מלחמת העולם הראשונה חלק ב: מהלך המלחמה

הידרדרות בלתי נמנעת ההתנקשות בחייו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה במהלך ביקורו בבוסניה יוצרת 'אפקט דומינו' המבוסס על הנסיבות שנוצרו באירופה במהלך המאה ה-19 אוסטריה מעמידה לסרביה אולטימטום שסרביה לא יכולה להיענות לו, ושני הצדדים מפעילים את מערכת בריתות ההגנה שלה הם שותפים מרגע שהמעצמות מכריזות על גיוס, ומתחילות להניע כוחות, הופכת המלחמה להיות בלתי נמנעת למעשה

קיבעון מחשבתי אסטרטגי החשיבה הצבאית האסטרטגית בשני הצדדים היתה מקובעת לתוכניות מפורטות שהוכנו מראש, לעיתים שנים לפני הלחימה התפיסה הרווחת היתה שהמתקיף ראשון יזכה ליתרון ממשי החשדנות ההדדית הביאה לכך שהמודיעין של שני הצדדים ידע מראש על תוכניותיו של האויב גרמניה הבינה מראש שעליה להיערך למלחמה בשתי חזיתות: מערבית ומזרחית, כתוצאה מברית מדינות ההסכמה בין רוסיה לבין אנגליה וצרפת

תוכנית שליפן בצד הגרמני גיבש הרמטכ"ל אלפרד פון שליפן תוכנית שהיתה מבוססת על מספר עקרונות: השגת הכרעה בחזית המערבית לפני שהרוסים יספיקו להצטרף למערכה, בגלל גודל המדינה ומערכות השינוע המיושנות שלה התקפת בזק על צרפת, באמצעות איגוף קו הביצורים הצרפתי דרך ארצות השפלה (הולנד ובלגיה) כיבוש מהיר של פריס תוך 40 יום, שהגרמנים הניחו שיביא לכניעת צרפת ללא צורך לכבוש את כולה לאחר כניעת צרפת, יופנו הכוחות לחזית המזרחית כדי להתמודד עם האיום הרוסי

תוכנית שליפן

תוכנית 17 אל מול התוכנית הגרמנית, גיבשו הצרפתים שורה של תוכניות, שהאחרונה שבהן נקראה 'תוכנית 17', ולפיה: ריכוז הכוחות הצרפתיים בגבול הגרמני, ושמירה על גמישות בניוד הכח דרך בלגיה או דרך אלזס, לפי הצורך פריצת קו נהר הריין, כדי לפצל את הצבא הגרמני ולבודד את הכנף הימנית שלו, שעליה הטיל פון-שליפן את המשימה המרכזית לכבוש את פריס התבססות על רוח הקרב הצרפתית, ועל רגשות הנקם של החיילים בגין אובדן אלזס ולוריין לגרמניה במלחמת 1871

תוכנית 17 "Plan XVII" by Lvcvlvs - Own work. Licensed under CC BY-SA 3.0 via Commons - https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Plan_XVII.svg#/media/File:Plan_XVII.svg

הגנרלים סמסונוב (רוסיה) והינדנבורג (גרמניה) לחימה בשלוש חזיתות חזית המזרח התיכון בריטניה העות'מנים חזית מזרחית גרמניה אוסטרו רוסיה הונגריה חזית מערבית בריטניה צרפת גרמניה מול מול מול הגנרלים סמסונוב (רוסיה) והינדנבורג (גרמניה)

כשלון התוכניות תוכנית שליפן נכשלה בניסיון להכריע במהירות את הלחימה בחזית המערבית. כח העמידה של הבלגים והסיוע הבריטי האטו את הכוחות הגרמניים, שלא היו מתואמים מספיק, ומנעו את כיתור הצרפתים לאחר הקרב על המארן בספטמבר 1914 מתחפרים שני הצדדים, והמלחמה בחזית זו מתפתחת למלחמת חפירות סטאטית הכישלון מאלץ את הגרמנים לעשות את מה שלא רצו מלכתחילה: להילחם בו זמנית בשתי חזיתות בעוד המלחמה בחזית המערבית נתקעה, בחזית המזרחית היא התאפיינה בתנועה מאסיבית של כוחות על פני שטח נרחב למרות הישגים של הצבא הגרמני והאוסטרי בחזית המזרחית, כח העמידה של הרוסים מתיש את הצבאות התוקפים

