גורמים תרבותיים-חברתיים המשפיעים על עמדות כלפי טכנולוגיה של פרחי הוראה, מורי מורים ושל מורים בבתי-ספר יסודיים במגזר הבדואי בנגב רפי דודזון, יעל גושן, תרצה לוין מכללת קיי, המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות (מיח"ם), באר-שבע 6 פברואר 2008 האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה - 2008

רקע כללי למחקר המחקר נעשה כחלק מ'פרויקט ניידע' – פרויקט המשלב מחשבים ניידים בכיתות בבתי ספר יסודיים בדואיים בנגב. פרויקט 'ניידע' מתקיים כפיילוט בבית-ספר היסודי אלעטאונה שבישובים הבדואים חורה ולקיה . מטרת הפרויקט להביא לשינויים בתרבות הבית-ספרית ולשפר את ההוראה והלמידה, במיוחד בכל הקשור לשילוב תקשוב בהוראה ובלמידה.

לדעתנו... עתיד החברה הבדואית והשתלבותה בחיי המדינה תלויים, בין השאר, גם בהטמעת טכנולוגיות תקשוב של המאה ה-21. צמצום הפער הדיגיטאלי בין מגזר זה למגזרי החברה האחרים יכול להוות גורם מסייע להשתלבותו בחברה הישראלית.

שאלות מרכזיות כיצד להצליח בהטמעת תקשוב בבתי ספר הנמצאים בסביבה תרבותית-חברתית מסורתית העוברת שינויים מהירים? מה מעכב ומה מזרז את אימוץ התקשוב והשימוש בו?

גורמים המשפיעים על אימוץ תקשוב בבתי ספר תשתיות לטכנולוגיות התקשוב הכשרת סגל ההוראה מיומנויות תקשוב של הסגל והתלמידים אני מאמין של בית הספר תרבות העבודה הבית ספרית עמדות כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה/למידה

מדוע החלטנו על הגורם התרבותי-חברתי? בספרות המחקרית יש אינדיקציות לכך שלגורמים תרבותיים יש השפעה ניכרת על אימוץ טכנולוגיות ושימוש בהן. מחקר זה הוא ראשוני, עד כה לא נחקרו ההשפעות שיש לגורמים תרבותיים-חברתיים על תפיסות ועמדות של תושביה הבדואיים של מדינת ישראל ועל נכונותם לאמץ טכנולוגיות.

מטרת המחקר לבחון את עמדותיהם ותפיסותיהם של המורים לגבי תרבותם בהתייחס להכנסת טכנולוגיות מידע ותקשורת לבתים ולבית הספר, ולמפות את הגורמים התרבותיים בעלי המשמעות להטמעת תקשוב בפריפריה של ישראל. חשיבות המחקר תוצאות מחקר זה, והמחקרים שיבואו בעקבותיו, יוכלו להצביע על הכיוונים העתידיים גם בשדה המחקר בתחום זה, וגם בהשלכותיו על תוכניות או פרויקטים לשיפור המצב בקרב אוכלוסיות אלה. שאלות המחקר מהם הגורמים התרבותיים והחברתיים המשפיעים על תפיסות מורים בבואם לאמץ ולהשתמש בטכנולוגיות תקשורת ומידע (תקשוב)? 2. אילו מגורמים אלה חשוב לקחת בחשבון כאשר מעוניינים להצליח בהטמעת תקשוב בבתי ספר במגזר הבדואי?

רקע ספרותי מה מחקרים הקודמים מראים ביחס לקשר שבין המרכיבים התרבותיים לנכונות של חברה לאמץ טכנולוגיות תקשוב?

מימדים תרבותיים המשפיעים על אימוץ טכנולוגיות (תומס וחוב' 2004) מבנה חברתי הירארכיה וסמכות תקשורתיות תרבות דורות דת חינוך ואוריינות שפה ערכים פתיחות לחדשנות טכנולוגית קולקטיביזם לעומת אינדיבידואליזם תרבות התקשורת תרבות חומרית ביתיות אמנות, אומנות, סגנון ההופעה והלבוש.

טכנולוגיה מתורבתת – Cultured Technology "סביבות תרבותיות, שבתחילה מתנגדות בכל תוקף למודרניות טכנולוגית, מושפעות מהאינטרנט באמצעות תהליכים קהילתיים מורכבים. בסופם הן מאמצות את האינטרנט למילוי צרכיהן הדתיים הפונדמנטליסטיים ויוצרות בכך סוג חדש ושונה של טכנולוגיה המתאימה לקהילותיהם" (ברזילי-נהון וברזילי, 2005).

