מעמדו המשפטי של שטר מטען המוצא ע"י המשלח הבינ"ל עו"ד גיל נדל

עו"ד גיל נדל 08-9213703 www.nadel-law.co.il office@nadel-law.co.il ליצירת קשר עו"ד גיל נדל 08-9213703 www.nadel-law.co.il office@nadel-law.co.il

על פסה"ד בענין טרנסכלל (1) א. מדובר בפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים בתיק ע"ש 7029/99 (ולא פסקי דין אחרים). ב. הצדדים לתיק – המבקשת: טרנסכלל סחר בע"מ המשיבים: 1.היועץ המשפטי לממשלה 2. המועצה הישראלית לצרכנות 3. הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות 4. איגוד המשתמשים בהובלה הימית

על פסה"ד בענין טרנסכלל (2) ג. ההליך נפתח בשנת 1999 ד. פסק הדין ניתן ביום 2.2.05 ה. היועץ המשפטי לממשלה לא הגיש סיכומים בתיק ו. פסק הדין כולל 28 סעיפים, ומורכב מכ – 5000 מילים (פסק דין בהיקף בינוני)

חוזים אחידים א. תנאי מקפח – מהו, מהי המשמעות של הכרה בתנאי כתנאי מקפח א. תנאי מקפח – מהו, מהי המשמעות של הכרה בתנאי כתנאי מקפח ב. חוזה אחיד ג. אישור תניות על ידי בית הדין

מה טרנסכלל ביקשה להשיג בהליך? "הדין הישראלי מחיל על מובילים בפועל, ימיים ואוויריים, נורמות בינלאומיות הכוללות סעיפי הגבלת אחריות" "לטענת המבקשת, בעוד שבעולם חלה תפנית בהתייחסות למשלח הבינלאומי, כך שהוא מושווה בנסיבות מסוימות למוביל ומוחלות עליו חובות וזכויות המוחלות על מוביל בפועל, הרי שבישראל הנטייה היא להכיר במשלח הבינלאומי כסוכן של לקוחותיו, כך שחובותיו וזכויותיו, בפועלו כמוביל, אינן ברורות" "לאור כל זאת, המבקשת מעוניינת שהדין הישראלי ישווה את מעמדם של המשלחים למעמדם של המובילים, או לחילופין, להשיג תוצאה זו בחוזי ההובלה"

מה טרנסכלל ביקשה להשיג בהליך? (2) ראשית, בית הדין מתבקש להחיל על הסכמים אותם כורתת המבקשת עם לקוחותיה, בכובעה כסוכן, היינו, מבלי שהיא מוציאה ללקוחותיה שטר מטען ספציפי, כללים הידועים בשם FIATA Model Rules for Freight Forwarding Services (להלן – הכללים). כללים אלו נקבעו על-ידי האיגוד העולמי של ארגוני המשלחים הבינלאומיים (FIATA), ועל-פי המבקשת, תחת כללים אלה חוסה תחום השילוח הבינלאומי על כל צורותיו.

מה טרנסכלל ביקשה להשיג בהליך? (3) * שנית, בית הדין מתבקש לאשר תנאים המופיעים בשטרי המטען, אותם מוציאה המבקשת ללקוחותיה בכובעה כמובילה. תנאים אלו, הנקראים FIATA FBL, נוסחו על-ידי האיגוד העולמי של ארגוני המשלחים הבינלאומיים, ולטענתה של המבקשת, הם זכו להכרה על-ידי האו"ם, לשכת המסחר הבינלאומית, ולשכות המסחר הלאומיות.

עמדת איגוד המשתמשים בהובלה ימית טענתו המרכזית של האיגוד היא, כי אין כל הצדקה לבקשתה של המבקשת. הסיבה לכך היא, שבפועלה כמוביל, ממילא חלות על המבקשת הנורמות הרלוונטיות המשוות את מעמדה למעמדו של מוביל ימי או אווירי, והיא מוגנת ככל מוביל בינלאומי אחר. בפועלה כסוכנת, המבקשת אינה זכאית להגנות הניתנות למוביל, ואין לפיכך סיבה לאפשר לה ליהנות מתנאים אלה. לטענת האיגוד, התנאים אותם מעוניינת המבקשת להחיל על ההתקשרויות עם לקוחותיה כוללים תנאים מקפחים, אשר נותנים לה יתרון בלתי צודק על פני המובילים בפועל ועל-פני משלחים אחרים בעולם.

