פרק 3- למידה                                                                                    

מהי למידה? אנו רוכשים ידע במסגרות מכוונות דרך תהליכים לא מודעים וללא מטרה מוגדרת שפה פחד מכלבים עמדות עדות ללמידה: מעקב על התנהגות גלויה לא תמיד שינוי התנהגותי מעיד על למידה שינויים סביבתיים, עייפות, חומרים, מבשילה

הגדרה למידה היא תהליך של שינוי קבוע יחסית (לא חד פעמי) בהתנהגות או בפוטנציאל ההתנהגותי שמקורו בניסיון הגישה הביהביוריסטית מתעלמת מגורמים פנימיים, מתמקדת בתפקיד הסביבה הגישה הקוגניטיבית מתמקדת בתהליכים השכליים הקשורים לידיעה הביצוע לבדו אינו משקף את הלמידה כהקניית משמעות גישת הלמידה החברתית משלבת בין קוגניציה וסביבה האדם הוא מטבעו יצור חברתי לאדם יכולות קוגניטיביות ייחודיות

1. הגישה הביהייביוריסטית John Watson (1958-1979) א 1. הגישה הביהייביוריסטית John Watson (1958-1979) א. התניה קלסית (Pavlov) למידה היא תוצאה של צמידות גירוי לא-מותנה(Unconditioned Stimulus) מעורר תגובה אוטומטית ורפלקסיבית תגובה לא מותנית Response) (Unconditioned גירוי מותנה (Conditioned Stimulus) ניטראלי במקור תגובה מותנית Response) (Conditioned בעקבות הצמידות הגירוי המותנה מעורר את התגובה גם ללא הופעת הגירוי הלא מותנה על הגירוי המותנה להופיע זמן קצר לפני הגירוי הלא מותנה האורגניזם למד ליצור קשר בין הגירויים

הניסוי המקורי של פבלוב

הפרשת רוק כתוצאה של צלצול פעמון

תופעות מרכזיות בהתניה קלסית הכחדה חזרה על הגירוי המותנה (פעמון) ללא הגירוי הלא מותנה (מזון) תגרום למחיקת התגובה המותנית החלמה ספונטנית הכחדה + תקופת מנוחה + הצגה חוזרת של הגירוי המותנה (פעמון) יביאו להתעוררות התגובה (ריור) אם כי בעצמה פחותה התניה מחדש הכחדה + תקופת מנוחה + צמידות מחודשת של הגירוי המותנה (פעמון) עם הלא מותנה (מזון) יביאו להתניה מהירה יותר מההתניה הראשונה

הכללה (בעזרת שילוב של התניה והכחדה) למידת תגובה מותנית לגירוי דומה לגירוי המותנה (צלצול שונה) הבחנה (בעזרת שילוב של התניה והכחדה) למידת תגובה מובחנת ל-2 גירויים דומים (צלצול קצר וארוך)

התניה קלאסית בחיי היום יום כאשר 2 גירויים מופיעים בדרך כלל יחד אנו עם הזמן מגיבים לאחד כמו לשני שיר מעורר זיכרונות מחופשת הקיץ ריח מעורר זיכרונות ילדות

התניה קלסית בהתנהגות אבנורמלית פוביות (Phobias) פחד חזק מאובייקטים שלא אמורים לעורר פחד פיליות (Philias) הפקת תחושת עונג קיצונית מגירויים שאינם אמורים לספק עונג פודופיליה - הרגל הופכת לאובייקט גירוי מיני פדופיליה - התגרות מפעילות מינית עם ילדים

דוגמא למידת פוביית כלבים

טיפול בפוביה בעזרת הפחתת רגישות (Desensitization) חשיפה חוזרת לאובייקט בתנאים מבוקרים בניית היררכיית חרדות התניה של הרפיה עד להתמודדות עם כל השלבים

טיפול בפיליה בעזרת התנית-נגד אברסיבית (Aversive Counter-conditioning) יצירת אסוציאציה בין אובייקט הפיליה לבין אובייקט בלתי נעים סכנה: פיתוח דפוס מזוכיסטי

ב. התניה אופרנטית\אינסטרומנטלית (Thorndike) תלמיד של James, מראשי הפונקציונליזם Pavlov: עיסוק בתגובות אוטומטיות Thorndike: עיסוק בפעולות רצוניות כאמצעי להשגת מטרה חיה נדרשת לבצע התנהגות מסוימת לשם פתרון בעיה הזמן עד למציאת הפיתרון מתקצר מפעם לפעם עד לפתרון מיידי לא הבנה אלא תהליך הדרגתי של ניסוי וטעייה חוק התוצאה אסוציאציה תתחזק בעקבות תוצאה חיובית אסוציאציה תחלש בעקבות תוצאה שלילית יצירת קשר בין הגירוי לבין התגובות המובילות למטרה

