הגדת נירנברג השנייה קלריטה ואפרים מצגות

על שכמו נושא השק / כי אנשי ביתו על פיו ישק "הגדת נירנברג השנייה" , הגדה אשכנזית, מאוירת, טיפוסית ממחצית המאה החמש עשרה. כתב היד מתחיל בשלושה עמודי איור שלמים, המתארים את ההכנות לחג הפסח ובעיקר את אפיית המצה וביעור החמץ. בשוליים החיצוניים והתחתונים של כל העמודים נמצאות אילוסטרציות הכוללות ציורים תנ"כיים, ציורי טקסים ומנהגים, וציורים המתארים את הגאולה לעתיד לבוא. קושר שקו על ש.../ שלא יוחלף שמחתו על שכמו נושא השק / כי אנשי ביתו על פיו ישק הדפים הראשונים של ההגדה

ליד כל ציור כותרת מחורזת בתוך סרט מעופפת, המסבירה את משמעותו; החרוזים כתובים בקלילות, בעברית המעורבת לעתים באידיש.

ההכנות לאפיית המצות שואב המים מן הבאר/ ללוש מצה כאשר נבאר שניהם על שכמם עמוסים/ ללוש מצה כדי לספר ניסים לגיל לששון ולשמחה/ אשה ממלאת ההין קימחא אינו חש על טרחו/ לש המצה בכל כחו לשה בצק בשתי ידה (!) זורק המים בנה החמודה ההכנות לאפיית המצות

(ב)חצר בדיקה אין צורך/ מפני שעורבים מצויין שם באורך "הגדת נירנברג השניה" נקראת על שם מקום הימצאותה (הספריה העירונית של נירנברג) מאמצע המאה ה 19 ועד 1957. מיקומה לפני כן אינו ידוע. בשנת 1957 היא הועברה לאוסף שוקן בירושלים ובשנת 2004 נרכשה ע"י מר דוד סופר מלונדון. היא נקראת "השנייה" כדי להבחין בינה לבין הגדת נירנברג אחרת ("הראשונה") הנמצאת היום במוזיאון ישראל. (ב)חצר בדיקה אין צורך/ מפני שעורבים מצויין שם באורך אפיית המצות ביעור חמץ

בהחבא לפני הסדר המצה אוכלים/ כאילו בבית חמיהם ארוסתם בועלים בגיל בחדוה ובדיצות/ מתקנין את המצות. הבנים עם האבות/ כולם עומדים סביבות בהחבא לפני הסדר המצה אוכלים/ כאילו בבית חמיהם ארוסתם בועלים

ההגדה מכילה 42 דפים, כתובים בכתב אשכנזי מרובע על קלף בגודל של 25 ההגדה מכילה 42 דפים, כתובים בכתב אשכנזי מרובע על קלף בגודל של 25.5 X 18 ס"מ. מילות הפתיחה כתובות בזהב ובדיו אדום, ירוק וכחול, חלקן בלוחיות. לאור הנר ולא באבוקה/ צריכים לעשות בדיקה ביעור חמץ

בודק בכל פינה בבית וכל מעונה בראשון מברך באומץ על ביעור חמץ מתקין החרוסת שני אחים/ אגוזים אגסים תפוחים השלש מצות והטיבולין/ על השולחן מוטלין טומנין החמץ והבר./פן יגרר בו העכבר הנני מושך בעכבר/פן יאכל את הבר למחר שורפין ותולין / וכל אחד בלבו מבטלין

מוזגים כוס ראשון לברכה כאשר לפניך ערוכה מן החבית מוציא את היין / ותמיד בקנקן אין

מאייר ההגדה אינו ידוע אך חוקרים מזהים אותו כמאייר של הגדה אחרת המכונה "הגדת יהודה" הנמצאת היום במוזיאון ישראל. הגדת נירנברג השנייה הגדת יהודה

בשתי ההגדות אין קולופון המעיד על זהות הסופר והמאייר בשתי ההגדות אין קולופון המעיד על זהות הסופר והמאייר. אנו מביאים מספר דוגמאות התומכות בהנחה ששתי ההגדות מקורן באותו סופר ומאייר. הגדת יהודה הגדת נירנברג השנייה

