הנוכחות בהרצאות היא חובה. דף נוכחות יועבר. פרופ' יואל מוקיר j-mokyr@northwestern.edu נושאים בהסטוריה הכלכלית של אירופה במאה ה20 מועדי הפגישה: ימי ג' וד', 13, 14, 20, 21 לדצמבר הנוכחות בהרצאות היא חובה. דף נוכחות יועבר. Tel Aviv 2016-1 1 Empires Conference 1

פרופ' יואל מוקיר j-mokyr@northwestern פרופ' יואל מוקיר j-mokyr@northwestern.edu נושאים בהסטוריה הכלכלית של אירופה במאה ה20 Tel Aviv 2016-1 2 Empires Conference 2

נושאים בהסטוריה הכלכלית של אירופה במאה ה-20 (1890-1989) הנושאים שיעמדו על הפרק: מבוא כללי: צמיחה וטכנולוגיה במאה ה- 20 ; מדינת הרווחה המודרנית של אירופה משברים ומלחמות: היבטים כלכליים של מלחמות העולם והמשבר הגדול של שנות ה-30 . כלכלת ברה"מ והנסיון של משק קומוניסטי המהפכה הדמוגרפית: אוכלוסיה וכלכלה באירופה במאה ה-20. Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

דרישות הקורס שליטה בחומר ההרצאה ובחומר שבשקפים. חומר קריאה: 2 פרקים בנושא בטיוטת הספר מבוא להסטוריה כלכלית מאת גב' אמירה עופר ופרופ' יואל מוקיר. [החומר יורד לאתר של הקורס]. מס' מאמרי סקירה שיורדו גם הם לאתר של הקורס. החומר חופף במידה מסויימת אך אתם אחראים לאיחוד של החומר בשתי הקבוצות. Tel Aviv 2016-1 4 Empires Conference 4

דרישות הקורס וציון הציון ייקבע על סמך עבודה מקורית. העבודה צריכה להיות בין 10-12 עע' לגבי כותב יחיד ו20-24 עע' עבור שני כותבים. בשום תנאים לא תתקבלנה עבודות מוגשות ע"י יותר משני תלמידים. העבודה תדרוש חיפוש בספרות למצוא מאמרים או ספרים בנושא ויכולת לתמצת, לנתח ולבקר את החומר. היא צריכה להיות ערוכה בצורה מקצועית עם הערות שוליים וביבליוגרפיה מפורטת ומלאה. הנוכחות בהרצאות חובה --- אנחנו נבדוק נוכחות, ותלמידים שייעדרו יותר מהרצאה אחת ללא היתר, לא יוכלו להגיש עבודות. הדדליין להגשת עבודות הוא 1/4/2017 Tel Aviv 2016-1 5 Empires Conference 5

נושאים בעבודות: ההסטוריה של המערב, המזה"ת (לא כולל ישראל), והעולם השלישי בין 1800 ל1989 . עבודות על תקופה יותר מאוחרת רק באישור מיוחד. מומלץ לבחור משהוא בנושאים של הקורס, אך יש מבחר אינסופי של מאמרים בנושאים של מסחר בינלאומי, כלכלת מדע וטכנולוגיה, כלכלה מדינית, מקרו, צמיחה, כלכלה מוניטרית, כלכלת עבודה וכו'. Tel Aviv 2016-1 6 Empires Conference 6

ההסטוריה הכלכלית של אירופה אחרי 1890: סיפור של צמיחה ההסטוריה הכלכלית של אירופה אחרי 1890: סיפור של צמיחה התקופה המודרנית (מאות 19-20) היא תקופה של צמיחה כלכלית ללא תקדים. משל מקל ההוקי: יש מעט מאד צמיחה בעולם כולו לפני 1815 ולאחר מכן "המראה" ללא תקדים. Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

Michael Mann’s original hockeystick graph Tel Aviv 2016-1

עקומת מקל ההוקי Income per capita Consumption of Proteins Life expectancy human biomass Carbon Dioxide in atmosphere Mean temperature 1700 1600 1800 1900 2000 Tel Aviv 2016-1 9 9

Table 1: Average annual growth rates of national product in 1998 prices, 1820-1913 and 1913-1998, fixed geographical boundaries, in percentages 1913-1998 1820-1913 Total GDP Per cap. GDP 2.20 2.00 1.87 1.12 Austria 2.13 1.80 2.11 1.25 Belgium 2.72 2.04 2.23 1.21 Denmark 3.17 2.54 2.09 1.07 Finland 2.44 2.03 1.42 France 2.14 1.86 2.36 1.33 Germany 2.79 2.28 1.55 0.89 Italy 2.99 1.89 0.86 Netherlands 3.34 2.64 0.88 Norway 2.65 1.85 1.02 Sweden 2.62 1.90 2.10 1.29 Switzerland 1.88 1.57 1.96 1.14 Unit. Kingdom 3.08 2.30 0.94 Greece 3.35 2.75 0.92 0.28 Portugal 2.94 2.17 1.35 0.81 Spain 1.13 0.83 USSR 1.82 1.62 0.97 Czechoslo. 1.64 0.54 Hungary Tel Aviv 2016-1

במאה ה-19: צמיחה של תמ"ג: 1.83%; של תמ"ג לנפש: 0.975%. ממוצעים לא-משוקללים: במאה ה-19: צמיחה של תמ"ג: 1.83%; של תמ"ג לנפש: 0.975%. במאה ה-20: צמיחה של התמ"ג 2.54%; של התמ"ג לנפש 2.0%, . בעיקר תוצאה של צמיחה יותר איטית של האוכלוסיה במאה ה-20. Tel Aviv 2016-1

הצמיחה לנפש במאה ה-20 תמיד יותר גדולה נקודות מעניינות הצמיחה לנפש במאה ה-20 תמיד יותר גדולה הדפוס הכללי מצביע לכיוון ממוצע של "התכנסות" ז.א משקים עשירים צמחו בממוצע קצת יותר לאט. בפרט שלושה משקים צומחים (במונחי תמ"ג) יותר לאט במאה ה-20: גרמניה בריטניה רוסיה. Tel Aviv 2016-1

כלכלנים מעוניינים ברווחה כלכלית באיזו מידה אומדנים אלה מתואמים עם עליה ברווחה הכלכלית? ככלות הכל, אמדנים של תל"ג, תמ"ג וכיו"ב מיועדים בעקרון להשוואות של הטווח הקצר (בניתוח של מחזורי עסקים) ולא בהשוואות של הטווח הארוך. Tel Aviv 2016-1

הופעתם של מוצרים חדשים יוצרים בעיית אינדקס קשה זהו אמדן-חסר של העליה ברמת החיים . מדוע? חישובי תמ"ג אינם מיועדים להשוואות של הטווח הארוך הופעתם של מוצרים חדשים יוצרים בעיית אינדקס קשה שיפורים באיכות המוצרים הקיימים ומדידתם (אינדכסים הדוניים) עליה בתצרוכת הפנאי וגידול בתועלת "מן העבודה." עליה בתוחלת וה"איכות הפיזית" של החיים (QALYS ) וירידה בתמותת תינוקות וילדים Tel Aviv 2016-1

