכים חברתיים וכלכליים ובין מצב המגוון הביולוגי, וגם הפוך, בין מצב המגוון הביולוגי ותהליכים חברתיים וכלכליים. אחת הדוגמאות לכך היא סיפורם של איי הפסחא, http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageID=100 ניתן לחלק את הכוחות המניעים את המשבר הסביבתי לשניים: גורמים עקיפים – גורמים אשר השפעתם על המערכת האקולוגית אינה ישירה. החברה והכלכלה האנושיים הם בין כוחות עקיפים אלו. גורמים ישירים – גורמים המשפיעים באופן ישיר על המערכות האקולוגיות, לדוגמה, שינוי בתי גידול, ציד, מינים פולשים ושינויי אקלים. מקור האיור: Millennium Ecosystem Assessment. 2005. Ecosystems and human well-being: synthesis