ביהמ"ש – לענין משלח כסוכן לענין פעולת טרנסכלל כסוכן – הבקשה נדחתה א. לא הונח הסכם בפני בית המשפט ב. הכללים אינם מתאימים (למשל, סעיף המאשר למשלח במקרים מסוימים להיפטר מהמטען) ג. המשלח אינו אחראי על פעולת המוביל בפועל

ביהמ"ש - לענין משלח כסוכן (2) סעיף 15 לפקודת הנזיקין: לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה: (1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו; (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא-כדין.

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (1) איננו מקבלים בעניין זה את עמדתו של האיגוד, לפיה העובדה שהמשלח מוגן כמוביל על פי האמנות (בהנחה שכך הוא המצב המשפטי), מייתרת את שטר המטען ועל כן אינה מצדיקה אישור החוזה. גם אם שטר המטען מיותר, במובן זה, שהוא אינו מקנה למשלח הגנות מעבר לאלו שמוקנות לו ממילא על פי האמנות, איננו רואים פסול בכך שהמשלח יכלול הוראות אלו בשטר המטען ובדרך זו יידע את לקוחותיו בדבר זכויותיהם או זכויותיו שלו מכוח האמנות. אפילו תאמר, כגישתו של האיגוד, ששטר המטען מיותר, עקרון חופש החוזים מקנה למבקשת זכות לכרות חוזה עם לקוחותיה, גם אם האיגוד רואה בכך חוזה מיותר. תפקידו של בית הדין מוגבל לאישור או פסילה של תנאים מקפחים. העובדה שהחוזה מיותר, אינה הופכת אותו לחוזה מקפח ואינה מקנה לבית הדין סמכות שלא לאשרו מסיבה זו.

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (2) "לאחר שבחנו את הראיות שהוצגו לפנינו ואת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שהחומר שהונח בפנינו, במיוחד זה שהוצג על ידי המבקשת, הנו חסר ואינו מאפשר לאשר את הבקשה, גם לא בסייגים. בנסיבות אלו, המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח שהחוזה-שטר המטען אינו כולל תנאים מקפחים".

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (3) א. לא ברור בדיוק מהם התנאים שאותם מעוניינת המבקשת לאשר. ב. לא הובאה בפני בית הדין המסכת החוזית המליאה הקשורה בהובלת המטען ("קיים גם ספק בלבנו, אם יש מקום לאשר כחוזה אחיד מקטע אחד בלבד של המערכת החוזית שבין המבקשת ללקוחותיה. מה גם שבנסיבות כאלו, עלול להיווצר הרושם כי אישור השטר חל גם על המסכת החוזית המלאה שבין המבקשת לבין הלקוחות ")

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (4) ג. לא התבצעה עבודת התאמה בין סעיפי שטר המטען לבין האמנות (למשל – תקרת האחריות, סמכות נטישת טובין, שלילת אחריות לנזקים תוצאתיים) ד. סטייה מכללי האג ויסבי – תקופת התיישנות מקוצרת של 9 חודשים ה. אי הבאה בחשבון של שוני בין כללי האג ויסבי להובלה אווירית (גובה הפיצוי, התיישנות)

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (5) לאור האמור, לא שוכנענו שאין בשטר המטען תנאים מקפחים וכי ראוי לאשרו כחוזה אחיד הנעדר תנאים מקפחים. למען הסר ספק, נציין, שאין באמור כדי למנוע מהמבקשת להגיש בקשה חדשה לאישור שטר המטען. זאת, לאור הקביעה דלעיל לפיה, בעקרון, אין קיפוח בהחלת תנאי האמנות בשטרי המטען שמוציאה המבקשת, אשר מתייחסים להובלה לפי אותן אמנות.

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (6) "לדעתנו, ובכך אנו מקבלים בעקרון את עמדתה של המבקשת, בין אם אמנות אלה חלות על המשלח הבינלאומי ובין אם לאו, קיים טעם בדרישה להשוות את מעמדו של המשלח הבינלאומי, בכל הנוגע לחובותיו החוזיות כלפי לקוחותיו בקשר להובלת המטען, למעמדם של המובילים בפועל. זאת, כדי למנוע מצב בו תוטל על המשלח אחריות לנזקים אשר נגרמים למטען הנמצא באחזקתו של המוביל בפועל, למרות שמניעתם של נזקים כאלו נתונה בידי המוביל בפועל ולא בידיו של המשלח, וחרף העובדה שהמוביל בפועל עצמו פטור מאחריות לנזקים אלו (בכפוף להוראות האמנות) ואין בידי המשלח לחזור אליו"