פקטורים תרבותיים שהמחקר בחן ביחס לאימוץ טכנולוגיות פקטורים תרבותיים שהמחקר בחן ביחס לאימוץ טכנולוגיות משפחה מסורת הירארכיה-פטריארכיה קולקטיביזם חינוך טכנולוגיה "קהילה" עמדות ואמונות התנהגויות יחסי כוחות מגדריים וגילאיים הטמעה (אימוץ ושימוש) מרחב ישוב, בית דת שטח פרטי שטח ציבורי המשך מרחקים ניידות

מרכיבים תרבותיים ואימוץ טכנולוגיות (בהקשר של החברה הערבית-בדואית) הטכנולוגיה - מעט מאד מחקרים בדקו תפיסות ושימושים של הבדואים בטכנולוגיות המידע והתקשורת. גריביע חקר את השימוש בצ'טים, על ידי בני נוער בדואים בגילאים 15-18, ומצא שינויים התנהגותיים-תרבותיים ופריצת הנורמות הפטריארכליות אצל תלמידים ותלמידות (גריביע, 2006).

מרכיבים תרבותיים ואימוץ טכנולוגיות (בהקשר של החברה הערבית-בדואית) הירארכיה פטריארכאלית - החברה הבדואית, היא חברה פטריארכאלית, בני המשפחה כפופים לאב המשפחה, מכבדים אותו ואת סמכותו להחליט בכל הקשור לחייהם (אלקרינאווי, 2000). מעמדו של הפרט בחברה תלוי במינו ובגילו. מעמד האישה נמוך מזה של הגבר. המסורת מכתיבה ציות וכפיפות לסמכות הגברית (צוויקל וברק, 2001). קולקטיביזם לעומת אינדיבידואליזם

מרכיבים תרבותיים ואימוץ טכנולוגיות (בהקשר של החברה הערבית-בדואית) הדת והמסורת הבדואית - בחברה הבדואית מידת המסורתיות או הדתיות מושפעת מאזור המגורים, השבט והמשפחה. התחזקות המרכיב הדתי - משנות ה-70 המאוחרות התרחשו תהליכים, שקרבו את האוכלוסייה יותר לדת האיסלאם. לתנועה האיסלאמית יש חלק מרכזי בכך .

מרכיבים תרבותיים ואימוץ טכנולוגיות (בהקשר של החברה הערבית-בדואית) מערכת החינוך - מערכת החינוך הבדואית חווה קשיים הנובעים מסתירות בין ערכים מסורתיים לבין ערכים חברתיים של תוכניות הלימודים, ארגון והתנהלות בתי הספר במדינת ישראל (אלסענא-אלחג'וג, 2002; ח'ואלדי 2003 ). חינוך הבנות - החברה הבדואית לא ממהרת לשלוח את בנותיה לרכוש השכלה בכלל והשכלה גבוהה בפרט (אבו סעד, ;1998 אבו רביעה,;2000 אלעטאונה,1993 ). מחסור בבתי ספר לבנות, מיעוט מורות, בעיות תחבורה, מסרים שונים לבנים ולבנות והפרדה בין המינים. (פסטה-שוברט, 2005).

מרכיבים תרבותיים ואימוץ טכנולוגיות (בהקשר של החברה הערבית-בדואית) הירארכיה המרחב - לאו-יון מציין כי הקושי של הבדואים לעבור ליישובי הקבע נבע, בין השאר, מתפיסתם את ההירארכיות המרחביות (Hierarchies of space). המעבר הכפוי ממבנה חברתי שבטי למבנים חברתיים אורבאניים, המאופיינים באחידות של צורה, גודל ואוריינטציה נוגד את התרבות הבדואית המסורתית. (2003Law-Yone, ) מבנה ישובי הקבע מצד אחד נגד את המסורת הבדואית ומצד שני הכתיב שכונות המבוססות על המשפחה והשבט

מתודולוגיה (תהליך המחקר) התבצע מחקר איכותני שהתבסס על ראיונות עומק חצי מובנים. הראיון עם המורים הגברים נעשה בשפה העברית על ידי מראיין יהודי, הוקלט במכשיר דיגיטאלי ותומלל. הראיון עם המורות נעשה בערבית על ידי מראיינת ערביה-בדואית, תוך רשום ידני בשפה הערבית (לאור סירוב המרואיינות להקלטתו) ותורגם לאחר מכן לעברית.