אך יש גם גורמים מקזזים עליה בהיקף השווקים וירידה בהכנסה הזקופה מטה את אומדני התמ"ג כלפי מעלה (לדוגמה: עבודת נשים). עליית הסקטור הציבורי שנמדד בהוצאות ולא ב"תרומה אמיתית." ירידה באיכות הסביבה (עיור) והשפעות חיצוניות שליליות. שימוש בגורמי ייצור במחסור "כאילו הם חופשיים" --- דוגמאות? ירידה ב"הון חברתי" (??) והתיאוריות של Putnam. Tel Aviv 2016-1

היום אירופה נמצאת במשבר כלכלי וסובלת מהאטה בשעורי הצמיחה אך יש לזכור שאלה הן "צרות של אנשים עשירים". רמת החיים הכוללת באירופה היא עדיין הגבוהה בעולם (אם מודדים נכון). והיא יחסית שוויונית ומספקת מוצרים ציבוריים באיכות. גם אם המשבר הנוכחי הוא די קשה, הוא מחוויר לעומת המהלומות שאירופה התאוששה מהן במאה ה-20. Tel Aviv 2016-1

החסינות המדהימה של הצמיחה המודרנית הצמיחה הכלכלית במאה העשרים אינה תופעה מובנת מאליה. למראית עין התקופה היתה צריכה להיות מאה של שקיעה ואסונות כלכליים. היא שונה מן הצמיחה בעידנים קודמים לא רק בממדיה אלא גם בחסינותה (הסבר). הוגים וכלכלנים רבים בתחילת המאה ה-20 ציפו ל "שקיעת ארץ הערבית" (Untergang des Abendslande (שהיא אירופה. את אירופה קברו כבר הוגים רבים וטובים. האם אירופה נמצאת היום בשקיעה? המודלים בצפים אלה היו שונים, אך רובם היו שותפים לפסימיות עמוקה לגבי עתידה הכלכלי של אירופה . Tel Aviv 2016-1

עשרת "מכות אירופה" בין 1914 ל 1950 "אסונות כלכליים" של המאה העשרים שתי מלחמות עולם התמוטטות הסחר במשק הבינלאומי אחרי 1914 אי-יציבות מקרו-כלכלית (אינפלציה ואבטלה, שתיהן תופעות "חדשות" במאה העשרים) עלייתם של משטרים טוטליטריים במדינות חשובות. מותו של laissez faire : עליית המשק ה"מעורב" ומדינת הרווחה, וירידת השוק החופשי בכל אירופה. Tel Aviv 2016-1

עשרה "אסונות כלכליים" של המאה העשרים (המשך) נסיגה ביעילות של שוקי ההון והעבודה בגלל פיקוח והדרה של שוקי הון מקומיים ובינלאומיים; ירידה גם ביעילות של שוקי עבודה: עליית איגודי עובדים והתערבות ממשלתית. ירידת הקולוניאליזם ושקיעתן של האימפריות האירופיות מעבר לים, בעיקר הבריטית והצרפתית (?) אובדן דינמיות דמוגרפית, הזדקנות האוכלוסיה וחוסר יכולת של מוסדות להתאים את עצמם לשינויים הדמוגרפיים האלה. האטה בקצב השינויים הטכנולגים באירופה אחרי 1914 ואבדן המנהיגות הטכנולוגית של אירופה לארה"ב. במיוחד קשה גורלן של "שלוש המדינות המובילות בצמיחה" של 1914 : בריטניה, גרמניה, ורוסיה. Tel Aviv 2016-1

אירופה של היום: אם כל כך רע, איך זה שכל כך טוב ? חלוקת הכנסות שוויונית יחסית מדינת רווחה"נאורה" איכות חיים גבוהה (תצרוכת פנאי גדולה ואיכותית) העדר כמעט מוחלט של "עוני" (לפחות בארצות הצפון והמערב) רמה גבוהה של "רווחה ביאולוגית": תוחלת חיים, QALYS תשתיות ברמה יחסית גבוהה (נגישות של בריאות וחינוך) חוץ מכמה חריגים, כמו רוסיה ובלרוס, משטרים יחסית דמוקרטיים ושלווים. רמה גבוהה של חרות וזכויות הפרט. [בשנים האחרונות חלה נסיגה מסויימת בנושא זה בחלק מן הארצות] רמת פשע נמוכה, מעט אלימות וסכסוכים. "הון חברתי" יחסית גבוה Tel Aviv 2016-1 20 Empires Conference 20

איך לחשוב על מקורותיה של הצמיחה ? ארבעת המנועים של הצמיחה הכלכלית: הצבר הון וחסכון, לרבות השקעה בהון אנושי. שיפורים בהקצאת מקורות, גידול ביעילות של שווקים (גם של מוצרים וגם של גורמי ייצור) רווחי סחר בין מדינות אירופה לבין עצמן וסחר עם העולם הלא-אירופי (הן המתקדם והן ה"מתפתח"). עליה בפריון כולל ( TFP) ומוצרים חדשים ומשופרים כתוצאה משיפורים טכנולוגיים וניהוליים. Tel Aviv 2016-1

יש לזכור שגורמים אלה אינם בלתי תלויים זה בזה, ויש השפעות גומלין ללא ספור ביניהם. אך הצמיחה המבוססת על הגידול בידע הידועה לעתים כצמיחה נוסח שומפטר ( Schumpeterian Growth ) שונה במהותה מן האחרים. Tel Aviv 2016-1 22 Empires Conference 22

מתוך ארבעת התהליכים הללו: צמיחה שנובעת משינויים טכנולוגים שונה מצמיחה שנובעת מגורמים אחרים: אין סיבה לחשוב שהיא תיתקל בבעיות של קעירות (ז"א תיכנס לתפוקה שולית פוחתת) ופחות ברור שיש חסם עליון. פחות "פגיעה" בטווח קצר לזעזועים חיצוניים כמו מלחמה או אסון טבע. הרבה יותר קשה לבטל את הישגיה בטווח הארוך, להפוך אותם, ולרדת לרמת הכנסה יותר נמוכה כתוצאה מזעזועים חיצוניים ושינויים מוסדיים. (זה דורש "לשכוח" את הידע שעליו מבוססים השיפורים הטכנולוגיים --- האם זה ריאליסטי?) Tel Aviv 2016-1

עובדות בסיס של ההסטוריה הטכנולוגית של המאה העשרים חלק ניכר של ההמצאות "הגדולות" נעשו לפני 1914או אחרי 1945. הפיתוח והיישום של המצאות אלה נעשה בעיקר אחרי מלחה"ע הראשונה. הקשר בין מדע ומדענים לבין ממציאים ומהנדסים ששיפרו את הטכנולוגיה הלך והתהדק אחרי 1880. הקידום הטכנולוגי היה מאמץ בינלאומי ותוצאה של שיתוף פעולה וחלוקת עבודה בין אנשים ממדינות שונות בעולם המערבי. Tel Aviv 2016-1

