האם ולמה צריך תיאוריה בעולם של חינוך וטיפול? תיאוריות בהתפתחות שפה האם ולמה צריך תיאוריה בעולם של חינוך וטיפול? אדית וגנר - 2006

“innate factors - environmental factors? השאלות הגדולות "nurture – nature? " "nativism - empiricism?” “innate factors - environmental factors?

השאלות הגדולות סביבה או תורשה? למידת תלויית התנסות או יכולת מולדות? גנטיקה או אינטראקציה עם הסביבה? התפתחות או רכישה? מה השפעתה של התשומה הלשונית? ( input)

במי נבחר? האם נבחר? פרשנות התנהגותית? (The Behaviorist Interpretation) פרשנות נטיביסטית? ( The Nativist Interpretation) פרשנות של אינטראקציה ? (The Social Interactionist Interpretation)

נתמקד בכמה תאורטיקנים וזרמים תיאורטיים Skinner’s Verbal Behavior Piaget’s View Vygotzky’s Zone of Proximal Development The universal Grammar Theory ) Chomsky) Cognitive Theory The Discourse Theory The Speech Act Theory Connectionism theory

Skinner’s Verbal Behavior עד סוף שמות ה-50 גישה התנהגותית – behaviorism רכישת שפה – מנגנוני התנייה קלאסית ( קשר בין גירוי לתגובה טבעית) ו התנייה אופרנטית (העיקר התגובה) ילד – לוח חלק סביבה – תפקיד מרכזי המערכת מתפתחת על פי קשרים בין גירויים ותגובות לילד מבנים מוחיים – עצביים, כלי דיבור, אין מבנים קוגניטיביים או עיבוד העיקר: למידה דרך חיקוי

Piaget’s View השפה דורשת יכולת הסמלה וייצוג השפה דורשת יכולת הסמלה וייצוג בדומה לציור, פנטומימה, שימוש בכלים בשפה מעורבות גם יכולות קוגניטיביות כמו אבחנה, הכללה, ארגון, זכרון. יחסי גומלין מורכבים בין שפה וחשיבה שפה עוד פן בהתפתחות הקוגניטיבית קודם מושגים מוחשיים ורק אחר כך מילוליים קודם התנסות סנסו-מוטורית קודם בניית ידי עולם לא מילולי ואחר כך מושגים מילוליים שלבים אוניברסליים כולל יחסי משמעות אוניברסליים ( יחסי שייכות ( "אוטו שלי"), קיום ואי קיום ("יש אוטו"), תיאור מצבים סטטיים ("כואב"), מיקום של חפצים ואנשים ( "ברווז במים"), יחסי עושי פעולה ופעולה ( " ילד נוסע באופניים")

The universal Grammar Theory (Chomsky) 1965- 1980 LAD מולדות המנגונון המולד מוביל לתפיסה שיטתית של שפת הסביבה מדובר בהתנהגות ספציפית למין האנושי עם קביעה ביולוגית לתשומה החיצונית ((INPUT תפקיד לא מהותי לרכישת שפה תפקיד ה-INPUT חלש והוא מהווה טריגר יצירתיות – הוכחה למולדות חוקרים אחרים: Slobin ( מחקרים קרוס – לינגויסטיים) תומך באוניברסליות. חוקי בנייה מורפולוגיים ותחביריים אוניברסליים, "אסטרטגיות רכישה" ( LMC) הגישה המודולרית ( Fodor 1983) / ילדים נולדים עם מודולות . השפה היא אחת מהן. ( אחרים:" ידע על כמויות, ידע על תלת מימדיות)

Cognitive Theory פיאז'ה 1967 בלום 1970 בראון 1973 מנגנונים של התפתחות שפה הם חלק מקוגניציה כללית יחד עם חיקוי, זכרון, ייצוג, הכללה. לילד תפקיד חשוב בהבניית אקטיבית של השפה ( עיבוד מחשבתי) קונסטרוקטיביזם – הבנייה עצמי תוך חשיפה לסביבה ואינטראקציות שמפתחים כשרים מנטליים קשר בין שפה וחשיבה: Sapir – Worf Hypothesis ( שפה תרבותית משפיעה על החשיבה) קרמילוף סמיט 1992 - חשיבות המטא- לשון, מטא – קוגניציה ( רמות ייצוג). קיים מעבר מפעילות הנסמכת על עיבוד נתונים מהסביבה אל פעילות מתווכת על ידי תיאוריה

Vygotzky’s Zone of Proximal Development חשיבות מרכזית לאינטראקציה חברתית בתהליכי למידה בכלל חשיבות ה – “”Shared language ZPD שילוב של אגוצנטריות ואינטראקציה ( דיבור אגוצנטרי, דיבור חברתי, דבור פנימי) שפה וחשיבה מתפתחים קודם בנפרד עד גיל שש ואז מתחברים חשיפת הילד לאינטראקציה חברתית - תנאי מקדים לבניית משאבים פנימיים ילדים מפתחים מושגים על ידי "דיבור" עם מבוגרים ורק אז פתרון בעיות עצמי שפה – מפתח לכל ההתפתחות . שפה מתפתחת במהלך אינטראקציה חברתית הגישה החברתית – תקשורתית ( (Socio-linguistic theory ) ראו הרחבה בהשמך)

The Discourse Theory גישה חברתית תקשורתית תיאוריית "השימוש" בשפה – המהפך הפרגמטי למידת שפה - השתתפות באירועי תקשורת Communicative Competence – כיצד להשתמש בצורות ובתכנים של השפה למטרות תקשורת: היא כוללת כשרות צורנית וכשרות פרגמטית (פעולות דיבור) אסטרטגיות שיח יחידת הניתוח עבר מן המבע אל השיח מעט חשיבות לאסטרטגיות פנימיות מולדות חשיבות האינטראקציה. גם הילד פעיל וגם המבוגר כוונות תקשורתיות, מסר עם מטרה, LAS /Bruner, 1977 Motherese , /Snow 1972 טומסלו 1992 שפה מייצגת מבנה מחשבתי חברתי, דרושות תובנות קוגניטיביות חברתיות באשר לרגשות וצרכיו של האחר.

The Speech Act Theory גישה חברתית תקשורתית "להגיד משהו" זו פעולה, למבעים שתי משמעויות: הטענה והכוונה ( Ilocution – locution) ( ראו הרחבה במהפכה הפרגמטית)

Connectionism theory תומך בגישה קוגניטיבית כללית ולא ספציפית לשפה המפגש של הפרט עם הסביבה מעורר רשתות עצביות וכך גם נוצר הידע מבוסס על מחקר ניורופיזיולוגי מנסה לתת הסבר מוחי להתפתחות השפה בין החוקרים: Grossberg, 1980, סילווסטר 1999 דרויאן 1999