זו המצגת השלישית בסדרת המצגות בנושא משאבי הטבע זו המצגת השלישית בסדרת המצגות בנושא משאבי הטבע. מצגות נוספות בסדרה הן: "המגוון הביולוגי – המושג וחשיבותו" ו"המגוון הביולוגי בישראל". סדרה זו משלימה את אתר "משאבי הטבע ברשת" - http://www.earthweb.tau.ac.il של קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב. האתר וסדרת המצגות פותחו בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, אגף חינוך והסברה. המצגות נכתבו על ידי צוות קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב: ניהול פרויקט: ד"ר יעל גבריאלי כתיבה: ענת פלדמן, אורי רול וד"ר יעל גבריאלי עיבוד איורים: דניאל לוריא ייעוץ מדעי: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר שי מאירי, NERC Center for Population Biology, Imperial College London, UK המצגת נועדה לאפשר שימוש בחומר הגרפי ובתכנים של האתר לצורכי חינוך והדרכה. ניתן להציג את המצגת כמות שהיא או לבנות מצגת משלכם על בסיס השקופיות. מותר, ואף רצוי, לשמור את המצגת על המחשב, להפיץ לתלמידים, לעמיתים ולחברים ולבנות מהשקפים מצגות חדשות. עם זאת, אנא - שמרו על זכויות היוצרים ואל תשנו אף פרט בשקופיות עצמן. אין לעשות כל שימוש מסחרי או שימוש למטרות רווח בחומרי המצגת. המצגות נכתבו בתוכנת MS PowerPoint 2003 . תמונות: מימין: הרי ירושלים, מבט מאנדרטת הפורצים לשואבה. צילום: יעל גבריאלי. משמאל: הפיכת שטחי יער טרופי לשטחי חקלאות על ידי כריתה ושריפה גורמת לאבדן שטחי יער. ריבוי המשקעים באזורים אלו גורם לשטיפה מהירה של החומר האורגני מהקרקע והיא מאבדת מפוריותה תוך זמן קצר יחסית. בעקבות זאת, החקלאים נוטשים את החלקות שאיבדו מפוריותן ומכשירים שטחי יער נוספים לחקלאות.  מקור: U. S. Forest Service

מצגת משבר המגוון הביולוגי כוללת שלושה פרקים: עדויות למשבר המגוון הביולוגי – מהן העדויות לקיומו של משבר המגוון הביולוגי, או ליתר דיוק מה אנחנו רואים שמעיד על המשבר? העדות הראשונה היא שינויים בנוף: במקום השדה צומחת שכונה, היער מחולק לשניים על ידי כביש מהיר, האגם משנה את צבעו מכחול לחום ירקרק, הנחל נסכר ועוד. העדות השנייה שמופיעה היא שינוי מהיר יחסית בהרכב החברה הביולוגית. חלק מהמינים שהיו פעם נעלמים או הופכים נדירים. לדוגמה, פעם היה מאד שכיח למצוא צבים בכל יציאה לשדה, היום זוהי חוויה נדירה. פעם היו בישראל ברדלסים, דובים, תנינים, פרסים (עוף דורס), גומא נאה, נורית הביצות ועוד. היום הם אינם. חלק מהמינים נעלמים מאזור אחד או מכמה אזורים, ואילו אחרים נכחדים לחלוטין. חלק מהמינים לא נעלמים לגמרי אלא רק אוכלוסייתם מצטמצמת. לדוגמה, פעם היו בישראל נמרים רבים וכיום חיים פרטים בודדים במדבר יהודה ובנגב. ולעומת זאת הדררה, שלא הייתה חלק מנוף הארץ, נפוצה היום מאוד באזורים רבים. במקרים רבים החברה הביולוגית כולה משתנה. לדוגמה, הצומח שכיסה את מורדות שער הגיא היה פעם בעיקר חורש ים תיכוני. כיום בחלקים גדולים של האזור שולטת השיטה הכחלחלה, מין פולש שמוצאו מאוסטרליה. העדות השלישית היא שינויים בתהליכים אקולוגיים כמו למשל סחף קרקע מוגבר, שיטפונות בעוצמה גדולה יותר, היעלמות מאביקים ועוד. ניתן לחלק את הגורמים למשבר המגוון הביולוגי לשניים: גורמים עקיפים למשבר המגוון הביולוגי: גידול האוכלוסייה האנושית והעלייה ברמת החיים\בטביעת הרגל האקולוגית . גורמים ישירים למשבר המגוון הביולוגי. אלו מונעים על ידי הגורמים העקיפים: הרס ושינוי של בתי גידול, שינויי אקלים, התפשטות של מינים פולשים וניצול ביתר ופגיעה ישירה. במצגת זו נסקור את ממדי הפגיעה במגוון הביולוגי ונדון בגורמי הפגיעה השונים. צילום: Terrance Emerson, מאגר תמונות RF123. Silhouette of Endangered Sandhill Cranes and Golden Sunset Reflected in Wildlife Pond, San Jaoquin Delta, California