יש הטוענים שהשנים 1870-1914 היו השנים הגורליות והעשירות ביותר מבחינת השינויים הטכנולוגיים בעולם אנרגיה חומרים הנדסת ייצור תזונה בריאות תחבורה תקשורת ואינפורמציה פנאי Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

ניתן להבחין בין המצאות "מאקרו" שפתחו אופקים חדשים לטכנולוגיה, והמצאות מיקרו ששיפרו ושכללו טכנולוגיות קיימות למשל: חשמל, התעשיה הכימית, שימוש בגלים אלקטרומגנטיים, אנרגיה גרעינית, אנטיביוטיקה היו כולם "המצאות מאקרו." מטבען המצאות מאקרו הן תחילת הדרך, אחריהן באים גלים של שיפורים יותר קטנים אך מצטברים, שיכולים להמשך זמן רב, אך בסופו של דבר נכנסים לתפוקה שולית פוחתת. כך היה הדבר עם מנוע התבערה הפנימי, או תעשיית הפלדה Tel Aviv 2016-1 26 Empires Conference 26

מאפיינים של שיפורים טכנולוגיים 1870-1914 המשמעות שלהם לגבי רמת החיים והרווחה הכלכלית היתה יחסית מהירה ודרמטית הקשר שלהם עם המדע היה יותר אמיץ השיפורים ברמה של המצאות מיקרו על המצאות מאקרו היתה יותר מהירה ויותר עמוקה. המצאות רבות שהופיעו אז נמצאים עמנו עד עצם היום הזה. Tel Aviv 2016-1 27 Empires Conference 27

מאפיינים נוספים ההמצאות נבעו ממאמץ בינלאומי ושיתוף פעולה בין מדענים ומהנדסים מארצות שונות (היתה התמחות מסויימת, אך הידע זלג במהירות מארץ לארץ. ניתו להבין את מקורות הקדמה ב"תמריצים" שהמריצו אנשים יצירתיים, כל עוד זה לא מוגבל לתמריצים כספיים בלבד. מניעים אחרים: אמביציה אישית, סקרנות, לאומנות ואף אלטרואיזם. יותר ויותר, הטכנולוגיה באה בצורה של "מערכות" שבהן רכיבים שונים פעלו בתיאום זה עם זה: חשמל, טלפון, טלגרף, רדיו וכו': כולם היו חלקים מ"רשת" של מרכיבים ( network externalities ). Tel Aviv 2016-1 28 Empires Conference 28

רפואה מונעת השפיעה באופן מכריע על תוחלת החיים, תמותת תינוקות וכיו"ב. תברואה ורפואה מונעת שנבעה בעיקרה מן "התגלית הגדולה בהסטוריה" --- תורת החיידקים של פסטר וקוך. רפואה זו איפשרה איבחון אך (בנתיים) לא טיפול קליני במחלות בקטריאליות. במקום זה: רפואה מונעת (ר' הרצאה רביעית) רפואה מונעת השפיעה באופן מכריע על תוחלת החיים, תמותת תינוקות וכיו"ב. היא גם שינתה את אורח החיים של משקי בית, שהפכו נקיים והיגיינים יותר כדי למנוע זיהומים. Tel Aviv 2016-1 29 Empires Conference 29

במאה ה- 20(אחרי 1914): אירופה נעשית יותר ויותר מונהגת במקום מנהיגה בטכנולוגיה מתקדמת (תופעה שהתעצמה אחרי 1945) עדיין שומרת על יכולת המצאה גבוהה בתעשיות מסויימות, למשל בתרופות, אנרגיה גרעינית, ובתקופה מסויימת בטכנולוגיה צלולרית. אך אלה הן "גומחות". מרגז הכובד עבר לארה"ב. יחד עם זאת אירופה שומרת על היכולת לקלוט ולהשתמש בטכנולוגיות החדשות שהגיעו מארה"ב ולאחר מכן גם מיפן. על אף אבדן מנהיגות טכנולוגית, אירופה המשיכה להינות מפירות קידום טכנולוגיה במשקים אחרים ("תסמונת שוויצרית"). Tel Aviv 2016-1

מה איפשר זאת? גישה ליידע האמריקאי דרך מנגנוני גישה מודרניים חברות רב-לאומיות שמפיצות את היידע (למשל General Motors) גורמים משלימים, בעיקר היווי הון פיזי והון אנושי גבוה מספיק כדי שלאירופאים תהיה היכולת גם אם הם הוסיפו (אולי) מעט למכלול של הידע המדעי. מוסדות שהיו יחסית גמישים ו"ידידותיים" לשיפורים טכנולוגיים, כולל חברות ענק עם יכולות טכנולוגיות עצומות, מערכות פטנטים וממשלות שיזמו וסיבסדו קליטת טכנולוגיות חדשות והשקיעו בהון אנושי. מו"פ מקומי שעזר "לקלוט" את הטכנולוגיות הזרות. סביבה פוליטית מדיניות ממשלתית ש"הגנה" על מחדשים מפני כוחות "הריאקציה הטכנולוגית" (אך עם חריגות חשובות). Tel Aviv 2016-1

הצמיחה המדהימה של תקופת שלושת העשורים המהוללים ( Trente glorieuses ) Tel Aviv 2016-1 32 Empires Conference 32

הצמיחה המדהימה של תקופת שלושת העשורים המהוללים ( Trente glorieuses)

Annual compound rates of growth: Country 1890-1913 1913-29 1929-50 1950-73 1973-90 Belgium 1.0 1.0 0.5 3.5 2.0 Netherlands 1.1 2.0 0.4 3.4 1.6 France 1.7 1.8 0.6 4.0 1.9 U.K. 0.8 0.4 1.3 2.4 1.8 Germany 1.6 1.1 -0.5 4.9 1.7 Italy 2.0 1.0 0.7 4.8 2.5 Norway 1.9 1.5 2.6 2.4 2.9 Sweden 1.7 1.4 2.6 3.0 1.6 Denmark 2.1 1.4 1.6 3.0 1.7 Switzerland 1.5 2.4 1.8 3.0 1.0 Austria 1.5 0.4 0 4.8 2.4 Ireland 0.9 0.3 0.8 3.0 3.2 Portugal 0.1 1.3 1.4 5.5 2.3 Spain 0.9 1.7 -1.0 5.6 2.0 Greece -- 2.5 -1.0 6.0 1.6 USSR 2.1 -0.4 3.4 3.3 0.7 Czechosl. 1.4 2.3 0.7 3.0 1.1

גורמים אחרים בצמיחת אירופה אחרי 1945 היווי הון מזורז הקצאת מקורות יותר יעילה רווחי סחר והתמחות כל אלה היו גורמים "בלתי טכנולוגיים" אך כאמור היתה השפעת גומלין בין מסחר ושינויים טכנולוגיים! Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