סגנון ההגדה מושפע מהציור האיטלקי, העיטורים וצבעי האילוסטרציות יכולים להצביע על מוצא כתב היד מאזור הריינוס התיכון. צורת הכתיבה ,סידור הטקסט, האילוסטרציות והסגנון, קרובים מאד ל"הגדת יהודה". לאחרונה, הועלתה הסברה כי כתב היד של הגדת נירנברג השנייה הוא המוקדם, והגדת יהודה נכתבה אחריה. הגדת נירנברג השנייה הגדת יהודה

ציורי-הטקסט התנ"כיים והמדרשיים כלולים בשלושה מחזורים עוקבים ציורי-הטקסט התנ"כיים והמדרשיים כלולים בשלושה מחזורים עוקבים. הראשון מביא את סיפור יציאת מצרים, החל בלידת משה וכלה במרים ובנות ישראל היוצאות בתופים ובמחולות. השני, המביא את סיפורי ספר בראשית, פותח באדם וחווה ומסיים ביוסף בהיותו משנה לפרעה. המחזור השלישי מביא אירועים משאר חלקי התנ"ך, החל במשה המקבל את לוחות הברית וכלה במאורעות מחיי יהושע, שמואל, שמשון, דוד, שלמה ואיוב. בין ציורי הטקסט התנ"כיים יש אגדות רבות שמקורן במדרש, בעיקר במדרש האגדה "ספר הישר", שנתחבר בימי הביניים. כמה מן הכותרות נכתבו ברוחו של מדרש אגדה זה. בצד הציורים התנ"כיים נמצאים כמעט בכל עמוד ציורי-טקסים ומנהגים הקשורים בליל הסדר.

בכיסו בכעסו ובכוסו באילו ג" דברים לזה אין חידוש/ שותה אחר הקידוש בכיסו בכעסו ובכוסו באילו ג" דברים טבע האדם בו נכרים מקדש לאל הטוב/ הקידוש של יום טוב

על ידיו זורקין המים ומברך על נטילת ידיים הקידוש הזה יקנה"ז נקרא לכן פושט ידיו לנרה בלי דופי ושמץ טיבול ראשון בחומץ

הנערים פושטי(ם) ידיהם לקבל האפיקומן מאביהם אחר לחם עוני/ מוזגים כוס שני הבן לאביו שואל / למה עושי(ם) כסדר זה בכל (ישראל )?

הקערה מלפניו עוקרים ובקול רם אומרים

אצטגנוני פרעה חזו בככבי שמיא שנולד בן ויהי" לוקה במיא לכן ציוה פרעה בכל מצרים להשליך כל הבן ילוד למים אצטגנוני פרעה חזו בככבי שמיא שנולד בן ויהי" לוקה במיא לכן ציוה פרעה בכל מצרים להשליך כל הבן ילוד למים בני ברק יושבים ודורשים / על הגאולה ועל הניסים תרד בת פרעה ונערותיה ותרא התבה ותשלח אמתה ותקחה תבת משה צף על המים / מפני פחד מלך מצרים

מלך מי כמוני/ לי יאור ואני עשיתיני

רבי אליעזר ובן זומה/ דורשי (דורשים על) יציאת מצרימא חכם אחד מארבעה בנים שואל בהלכות הפסח ודבריו כנים אמר בלעם הקוסם ובעלי נחשים הנער המלוכ(ה) על ראשו ישים

מרים ראה(!) הדבר והלכה / וקרא(ה) (ל)אם הילד בציווי המלכה ותפתח בת פרעה התבה ותראהו/ ותאמרי(!) מילדי העברים הוא

הנער משה לעיני החרטומי(ם) והשרים/ הכתר מעל ראש המלך הרים

העני תוך טיט עמד/ והמצרי אשתו שכב וחמד משה כה וכה פנה/ ויטמן המצרי בחול באות(ה) עונה

חכם אחד מארבעה בנים/ שואל בהלכות הפסח ודבריו כנים רשע הוא זונה אחרי השקר/ לכן בתשובתך עיניו תנקר

התם לפי תומו שואל/ מה זאת ומי הגואל שאינו יודע לשאול את פתח לו כי הוא כסיל מכל קהלו

11 ויכם השוטר על מוחם/ עד כמעט פרחה רוחם לטורח גדול ולא למרגיעה/ היה להם כל שעה

תמיד יגעים/ לימים ולרגעים ויהי היום כאשר הפועלים אצים/ וירא משה שני עברי(ם) נצים דתן ואבירם בני מרי/ הלשינו משה על דבר המצרי