גידול האוכלוסייה האנושית והגידול בטביעת הרגל האקולוגית מניעים גורמים ישירים שאחראים למשבר המגוון הביולוגי. הגורמים הישירים העיקריים: הרס ושינוי של בתי גידול התפשטות של מינים פולשים ניצול יתר של משאבי טבע שינויי אקלים גורמים אלו קשורים זה בזה, ולכן השינויים במגוון הביולוגי הם לרוב תוצאה של שילוב של גורמים אחדים. תמונה: שרידי צמחיה מקומית (בעיגול האדום) בין אזור שעבר כריתה לצורכי מרעה (ניתן להבחין בכבשים כנקודות קטנות בחום בהיר בחלק הימני של התמונה) לאזור שעבר ייעור במיני עצים מחטניים שאינם מקומיים (בחלק השמאלי של התמונה). צילום: Mollivan Jon.מקום הצילום: Banks Peninsula, Canterbury, New Zealand. מקור הצילום: flickr . מקור הנתונים: Living Planet Repost, 2008

הרס ושינוי של בית גידול נחשבים לגורם הישיר הראשון במעלה למשבר המגוון הביולוגי. ב-150 השנים האחרונות, ובייחוד החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים, השתנו המערכות האקולוגיות בקצב מהיר יותר מכל הידוע בהיסטוריה האנושית. כמעט כל המערכות האקולוגיות – היבשתיות, הימיות והמימיות – שונו כתוצאה מפעילות האדם ומשימושים הולכים וגוברים שעושה האדם במשאבי הטבע. בין הגורמים העיקריים לשינוי והרס בתי הגידול ניתן להצביע על: שינוי התכסית על ידי בינוי וסלילה שמחליפים קרקע באספלט; ייעור אזורים שלא היו מיוערים; ופיתוח חקלאי. וכדומה הם הפעולות ההרסניות ביותר לבית הגידול. קיטוע בית הגידול על ידי יישובים, כבישים, גדרות. אלו מהווים מחסום לתנועת בעלי החיים ומשפיעים על אפשרויות ההפצה, הרבייה, הנדידה וההגירה. לכן הקיטוע של בית הגידול משפיע על כושר השרידות של מינים רבים. מחקרים מראים כי קיים קשר בין גודל השטח למספר המינים שהוא יכול לשאת עליו. כיון שהקיטוע מקטין את גודל השטח למספר שטחים קטנים יותר הוא מפחית בדרך כלל את מספר המינים הכולל בכל חלקי השטח המקורי. סילוק מחסומים גאוגרפיים מאפשר שינוי הפוך: הוא מאפשר נדידה והגירה שלא היו קיימים קודם לכן. לדוגמה, תעלת סואץ המחברת בין ים סוף לים התיכון מאפשרת כיום נדידה של מינים בין שני הימים. עיקר הנדידה מתקיימת מים סוף לים התיכון וכתוצאה מכך השתנתה מאוד החברה הביולוגית במזרח הים התיכון. זיהום בית הגידול משנה את התנאים בבית הגידול והופך אותם לקשים עבור חלק מהמינים בבית הגידול. הזיהום יכול להיות כימי, לדוגמה שפכים המוזרמים לנחל או שמנים שנשפכים לקרקע; זיהום תרמי כמו למשל הזרמת מים חמים מתחנות כוח לים; או זיהום חלקיקי כמו למשל זיהום האוויר. כתוצאה מכך חלק מהמינים בבית הגידול נכחדים או שאוכלוסייתם מצטמצמת, ומינים אחרים שעמידים בפני הזיהום מתרבים. שינוי זרימת המים על ידי סכרים, תעלות ושאיבת מים משנה את זמינות המים בבית הגידול וכתוצאה מכך את כלל החברה הביולוגית. שינוי חברת הצומח על ידי כריתה, סילוק או רעייה גורמת לשינוי החברה הביולוגית כולה. מימין: כריתת יער. מקור התמונה: מאגר התמונות fotolia.com משמאל: מים מעורבבים בשפכי תעשייה נשפכים לנחל הקישון. צילום: אביטל גזית, אוניברסיטת תל אביב

מרבית הפגיעה בשטחים הטבעיים התרחשה כתוצאה מפיתוח חקלאי מרבית הפגיעה בשטחים הטבעיים התרחשה כתוצאה מפיתוח חקלאי. שטח חקלאי הוא כל שטח המשמש לעיבוד של יבולים חקלאיים, כולל גידולם של חיות משק (איגוד המזון והחקלאות העולמי, FAO). הגידול באוכלוסיית האדם והצורך להאכיל כמות הולכת וגדלה של אנשים הביאה להסבת יותר ויותר בתי גידול טבעיים לשטחי חקלאות. שטחי החקלאות מתפרשים על פני כ-15 מיליון קמ"ר, שהם כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. בשנת 1961 גודל שטח החקלאות היה 13 מיליון קמ"ר. זהו גידול שנתי של כ-0.3%. באיור מוצגת תפוצת שטחי החקלאות בעולם. מקור האיור: Millennium Ecosystem Assessment.

