תרבות בטיחות, ניהול בטיחות ותיעדוף פעולות מנע ד"ר אבי גריפל www תרבות בטיחות, ניהול בטיחות ותיעדוף פעולות מנע ד"ר אבי גריפל www.avi-griffel.com

מהי המטרה העיקרית של כל העוסקים בטיחות וגהות בארגון מהי המטרה העיקרית של כל העוסקים בבטיחות וגהות בתעסוקה? יצירת סביבת עבודה בטוחה ככל הניתן, שלא תגרום נזק לבריאות הפיזית או הנפשית של העובדים www.avi-griffel.com

מעגלי הבטיחות בארגונים תרבות בטיחות: ניהול בטיחות ובריאות: ניהול סיכונים: זיהוי, הערכה, ושליטה בסיכונים מדיניות, תכנון, יישום והערכה ערכים, אמונות, עמדות והתנהגויות www.avi-griffel.com

מעגלי הבטיחות והבריאות בארגון מעגל ניהול סיכונים, הכולל איתור גורמי סיכון, הערכת סיכונים ושליטה בהם; מעגל ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה האחראי לביצוע מתוכנן ומבוקר של כל תהליכי האיתור, ההערכה והשליטה בסיכונים; מעגל תרבות בטיחות ( (safety culture ואקלים בטיחות ( (safety climate המתייחסים לאווירה, לעמדות, לתרבות הניהול, ולהתנהגות של הארגון ועובדיו בכל הקשור לבטיחות ולבריאות. www.avi-griffel.com

תרבות בטיחות - safety culture אספקטים מצביים: "מה יש לארגון": מדיניות, נהלים, תהליכים, מבנה ארגוני ומערכות ניהול בטיחות אספקטים התנהגותיים: "מה האנשים עושים" פעולות והתנהגויות הקשורות לבטיחות ולבריאות בעבודה אספקטים פסיכולוגיים: "מה האנשים חושבים" ערכים, אמונות ותפיסות של פרטים וקבוצות ("אקלים בטיחות"). www.avi-griffel.com

ניהול סיכונים על-ידי כלל הזה"ב זיהוי גורמי סיכון (מה יכול להזיק/לפגוע?) הערכת סיכונים (מה הסיכוי ומה הנזק הצפוי?) בקרת סיכונים (מה ניתן לעשות כדי הפחית את רמת הסיכון?) ד”ר אבי גריפל 04-8376075 www.avi-griffel.com

ניהול סיכונים וניהול בטיחות בתעסוקה רכיבי מערכת ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה: מדיניות תכנון מימוש בקרה סקר הנהלה רכיבי מערכת ניהול סיכונים: זיהוי גורמי סיכון (פוטנציאל לפגיעה( הערכת סיכון (הסתברות X תוצאה( בקרה ושליטה בסיכונים ד”ר אבי גריפל 04-8376075 www.avi-griffel.com

פיתרון בעיית החלטה ברמת הארגון המטרה: הפחתת פגיעות במסגרת שיפור מתמיד. צורך בקביעת מטרות ויעדים; צורך בהגדרת פעולות לשיפור מגבלות משאבים בעיית תיעדוף www.avi-griffel.com

בעיות עיקריות בבחירת וישום אמצעי מניעה ברמת הארגון כיצד לזהות/לתעדף תחומים בהם יש לטפל? כיצד לתעדף אמצעי מנע ליישום? ברמת הבעיה הבודדת להשקיע / לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה? מה אמצעי מנע (counter-measure) המתאים? www.avi-griffel.com

זיהוי תחומים/מגזרים בהם יש לטפל על בסיס הערכת סיכונים פרואקטיבית; על בסיס נתוני עבר (סטטיסטיקה של אירועים); לפי שיקולים ערכיים (צעירים, נשים בהריון,..); לפי שיקולים כלכליים (עלות-תועלת). www.avi-griffel.com

הערכת סיכונים פרואקטיבית מיצוי תרחישים אפשריים (תסריטי כשל / אופני כשל); הערכת רמת הסיכון של תרחישים לפי הסתברות מימוש ולפי חומרת הנזק הצפוי; דירוג הסיכונים כדי ליצור סדר עדיפויות נכון לטיפול בהם; קביעת הרמה הרצויה לארגון של סיכון קביל שניתן לחיות עימו אחת הבעיות המרכזיות בתהליכי הערכת סיכונים היא שקביעת רמת הסיכון מושפעת מגורמים נורמטיביים שונים, תפיסות ועמדות המעריך, ועוד. www.avi-griffel.com

לוח החלטה אופייני (מטריצת הסיכונים) (נמוכה מאד - 1) עלול לקרות, אך כנראה לא יקרה אף פעם (נמוכה - 2) עלול לקרות, אך רק לעתים רחוקות (בינונית - 3) עלול לקרות מדי פעם (גבוהה - 4) עלול לקרות בכל יום הסתברות חומרת פגיעה P2 P1 S (חמורה – 4) מוות או נכות תמידית P3 פגיעה רצינית או מחלה של יותר מ 30 יום. P4 (קלה – 2) טיפול רפואי וימי אי כושר P5 (שולית - 1) נחוצה רק עזרה ראשונה www.avi-griffel.com