תיבת החידה של טורנדייק ( (Puzzle Box                                                                                                                                                                                                                                          

התניה אופרנטית- גישתו של Skinner האורגניזם הוא 'קופסא שחורה' החיזוק )התגמול) מחזק את התגובה (לא את הקשר בין הגירוי לתגובה) נטיות התנהגותיות הן תוצר התגובות שלנו בעבר

ניסוי של סקינר רמה בסיסית ((Base Line רישום תדירות הלחיצות על הידית ללא קבלת מזון רכישה ((Acquisition עם כל לחיצה קבלת כמות קטנה של מזון הגברת קצב הלחיצות עד למצב יציב הכחדה Extinction)) שוב אין מזון במגש ירידה בתדירות הלחיצות עד לרמה הבסיסית (מלפני הלמידה)

הכללה (Generalization) תגובה שנלמדה עבור גירוי מוכללת לגירוי אחר (ידית כחולה במקום אדומה) הבחנה (Distinction) למידת הבחנה בין 2 גירויים מתן חיזוק עבור תגובה הניתנת בנוכחות הגירוי המבחין (נורה דולקת) מניעת חיזוק עבור תגובה הניתנת בהעדר הגירוי המבחין חציית כביש באור אדום אך לא בירוק

סוגים שונים של חיזוקים חיזוק= אירוע המתרחש בעקבות תגובה, אשר מגדיל את שכיחות הופעתה חיזוק חיובי גירוי נעים שנתינתו לאחר התגובה מגדילה את שכיחותה חיזוק שלילי גירוי בלתי נעים שהפסקתו לאחר התגובה מגדילה את שכיחותה למידת בריחה התגובה מחוזקת בגלל שהיא מפסיקה מצב לא נעים למידת הימנעות התגובה מחוזקת בגלל שהיא מונעת מצב לא נעים האורגניזם לומד באמצעות אות אזהרה להימנע מהמצב למידת הימנעות עמידה מאוד בפני הכחדה

עונש חיובי גירוי בלתי נעים שנתינתו לאחר התגובה מקטינה את שכיחותה עונש שלילי גירוי נעים שהפסקתו לאחר התגובה מקטינה את שכיחותה

דוגמא ילד מיילל, האב נכנע לדרישותיו כדי לזכות בשקט התנהגות הילד זכתה לחיזוק חיובי (האב ויתר) התנהגות האב זכתה לחיזוק שלילי (הרעש הפסיק)

חיזוק מלא חיזוק הניתן עבור כל תגובה רצויה חיזוק חלקי חיזוק הניתן רק עבור חלק מהתגובות רכישה: החיזוק המלא יעיל יותר הכחדה: תגובה שנרכשה באמצעות חיזוק חלקי עמידה יותר

חיזוק ראשוני חיזוק הפועל באופן טבעי ואוטומטי, ללא צורך בלמידה מזון, מים, מין, הפסקת כאב חיזוק משני גירוי שבמקור לא שימש כחיזוק אך הפך לכזה עקב התקשרותו לחיזוק ראשוני בתהליך של התניה קלסית כסף, חיוכים, מלות חיבה

עיצוב התנהגות Shaping)) קירוב הדרגתי (Successive Approximation) המתנה עד לביצוע המרכיב הראשון של ההתנהגות (הנמצא ברפרטואר הטבעי) חיזוק חלקי תגובה קטנים המרכיבים את ההתנהגות השלמה הרצויה דוגמא: הקניית דיבור לילדים חרשים

התניה קלסית והתניה אופרנטית- השוואה יש השפעה אין השפעה קשר בין האורגניזם לסביבה תגובה מוטורית רצונית (מערכת העצבים הסומאטית והשרירים) תגובה רפלקסיבית לא רצונית (מערכת העצבים האוטומטית) מקור התגובה חדשה לא חדשה סוג התגובה הנלמדת

2. הגישה הקוגניטיבית ביקורת על הגישות הביהייביוריסטיות אינה מסבירה את מורכבות הלמידה ואת האינטליגנציה האנושית בניגוד לקופסא השחורה: יש לחקור את התהליכים הפנימיים

א. גישתו של Wolfgang Kohler (1887-1968) ניסויים עם שימפנזים בהם יש למצוא פיתרון בעזרת כלים שונים תובנה ((Insight לא מציאת פתרון הדרגתית אלא 'אהה! תפסתי!' הבנת היחסים בין הכלים, הבנת העקרונות העברה (Transfer) פתרון מהיר בבעיה דומה עם כלים שונים בעזרת העברה של כללים למידה לא רק תהליך מכני, שינוי התנהגות גלויה כרוכה בתיווך קוגניטיבי, בשינויים הכרתיים-פנימיים יכולה להתרחש גם ללא ביצוע: למידה סמויה