מתודולוגיה - ניתוח תוכן הראיונות הקטגוריות הראשיות של הניתוח: נתונים דמוגראפיים עמדות והתנהגויות כלפי: א. בית ומשפחה, ב. דת-מסורת, ג. חינוך ילדים ד. עמדות חיוביות ושליליות ביחס לטכנולוגיות. הקטגוריות הנ"ל נבחנו בהתאם להתייחסות המרואיין ל: א. בן/בת המין השני (אשה-בעל, בן-בת, אח-אחות), ב. בני גיל שונים (ילדים, צעירים ומבוגרים) ג. כלפי עצמו/עצמה. קטגוריות הקידוד והניתוח נעשו ע"י שלושת החוקרים בנפרד ואח"כ יחד.

אוכלוסיית המחקר רואיינו שלוש מורות ושלושה מורים, מביניהם ארבעה המעורבים בפרויקט ניידע. להלן אפיון המרואיינים: כל שלושת המורים נשואים ואילו מהמורות אחת נשואה ושתיים רווקות. למורים הנשואים יש ילדים. ותק ממוצע בהוראה 10 שנים. טווח הגילאים 26 – 42 שנים. ארבעה מהמורים הם מאותה המשפחה וגרים באותה שכונה. שני המורים האחרים ממשפחות אחרות הגרות בישוב אחר. המרואיינים מייצגים קבוצה משכילה מהממוצע של האוכלוסייה הבדואית.

ממצאים

הבחנה בין מסורת לדת "אני מנסה ללכת לפי מצוות הדת ולא לפי המסורת...מעט מאוד מהמסורת מתחברת לדת...המסורת יותר נוקשה..." "אני לא חי על פי המסורת הבדואית. אני חי על פי הדת...המסורת הבדואית...כבר בסיומה".

קולקטיביזם מול אינדיבידואליזם "אם יש לך חברים ... לא יצאתי לראות אנשים.. הייתי אתמול שעתיים- שלוש ליד מחשב. זה דבר שמאבד את האישיות שלך האישיות שלך מתבטאת בשיתוף פעולה עם החברה שלך. אם אתה לבד עם המחשב, אז אתה לא חי..." (גישה מסורתית).

דת-מסורת-מודרנה וטכנולוגיה (היבט מגדרי) "אשתי מסתכלת בערוצי הטלוויזיה של הקוראן...כל מיני תוכניות על הדת, על האסלאם" "לדעתי הטכנולוגיה משרתת את המסורת...יש אתרים לאנשי דת שיכולים לשרת אותי..." "לתת לאדם בלי ערכים להשתמש במחשב – הוא ילך לאיבוד וישתמש בחומר למטרות לא תרבותיות, לכן האישה הבדואית צריכה להיות מצוידת במגנים שיקלו עליה בתהליך החשיפה". "אין לה (בהתייחס לאשתו) שימוש בזה. אין לה תוכניות בזה."

הירארכיה מרחבית בישוב ובבית "לאח שלי יש מחשב ואני הולך אליו במיוחד לפעמים, לעניין האינטרנט." (האח גר בשכנות). " המחשב עומד בחצי חדר, סמוך לחדר שינה של אחי. זה החדר של הבן שגמר מגמת מחשבים...הדלת של החדר תמיד פתוחה..." "... ובחדר שהוא הסלון, שזה טלוויזיה בשבילי שאני לא מוכן לוותר. .." (הסלון נתפס כטריטוריה אישית של המרואיין – אשתו והילדים לא מוזכרים בהקשר של החיים בסלון )

חששות מאובדן סמכות המורה (היבט בין-דורי) פער בין-דורי "צריך שהילדים יגדלו עם מחשב זה לא כמו שאני גדלתי, אני גדלתי בלי מחשב ובעוד שלמדתי במכללת קיי היו מחשבים והייתי מפחד לגעת בהם." חששות מאובדן סמכות המורה (היבט בין-דורי) "מחשב עלול לגרום לשיבוש הקשר עם המורה כי התלמידים יתקשרו רק עם המחשב."

חשיבות הפיקוח על הילדים "אני עוקב ובדרך כלל גם הם יושבים שניים-שלושה, אחד עובד והאחרים גם צופים..." " המחשב עומד בחצי חדר, סמוך לחדר שינה של אחי... הדלת של החדר תמיד פתוחה."; "אני לוטש עין לפעמים בדרכים שלי.... "יש לי שיטות ביקורת שאני מסתכל. גם האחיות שלו מבינות, מפקחות ולפעמים גם מלשינות עליו..."