הערכת רמת חומרה של תרחיש בהתחשב בנזקים לאדם, ציוד, תהליך, תפוקה וסביבה חומרת התוצאה של התרחיש המזיק נזק לסביבה אבדן תפוקה זמן השבתת תהליך )down time( נזק לרכוש (דולרים) פגיעה באדם דרגה דרגת חומרה נזק לטווח ארוך (> 5 שנים) או עלות של M1 > > M1 > 4 חודשים מוות I קטסטרופה נזק לטווח בינוני (1-5 שנים) או עלות של 250K עדM1 250K עד 1M 2 שבועות עד 4 חודשים פגיעה חמורה או מחלת מקצוע קשה II קריטי נזק לטווח קצר (< שנה) או עלות שלK1 עד K250 1K עד 250K יום עד שבועיים פגיעה קלה או מחלת מקצוע קלה III שולי נזק סביבתי שולי או עלות של פחות מ- K1 1K< < יום K1 < אין פגיעה באדם IV זניח www.avi-griffel.com

זיהוי מגזרים לטיפול על בסיס נתוני עבר מתבססים על תאונות עבודה ועל אירועים ("כמעט ונפגע"); מחשבים שיעור תכיפות (מספר תאונות לכל 100,000 שעות עבודה) לכל מחלקה ומגזר; מחשבים שיעור חומרה (מספר ימי היעדרות ממוצע לעובד במחלקה בגין תאונות עבודה; שילוב של שיעור החומרה ושיעור התכיפות מצביעים על הצורך בהפעלת אמצעי מנע במחלקה / במגזר. דירוג מחלקות לפי "מדד הצורך" שנקבעת על-פי שיעורי תאונות העבר מהווה התחלה טובה לתיעדוף של מגזרים לטיפול. www.avi-griffel.com

זיהוי ותיעדוף תחומים בהם יש לטפל מדד צורך (שיעורי תכיפות וחומרה); גודל האוכלוסייה המושפעת (מספר מוחלט של חשופים); לכך ניתן להוסיף גם שיקולי עלות-תועלת: התועלת השולית של כל שקל מושקע (כמה "כדאי יחסית" להשקיע במחלקה / במגזר) www.avi-griffel.com

תועלת כלכלית משיפור בטיחותי חשב עלות תאונות במצב הקיים (לפני שינוי); חשב עלות ההתערבות / ההשקעה; הערך איזה אחוז מעלות תאונות תיחסך; חשב את הסכום שיחסך מעלות תאונות הערך הגברת פריון וחשב תרומה צפויה לרווח; חבר סכום שיחסך בעלות תאונות + תרומה לרווח; הסכום המצרפי חלקי עלות ההשקעה משקף את התשואה על כל שקל המושקע בבטיחות. www.avi-griffel.com

יחס בין השקעה בבטיחות לנזקי תאונות עבודה עלות לארגון (שח) רמת ההשקעה בבטיחות בארגון (שח) A סה"כ עלות לארגון השקעה בבטיחות עלות תאונות www.avi-griffel.com

בעיית התיעדוף היא רב ממדית תיעדוף צריך להתחשב בשיעורי תאונות, מספר חשופים, ותועלת שולית של הפעלת אמצעי המנע. נוצרת בעיה של דירוג / סידור / רב-ממדית; ניתן לפתור באמצעות POSA: :Partial Order Scalogrom Analysis סידור פרופילים במרחב דו-ממדי www.avi-griffel.com

שימוש בפרופילים ליצירת סדר חלקי כאשר יש יותר משני מדדים, לא ניתן לסדר באופן פשוט; ניתן ליצור "פרופיל" מדדים לכל תחום/מגזר, עם כיוון משותף לכל ציון בפרופיל (1111 הוא העדיף, למשל, 4444 הוא הפחות עדיף); את הפרופילים ניתן לסדק במפה דו-מדדית בעזרת תוכנת מחשב (POSAC) www.avi-griffel.com

האלגוריתם של POSAC Y יחסי סדר A(222) A>>B A>>C Arranging Profiles in a Two Dimensional Space Y יחסי סדר A(222) A>>B A>>C B(112) B # C C(211) X www.avi-griffel.com

שימוש במפת POSAC לקבלת החלטות ניתן לסמן "אזור בחירה" מפה לבחירה של כמה פרופילים לטיפול (דוגמה: ספרינקלרים במחסני חירום); חלוקה אלכסונית (45 מעלות) היא בחירה ללא שקלול שקלול מתבצע באמצעות שינוי זווית האלכסון המגדיר אזור בחירה אפשר לדעת (ע"י ניתוח מתאמים) משמעות של כל ציר (X ו-Y) וכך לקבוע שיפוע האלכסון של אזור הבחירה . www.avi-griffel.com