גורם של צמיחה: היווי הון מזורז אחרי 1945 גורם של צמיחה: היווי הון מזורז אחרי 1945 תוצאה של הצורך בתיקון הריסות במיוחד באזורים שהופצצו ובמוצרי הון שהוזנחו בזמן המשבר הגדול והמאמץ המלחמתי. טכנולוגיה חדשה היתה "מגולמת" ( embodied) במוצרי הון חדשים. תכנית מרשל וכן חברות בילאומיות הזרימו כמויות גדולות של הון מארה"ב לאירופה ששם שעורי התשואה על הון היו יותר גבוהים (כפי שהתיאוריה הכלכלית מנבאה). Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

רווחי סחר החל מ1948 החלה באירופה תנועה של אינטגרציה בין הארצות שהשתייכו לארגונים העל-לאומיים כמו השוק האירופי המשותף שנוסד ב 1957 ואיזור הסחר החופשי ( EFTA) מ1958. ארגונים אלה בסופו של דבר התמזגו וצמחו והפכו להיות האיחוד האירופי ב 1990. צירפו מדינות רבות ותרמו לאינטגרציה כמעט מלאה של שווקי מוצרים ושרותים באירופה, דבר שהביא לגידול ברווחי הסחר. ארגונים בינלאומיים כמו GATT ולאחר מכן WTO גם הם תרמו להורדה במכסים וגידול הסחר. Tel Aviv 2016-1 37 Empires Conference 37

היה גם רכיב טכנולוגי גדול בגידול בסחר: אחרי 1945 היו שינויים מרחיקי לכת בתחבורה למרחקים גדולים: מטוסי סילון עם מנועי טורבו שיכלו להטיס סחורות בכמויות עצומות למרחקים גדולים בשבריר של המחיר. מנועי דיזל משופרים שאיפשרו הנעה בספינות ענק שניצלו עד תום את היתרונות לגודל בספינות ענק (כולל מיכליות ענק). Tel Aviv 2016-1 38 Empires Conference 38

הטכנולוגיה עזרה: המצאה ענקית של שנות החמישים הממציא של המכולה, Malcom McLean מכולות ( CONTAINERS)‘, טכנולוגיה שצמחה בשנות ה 60 ושינתה את פני המסחר העולמי אחר שתרמה תרומה עצומה לירידה בהוצאות תובלה. Tel Aviv 2016-1 39 Empires Conference 39

גידול במסחר יכול להביא ליתרונות דינמיים ושיפורים טכנולוגיים גידול במסחר יכול להביא ליתרונות דינמיים ושיפורים טכנולוגיים שוק גדול יותר מעודד מו"פ כי כל מחקר יש לו הוצאה קבועה גדולה והוצאה שולית נמוכה, לכן ככל שהשוק העולמי יותר נגיש, גם למדינות קטנות כדאי להשקיע בזה. פתיחות למשק העולמי מגביר את התחרותיות במשק ומכריח יצרנים בשווקים של מוצרים נסחרים לייעל ולהכניס שיפורים שמגדילים את פריון הייצור. יותר מסחר בינלאומי מגביר את ההתמחות וכך יכול למנוע כפילות בזבזנית במו"פ (אם כי יש חילוקי דעות כמה כפילות זו באמת מזיקה). מבחר בינלאומי גם מאפשר יותר גישה למוצרי בניים מתוחכמים (כמו מכשירים משוכללים ומחשבים) שמאפשרים יותר מו"פ ויותר תחרותיות. (3) ו (4) קצת סותרים זה את זה...או אולי לא? Tel Aviv 2016-1 40 Empires Conference 40

תופעה מיוחדת במינה אחרי המלחמה, בארצות רבות באירופה, הושג הסכם ( The Grand Bargain) בין מעבידים לבין איגודי העובדים שריסן את דרישות השכר של העובדים. הרעיון היה שהרווחים הנוספים שהפירמות עשו בזכות עליות השכר הנמוכות יושקעו במוצרי הון חדשים וכך יגדילו את הפריון והתוצר, ובסופו של דבר כולם הרוויחו. הסכם זה היה תלוי באמון הדדי ובטיווח ממשלתי, והצליח במיוחד בארצות השפלה, גרמניה וארצות סקנדינביה. פחות בצרפת ובאיטליה, ונכשל בבריטניה. Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

גורם נוסף לצמיחה: הקצאת מקורות משופרת עבודה: ברוב מדינות אירופה היה עדיין סקטור חקלאי די גדול ב 1945, תוצאה של מדיניות ממשלתית בעבר ש"הגנה" על חקלאים. התפוקה השולית של חקלאים אלה היתה נמוכה ומליונים עברו מו הכפר אל העיר בין 1945 ל 1980. הון: אחרי 1980 הוקלו הגבלות על ניידות הון ואילוצים פיננציים שאיפשרו ניידות יותר גבוהה של השקעות בתוך וגם בין מדינות אירופה. Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

יש טוענים שהמפתח להצלחה כלכלית של אירופה הוא הון אנושי יש טוענים שהמפתח להצלחה כלכלית של אירופה הוא הון אנושי אירופה משקיעה סכומים גבוהים בהון אנושי, בייחוד בבתי ספר יסודיים ותיכוניים אך גם חינוך גבוה. הון אנושי זה מאפשר לרוב מדינות אירופה לספוג ולתפעל טכניקות מתקדמות, אך גם מבטיח התנהגות נאותה ואזרחות טובה, מסירות למוסדות דמוקרטיים, אי-שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, כיבוד חופש וזכויות הפרט. כך נוצרת "חברה אזרחית" ( civil society ) שהיא בסיסה של דמוקרטיה ומוסדות שמשרתים צמיחה ורווחה כלכלית. לא בכל אירופה: קיימים עדיין מקומות במזרח אירופה ובבלקן שבהם מוסדות אלה עדיין חסרים שורשים עמוקים. Tel Aviv 2016-1 43 Empires Conference 43

גורם בסיסי לצמיחה: לאירופה מוסדות "טובים" מהם מוסדות "טובים" למשק? אולי יותר קל להראות מה הם מוסדות לא טובים: מוסדות אנרכיים כמו בסומליה שיש בה משטר אנרכי וכל הטוב בעינו יעשה מוסדות טוטליטריים כמו בצפון קוריאה או ברה"מ תחת סטלין מוסדות מושחתים של שוחרי רנטה כמו ברוסיה וניגריה כיום מוסדות כמו במכסיקו (לממשלה אין מונופול על כוח אלים) Tel Aviv 2016-1 44 Empires Conference 44

Tel Aviv 2016-1 45 Empires Conference 45

מה הם הממדים של מוסדות מתוקנים? בספרם Why Nations Fail, שניים מטובי הכלכלנים בעולם ( Acemoglu and Robinson ) טוענים שיש מוסדות כוללנים ( inclusive) ומוסדות נצלניים ( extractive). מוסדות כוללנים מאפשרות ממשל שמשרת את כלל המשק ולא רק מיעוט קטן (כמו למשל אצילים או כהנים או סוחרי סמים). אחרים מדגישים את החשיבות של "חוק וסדר" והצורך במוסדות ששומרים על הסדר והקנין הפרטי, מונעים אלימות ופשע, אוכפים חוזים, מיישבים סכסוכים, ומאפשרים ניהול תקין של פעולות שוק. גישה שלישית מדגישה את החשיבות של סקטור ציבורי תקין שבידיו מונופול על אלימות (כפי שכבר טען מכס ובר) אך אינו מנצל אותו לרעה. באופן כללי מדינות אירופה ושלוחותיהן כמו קנדה ואוסטרליה מקבלות ציונים טובים במדדי השחיתות של Transparency International Tel Aviv 2016-1 46 Empires Conference 46