השפעת המודרנה (יחסי מגדר) "דברנו (הוא ואשתו) על שני דברים שמשתמשים במחשב וצריך להשתמש בו. אנו בעידן הטכנולוגיה, בעידן מתקדם...". " גם כן דרך לתקשורת בין האנשים וזה עוזר לאנשים בעתיד שלהם... היום אתה יכול לדעת כל מיני דברים מחו"ל, אתה לא מוגבל" " אינטרנט יכול להיות מכשיר התקשרות, תקשורת דרך מיילים. אפשר ללמוד האחד מהשני." (דברי מורה בת 27)

יחסי מודרנה-מסורת בהקשר טכנולוגי "מדברים על העניין של הקידמה בכלל – טלוויזיה, טלפון סלולארי גם. הרבה אנשים רואים פה מכה היום, להגיד לך את האמת, וגם הקטע של האינטרנט" (חששות מהמודרנה)."

מסקנות ותובנות ברמה הצהרתית אימוץ הטכנולוגיה מתקבל על ידי המרואיינים בברכה. היחס לטכנולוגיה נע בין פתיחות לחדשנות הטכנולוגית לבין הסתייגות וחשש ממנה. קיים חשש מכך שהטכנולוגיה יכולה להוביל להדגשת האינדיבידואליזם לעומת הקולקטיביזם ולפגוע ביכולת של ההורים לפקח על מעשי ילדיהם. בין הגברים יש החוששים להיחלשות הפיקוח על נשותיהם. יש חשש גדול מהנזק של החשיפה של ילדים לנשים בלבוש חשוף או בעירום ולפורנוגרפיה.

תובנות ביחס למימד המגדרי בחברה הבדואית הגישה הפטריארכאלית כלפי הנשים באה לידי ביטוי גם ביחס לשימוש בטכנולוגיה. במחקר התגלו הבדלים מגדריים בין העמדות וההתנהגויות של המרואיינות לעומת המרואיינים כלפי המחשב. למרות שיש סימנים של השפעת התרבות המערבית, ישנם ביטויים בולטים יותר לגישה פטריארכאלית מסורתית.

מימד מסורתי ודתי: גוף האישה ומיניותה החששות הכבדים ביותר הובעו מפני תוכניות בטלוויזיה או אתרים באינטרנט בהן נחשפים הילדים לצפייה בעירום ובפורנוגרפיה. אפילו צפייה בגוף האישה כשלעצמו נתפס על ידי כל המרואיינים כדבר מסוכן מבחינה מוסרית ומזיק נפשית.

המימד הבן-דורי לגבי מקומם של ילדים, כל המרואיינים והמרואיינות מציינים שיש חשיבות רבה ללמד את הילדים להשתמש במחשב ושהם צריכים "לגדול עם המחשב, לא כמו שאני גדלתי".

בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם החשש מפגיעה של המחשב באינטראקציה ישירה בין אנשים- מאפיינת את התפיסה הקולקטיביסטית שעדיין רווחת במגזר הבדואי. ההתנהגות המתוארת על ידי המרואיינים מעידה על היעדר ערך של שמירת הפרטיות שרווח בתרבות המערבית, הכול נעשה בפיקוח, דלתות פתוחות והמחשב עומד במקום ציבורי (למשל, סלון). הגישה שהתגלתה אצל המרואיינים תואמת תרבות קולקטיביסטית המאפיינת את החברה הבדואית.

משולש הכוחות המרכיבים את התרבות בחברה הבדואית מסורת דת מודרנה רכיבי הכוחות

במחקר מצאנו כי קיים מתח בין ערכי המסורת לערכי הדת שהולכים ומתעצמים בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום. אמנם מתח זה קטן יותר מהמתח בין המסורת למודרניות אבל המחקר מצביע על האפשרות שהוא חשוב להבנת השינויים שהחברה הבדואית עוברת.

מה הלאה... בעקבות ממצאי המחקר התחלנו בפיתוח מודל שיסייע בהבנת התהליכים התרבותיים-חברתיים בהטמעת תקשוב בבתי ספר ובקהילות תרבותיות מסורתיות ודתיות הנמצאות בתהליכי שינוי מואצים. אנו מתכוונים להרחיב את המחקר גם להיבטים כמותיים ולבחון קבוצות אוכלוסיות נוספות ערביות ויהודיות כגון: פרחי הוראה, הורים, ילדים ובני נוער. בכדי לתקף יותר את הממצאים המחקר יורחב לישובים נוספים, הן יישובי קבע והן בפזורה הבדואית.

תודה על ההקשבה