שינוי בית הגידול על ידי שינוי חברת הצומח מתרחש גם כתוצאה מכריתה של יערות או מייעור. ההערכות הן כי עד לפני 8,000 שנים כיסו היערות שטח של 62 מיליון קמ"ר, שהם 50% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. כיום שטח היערות המוערך הוא 38 מיליון קמ"ר, שהם כ-30% משטח כדור הארץ. שטחים נרחבים של יערות מבוראים כדי להקים מקומות יישוב או כדי לנצלם כשטחים חקלאיים. בנוסף לכך, האדם משתמש בעץ כמשאב אנרגיה ולתעשיית הרהיטים והנייר. ניצול יתר של היערות גורם לפגיעה בבית הגידול ולשינוי בית הגידול כולו. כמו כן, כריתת היערות משפיעה על האקלים העולמי, פוגעת בפוריות הקרקע וגורמת להכחדה ולצמצום אוכלוסיות של מינים רבים. כריתה של יערות, בעיקר המרה של שטח יערות לשטחי חקלאות, מתקיימת בקצב מהיר ומדאיג. שטח היערות העולמי הצטמצם ב-0.22% בכל שנה בתקופה שבין 1990 ל-2000 ובקצב של 0.18% בין 2000 ל-2005. הקצב המשוער של שינוי ייעוד שטח היער לשטח חקלאי הוא 130,000 קמ"ר בשנה. בד בבד, שיקום ונטיעה של יערות, בעיקר בחצי הכדור הצפוני, מאטים את קצב איבוד היערות העולמי. על פי Global Environmental Outlook 3, כ-5% משטח היערות העולמי כיום הוא נטוע. ההפסד נטו של יערות (כריתה פחות שיקום ונטיעות) בשנים 2005-2000 מוערך ב-73,000 קמ"ר לשנה, ממוצע של כ-0.2% בשנה. לשם ההמחשה, זהו שטח הגדול פי 3.3 משטחה של ישראל. עם זאת, במדינות אמריקה הלטינית ואזורי הקריביים, שהם האזורים בעלי כיסוי היער הנרחב ביותר, הירידה בשטחי היערות גדולה יותר – מ-49.2% כיסוי בשנת 1990 ל-45.8% כיסוי בשנת 2005. גם באפריקה יש איבוד של שטחי יערות – 21.4% יערות בשנת 2005 לעומת 23.6% בשנת 1990. מקור הנתונים: Global Forest Resources Assessment 2005, Progress towards sustainable forest management,http://www.fao.org/docrep/008/a0400e/a0400e00.htm 

אחד מבתי הגידול שנפגע באופן קשה ב-50 השנים האחרונות הן שוניות האלמוגים אחד מבתי הגידול שנפגע באופן קשה ב-50 השנים האחרונות הן שוניות האלמוגים. מדו"ח המילניום עולה, כי בעשורים האחרונים נהרסו 20% משוניות האלמוגים, והסיכוי להתאוששותן הוא נמוך. בנוסף לכך, 70% משוניות האלמוגים מדורדרות במידה כזאת או אחרת, בייחוד באזור הקריביים ובחלקים של דרום מזרח אסיה. תהליך הפגיעה החמור ביותר מתרחש במדינות המתפתחות, שבהן נמצאות רוב שוניות האלמוגים. האדם פוגע בשוניות אלמוגים בכמה אופנים: • פגיעה פיזית על ידי צוללים • דיג יתר וסחר באלמוגים • פיתוח עירוני בערי חוף סמוכות שגורם לזיהום הים זיהום ממקור ימי שינויי אקלים.

זיהום מים נגרם ממגוון רחב של גורמים: כימיים, פיזיקליים וביולוגיים. ניתן להבחין בין מי תהום למי פני שטח. מי פני שטח יכולים להיות מים מתוקים או מי ימים ואוקיינוסים, בדרך כלל לאורך החופים. זיהום מי תהום - למעלה משני מיליארד בני אדם, שהם כשליש מאוכלוסיית העולם, מסתמכים על אספקת מי תהום למחייתם. מידי שנה נשאבים מהקרקע בין 600 ק"מ מעוקב ל-700 ק"מ מעוקב מי תהום, שהם 20% מכמות המים המתוקים הנצרכת מדי שנה בעולם. מרבית השאיבה מתבצעת מאקוויפרים רדודים הנוטים להזדהם בקלות משימושי קרקע שונים. אוכלוסיות רבות החיות באזורים כפריים בעולם מסתמכות באופן מוחלט על מי תהום הנשאבים מבארות ומתחנות שאיבה מקומיות. במשך שנים רבות נושא איכות מי התהום קיבל פחות תשומת לב מאשר איכות מי הנגר העילי. לכן המידע הקיים על כמות ועל איכות המים המתוקים, בעיקר במדינות מתפתחות, הוא חלקי ובלתי אמין. מי תהום מזוהמים יכולים להזיק לבעלי חיים, לצמחים ולבני אדם. מאגרי מי תהום עומדים בפני איומים רבים, כולל שאיבת יתר וזיהום ממקורות שונים. מי תהום מזוהמים הזורמים על פני השטח יכולים להיקוות בנחלים ובנהרות, ולגרום לזיהום מערכות אקולוגיות מימיות שונות. זיהום מי פני שטח - "לפחות חצי מהנהרות המרכזיים בעולם מדורדרים ומזוהמים באופן חמור, עד כדי כך שהם מדרדרים ומזהמים את המערכות האקולוגיות המקיפות אותם, ומסכנים את הבריאות ואת מקורות הקיום של האנשים התלויים בהם" (מתוך האמנה העולמית על משאבי מים, 1999).  שימושי קרקע שונים השפיעו באופן ניכר על זיהום של נהרות ומערכות מימיות וימיות לאורך החופים במדינות מתועשות במהלך המאה ה-20. באירופה, למשל, הנהרות הושפעו מגורמים אחדים כגון: בנייה של סכרים ותעלות, בנייה של מערכות גדולות לניקוז והשקיה של שדות מעובדים, שינויים בכיסוי הקרקע במרבית אגני ההיקוות, זרימה של כמויות גדולות של כימיקלים מחקלאות ותעשייה לתוך מי הנגר ולאורך החופים. בין מזהמי המים המרכזיים ניתן למנות כימיקלים מחקלאות ומשפכים ביתיים ותעשייתיים: חנקות, זרחן, חומרים אורגניים, חומרי הדברה ומתכות כבדות. תמונה: פריחת חיידקים בנחל נעמן, ישראל. צילום: אביטל גזית, אוניברסיטת תל אביב