(כמעט) הכל מסכימים על כמה עקרונות: חרות הפרט לבחור לעצמו את אורח החיים, המקצוע, המיקום, ואת סל התצרוכת וההשקעה הם בסיסה של החברה שמצליחה מבחינה כלכלית. חופש זה איננו בלתי-מוגבל וללא אילוצים, אך הוא רחב ועמוק. משק וחברה "מתקדמים" מבוסס על כלכלת שוק חופשי, אך יש גם הכרה שיש כשלי שוק שעל המוסדות של החברה לתקן. היו ויכוחים רבים ותזוזות די גדולות בדיעות לגבי השאלה היכן למתוח את הקו המפריד, אך לא על העקרון הבסיסי. פתיחות וחופש ביטוי: חשובים להתפתחות כלכלית כי זקוקים לאנשים שחושבים מחוץ לקופסה. Tel Aviv 2016-1 47 Empires Conference 47

מה מקורם של עקרונות אלה? אירופה היתה מולדתה של תנועת הנאורות במאה ה-18, והנאורות היתה מבוססת על שני עקרונות שבסופו של דבר, ואחרי היסוסים ונסיגות רבות, שינו את התרבות הפוליטית והכלכלית של אירופה: מטרתם של מוסדות פוליטיים והחברתיים הוא לחזק את אושרם ורווחתם הכלכלית של פרטים, ולא לשרת איזו יישות מצומצמת כמו השושלת או אליטה דקה. מטרתו של ידע ומחקר מדעי (או "פילוסופית הטבע") היא לנצל את הטבע למען האדם וצרכיו החמריים, ז"א טכנולוגיה. Tel Aviv 2016-1 48 Empires Conference 48

אין צורך להוסיף שהנתיב ההסטורי למוסדות אלה לא היה מונוטוני, ושלא כל המדינות הגיעו אליו המאה העשרים הולידה שתי אידאולוגיות שניתן לראות אותם כמו הילדים החורגים של הנאורות: לאומנות קיצונית ותוקפנית, וקולקטיביזם סוציאליסטי. שניהם המיטו שואה על שמדינות בהן אומצו ומדינות אחרות. אך בסופו של דבר אחרי 1945 , ובמיוחד אחרי 1989, מרבית מדינות אירופה המערבית אימצו משטרים דמוקרטיים, אם פחות ואם יותר. [החריגים כיום: רוסיה, בלרוס, אולי הונגריה] Tel Aviv 2016-1 49 Empires Conference 49

לאירופה היו "מוסדות טובים" כלכלנים רבים מייחסים חשיבות גבוהה ל"מוסדות" ( institutions ) שקובעים את "כללי המשחק" ואת התמריצים (חיוביים ושליליים) לפעולות כלכליות. האם לאירופה היו מוסדות "טובים"? באופן ממוצע המוסדות יותר "טובים" מאשר ביבשות כמו אפריקה או דרום אמריקה. אך יש שונות גבוהה בתוך אירופה: באופן גס הצפון טוב מן הדרום, והמערב טוב מן המזרח (עם חריגים מסויימים). Tel Aviv 2016-1 50 Empires Conference 50

בעשר השנים האחרונות, אירופה נמצאת במשבר קשה בארצות רבות הצמיחה הואטה מאד, ונמצאת תחתח ל 1% לשנה: Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

Annual GDP growth rates, 5-yr averages 2003-2007 2008-2012 EU 27 2.6 -0.16 Euro 17 2.2 -0.22 Belgium 2.3 0.57 Sweden 5.6 0.38 Denmark 2.0 -0.84 Germany 1.7 0.8 Ireland 4.9 -1.46 Greece 4.3 -4.34 Spain 3.5 -0.92 France 0.1 Italy 1.3 -1.4 N’lands 2.4 -0.14 UK 3.3 -0.62 Turkey 6.9 3.18 Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

שעורי אבטלה גבוהים מאד: Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

ועוד צרות רבות: משבר בועת נדל"ן בארצות מסויימות (אירלנד, ספרד, הולנד) משבר של חוב לאומי (יוון, פורטוגל, אירלנד) משבר של צמיחה שלילית או כמעט אפס (איטליה, צרפת, ספרד, דנמרק) אבטלה קשה, במיוחד של צעירים Tel Aviv 2016-1 Empires Conference

אירופה של היום: אם כל כך רע, איך זה שכל כך טוב ? חלוקת הכנסות שוויונית יחסית מדינת רווחה"נאורה" איכות חיים גבוהה (תצרוכת פנאי גדולה ואיכותית)) העדר כמעט מוחלט של "עוני" (לפחות בארצות הצפון) תשתיות ברמה יחסית גבוהה (נגישות של בריאות וחינוך) חוץ מכמה חריגים, כמו רוסיה ובלרוס, משטרים יחסית דמוקרטיים ושלווים. רמה גבוהה של חרות וזכויות הפרט. רמת פשע נמוכה, מעט אלימות וסכסוכים. "הון חברתי" יחסית גבוה Tel Aviv 2016-1 56 Empires Conference 56

יש תמיד קשיים ודאגות האם מדינת הרווחה היא time consistent או במלים אחרות ברת קיימא? עם הזדקנות האוכלוסיה, יש חשש שהמערכת לא תוכל לעמוד בהתחייבויות לפנסיונרים. הגירה של לא-אירופאים שאינם מוכנים תמיד לקבל את אורח החיים והתרבות של הנאורות יוצרת מתח בחברות שהיו עד לאחרונה די הומוגניות כמו גרמניה, הולנד,ושוודיה. אירופה עדיין חייבת להתחרות עם מדינות מתפתחות שם השכר יותר נמוך, ולא ברור אם תעשיות רבות יכולות לעמוד בתחרות זו: ענפי תעשיה כבר נעלמו או בשלבי שקיעה, ביחוד באיטליה שבה הצמיחה מאד איטית (או אפס). השילוב של עושר, תרבות, וטכנולוגית פנאי מתקדמת גורם להעדפת פנאי גבוהה. מסים גבוהים (בשוליים) גם הם יוצרים תמריצים להקטנת היצע העבודה. "היבשת העצלה"? Tel Aviv 2016-1 57 Empires Conference 57

יש גם טוענים שלאירופה יש פשוט העדפת פנאי יותר גבוהה Tel Aviv 2016-1 58 Empires Conference 58

Twentieth Century-Lecture 8 גם לאחרונה אירופה ממשיכה להתעצל: OECD data for annual hours worked per worker 2000 2012 France 1523 1479 Finland 1751 1672 Germany 1471 1397 Italy 1861 1752 N’lands 1435 1381 Spain 1731 1686 Sweden 1642 1621 Sw’land 1688 1636 UK 1700 1654 . Twentieth Century-Lecture 8 Tel Aviv 2016-1 59 Empires Conference 59