ויאכל לחם ויבא משה לביתו ליד הקוסטנר נמסר משה / ונעשה צוארו כאבן שיש קשה גבור חיל יפה ונעים/ הצילונו היום מן הרועים ויאמר יתרו קראנה אותו ויאכל לחם ויבא משה לביתו

ויהי כאשר נמלט מחרב התליין/ ברח משה אל ארץ מדיין

וכאשר נתן משה ליל רננות/ ממדיין באו שבע בנות ויבא משה על הבאר שם נפש אומנות אבותיו תפש

משה היה אסור ז' שנים/ צפורה כלכל' אותו כל יום ב' מונים משה נהג צאן יתרו אחרי המדבר מפני הגזל שם הלך ועבר

אחר ז" שנים יצא משה לאורה וקידש משה הבתולה צפורה הא לך האירוסין/ בטבע(ת) מקדשין

תוך הסנה בא מלאך אל משה לך למצרים והמופתים תעשה

ציוה המלך לשחוט את זכרים ותאמ(ר) ציפור(ה) חתן דמים אתה לי ויבלע משה מרגליו עד המילה/ כי לא חתך מבנו העורלה ציוה המלך לשחוט את זכרים ולרחוץ בדמם האיברים ותאמ(ר) ציפור(ה) חתן דמים אתה לי המות כמעט גרמת לבעלי צעקו על אלהי אבותם / וישמע את שוועתם

ותקח צפורה את שני בניה/ ותרכיבם לפניה וירא משה כי אחיו הוא/ וירץ לקראתו ויחבקיהו

להשליך כל הזכרי(ם) למימה(!) בציווי מלך מצרימה(!) להשליך כל הזכרי(ם) למימה(!)

משה ואהרון לפני פרעה באו/ ואת האותות לפניו הראו

מי יי" אשר שלח לי/ ממנו לא שמעתי בגבולי

עלו צפרדעי'(ם) על כל ברייה עשר מכות מכה ראשונה/ היה הדם ביאור ובכל פינה מכה חמישית נקרא דבר בא להם מעבר לעבר מכה שניה עלו צפרדעי'(ם) על כל ברייה אצבע אלק'(ים) הוא אל אמונה/ מכה שלישית קטנה

המכה רביעית באו לרוב/ חיות רעות נקראו ערוב

שחין ואבעבועות /פורח בהם כל שעות שחין באדם ובבהמה על כל יש בו נשמה

הכלב את בעלו מושך שאינו רואה מפני החשך מכה השביעית ברד/ על כל ברייה הורד מכה שמני(ת) ארבה וסלעם/ באו על כל העם

מאת המצרים/ המלאך הרג הבכורים

ולואף אוויר איינא/ מאך זוף דיינו אל תהי נזוף צריך לעשות זוף ולואף אוויר איינא/ מאך זוף דיינו כאן הכתוב בשפת אידיש

זורקין הדם על המזוזות/ כאשר נאמר למשה במחזות לקבל הדם ליזרק על המשקוף זה קרבן פסח/כאשר יי'על משה שח זורקין הדם על המזוזות/ כאשר נאמר למשה במחזות עומד עם המזרק זקוף לקבל הדם ליזרק על המשקוף

וימלא פרעו אף וחרון ויגרש מלפניו משה ואהרון בנות ישראל האהובים נושאי תוך כיס זהובים בנות ישראל האהובים נושאי תוך כיס זהובים

19 בשלוש(ה) ימי אפילה באו בני ישראל והרכוש בתיבה ראו הכוסות כסף והקנקנים לשאת עמם מוכנים

ענה משה לזה הנני מסף ראות פניך לא אוסף

דרך פלשתים ישראל לא נחם בראותם מלחמה פן ינחם בראשון בחמש(ה) עשר יום לבני ישראל הית' פדיום

ויהי בחצות הלילה הנשים ישבו על העגלה

כל בני ישראל נקהלו וגם ערב רב אתם עלו

21 אחרי ישראל רדף פרעה וכל חילו הרכבים ושלישי' על כולו נורא תהילה האיר לישראל הלילה ויסע מלאך אלוהים מפניהם ויסע עמוד ענן מאחוריהם לחרבה בקע משה המים וינער כל מצרים כל ישראל עוברים בין הגזרים

שנאה קלקל (!) השורה פרעה רוכב ראשון במהרה

במחולות הנשים/ שמחים ושרים שבעים תמרים במחולות הנשים/ שמחים ושרים

ותאמ(ר) אשיר(ה) ל‘” כי גאה גאה ותיקח מרים הנביאה ותאמ(ר) אשיר(ה) ל‘” כי גאה גאה

טובה מאד השמים נשמר בעד כי "' הצדיק אמר צדיקים כעופרת צללו רשעים כקש קלו בינוניים כאבן במצולות ירדו כל אחד כאשר מרדו