ניסויי השימפנזות של Kohler

גישתו של Edward Tolman (1886-1959) גישת S-O-R האורגניזם מתווך בין הקלט לפלט בתהליך הלמידה תיתכן רכישת מפה קוגניטיבית של מבוך גם ללא חיזוק המפה תישמר ותשמש מאוחר יותר להשגת מטרה ציפייה (Expectancy) האורגניזם מגיב בהתאם לציפייה ולכוח הניבוי של האירוע התגובה מושפעת מהמערכת הקוגניטיבית

למידה סמויה למידה יכולה להתרחש גם ללא ביצוע תגובה וללא חיזוק עכברים הוסעו במכוניות צעצוע במבוך במשך 10 ימים בלי שום ביצוע תגובה גם בהעדר חיזוק העכברים הראתו למידה מהירה יותר מקבוצת עכברים חדשים החל מהיום ה-11 שבו החלו לתת חיזוק העכברים למדו על המבוך עוד בעשרת הימים הראשונים למידתם התגלתה רק לאחר שקיבלו חיזוק

אפקט הניגוד קבוצות של עכברים אומנו לרוץ במבוך ולקבל מזון שלב א' קבוצה 1: סובין קבוצה 2: גרעיני חמניות שלב ב' קבוצה 1: גרעיני חמניות קבוצה 2: סובין מעבר מחיזוק מועדף לחיזוק מועדף פחות מפחית את קצב התגובה התגובה אינה תלויה רק בחיזוק האבסולוטי אלא גם בציפייה קבוצה 1 רצה מהר יותר קבוצה 1 רצה לאט יותר מקבוצה 2 בשלב הראשון

עכבה סמויה (Latent inhibition) אנו נקשה על למידת אסוציאציה בין גירוי מותנה לגירוי לא מותנה אם: נציג את הגירוי הניטראלי פעמים רבות נציג את הגירוי הלא מותנה רק בסוף הסדרה חוסר אונים נרכש ((Learned helplessness אנו נקשה על למידת הימנעות ובריחה אם: נחשוף אורגניזם להלם חשמלי ונחסום בפניו את דרכי המנוסה דיכאון: אובדן המוטיבציה לנסות לצאת מהמצוקה למידה תלויה בכוח הנבואי של הגירוי, בציפייה שהוא מעורר

3. גישת הלמידה החברתית של Alfred Bandura האדם הוא יצור חברתי והיותו כזה משפיע על למידתו שילוב של עקרונות ביהביוריסטים וקוגניטיביים דטרמיניזם הדדי ההתנהגות מעוצבת על ידי 3 גורמים המשפיעים זה על זה באופן הדדי הסביבה (Environment) הקוגניציה או האישיות (Personality) ההתנהגות עצמה (Behavior)

הסביבה E למידה בלתי אמצעית השפעת הגירויים והחיזוקים אמצעית או מתווכת התנהגויות רבות נלמדות באמצעות צפייה וחיקוי הקוגניציה P שימוש בסמלים הפעלת דמיון יכולת העברת פתרון וכללים ההתנהגות B הסביבה היא רק פוטנציאל הממומש על ידי ההתנהגות סביבה נתונה: טובה עבור ילד מסוים ועוינת עבור אחר

יחסי הגומלין בין המרכיבים סביבה קוגניציה הגירוי מפורש ומעורר ציפיות קוגניציה התנהגות האדם מחליט כיצד להתנהג בהתאם לציפיות ולאמונות שלו התנהגות סביבה הסביבה היא רק פוטנציאל שמימושו תלוי בהתנהגות

סביבה התנהגות האדם נמנע מגירויים לא נעימים ומחפש גירויים נעימים האדם לומד מהתנהגותם של אחרים ותוצאותיה התנהגות קוגניציה התנהגות האדם יכולה לגרום ליצירה והנצחה של אמונות קוגניציה סביבה האדם מסוגל לדמיין גירויים ולחוש התעוררות האדם מעצב עבור עצמו מה מהווה תגמול או עונש

תצפית וחיקוי: מחקרים של Meltzoff (1977) לתינוקות בני יומם יכולת חיקו התנהגות של אחרים יכולת זו משתכללת לקרא סוף שנת חיים הראשונה הרחבת מגוון ההתנהגויות הגדלת מרווח הזמן בין הצפייה לביצוע החיקוי