דוגמה לאזור בחירה ללא שקלול . . . . . . . . . . . . www.avi-griffel.com

רמת הבעייה הבודדת להשקיע / לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה? מה אמצעי מנע (counter-measure) המתאים? www.avi-griffel.com

פיתרון בעיית החלטה ברמת בעיה בודדת הצורך בהחלטה עולה בעקבות: ניתוח פרואקטיבי (סקר גורמי סיכון / ניתוח בטיחות); תלונות עובדים; ניתוח פרואקטיבי (חקירת תאונה / אירוע); שינוי בדרישות פעולות לשיפור www.avi-griffel.com

עיקרון ה-ALARP: "נמוך עד כמה שזה ניתן ומעשי" "As Low As Reasonably Practical" לא ניתן להצדיק לקיחת סיכון, אלא בתנאים מיוחדים ויוצאי דופן לא קביל נסבל אם הפחתת הסיכון איננה מעשית, או שעלותה גבוהה מדי יחסית לתוצאה המתקבלת אזור ה ALARP (נסבלות הסיכון) (לוקחים את הסיכון אם זה מאד כדאי) ככל שרמת הסיכון פוחתת, כך דרושים פחות משאבים, יחסית, כדי להוריד אותה עוד יותר הדבר בא לידי ביטוי בצורה המשולשת, ההולכת וצרה, של שרטוט הסיכון במרכז האיור אזור של סיכון קביל יש לנקוט באמצעים שיבטיחו כי הסיכון ישאר ברמה זו אין צורך במאמץ ALARP כדי להראות שהפחתת הסיכון מעשית וסבירה www.avi-griffel.com סיכון זניח

ניתוח משווה של אמצעי מנע countermeasure analysis האפקטיביות של הפיתרון המוצע (המידה בה הוא אכן ימנע תאונות דומות בעתיד); הישימות (applicability) של הפיתרון המוצע (אין קשיים ומכשולים המונעים את יישום הפיתרון בארגון); היעילות (cost-effectiveness או efficiency) של הפיתרון (במונחים של עלות-תועלת, פיתרון משתלם); טווח השפעה רחב של הפיתרון (מונע "משפחה" שלמה של תאונות או מסייע ומחזק אמצעי מנע נוספים אחרים הקיימים בארגון). www.avi-griffel.com

אפקטיביות של אמצעי מנע פיתרון אפקטיבי הוא פיתרון אשר אכן מסוגל למנוע את האירוע או את הפגיעה בעובד. דרישות: מהימנות: פועל כיאות בכל פעם שזקוקים לו; מסוגלות: מסוגל למנוע את התאונה או את הפגיעה; מספיקות: האמצעי לבדו מספיק כדי למנוע את התאונה או הפגיעה; עמידות: עמיד ושמיש לאורך זמן; לא מסוכן: לא מהווה גורם סיכון לכשעצמו. www.avi-griffel.com

אסטרטגיות מניעה סילוק מוחלט של גורם הסיכון הפחתת רמת אנרגיה פיתרון הנדסי: הפרדה פיזית ממקור אנרגיה פיתרון אדמיניסטרטיבי: הפרדה/נהלי עבודה בטוחים ציוד מגן אישי ומיגון עובדים עזרה ראשונה וטיפול רפואי מיידי שיקום לאחר פגיעה www.avi-griffel.com

ישימות של אמצעי מנע ישימות טכנולוגית / הנדסית (אין מכשולים טכנולוגיים שמונעים את הישום או השימוש); ישימות מבחינת ההנהלה (אין התנגדות הנהלה ליישום האמצעי); ישימות מבחינת העובדים (לא צפויה התנגדות עובדים להשתמש באמצעי); ישימות בהתייחס לזמן הנדרש עד להפעלה תקינה של האמצעי; ישימות בהתייחס ליכולת לתחזק את האמצעי לאורך זמן כנדרש. www.avi-griffel.com

אספקטים של עלות-תועלת מידת התועלת ביישום האמצעי (מצליח למנוע נזקים) בהשוואה לעלותו ועלות אחזקתו; מידת התועלת ביישום בהשוואה להפרעה שהוא גורם לתהליכי היצוא או השירות; מידת התועלת ביישום האמצעי בהשוואה למשאבים (אנרגיה, כ"א וכדומה) המושקעים. www.avi-griffel.com

טווח השפעה של אמצעי מנע אמצעי מנע עדיף ככל שהוא מונע מגוון רחב יותר של אירועים ופגיעות (טווח השפעה רחב), וככל שהוא תורם לשיפור מערכתי ברמת הבטיחות בארגון. מדדים: גורם שורשי, המונע "משפחה" שלמה של תאונות; תרומה לאיכות הסביבה – תורם גם לשיפור איכות הסביבה ולהגנה על שכנים; מחזק את הפעולה של אמצעי מנע אחרים בארגון, פועל עימם בשיתוף פעולה מפרה ("סינרגיה"). www.avi-griffel.com

תרבות בטיחות, ניהול בטיחות ותיעדוף פעולות מנע סוף מצגת ד"ר אבי גריפל www.avi-griffel.com