ביהמ"ש - לענין משלח כמוביל (7) "עמדה זו אף מקובלת על האיגוד, אשר טוען כאמור שהאמנות החלות על מובילים בפועל חלות גם על המשלח בפועלו כמוביל. תוצאה זו אף אינה מקפחת את הלקוח, שכן מצבו לא היה משתפר אילו הוצא שטר המטען על ידי המוביל בפועל ולא על ידי המשלח. גם אז היו חלות על השטר הוראות האמנות, אשר פוטרות את המוביל בפועל (בגבולות מסוימים שנקבעו באמנות) מאחריות"

האם המשלח יוגדר כמוביל ימי (1) סעיף 1 לכללי האג ויסבי: (א) "מוביל" כולל את הבעלים או את שוכר כלי השיט המתקשר בחוזה הובלה עם שוגר הטובין; (ב) "חוזה הובלה" אינו חל אלא על חוזי הובלה הנדונים בשטר מטען או בכל תעודת קנין כיוצא בזה עד כמה שתעודה כזאת נוגעת להובלת טובין בים, לרבות שטר מטען או כל תעודה כיוצא בזה כאמור לעיל שהוצאו עפ"י חוזה שכירות כלי שיט משעה שאותו שטר מטען או אותה תעודת קנין דומה לו מסדירים את היחסים שבין המוביל ובין בעל השטר או התעודה דלעיל;

האם המשלח יוגדר כמוביל ימי (2) "השאלה אם חלות על המשלח הבינלאומי, בפועלו כמוביל חוזי, האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות למובילים בפועל, איננה שאלה פשוטה. בהקשר של הובלה ימית, תקנה I(א) לתקנות האג מגדירה "מוביל" כ"כולל את הבעלים או את שוכר כלי השיט המתקשר בחוזה הובלה עם שוגר הטובין". על-פי הגדרה זו, נראה, לכאורה, שהמשלח הבינלאומי אינו נחשב ל"מוביל", כיוון שהוא אינו בעל האוניה או חוכר שלה, ומכאן שהוא אינו נהנה מההגנות המוקנות למוביל הימי על-פי תקנות האג" (ענין טרנסכלל)

האם המשלח יוגדר כמוביל ימי (3) "מהמילים 'כולל את' שבראשית ההגדרה עולה בבירור, שאין מדובר בהגדרה ממצה, וברשימה סגורה של מובילים, אלא בהגדרה הבאה להוסיף את הבעלים או השוכר לרשימת המובילים "הטבעיים" של המטען (למשל: קברניטי האונייה). במכלול הנסיבות, סבורני שההגדרה שנקבעה בסעיף 1 של התוספת לפקודה, רחבה דייה כדי לכלול את חברת השילוח. ראשית, אין מחלוקת שחברת השילוח היא אשר ערכה  והוציאה את שטר המטען שעליו מתבססת התובעת, וכי לא הוצא שטר מטען מטעם גורם אחר כלשהו. שטר המטען, מהווה, כשלעצמו, ראייה לכך שנכרת הסכם הובלה בין הצדדים, ומאפשר לראות בחברת השילוח מובילה הנושאת בזכויות ובחובות של מוביל ימי..... שנית, כאמור לעיל, התובעת עצמה רואה בהסכם שנחתם בינה לבין חברת השילוח  'הסכם הובלה', ואינה טוענת שנחתם ביניהן 'הסכם אריזה' בלבד". ת.א. 5490/02, כץ נ' טובר, 30.3.08, בימ"ש שלום י-ם

האם המשלח יוגדר כמוביל ימי (4) פסיקה זרה – במספר פסקי דין (אוסטרליה וקנדה), משלח בינלאומי שהנפיק שטר מטען הוכר כתור מוביל ימי.

האם המשלח יוגדר כמוביל ימי (5) (a) the manner in which the forwarder characterizes its obligations in the contract documents; (b) the manner in which the parties have dealt with each other in the past; (c) whether a bill of lading was issued; (d) whether the shipper knew which carrier would actually carry the goods; (e) the mode of payment: did the forwarder charge an amount calculated upon the freight and other expenses and then charge a further amount or a percentage as its fee? Or did the forwarder charge an all-inclusive figure?"

עו"ד גיל נדל 08-9213703 www.nadel-law.co.il office@nadel-law.co.il ליצירת קשר עו"ד גיל נדל 08-9213703 www.nadel-law.co.il office@nadel-law.co.il