הרס ושינוי של בתי גידול משנים את תפקוד השטח ומשפיעים על היצורים החיים של בית הגידול. ככל שהשימוש בקרקע על ידי האדם אינטנסיבי יותר, השפעתו על המגוון הביולוגי רבה יותר. שינוי של בית הגידול הטבעי משפיע על מאכלסיו המקוריים. חלק ניכר מהמינים (אך לא כולם) יסתדר בבית גידול שנפגע באופן קל, אך ככל שהפגיעה והשינוי יימשכו, יותר ויותר מינים עשויים להיעלם. יהיו מינים שיסתדרו גם עם סביבה מופרעת ביותר, אך על פי רוב הרכב החברה של בית גידול מופרע שונה מזה של בית גדול שאינו מופרע. קבוצות שונות של צמחים ובעלי חיים מושפעות משינויים בסביבה באופן שונה. קיימים מינים רגישים יותר לשינויים או לזיהום בסביבה ומינים אחרים או קבוצות אחרות עמידות יותר. בדרך כלל מינים בעלי דרישות מזון, אקלים או קשרי גומלין ייחודיות יהיו הראשונים להיעלם מבית הגידול בעקבות הפרעה. לעומת זאת, כמעט תמיד יישארו בו מינים מלווי אדם שמסתדרים עם הסביבה המופרעת שאנו יוצרים. באיור מוצגת ההשפעה של שינוי השימוש בשטח בדרום אפריקה על קבוצות טקסונומיות שונות (בעלי חיים וצמחים). מחקר על אחדות ממערכות האקולוגיות בדרום אפריקה מראה כי לשינוי בית הגידול יש השפעה על מגוון המינים של הקבוצות השונות. באופן כללי, ככל שהשטח טבעי יותר, מגוון המינים גדול יותר. ציר x מציג את עוצמת ניצול הקרקע, ציר y מציג את אחוז האוכלוסייה הנותרת תחת עוצמות ניצול קרקע שונות (ביחס לתקופה הפרה-קולוניאלית, לפני 300 שנים). מקור האיור: Millennium Ecosystem Assessment. 2005 . Ecosystem and Human Well-being: Biodiversity synthesis p. 51

מינים פולשים הם גורם מרכזי נוסף לאבדן מגוון ביולוגי ברחבי העולם. מינים פולשים הם מינים שמהגרים לבית גידול חדש בסיוע ישיר או עקיף של האדם ומשפיעים לרעה על בית הגידול. לא כל המינים מצליחים בבית הגידול החדש, אך אלו שמצליחים מתחילים להתבסס במקום החדש ולהרחיב את תפוצתם. תהליך ההתבססות והרחבת התפוצה גורם לרוב לשינויים במערכת האקולוגית ולפגיעה במינים המקומיים. חשוב לדעת, לא כל מין המגיע לבית גידול חדש הוא מין פולש. מינים פולשים הם רק המינים אשר בתהליך ההגעה לבית הגידול החדש וההתבססות בו פוגעים במערכת האקולוגית ובמינים המקומיים. מעבר של מינים ממקום למקום והתבססות בבתי גידול חדשים הם תהליכים טבעיים בעלי תפקיד מפתח באבולוציה. עם זאת, הקצב והמידה של מעברים שנגרמים על ידי האדם, בשילוב עם יכולת האדם לסלק מחסומים טבעיים, הביאו ליצירת גל הגירה של מינים שאין לו תקדים. גל הגירה זה גורם לנזק רב למינים, למערכות אקולוגיות ולתהליכים טבעיים, ופוגע גם בכלכלה ובבריאות האדם. השפעות המינים הפולשים: הכחדה או צמצום אוכלוסיות של מינים מקומיים על ידי טריפה. תחרות עם מינים מקומיים על משאבים כמו מזון, שטח מחייה, מים, אור וחמצן. הכחדה או צמצום אוכלוסיות של מינים מקומיים על ידי הזדווגות איתם. שינוי הרכב חברות אקולוגיות. שינוי משטרי הפרעות טבעיים כמו שריפות או הצפות. נזקים לחקלאות. הפצה של טפילים ומחלות. צילום נוטריה: רותם כהן צילום דררה: ארנון גולדשטיין צילום נמלת אש קטנה: מרב וונשק