כל אחד יגבי כוסו ומשבח ליה/ מתחיל לפיכך הללויה

נותני(ם) לאל שבח ותהילה/ על עניין הגאולה ב' לילות הלל גומרים/ והברכ(ות) אין אומרים

נטילת קודם קידוש נתקנה (!) בציווי אל דר במעונה מרור בחרוסת טובלים ואח"כ (אחר כך) מברכי(ם) ואוכלים בלא טיבול בלא ברכה מרור סביב למצה כרוכה עם המוציא לוקח המצה/ אשר אפיקומן חצה

אחר הטיבולים כל צרכם שותין ואוכלים נטילה זו אינה צריכה/ לומר עליה ברכה אחר יאכלו ישאל האפיקומן/ אשר הנער טמן

מוזגין כוס שלישי לברכה כאשר לפניך ערוכה לכל המברך בכוונה/ לא יארע לו שום ביש/ בכל עונה לכל עת יש חזון/ אחר אכילה מברך ברכת המזון

דמויות גרוטסקיות, בעלי חיים ותמונות צייד צוירו במספר דפים בהגדה

אם לא תדעי /זה מוזג כוס רביעי אם לא תדעי / זה מוזג כוס רביעי

מגביה כוסו ואומר שפוך עד גומר הנער פותח דלתי הבית להביא/ משיח ואליהו הנביא בציורי הגאולה לעתיד לבוא מופיע פעמים רבות אליהו הנביא, מבשרה המסורתי של הגאולה. בדף זה נראה ילד הפותח את הדלת לאליהו הנביא בעת קריאת "שפוך חמתך". בסוף כתב היד נראה אליהו הרוכב על חמור בראש תהלוכה של בני ישראל.

איל אחר נאחז בסבך בקרניו/ כך יצרו ה'ממעוניו בשבת בין השמשות אותו ברא/ עם דברים העשרה מלך נימרוד שמו נקרא על שמרד באל גיבור ונורא כשראה יודע כל תעלומים/ אב ובנו בלי בעלי מומים שלח מלאכו לעכב המאכלת/ שלא יהא בשרו ממנ'(ו) נאכלת אברם בן ג' שנים הכיר בוראו לכן שלח יי' מלאך להוציאו תרח עושה הפסילים/ הוא והמלך היו מבוהלים

ערומים אדם וחוה לזה היה לנחש תאוה/ והשיאם לעבור על המצוה/ כדי להמית אדם וליזקק עם חוה

יצחק עקוד לעולה כאשר ציוה נורא תהילה אברהם לא חש על בנו כששמע מאת קונו בזריזות לקח המאכלת בידו לשחוט בנו חמודו יצחק עקוד לעולה כאשר ציוה נורא תהילה והאלה(ים) נסה את אברהם קח בנך היקר משוהם והעליהו לי בלי רמייה אל הר המוריה

ענן על האהל עטוייה ברכה בעיסה מצוייה נר דולק מערב שבת לערב שבת ענן על האהל עטוייה ברכה בעיסה מצוייה נר דולק מערב שבת לערב שבת חזר יצחק הדור מן הגן אשר נטע אל בעדינו מגן עבד אברהם אליעזר ה' היה לו לעזר שחזר מארם נהרים בלי פגע וקפצה לו הארץ כמעט רגע ויבוא אליעזר רבקה האהלה וינחם יצחק על אמו בשבילה כשמת(ה) שרה נפסקו ג' דברים כשבאת (ה;כשבאה) רבקה היו חוזרים בעת רכבה רבקה על גמל הזה ראה (!) מרחוק האיש הלזה

יצחק לנוכח אשתו הפציר בתפילה יועתר לו ולא לה חבלי יולדה אחזוה כמה מונים ותלד רבקה שני בנים ותקרה עשיו הראשון/ ואחר יצא יעקב בששון ותבא רבקה עם שני בניה ותוליכם לפניה ויתרוצצו בקרבה הבנים כשתי עולמות היו הבנים ותלך לדרוש בישיבת שם ועבר כי באו בנים עד משבר