רוסיה יוצאת מהמלחמה חוסר שביעות הרצון מהמלחמה בקרב העם הרוסי הלכה וגברה. במרץ 1917 הגיעו לשיאן ההפגנות בפטרוגרד בהתפטרותו של הצאר ומינויה של ממשלה זמנית חלשה בעוד שמצבה של רוסיה בחזית הלך והדרדר התמידה הממשלה הזמנית במדיניות של המשך המלחמה. אי שביעות הרצון מהמלחמה חיזקה את המפלגה הבולשביקית, בראשות לנין המהפכה הבולשביקית בנובמבר 1917 הובילה לשביתת נשק, ולמו"מ עם גרמניה, שהסתיים בחתימת חוזה ברסט-ליטובסק, ב-3 במרץ 1918, שהוציא את רוסיה מחוץ למלחמה, ואילץ אותה למסור למעצמות המרכז שטחים נרחבים, כולל פינלנד, הפרובינציות הבלטיות, פולין ואוקראינה

ארה"ב מצטרפת למלחמה מניע צבאי: במשך שנתיים וחצי שמרה ארצות הברית על מדיניות נייטרלית, אולם מלחמת צוללות ללא הגבלות, כנגד כל כלי שיט, אשר גרמניה החלה בה בשנת 1917, הייתה הגורם המרכזי לכניסתה של ארצות הברית למלחמה במהלך מלחמת הצוללות הוטבעו אוניות רבות ובכללן גם אוניית הנוסעים הבריטית לוזיטניה אשר הוטבעה, ו-1,200 מנוסעיה, ובהם 128 אזרחים אמריקנים, נספו - עובדה אשר יצרה אווירה קשה בדעת הקהל האמריקנית. מניע כלכלי: מלחמת הצוללות פגעה בסחר הימי גרמה לנזק כלכלי כבד. בנוסף, היה חשש כי כספים רבים שהושקעו בקשרים הכלכליים של ארה"ב עם אירופה, במיוחד עם בריטניה, ירדו לטמיון מניע אידיאולוגי: כפי שאמר הנשיא וודרו וילסון: "אנו נלחמים כדי לעשות את העולם מקום בטוח למען הדמוקרטיה."

המדינות הלוחמות "WWI פליקס במנהרת הזמן" מאת פליקס במנהרת הזמן - נוצר על ידי מעלה היצירה. מתפרסם לפי רישיון CC BY-SA 3.0 דרך ויקישיתוף - https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WWI_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F.png#/media/File:WWI_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F.png

סימני ההכרעה כניסת ארה”ב למלחמה (אפריל 1917) מהווה מהפך ביחסי הכוחות המהפכה הבולשביקית ופרישת רוסיה מהמלחמה (מרס 1918) כשלון המתקפה הגרמנית האחרונה במערב (מרס 1918) התמוטטות האימפריות האוסטרו הונגרית והעות'ומנית תשישות ועייפות של המדינות הלוחמות (מלחמה טוטאלית) המצור הכלכלי על גרמניה התפטרות הקייזר הגרמני ומינוי ממשלה דמוקרטית הסכם שביתת הנשק (נובמבר 1918)

סיכום השיעור מרגע הכרזת המלחמה פועלים שני הצדדים באופן כמעט אוטומטי לפי תוכניות לחימה שוכנו זמן רב מראש תוכנית שליפן הגרמנית לכיבוש מהיר של פריס והכרעת החזית המערבית לפני כניסת הרוסים לעימות נכשלת, והלחימה המערב הופכת למלחמת חפירות מתישה הלחימה כמה חזיתות מתישה את מעצמות הציר, וכניסת ארצות הברית ללחימה באמצע 1917 מטה את הכף לטובת מדינות הברית, על אף פרישת רוסיה לאחר המהפכה