תחום התפוצה הגיאוגרפי של מינים מוגבל על ידי מחסומים טבעיים דוגמת אוקיינוסים, מדבריות, רכסי הרים, נהרות ואזורים בעלי תנאים שאינם מתאימים למחייתם. בנוסף לכך, יחסי גומלין עם מינים אחרים, ובעיקר תחרות  על אותם משאבים, מגבילים את תחום התפוצה של המינים השונים.  צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים ליוו את האדם למקומות שאליהם הוא נדד לאורך כל ההיסטוריה של המין האנושי. בדרך זו נעקפו פעמים רבות מחסומי התפוצה הטבעיים של המינים. העברת מינים ממקום למקום הייתה במקרים רבים מכוונת: חוסר ודאות לגבי העתיד, יחד עם הרצון להמשיך ולאכול מזון מוכר, הביאו את האנשים הנודדים הראשונים לקחת איתם בכליהם זרעי דגנים ושורשים, עופות ובעלי חיים נוספים. בדרך זו התפשטו דגני המאכל וחיות המשק המבויתות ברחבי כדור הארץ. מגמה זו תפסה תאוצה החל מהמאה ה-15 וההתפשטות הקולוניאליסטית. המתיישבים האירופאים שנדדו לאמריקה, לאוסטרליה, לאפריקה ולדרום מזרח-אסיה, הביאו איתם  מינים של גידולים חקלאיים, חיות מחמד, צמחי נוי ומיני בר כדי להעשיר את עולם הטבע של אמריקה ואוסטרליה במינים מוכרים מהעולם הישן של אירופה, אסיה ואפריקה. לדוגמה, עיזים וחזירים שוחררו על ידי יורדי ים אירופאים באיים לא מיושבים כמו הגלפגוס, כדי שיהיה להם מקור מזון בביקורים חוזרים באיים, וציפורי שיר ומינים ראויים לציד מאירופה שוחררו באמריקה ובאוסטרליה כדי להביא את עולם התרבות – השירה, הספרות והציד – לנופים החדשים. הפצת המינים הזרים אינה תמיד מכוונת ולא רק מינים "רצויים"  מלווים את האדם. " טרמפיסטים" רבים, כאלו שהאדם לא מתכוון לקחת עימו, מלווים את האדם ואת בעלי החיים והצמחים שהוא לוקח עימו. לרוב אלו אורגניזמים קטנים, למשל חרקים וטפילים שונים, או כאלו עם שלבי הפצה קטנים כמו זרי צמחים או ביצי חרקים. אלו נספחים אל האדם בשוגג על גבי הסחורות שהוא  מעביר, על כלי התחבורה שבהם הוא מתנייד  או על המינים המועברים בכוונה תחילה. הפצת מינים על ידי האדם אינה מוגבלת רק ליבשה. גם בים מועברים מינים שונים, במכוון או בשוגג, מבית גידול אחד לאחר. שתי הדרכים העיקריות שבהן מהגרים המינים בים הן: במי נטל של אניות. כדי לייצב את משקלן של ספינות משא כשהן ריקות ממטען שואבים לחללים בבטן האנייה מי ים (הנקראים מי נטל). כאשר מעמיסים את המשא שופכים את מי הנטל חזרה לים. כמובן שיחד עם מי הנטל מועמסים לבטן האנייה גם אורגניזמים רבים. כך מינים אלו מועברים מהנמלים שבהם מטען נפרק לנמלים שבהם מטען מועמס. דרך תעלות מלאכותיות. כריית תעלות מלאכותיות המחברות בין ימים ואוקיינוסים (למשל תעלת פנמה) פרץ בפני מינים ימיים דרך נוספת למעבר ממקום למקום. לדוגמה, פתיחתה של תעלת סואץ המחברת בין ים סוף לים התיכון הביאה לפלישה ימית גדולה מים סוף לים התיכון בתמונה: ביצנית אמריקאית (Pseudosuccinea columella), צילום: אורי רול

המינים הפולשים משנים את הרכב החברה הביולוגית ואת מגוון יחסי הגומלין המתקיים בה: טריפה, תחרות, הכלאה עם מינים מקומיים, העברת מחלות ועוד. כתוצאה מכך אוכלוסיות של מינים מקומיים מצטמצמות, אופי בית הגידול משתנה ומגוון שירותי המערכת האקולוגית נפגע. בתמונה: טיונית החולות ((Heterotheca subaxillaris,צילום: ד"ר מרסלו שטרנברג, המחלקה למדעי הצמח, אוניברסיטת תל אביב להרחבה על מינים פולשים, השפעותיהם ורשימת המינים הפולשים בישראל – אתר קמפוס טבע ברשת, http://www.campusteva.tau.ac.il/index.php?activities

ניצול יתר של מינים הוא תוצאה של ציד, דיג ואיסוף יבול מן הטבע למזון, לחומרים ולתרופות, בקצב שעולה על יכולת ההתרבות של האוכלוסייה הטבעית של המין הניצוד\נאסף. באחדים מן האזורים, ניצול יתר הוא גורם האיום העיקרי למגוון הביולוגי. כך למשל בימים ובאוקיינוסים, דיג יתר הביא להתמוטטות של אוכלוסיות של דגים המשמשים למאכל (commercial fish stocks). ניצול יתר הוא גורם איום גם למינים יבשתיים, בעיקר מיני יונקים טרופיים הניצודים לבשר. כריתה ביתר של עצים הביאה לאיבוד של יערות ומיני הצמחים ובעלי החיים הנלווים אליהם. מקור הנתונים: Living Planet Report, 2008, http://assets.panda.org/downloads/living_planet_report_2008.pdf מקור התמונה: מאגר התמונות flickr, http://www.flickr.com/photos/53506588@N00/380968237/sizes/o/