ויהי כי זקן יצחק ותכהנ(ה) עינו (!) נזיד עדשי(ם) נתן לו בעד הבכורה עשו יודע ציד היה/ רודף אחר החיה ויבא עשו עם כליו וקשתו והנה יעקב לקח ברכתו ויזד יעקב נזיד עדשים בעדו ובעד האנשים ויהי כי זקן יצחק ותכהנ(ה) עינו (!) ויברך את יעקב בנו כאן נגמר הסחורה נזיד עדשי(ם) נתן לו בעד הבכורה

מלאכים של מלך עולם/ עולים ויורדים מן הסולם וישן יעקב וחלם/ והנה לארץ מוצב סולם

יעקב היה צולע על יריכו כשבא מן המלאך אשר ברכו ויזרח לו השמש לתועלתו/ ולרפואתו ויבאו יעקב עם בניו/ ואת נשיו לפניו יעקב היה צולע על יריכו כשבא מן המלאך אשר ברכו

ויבא מלאך ממרומים/ ויאבק עם יעקב התמים

וישלח יעקב את יוסף בנו/ לראות שלום אחיו ואת צאנו לבית הסהר נמסר יוסף שבעבירה לא היה כוסף ותשא אשת פוטיפר עיניה במחוזה (!) ויוסף הצדיק בבגדו אחזה יוסף תכף יצרו ואץ במרוצה וינס ויצא החוצה יוסף ממרחק ראו אותו/ ויתנכלו אתו להמיתו

יוסף במשמר יודע תעלומות לשר המשקים והאופ(ים) פותר חלומות לפני פרעו יוסף עמד כי לפתור החלומות חמד חלם פרעה מהפרות והשיבולים על זה הוא וחרטומיו מבוהלים במרכבת המשנ(ה) רכב בכל אורך/ ויקראו לפניו נתון ואברך

ויאמר המלאך ליהושע נעלך של מעל רגלך וירא יהושע והנ(ה) מלאך עומד לנגדו ויירא כי החרב שלופ(ה) בידו

לוחות ומתן תורה/ כאשר למשה מסיני מסורה

לולי חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי לולי חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי והיה האיש עולה רגלים כל שנה והביא עמו שמואל בנו וחנה וישסף(!) שמעון את הארי בגבורתו והנה עדת דבורי(ם) לקראתו עלי משפחת הכהנים/ לעבודת הקדש נמנים

גלית הפלישתי מחרף ושואל להלחם עמו אחד מבני ישראל האבן אשר ביד דוד נקלע/ במצחו גליית נבלע וילפת שמשון העמודים/ אשר עליה(ם) הבתים צמודים

הפלישתים ששים בניהם ונשותיהם שרואים שמשון עור לפניהם

ותבואנה לפני המלך עם בניהם שלמה המלך בחכמתו/ לא היה כמותו שתי נשים קטטה ביניהם ותבואנה לפני המלך עם בניהם

מתוך הספינה/ בתוך הים נזרק יונה עלה הקיקיון לא ראיתי/ דמיון

אליהו הנביא מבשר הגאולה כן יהיה בקרוב אמן סלה משיח על חמור רוכב ומולך כל ישראל עמו הולך

מקורות: http://jnul.huji.ac.il/dl/mss-pr/mss_d_0076/ מבואות: New! Bezalel Narkiss, Gabrielle Sed- Rajna, Ariella Amar, Center for Jewish Art, The Hebrew University of Jerusalem. A full description of the manuscript, 2008.   K. Kogman-Appel. "The Iconography of the Biblical Cycle of the Second Nuremberg and the Yahuda Haggadot: Tradition and Innovation", in The Old Testament as Inspiration in Culture: International Academic Symposium – Prague, September 1995, edited by Jan Heller, Shemaryahu Talmon, Hana Hlaváčková and Martin Prudký, Prague, 2001 K. Kogman-Appel. "The Second Nuremberg Haggadah and the Yahuda Haggadah: Were they Made by the Same Artist?", in: Proceedings of the Eleventh World Congress of Jewish Studies, Jerusalem 1993, Division D, vol. II, Jerusalem 1994, 25-32.   K. Kogman-Appel. Die zweite Nürnberger und die Jehuda Haggada : jüdische Illustratoren zwischen Tradition und Fortschritt . Frankfurt am Main : P. Lang, 1999. 495 p. (למרות שמאמר זה הוא בגרמנית, החל בדף 173 ניתן לראות צילומים המשווים את הגדת נירנברג השנייה עם הגדת יהודה ועם כתבי יד נוספים מהתקופה)

הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות