טיפול בדרמטיטיס אטופי עם חיידקים פרוביוטיים בשנת 1908 טען אימונולוג רוסי בשם Elie Metchnikoff שחיידקים הגדלים בחומצה לקטית בתוך חלב העובר תסיסה חשובים לבריאות האדם (1). עברו מאז יותר מ-100 שנים, והחיידקים הפרוביוטיים ממשיכים להעסיק את עולם המדע והרפואה. ארגון הבריאות הבינלאומי WHO הגדיר את החיידקים הפרוביוטיים כאורגניזמים חיים שמועילים לאדם אם נותנים אותם במינון המדויק (2). החיידקים החשובים ביותר כפרוביוטיים משתייכים לסוג lactobacillus ו- Bifidobacterium.

נערכו מחקרים רבים על פעילות החיידקים הפרוביוטיים כמונעים ומטפלים במחלות אצל האדם, כולל אלרגיה ובמיוחד דרמטיטיס אטופי (1). יותר ממחצית מהמקרים של דרמטיטיס אטופי מקורם באלרגיה (1). המחלה פוגעת בילדים קטנים ובתינוקות, ומשפיעה על איכות החיים של כל המשפחה. גורמים תורשתיים וסביבתיים משפיעים על התפתחות ומהלך המחלה (3). יש עלייה בריכוז האימונוגלובולין IgE ובכמות האיאוזינופילים בדם (4).

בדומה לעלייה שחלה במחלות אלרגיות בעשרות השנים האחרונות, כך עלה גם מספר הילדים הסובלים מדרמטיטיס אטופי, והוא מגיע לכ-20% מהאוכלוסיה במערב (5). הסיבה המדויקת לדרמטיטיס אטופי אינה ידועה, והתפתחו תיאוריות אחדות. אחת מהן טוענת שהמחלה מתפתחת אצל ילדים שמערכת החיסון שלהם אינה מתפתחת בצורה תקינה בגלל חוסר של חיידקים מסוימים במעי (6). בדיקת הפלורה של המעי של תינוקות וילדים קטנים עם דרמטיטיס אטופי הראתה ריכוז נמוך של Bifidobacteria וריכוז גבוה של קלוסטרידיום (7). ההצעה עלתה לטפל בדרמיטיס עם חיידקים חיים ממקור אנושי כתוסף מזון. התקוה היתה שהחיידקים יאזנו את הפלורה של המעי (1).

שימוש בחיידקים פרוביוטיים למניעת דרמטיטיס אטופי. מאז שנת 2001 התפרסמו 17 מחקרים על שימוש בחיידקים פרוביוטיים למניעה של דרמטיטיס אטופי (1). רובם נערכו על ילדים שהיו בסיכון גבוה לחלות במחלה. ברוב המקרים ניתן הטיפול לנשים בהריון במשך 2-4 שבועות, ואחרי הלידה לנשים מיניקות במשך 4 שבועות ועד חודשיים. התינוקות קבלו טיפול במשך 6-12 חודש (1). החיידק השכיח ביותר בשימוש היה Lactobacillus rhamnosus (8).

באחד המחקרים, אחרי שנתיים של מעקב אחרי הילדים, נמצא ששכיחות דרמטיטיס אטופי אצל הילדים שקבלו טיפול היה 23% לעומת 46% בקבוצת הפלצבו (1). הילדים נבדקו שוב אחרי 4 ואחרי 7 שנים. ההשפעה המגינה של החיידקים נמשכה לאורך השנים (9,10). במחקר אחר נבדקה השפעה של תערובת של חיידקים שניתנו לנשים בהריון החל בשבוע ה-36 ועד שלושה חודשים אחרי הלידה. הטיפול ניתן לקבוצה גדולה של נשים שנבחרו בצורה מקרית. התערובת כללה את החיידקים הבאים: Lactobacillus rhamnosus. Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium animalis (11). המחקר הראה מספר מקרים של דרמטיטיס מועט יותר אצל הילדים מאשר בקבוצת הפלצבו (11).

בשני מחקרים נוספים לא נראתה השפעה מגינה של החיידקים מפני מחלות הקשורות לאלרגיה ובעיקר דרמטיטיס אטופי (1). מחקרים שבדקו השפעה של טיפול בחיידקים פרוביוטיים על נשים בהריון שאינן בסיכון גבוה, לא מצאו הבדלים משמעותיים בין אחוז הילדים החולים בדרמטיטיס אטופי לעומת האוכלוסיה הכללית (1). לסיכום, כמה reviews שהתפרסמו, כולל המחקר של Cochrane טוענים שאין מספיק הוכחות המצדיקות טיפול בנשים בהריון ובתקופת ההנקה עם חיידקים פרוביוטיים. חוקרים אחרים מתנגדים למסקנה זו וטוענים שמוצדק לטפל בנשים ובתינוקות עם חיידקים פרוביוטיים בנסיון למנוע התפתחות של דרמטיטיס אטופי (1).