דיג הוא הגורם האנושי המרכזי אשר משפיע על המבנה, על התפקוד ועל המגוון הביולוגי באוקיינוסים ובימים. בכמה מערכות אקולוגיות ימיות לחץ הדיג הוא כה גדול, עד כי חלה ירידה של 90% בכמות הדגה הנתפסת בהשוואה לרמות שלפני תחילת הדיג התעשייתי. המגמות העיקריות הן: כרבע מלהקות הדגים שנבדקו סבלו מניצול מועט או מחוסר ניצול. כחצי מהלהקות נוצלו כמעט לגמרי, והמשך הדיג עלול לפגוע ביכולת ההתחדשות שלהן. כרבע מהלהקות נוצלו ביתר וכתוצאה כך חל דלדול במספרן. הצפי הוא שאם לא תהיה ירידה במידת הדיג, צפויה ירידה נוספת בשפע הפרטים של האוכלוסיות. הירידה בכמויות הדגה הנתפסות מעידה על צמצום האוכלוסיות של הדגים. מחקרים מראים כי כמות הדגה שנתפסה הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ומאז היא נמצאת במגמת ירידה, למרות עלייה במאמצי הדיג. כן יש ירידה ברמה הטרופית של השלל הנתפס, כלומר אנו מסתמכים יותר ויותר על דגים שהם ברמות נמוכות יותר של שרשרת המזון. השפעת הדיג כה קריטית, עד כי בשנת 2004 הכריז האו"ם על התופעה כ"אחד מעשרת הסיפורים שכל העולם צריך לדעת עליו יותר". מקור הנתונים: The state of world fisheries and aquaculture, http://www.fao.org/docrep/007/y5600e/y5600e00.htm מקור האיור: Millennium Ecosystem Assessment. Ecosystem and Human Well-being: Biodiversity Synthesis

מסחר במינים מהבר כולל כל פעילות מסחרית שבה ניצודים או נאספים מהטבע בעלי חיים, צמחים ופטריות, חיים או מתים, ואז נמכרים כסחורות. TRAFFIC, ארגון משותף ל-WWF ולארגון שמירת הטבע בעולם – IUCN, מעריך כי בתחילת שנות ה-1990 היקף הסחר במינים מהבר עמד על כ-160 מיליארד דולר בשנה. נוסף לכך, ישנו סחר לא חוקי נרחב מאד, אך בגלל אופיו קשה לכמת אותו. הסחר כולל מאות מיליוני פריטים של צמחים ובעלי חיים מעשרות אלפי מינים. היקף המסחר עצום: קיימים נתונים על מעל 100 מיליון טון של דגים, 1.5 מיליון עופות חיים, 440,00 טון של צמחי רפואה שנסחרו בשנה. מרבית הסחר במינים מהבר הוא חוקי, אך יש לו פוטנציאל להיות מזיק מאוד. עיקר הנזק נובע מניצול יתר עד כדי כך שהציד\איסוף היבול עולה על יכולת ההתחדשות והרבייה של האוכלוסייה. בעבר, ניצול יתר כזה גרם להכחדה, לדוגמה של היחמור הפרסי בישראל. סכנות נוספות נובעות מהסכנה להחדרת מינים פולשים, פגיעה במינים מלווים למינים הנסחרים וכמובן הכחדת מינים נדירים. מקור הנתונים: ארגון World Wildlife Foundation (WWF) http://www.panda.org/about_wwf/what_we_do/species/problems/illegal_trade/index.cfm תמונה: בשר קופים מוצע למכירה. מקור התמונות: מאגר התמונות flickr http://www.flickr.com/photos/travlr/83141196/sizes/o/, http://www.flickr.com/photos/soggydan/2558803954/sizes/o/

פעילות האדם מלווה כמעט תמיד בשינוי ובהרס של בתי גידול טבעיים פעילות האדם מלווה כמעט תמיד בשינוי ובהרס של בתי גידול טבעיים. כאשר בוחנים היכן נותר טבע פראי שאינו סמוך לתשתיות אנושיות רואים כי מדובר באזורים קשים למחיה לאדם: הקטבים, המדבריות ועומק היערות הטרופיים. באיור ניתן ביטוי בצבע לטבע הפראי שנותר או למידת הקרבה של האדם אל הטבע. מידת הקרבה של האדם אל הטבע מהווה סוג של מדד להרס ולשינוי של בית הגידול. כל שהצבע בהיר יותר, ערך הטבע שנשאר הוא נמוך יותר, כלומר הקרבה של האדם לנקודה זו גבוהה יותר. מקור האיור: Living Planet Report 2004

גורם נוסף שמשפיע על המגוון הביולוגי הוא שינוי האקלים גורם נוסף שמשפיע על המגוון הביולוגי הוא שינוי האקלים. במאה השנה שבין 1905 ל-2005 עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.74 מעלות צלזיוס. השינוי נשמע קטן – הרי ההבדל בטמפרטורה בין יום ללילה, בין קיץ לחורף או בין ירושלים לתל אביב הוא גדול הרבה יותר. אבל אם נסתכל על ההבדל בטמפרטורה עולמית הממוצעת בעידן הקרח האחרון, לפני 30,000-10,000 שנה, נבין את מלוא המשמעות של חצי מעלה. בעידן הקרח, כשמרבית אירופה וצפון אמריקה היו מכוסות קרחונים, הטמפרטורה העולמית הממוצעת הייתה נמוכה רק בכשש-שמונה מעלות צלזיוס ממה שהיא כיום.  תחזיות ה-IPCC לעליית הטמפרטורה העולמית עד סוף המאה ה-21 הן עלייה של עד שש מעלות צלזיוס. מקור האיור: Millenium Ecosystem Assessment, Ecosystem and Human Well-Being: Biodiversity Synthesis