חשש של כלכלנים מסויימים: אירופה חסרת דינמיות חשש של כלכלנים מסויימים: אירופה חסרת דינמיות רמת חיים גבוהה יצרה שאננות ואולי אף עצלות ושנאת סיכון גבוהה, שיוצרים באירופה התנגדות קשה לטכנולוגיות מהפכניות כמו אנרגיה גרעינית ו . GMO טענה זו הועלתה בספר חדש של Edmund Phelps, חתן פרס נובל לכלכלה. יש אמת בטענה שאירופה איבדה את "ההנהגה הטכנולוגית" לארצות הברית ולכמה מקומות אחרים שבהם יש יותר נטיה לחשוב מחוץ לקופסה (כמו בישראל). מאידך לא ברור מדוע כל כך חשוב להיות מנהיג טכנולוגי. Tel Aviv 2016-1 60 Empires Conference 60

Tel Aviv 2016-1 61 Empires Conference 61

לטענת פלפס, אירופה דלה ביזמים ועובדים יצירתיים. מה שנכון הוא שאירופאים עובדים פחות בממוצע מאמריקאים וממציאים פחות. אך ההבדלים לא גדולים: מספר הפטנטים בארה"ב לנפש ב2004 היה קצת יותר גבוה מאשר בגרמניה אבל לא בהרבה (630 למליון נפש לעומת 580). יפן ודרום קוריאה עלו על שתיהן. מה שחשוב כאן הוא לא ממוצע, אלא ה"זנב" הימני של ההתפלגות (ז"א הפטנטים החשובים משנים את פני הייצור) ושם ארה"ב מובילה ללא ספק. Tel Aviv 2016-1 62 Empires Conference 62

זוהי תופעה מודרנית בעיקרה, אם כי תמיד ניתן למצוא תקדימים. זה מביא אותנו באופן טבעי לנושא הבא: עלייתה של מדינת הרווחה בעולם המערבי זוהי תופעה מודרנית בעיקרה, אם כי תמיד ניתן למצוא תקדימים. ברוב החברות מאז ומעולם היה הסדר מסויים שתמך בעניים בצורה זו אחרת. תשלומי העברה היו קיימים ברומא העתיקה, באנגליה של המאה ה-18 ואפילו בסין המדינה יצרה אסמי תבואה לשנות בצורת. אך מדינת הרווחה המודרנית היא יותר מאשר תשלומי העברה: היא תגובה לכשלי שוק בעולם מודרני משקפת השתתפות המונית בתהליך הפוליטי. Tel Aviv 2016-1 63 Empires Conference 63

מקורות הסטוריים של מדינת הרווחה: Tel Aviv 2016-1 Twentieth Century-Lecture 8 64 Empires Conference 64

המטרה בשניהם: להחליש את התנועה הסוציאליסטית. תכניתו של לויד ג'ורג' נקראה "תקציב העם" וכללה, בין השאר ביטוח רפואי, ביטוח אבטלה, פנסיות לקשישים ולפועלים חקלאיים. 20 שנה לפני כן, גרמניה בהנהגת ביסמרק כבר העבירה חוקים דומים: ביטוח לאומי, ביטוח תאונות ןתשלומי אבטלה במקצועות שונים. המטרה בשניהם: להחליש את התנועה הסוציאליסטית. Tel Aviv 2016-1 65 Empires Conference 65

מדינות הרווחה האירופיות המאה העשרים מצטיינת בכך שבכל מדינות אירופה הסקטור הציבורי עלה בצורה תלולה ושתפקידו במשק עבר משחקן יחסית זוטר לשחקן המרכזי. עליה תלולה בהוצאות הסקטור הציבורי האזרחי מ10% בערך ב 1900 ל חצי ויותר ב 2000. חמלה או חמאה? האם מדינת הרווחה נובעת מן הצורך להגן על החלשים או היא בחינת גריפת מקורות ושחירת רנטה של קבוצות לחץ של אינטרסנטים אנוכיים? מדוע נטשו מדינות אירופה חלקית את רעיון השוק התחרותי החופשי ועירבבו את הממשל בנושאים שגם השוק החופשי יכול לטפל בהם? Tel Aviv 2016-1

עליה בהוצאות הציבוריות Tel Aviv 2016-1

מתוך זה תשלומי העברה Tel Aviv 2016-1

Tel Aviv 2016-1

Tel Aviv 2016-1

גישות כלכליות שונות לתופעה מהו תפקיד הסקטור הציבורי : גישה אחת אומרת שהממשלה מהווה גורם חיובי ש"מתקן" כשלי שוק. שווקים מסויימים זקוקים להסדרה ( Regulation ) ופיקוח וגופים ממשלתיים מחליפים שווקים חסרים. טענה נגדית של התומכים בשוק חופשי: גם אם יש כשלי שוק, האם כשלי הפוליטיקה אינם חמורים יותר? גישה שניה של בחירה ציבורית ( Public Choice ) אומרת שהממשלה מורכבת מאנשים ממכסמי תועלת ואנוכיים שמטרתם להעביר מקורות מקבוצות חלשות באופן פוליטי לקבוצות חזקות (למשל אלה שמצביעים עבור מדיניות מסויימת ( One issue voters ) או עבור הפוליטיקאים עצמם. גישה שלישית אומרת שהמדינה מגלמת ערכים שמעבר לפונקציות התועלת של הפרטים אלא כוללות גורם אידאולוגי שהוא מעבר לתועלת הכלכלית של הפרטים. במלים אחרות, שפונקציות הרווחה אינן רק בנטהמיות (תועלתניות). נכון לכל המשטרים או רק ממשלים פשיסטיים? Tel Aviv 2016-1

במאה-ה-20 היה שינוי דרמטי בתפקיד המדינה במשק: במאה-ה-20 היה שינוי דרמטי בתפקיד המדינה במשק: היחסים בין הפרט לבין הממשל השתנו יותר מאשר אי פעם בעבר. ניתן לראות בכך מספר שלבים ברורים: רפורמות שלפני 1914. תקופת המלחמה של 1914-18עצמה ואחריתה תקופת שנות העשרים ונסיון זמני לליברליזציה מסויימת שנות השלושים והנסיון של ממשלות שונות להתמודד עם המשבר. מלחה"ע השניה וכינון מדינת הרווחה שאחריה, "משקים חופשיים אך מתוכננים". הריאקציה של שנות ה -80 וה-90 לכיוון של ליברליזציה והפרטה. Tel Aviv 2016-1

מדינות הרווחה שונות: מהם הגורמים שגורמים להבדלים במדינות הרווחה? הכנסה לנפש, אי-שוויון, מערכות פוליטיות תרבות שונה (לעולם אנגלו-סקסי יש ערכים שונים) הבדלים דמוגרפיים (קשישים ואמהות רוצים במדינת סעד מסיבות מובנות) Tel Aviv 2016-1

הדילמה הנצחית: סיכון מוסרי. תשלומי העברה לנזקקים הדילמה הנצחית: סיכון מוסרי. מחד, כל חברה מתוקנת צריכה להתמודד עם העוני של אנשים מסכנים ולהראות חמלה. כל חברה זקוקה לרשת בטחון, גם לטובת אלה שאינם זקוקים לה. מאידך יש חשש מתמיד משחיקת תמריצים ועידוד לנצלנים ופרזיטים. בעיה זו אינה חדשה: מגיעה לשיאה בבריטניה ברפורמות של 1834 והרפורמות בחוקי העוני המפורסמים Poor Law . Tel Aviv 2016-1 74 Empires Conference 74

המדינה כיצרנית של מוצרים ושרותים לא רק מוצרים ציבוריים טהורים אלא כל מוצר שמשום כשלי שוק הסקטור הפרטי אינו מייצר את הכמות שהחברה חושבת נכונה. לפני המאה העשרים, חלק ניכר ממה שכיום נחשבים מוצרים ציבוריים סופק בחלקו על ידי הסקטור הפרטי. זה במיוחד נכון בארצות האנגלו-סקסיות, פחות קצת ביבשת האירופית. בין השרותים והפעילויות שנמצאו ב"אזור האפור" ניתן לציין: חינוך, בריאות ציבורית, מוסדות פיננציים, תחבורה, תקשורת, ביטוח, מו"פ. בתקופה שאחרי 1880 חדרה ההכרה ששרותים אלה פגיעים לכשלי שוק, ולכן זקוקים לפיקוח ממשלתי. לכך יש להוסיף שאחרי 1930 יש תפיסה שהמשק הפרטי גם לא מסוגל להבטיח תעסוקה מספקת. Tel Aviv 2016-1 75 Empires Conference 75

קו התפר בין המגזר הפרטי והציבורי משתנה על פני זמן בגלל תפיסות מתפתחות של כשלי שוק במאה ה-19: במשקים מסויימים חלק גדול מן השרותים שהיום הם ציבוריים היו בידיים פרטיות: בתי ספר, רכבות, כבישי אגרה, ביטוח סוציאלי (בתוך המשפחות), בריאות, אפילו שיטור. הבדלי גישה בין משקי שוק יותר חופשיים כמו בריטניה, ארה"ב וארצות השפילה, לעומת משקים שבה הממשלה משחקת בהן תפקיד יותר מרכזי כמו צרפת שבה דגלו ב DIRIGISME או בגרמניה שגם בה היתה התערבות יותר עמוקה במשק. Tel Aviv 2016-1

לקראת סוף המאה ה-19 מתחילים להתגלות כשלי שוק. ביניהם חשובים במיוחד: חשיבות מיוחדת כאן: העיור. (בערים ההשפעות החיצוניות מורגשות במיוחד, למשל בנושאים של תברואה) לקראת סוף המאה ה-19 מתחילים להתגלות כשלי שוק. ביניהם חשובים במיוחד: עבודת ילדים והצורך בהיווי הון אנושי. בעיות של בריאות הציבור. בעיות המונופולים הטבעיים שבהם השוק התחרותי לפעמים יכול לפעול אך נראה שאינו אופטימלי (מסילות ברזל). Tel Aviv 2016-1 77 Empires Conference 77

אחרי מלחמת העולם 2 מסמך בעל חשיבות הסטורית כלל-אירופית הוא דו"ח בורידז' Beveridge Report) ) שנכתב ב 1942 בשם "ביטוח חברתי ושרותים מסונפים" שעיצב את האג'נדה של מפלגת העבודה הבריטית לאחר המלחמה. מסמך זה היה נר לרגלם של סוציאליסטים רבים בכל רחבי אירופה אחרי מלחה"ע 2. אך מה שמדהים הוא שגם מפלגות יותר שמרניות, לרבות המפלגה השמרנית בבריטניה וממשלת אדנאור בגרמניה המערבית אימצו חלקים גדולים מדו"ח זה. Tel Aviv 2016-1

William Beveridge, 1879-1963 Tel Aviv 2016-1

Twentieth Century-Lecture 8 Tel Aviv 2016-1 80 Empires Conference 80

בדו"ח זה, בורידז' זיהה את חמשת המגרעות של חברה קפיטליסטית מתקדמת: זוהמה; בורות; מחסור; בטלה ; וחולי. ( squalor; ignorance; want; idleness; and disease). הדו"ח קרא למדיניות ממשלתית שמטרתה להביא לקידום חברתי ולחקיקה שתגן על האזרח "מן העריסה ועד הקבר" שהגנה זו היא זכות אלמנטרית של כל אזרח ללא מבחן אמצעים ( Means Test). ניתן להתווכח באיזו מידה כל אלה משקפים כשלי שוק, אך מפלגת העבודה אימצה לה דו"ח זה בתור מצע הבחירות שלה ולאחר שעלתה לשלטון ב 1945 היא מימשה חלקים ניכרים מן הדו"ח ובכך יצרה מדינת רווחה בבריטניה. יש להדגיש שמדינת הרווחה שמומשה מתוך דו"ח זה אף פעם לא נועדה להיות מענק-חינם. הרעיון הבסיסי היה תמיד שתשלומי המסים וההיטלים יכסו את ההוצאות בזמן נורמלי. בורידז' גם הדגיש את החשיבות של תמריצים ושהעזרה הסוציאלית תהיה מוגבלת בגג של מינימום המחיה שהוא הרבה מתחת ל רמת השכר. Tel Aviv 2016-1

בין החוקים שממשלת העבודה העבירה בבריטניה בסוף שנות ה-40: ביטוח לאומי מקיף שכלל ביטוח מחלה, תאונות, אבטלה וזקנה. חוק זה, הידוע בתור חוק הביטוח הלאומי, ביטל את חוקי העוני שהיו בתוקף בבריטניה מאז 1601. חוק החינוך של 1944 שכלל חינוך חובה עד גיל 15 ובתי ספר תיכוניים חינם. חוק ביטוח בריאות שיצר את ה NHS הבריטי המהולל (1946/47). חוקים להגנת הדייר ודירות מסובסדות ( council housing )בקנה מידה מקיף יותר. חוקים שתמכו בילדים וקיצבאות משפחה ולקשישים. המדינה הלאימה מפעלים רבים שנראו כי לא יוכלו להמשיך להתקיים באופן פרטי כמו הרכבות ומכרות הפחם. Tel Aviv 2016-1

גידול המודעות גם בכשלי שווקים אחרים: משק שוק משקיע מעט מדי במו"פ משום בעיות קנין רוחני ולכן זקוק לסיבסוד (שנוי במחלוקת). טכנולוגיות מודרניות דורשות תיאום ביחוד כשהן מרושתתות (רוחב הפסים במסילות ברזל). דוגמה לפתרון בעיות מסוג זה: מכונים לתקנים. המפורסם שבהם הוא ה Deutsches Institut für Normung או DIN שנוסד ב 1917ושקבע תקנים ל אלפי מוצרים. Tel Aviv 2016-1