טיפול בדרמטיטיס אטופי עם חיידקים פרוביוטיים בשנת 1997 פורסמה עבודה שנעשתה על ידי חוקרים מפינדלנד על טיפול בתינוקות וילדים קטנים שסבלו מדרמטיטיס אטופי עם חיידקים פרוביוטיים. הם הראו שיפור רב במצב הילדים (1). מאז פורסמו 19 עבודות מחקר וכמה מחקרים מסכמים. ברוב המחקרים השתמשו בסוג אחד של חיידקים. בדקו ילדים שניזונו רק מיניקה ואחרים שלא ינקו בכלל. בדקו טיפול עם חיידקים חיים ועם חיידקים מומתים. הראו שרק החיידקים החיים היו פעילים. לא היתה כל פעילות עם החיידקים המומתים.

הילדים סבלו מדרמטיטיס אטופי חמור עד בינוני וקבלו טיפול במשך 8-12 שבועות. חלק מהמחקרים הראו שיפור גדול במצב הילדים, ירידה בחומרת המחלה ואיזון של הפלורה של המעי. מחקרים אחרים הראו שיפור קל מאד או חוסר השפעה של הטיפול עם החיידקים (1).

החיידקים שנבדקו: Lactobacillus rhamnosus, L. reuteri, L. salivarius, L. acidophilus, Bifidobacterium bifidum, B, lactis מסקנות ברוב המחקרים השתמשו רק בסוג אחד של חיידקים, למרות שצרוף כמה סוגים של חיידקים הראה יעילות רבה יותר (1). מכיוון שהצרופים היו שונים במחקרים השונים לא ניתן להמליץ על צרוף אחד שהוא הטוב מכולם. ההבדלים הגדלים בין הקבוצות שנבדקו אינם מאפשרים להוציא מסקנה על אף המספר הגדול של הנבדקים.

היו הבדלים בגיל הנבדקים, בחומרת המחלה, במזון שהם קבלו, בנוכחות של רגישויות אחרות, ברגישות למחלות אלרגיות במשפחה, במינון של החיידקים הפרוביוטיים, בסוג החיידק שקבלו הילדים, בתקופת המעקב אחרי הילדים שקבלו טיפול, בטיפול נוסף חיצוני או פנימי שקבלו הילדים. קבוצת חוקרים (12) הציעה הוראות למחקר הומוגני גדול על אוכלוסיות דומות, בחירה של אותם החיידקים, זמן טיפול אחיד, זמן מעקב אחיד, דיווח מלא על מחלות אלגיות במשפחה, דיווח מלא על תזונת הילדים. מכיוון שבמקרים רבים היו תוצאות טובות מאד, ומכיוון שאין סכנה בטיפול עם חיידקים כדאי לנסות באופן פרטי טיפול עם חיידקים פרוביוטיים במקרים של מצב חמור של דרמטיטיס אטופי.

FAO/WHO. Guidelines for the Evaluation of Probiotics in Food, 2002, מקורות Meneghin F. Fabiano V. Mameli C, Probiotics and Atopic Dermatitis in Children. Pharmaceuticals 2012, 5: 727-744. FAO/WHO. Guidelines for the Evaluation of Probiotics in Food, 2002, Boguniewicz M. Leung DYM. Atopic dermatitis: a disease of altered skin barrier and immune dysregulation. Immunol. Rev. 2011, 24; 233-246. Bershad SV. In the clinic. Atopic dermatitis (eczema) Ann. Intern. Med. 2011, 155; 155,ITC 1-15. Williams H. Robertson C. Stewart A. et al. Worldwide variations in the prevalence of symptoms of atopic eczema in the International Study of Asthma and Allergies in Childhood. J. Allergies in Childhood. J. Allergy Clin. Immunol. 199, 103: 125-138. Cebra KK. Influences of microbiota on intestinal immune system development. Am. J. Clin. Nutr. 1999, 69: 1046-1051. Kalliomaki M. Kirjavinen P. Eerola E. et al. Distinct patterns of neonatal gut microflora in infants in whom atopy was not developing. J.Allergy Clinc. Immunol. 2001, 107: 129-134. Kalliomaki M. Salminen S. Arvilommi H. et al. Probiotics in primary prevention of atopic disease: A randomized placebo-controlled trial. Lancet 2001, 357; 1076-1079. Kallomaki M. Salminen S. Poussa T. et al. Probiotics and prevention of atopic disease; 4 years follow up of a randomized placebo-controlled trial. Lancet, 2003, 361: 1869-1871. Kallomaki M. Salminen S. Poussa T. Isolauri E. Probiotics during the first 7 years of life: A cumulative risk reduction of eczema in a randomized placebo-controlled trial. J. Alergy Clin. Immunol. 2007, 119: 1019-1021. Dotterud CK. Storro O. Johnsen R. Oien T. Probiotics in pregnant women to prevent allergic disease: A randomized double-blind trial. Br. J. Dermatol. 2010, 163; 616-623. Shane AL. Cabana MD. Vidry S. et al. Guide to designing conducting, publishing and scommunicating results of clinical studies involving probiotic applications in human participations. Gut Microbes 2010, 1:243-253.