מחקרים אקולוגיים ארוכי טווח מאפשרים לעקוב אחר מגמות שינוי במערכות אקולוגיות, ולבדוק את ההשלכות של שינויי אקלים מקומיים ועולמיים על המערכות הטבעיות. מדעני ה-IPCC ניתחו נתונים של מחקרים אקולוגיים שנערכו במקומות שונים בעולם החל משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. בעקבות הניתוח המדעי פורסמה בדו"ח ה-IPCC המסקנה המסכמת ש"קיימת רמת ודאות גבוהה שמערכות טבעיות יבשתיות וימיות מושפעות בדרכים רבות משינויי אקלים אזוריים, ובמיוחד מהעלייה בטמפרטורות".  המדענים הציגו סיכום של מגמות שינוי בגורמים פיזיים וביולוגיים, הניכרות כבר כיום במערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות, למשל: ניכרים שינויים בכמויות השלגים, בנפח הקרח ובשטח האדמה הקפואה באזורים שונים בעולם. השינויים מתבטאים בעלייה במספר ובשטח של האגמים הקרחוניים (glacial lakes) כתוצאה מהפשרה של קרחונים; בעלייה בחוסר היציבות של הקרקעות בשכבת האדמה הקפואה (permafrost); בתדירות של מפולות האבנים באזורים הררים; ובשינויים בהרכב המערכות האקולוגיות בקטבים, כולל פגיעה בטורפים הנמצאים ברמות הטרופיות הגבוהות של המערכות האקולוגיות. עם ההתחממות העולמית צפויה עלייה בעובי השכבה הפעילה, הנמסה בקיץ וקופאת בחורף מידי שנה, באדמה הקפואה באלסקה. אובדן נרחב נוסף של שטחי אדמה קפואה שאינם רציפים צפוי להוביל להאצת תהליכי הסחיפה והשקיעה של מפלס הקרקע הקפואה, לשינויים בתהליכים הידרולוגיים ולשחרור של כמויות גדולות של גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני לאטמוספרה.  ניכרות מגמות שינוי בכמות ובאיכות המים במערכות מימיות יבשתיות באזורים הרריים. ניכרת הקדמה של תקופת הפשרת השלגים בהרים ועלייה בכמויות הנגר בנהרות הרריים המוזנים ממי הפשרת שלגים. כמו כן ניכרת התחממות של אגמים ונהרות באזורים רבים, המשפיעה על המבנה התרמי של גוף המים ועל איכות המים.  קיימות עדויות להשפעות של ההתחממות העולמית על מחזור החיים של יצורים שונים. ניכרות מגמות של הקדמת לבלוב העצים באביב, הקדמת עונת הנדידה והרבייה של ציפורים והסתת אזורי התפוצה של מינים שונים לכיוון הקטבים. אחת הבעיות הקשות בשינוי המחזוריים העונתיים הללו היא שהרבה פעמים אין תאימות בין אורגניזמים שונים המקיימים אינטראקציות כמו האבקה או הפצת זרעים, כך שהפרח עשוי לפרוח אך מאביקיו טרם יגיחו או להיפך. בנוסף לכך, למינים נודדים היציאה לנדידה תלויה באקלים אתר המוצא ולעתים אתר יעד עדיין לא מתאים לקליטתם עקב שינויי האקלים. שינויים בתנאים פיזיים, כמו טמפרטורה, מליחות ורמות החמצן המומס במערכות מימיות צפוניות, גורמים לשינויים בהרכב ובתפקוד של המערכות האקולוגית באגמים ובימים. כך למשל ניכרת עלייה בשפע האצות והפלנקטון באגמים הנמצאים במרומי ההרים או באזורים צפוניים קרים. התחממות המים בנהרות גורמת לשינויים בתקופות ובטווחי הנדידה של דגים במעלה הנהרות. ההתחממות הגלובלית מסייעת גם להפצת מחלות שונות, ויש הגורסים שהיא קשורה גם לתופעה ההרסנית של הלבנת האלמוגים. יתכן שהשינויים האקלימיים המואצים מביאים גם לדעיכה המהירה במספריהם של מיני הדוחיים בעולם. בתמונה: קרחון MUIR באלסקה, ארצות הברית. כמו קרחונים רבים גם הוא השתנה במאה האחרונה. משמאל: הקרחון באוגוסט 1941, צילום: William O. Field. מימין: הקרחון באוגוסט 2004, צילום: Bruce F. Molnia, Geological Survey of the United States (USGS). בין השנים 1941 ל-2001 הקרחון נסוג מרחק של 12 ק"מ ועוביו קטן ב-800 מטרים. במקום הקרחון התמלא העמק במים וכתוצאה מכך השתנה גם כיסוי הצומח באזור.

מדוע אם כן משבר המגוון הביולוגי הוא כה נורא? – משאבי הטבע הם הבסיס לקיום החיים, ובכלל זה החיים של האנושות, על פני כדור הארץ. החיים על פני כדור הארץ נוצרו לפני כמעט ארבעה מיליארד שנה, והם שינו את הרכב האטמוספרה, את האקלים, את הקרקע ועוד. הם אפשרו לצורות חיים מורכבות יותר להתפתח וליצור את מארג החיים המוכר לנו כיום. קיומו של האדם ורווחתו תלויים במגוון הביולוגי ובשירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות. ישנם קשרי גומלין רבים בין השירותים השונים ולא ניתן לבודד ביניהם. עם זאת, נהוג למיינם באופן הבא:   שירותי ויסות ובקרה: בקרה על הרכב הגזים באטמוספרה, במיוחד בקרה על כמות פחמן דו-חמצני בקרה על האקלים מיתון אירועי אקלים קיצוניים יצירת קרקע ופוריותה מניעת סחף קרקע פירוק וטיהור פסולת מיחזור נוטריינטים טיהור מים ואוויר האבקת גידולים והפצת זרעים בקרת מזיקים ומחלות שירותי אספקה: מזון ותבלינים המסופקים על ידי צמחים, בעלי חיים, פטריות ומיקרואורגניזמים סיבים כגון: משי, צמר, יוטה, פשתן וכותנה. הם מסופקים על ידי חרקים, יונקים, וצמחים חומרי טבע בתעשיית המזון והתרופות אנרגיה מעץ, מצואה ומביומסה כדוגמת תירס וסלק סוכר וכן אנרגיה הידרואלקטרית מים מתוקים לשתייה, השקייה וסניטציה מאגר מינים ומאגר גנטי לשימוש עתידי שירותים תרבותיים ורוחניים: השראה רוחנית ותרבותית בילוי בחיק הטבע תרומה למדע  תמונה: מאגר התמונות Fotolia  

מקור האיור: John E. Fernandez, Resource-efficient building materials for a sustainable built environment, Massachusetts Institute of Technology: MIT OpenCourseWare, License: Creative Commons BY-NC-SA, http://ocw.mit.edu/NR/rdonlyres/Civil-and-Environmental-Engineering/1-964Fall-2006/6148DB08-D484-481E-B3D3-E299D961F3F1/0/lect8.pdf

עודף הצריכה מעבר ליכולת הביולוגית אינו מתחלק באופן שווה ברחבי העולם עודף הצריכה מעבר ליכולת הביולוגית אינו מתחלק באופן שווה ברחבי העולם. מדינות רבות בעולם צורכות מעל היכולת הביולוגית שלהן ואחרות מתחת ליכולתן הביולוגית. האזורים שנמצאים בחוב אקולוגי הם העולם המערבי וחלקים מהעולם השלישי בהם קיימים מעט משאבי טבע ו\או ישנה צפיפות אוכלוסיה גדולה. מקור האיור: WWWF, Living Planet Report 2006.

דו"ח המילניום חוזה מה יהיה מצב המערכות האקולוגיות בתרחישים עתידיים שונים. בתרחיש "עסקים כרגיל" (business as usual) הוא אחד התרחישים הקיצוניים, והוא מדמה את מצב כדור הארץ אם העסקים ימשיכו להתנהל כרגיל. תרחיש זה נקרא גם "התרחיש הסקפטי" (The Skeptic), מכיוון שעל פיו, אם תמשיך האנושות להתנהל כפי היא מתנהלת כיום, המגוון הביולוגי ימשיך להידרדר ושירותי המערכות האקולוגיות ייפגעו. הציטוט בשקופית זו הוא תרגום מתוך הדו"ח המסכם של פרויקט המילניום.

תרחיש אחר שנמצא בצד השני של הסקלה הוא פיתוח בר-קיימא או כפי שניסחה זאת ועדת ברונדטלנד Brundtland Commission)) במסמך "עתידנו המשותף" פיתוח "העונה על צרכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות לצרכיהם"‏‏. פיתוח בר-קיימא מתייחס לא רק לשמירה על הסביבה אלא גם לחלוקה צודקת ושוויונית יותר של משאבי הטבע בין הקהילות והמדינות השונות. ההבנה היא כי רק שיתוף פעולה של כלל אוכלוסיית האדם יוכל להביא לקיימות. מקור האיורים: משמאל: כריכת הספר "עתידנו המשותף" שהוציאה ועדת ברונטלנד. במרכז: חווה לייצור אנרגיה מרוח. מקור התמונה: מאגר תמונות RF123. צילום: Terrance Emerson מימין: כרזה לציון יום הסחר ההוגן 2008. http://radianceinlancaster.blogspot.com/2008/05/fair-trade-day-2008.html

ישנם שלושה מרכיבים עיקריים להשגת פיתוח בר-קיימא: הראשון הוא הקטנת הצריכה של משאבי הטבע. השני הוא הקטנת פליטות גזי החממה על מנת לצמצם את שינויי האקלים. השלישי הוא לצמצם את הפערים בזכויות אדם, בהשכלה, ובכלכלה בין אזורים שונים בעולם ובתוך כל חברה וחברה.

מידע נוסף על משבר המגוון הביולוגי ניתן באתר משאבי הטבע ברשת של קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב.

בתמונה: ילד וכלב באזור בארי, צילום: יעל גבריאלי מערכות ביולוגיות מורכבות מאוד וכל פגיעה קטנה שכביכול נראית חסרת חשיבות יכולה להשפיע בצורה חריפה במקום שבו כלל לא ציפינו לפגיעה. כיום מדע האקולוגיה עדיין לא מסוגל להגיד מה תהיה מידת ההשפעה של גורם אחד על אחר. אי לכך חשוב עוד יותר לשמור על הסביבה שלנו, מכיוון שיכול להיות שכאשר כבר נהיה מודעים למידת הנזק, זה יהיה מאוחר מדי. בתמונה: ילד וכלב באזור בארי, צילום: יעל גבריאלי

מקור הציטוט: לא ידוע. מקור התמונה: אתר האמנה לשימור המגוון הביולוגי.