מדינות אירופה גם חשו צורך "להגן על צרכנים" סוגיות בריבונות הצרכן יותר ויותר הורגש צורך בהגנת הצרכן וזניחת התפיסה המסורתית של CAVEAT EMPTOR משום גידול האינפורמציה ושווקים אנונימיים. עליית הדוקטרינה של MERIT GOODS שהיא נסיגה מהגישה של ריבונות הצרכן. אמונה מוסרית שפרט "זכאי" למינימום מסויים במוצרים מסויימים כמו מזון, בריאות ודיור. תפיסה של מוצרי תרבות שהממשל מחליט שהחברה צריכה ממנו יותר ולכן מגיעה לו סובסידיה (תיאטרון, מוזיאונים, אופרה, ספריות ציבוריות). השפעות חיצוניות בתצרוכת (שרותי רפואה ותברואה)? Tel Aviv 2016-1

מהם השווקים שבהם מורגש שיש כשל שוק? שוקי ביטוח, כולל ביטוח מחלה ואבטלה, ביטוח זקנה. חלק מהם מסופקים ע"י המדינה, במקומות אחרים המדינה מתערבת בצורה זו או אחרת. שווקים פיננציים (מערכת בנקאית זקוקה לממשלה שתאכוף את החוזים ותתמוך באימון בין בנקים ולקוחות(. שוקי הון: הון תשתיתי יוצר מונופולים טבעיים שהם באזור הדמדומים בין משק פרטי ומשק ציבורי (לדוגמה: תחבורה, רשת החשמל) שוקי חינוך, כולל כל בתי הספר, אוניברסיטאות וחינוך מבוגרים. אך האם יש כאן כשל שוק ברור? מדוע הון אנושי שונה מהון פיזי? Tel Aviv 2016-1 85 Empires Conference 85

כשלי שוק נוספים: שוקי בריאות (להבדיל מהביטוח שמשלם על הטיפול הרפואי) שוקי עבודה (המשק הפרטי מייצר מעט מדי מקומות אבטלה) שוקי ידע בגלל שידע הוא מוצר "בלתי יריב" ( non-rival ) העלות השולית שלו לצרכן היא אפס או כמעט אפס והוא מוצר ציבורי כיון שאין אפשרות למנוע מצרכנים לצרוך את המוצר ( non-excludable) Tel Aviv 2016-1 86 Empires Conference 86

מדינת הרווחה ומערכת הבריאות: כל מדינות הרווחה מנהלות מערכת בריאות ומערכת ביטוח בריאות שהיא תערובת של ניהול ישיר ופיקוח על יזמה פרטית. למדינות כמו קנדה, ספרד, ובריטניה יש אספקה ישירה של שרותי בריאות ע"י הרשויות; מדינות אחרות עושות מיקור חוץ לשרותים רפואיים אך על האזרחים להיות מבוטחים (כמו בצרפת ובהולנד). כמעט בכל המדינות הביטוח מסובסד למעוטי יכולת וחובה על כולם. Tel Aviv 2016-1 87 Empires Conference 87

האם יש הצדקה כלכלית לכך? לא ברור... יש הרואים בטיפול רפואי "זכות" ולא רק מוצר. בחירה שלילית אילו הביטוח היה נתון לבחירה בעיית סוכן קשה בקניית השרות קשה "למדוד" את התוצר השפעת חיצוניות ואי וודאות (בעיקר בתרופות) שיפורים טכנולוגיים מהירים ריכוז ההוצאות בשלבים יחסית מצומצמים במחזור החיים (זקנה) Tel Aviv 2016-1 88 Empires Conference 88

Tel Aviv 2016-1

Twentieth Century-Lecture 8 And today? (2008 data) Tel Aviv 2016-1 Twentieth Century-Lecture 8 90 Empires Conference 90

מה לגבי החינוך? Tel Aviv 2016-1 91 Empires Conference 91

לגבי חינוך הסיפור מורכב עוד יותר: Tel Aviv 2016-1 92 Empires Conference 92

המצב דהיום: ברוב מדינות אירופה, המדינה מספקת לפחות 90% מן החינוך, בארה"ב כ -70%. חינוך גבוה הוא כמעט חינם ומסובסד ברוב ארצות אירופה, אך פחות בארה"ב (שם הממשל ערב להלוואות סטודנטים שכיום היקפם עצום). שאלת תם: מדוע בכלל המדינה מעורבת בחינוך? האם יש כאן כשל שוק? התשואה להשקעה בהון אנושי הולכת רובה ככולה לאנשים עצמם, יש מעט ראיות ל זליגות ( spillovers ) שיצדיקו השקעה של החברה כולה. אם כן מהו הסיפור? Tel Aviv 2016-1 93 Empires Conference 93

הסבר פוליטי: דרך להעביר מקורות ע"י הוצאות פרוגרסיביות. כשל של שוקי הון. כשל של יכולת קבלת החלטות של קטינים ובעיית "סוכן" של ההורים. המדינה פועלת במקום ההורים ( in loco parentis ). השפעות חיצוניות לא כלכליות: חינוך לאזרחות טובה, התנהגות נאותה ו"תרבותית" אידאולוגיה מקובלת, דפוסי התנהגות כמו דיוק ומשמעת. הסבר פוליטי: דרך להעביר מקורות ע"י הוצאות פרוגרסיביות. הקפיטליסטים דורשים זאת: ההסבר של עודד גלאור ואחרים. Tel Aviv 2016-1 94 Empires Conference 94

Tel Aviv 2016-1

מעבר לכשלי שוק: החברה מודאגת מאי שוויון, ואי השוויון גדל בעשורים האחרונים. למרות הסערה הגדולה שקמה סביב ספרו של פיקטי, כלכלנים אינם מאוחדים בדעתם אם אי שוויון הוא בכלל תופעה שלילית. מאחר והתפלגות ההכנסות היא אסימטרית, יש יותר אנשים שמרויחים פחות מהממוצע מאשר כאלה שמקבלים יותר. לכן לחברות דמוקרטיות יש נטיה למס פרוגרסיבי והוצאות פרוגרסיביות ( median voter theorem ). במציאות הדברים יותר מורכבים. Tel Aviv 2016-1 96 Empires Conference 96

מקדמי ג'יני בארצות המערב, הכנסה משפחתית פנויה. Tel Aviv 2016-1 97 Empires Conference 97

Tel Aviv 2016-1 98 Empires Conference 98

שאלת תם: אי שוויון במה? רכוש הכנסה פנויה הכנסה משפחתית פנויה גישה למקורות הזדמנות (=מוביליות חברתית) Tel Aviv 2016-1 99 Empires Conference 99

Tel Aviv 2016-1 100 Empires Conference 100

Tel Aviv 2016-1 101 Empires Conference 101

Tel Aviv 2016-1 102 Empires Conference 102

Tel Aviv 2016-1 103 Empires Conference 103

Tel Aviv 2016-1 104 Empires Conference 104

Tel Aviv 2016-1 105 Empires Conference 105

Tel Aviv 2016-1 106 Empires Conference 106

Tel Aviv 2016-1 107 Empires Conference 107