מתווה הדרכה במקומות עבודה מערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה מתווה הדרכה במקומות עבודה מערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה הכרת 7 מארזי הדרכה מערכות לניהול בטיחות ובריאות (מלב"ב) בתעסוקה חלק שני

רשימת המארזים היערכות להטמעת מלב"ב ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה ניהול סיכונים מערכות ניהול מלב"ב ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

ביצוע מבדקים בתחום מערכות ניהול בב"ת מבדק מהו ? מבדק הנו בחינה שיטתית שנועדה לקבוע אם הפעילויות ותוצאותיהן, הולמות לסידורים המתוכננים ואם סידורים אלו מיושמים באפקטיביות ומתאימים למדיניות של הארגון ולהשגת מטרותיו. מטרות עריכת המבדק: הערכת האפקטיביות של המערכות שהוקמו בארגון להשגת מטרות ויעדי הבטיחות והגהות. זיהוי תחומים המחייבים שיפור. מעקב ובקרה אחר ביצוע פעולות מתקנות. ביקורת מהי ? הביקורת הינה הליך מתוכנן שמטרתו למצוא: פגמים/ כשלים/ ליקויים/ ובעיות במערכת/ ארגון/ מתקן. בסופה יוכל להציג המבקר רשימה של בעיות אותם מצא מול הנדרש/ הנורמה. ההליך יכול להיות מובנה ו/או ספונטאני, בתאריך מיועד ו/או ללא הודעה מוקדמת. ההליך יכול להתקיים על ידי גורמי פנים ו/או חוץ. ההליך יכול להיות הדרכתי או עם ציון לקביעת רמת ההישגים ועמידה בסטנדרט תקין/לא תקין.

מאפייני המבדק : המבדק יכול להתבצע על ידי גורמי הארגון פנימה, להערכת ביצוע עצמית, ו/או על ידי גורם בכיר בחברה, ו/או חיצוני. כדי לעמוד על תאימות ואפקטיביות בין הנושאים שהוגדרו! לבין התוצאות שנמצאו. הגורם המבצע את המבדק והנבדק עצמו בוחנים יחד באופן שיטתי את הדרוש. הנבדק והבודק - שניהם עומדים מול הדרישה/ בעיה/ ליקוי, ולא אחד מול השני במגמה להסביר, לתרץ את המתגלה. למבצע המבדק ולגורם הנבדק תאימות מלאה במטרות וביעדים. שני הצדדים מעונינים לעמוד באותם מטרות שהוגדרו על ידי המערכת, כמדיניות נדרשת. הנבדק והבודק יפעלו במטרה זהה, לפי סדר קדימויות שהוגדר מראש. המבדק יכיל רשימה מוגדרת של נושאים ומדדים ידועים מראש אשר יקבעו עמידה או אי עמידה ביעדים שהוגדרו מראש. כל שיבחן וייבדק הנו אך רק מה שהוגדר מראש. אין מטרה לבדוק ולבחון את כל הנושאים הקשורים, אלא את הנושאים שהוגדרו כחלק מהמבדק.

שלבי ביצוע המבדק כוללים מדיניות סקר הנהלה בדיקה ופעולה מתקנת תכנון מימוש ותפעול המבדק בודק נושא ספציפי החל מהגדרת המדיניות דרך תהליך הטמעתו, הנהלים הקשורים בו, אופן אכיפתו והטמעתו, בדיקתו ויישומו. המבדק אינו בודק את הנושא עצמו האם הוא כנדרש כי אם את אופן התנהלות הארגון בנושא.

סוגי מבדקים מקובלים במקומות עבודה : מבדק פנימי - מבדק עצמי FIRST PART AUDIT הוא מבדק לבקרה עצמית לפי נושאים וממדים מוגדרים מראש. מבדק חיצוני THIRD PART AUDIT נעשה על ידי גוף בלתי תלוי, במגמה לעמוד על יכולת הארגון לעמוד בסטנדרטים שנקבעו בארגון, ושנעשתה אחזקה ראויה של מערכת הניהול. מבדקי מערכת בחינת מערכת ניהול הבטיחות והגיהות של הארגון התאמת התיעוד לתקן הרשום. מבדק ספק SECOND PART AUDIT נועד לבדיקת יכולת הספק לעמוד בדרישות הארגון . מבדק בפנימי מבדק חיצוני שיפור פעילות מתקנת הסיבות לביצוע מבדק: התקן מחייב. כלי להנעת תהליכי שיפור. כלי לבחינת יישום והטמעת יעדים חדשים.

דוגמאות לנושאים לבצוע מבדק בארגון תפקיד המבדקים: לבדוק את פעילות החברה בכל שלב ושלב . להבטיח שהמערכות פועלות וכל מה שנעשה הנו מספק ומתאים לצורכי החברה . לעמוד על שינויים שיש להכניס במערכות, כתוצאה משינוי בתפקידים/ מכשור/ סביבה. לבדוק ולזהות פערים ומה נדרש לצמצומם. דוגמאות לנושאים לבצוע מבדק בארגון מבדק עמידה בחוקים מבדק יעילות מערכת ניהול הבטיחות מבדק רמת בטיחות בארגון מבדק לאיתור מתקנים בסיכון גבוה (major hazards) מבדק לאיתור גורמי סיכון כלליים במחלקות מבדק לאיתור תחנות עבודה/פעילויות לניתוח גורמי סיכון מבדק לסיכום תאונות ואירועים מבדק פערים מדרישות תקן מבדק לריכוז תוצאות ניטורים ובדיקות תקופתיות מבדק ריכוז פרטי מערכות ניהול בב”ת ותהליכים קיימים מבדק ריכוז ממצאים והגשת דו"ח מסכם לסקר הראשוני

רשימת המארזים היערכות להטמעת מלב"ב ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה ניהול סיכונים מערכות ניהול מלב"ב ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

העסקת קבלים בהבטים של מלב"ב שעור ראשון – היבטים חוקיים של העסקת קבלנים שעור שני – שילוב עובדי קבלן וקבלנים ב-מלב"ב בתעסוקה שעור שלישי – תכנון מערכת הניהול בשילוב עובדי קבלן וקבלנים ב-מלב"ב שעור רביעי – תכנון בטיחות ותהליך הזה"ב שעור חמישי – תכנון הדרכות בטיחות ובריאות שעור שישי – שילוב ופיקוח על בטיחות עבודת הקבלנים במלב"ב - מדידה והערכה שעור שביעי – נספחי בטיחות לחוזה עבודה עם קבלנים

העסקת קבלים בהבטים של מלב"ב סעיפים נבחרים להעסקת קבלנים והארגון שעור ראשון – היבטים חוקיים של העסקת קבלנים נושאי השיעור: אחריות לבטיחות בהעסקת קבלנים: סוגי ההתקשרות בין ארגונים לקבלנים: היבטי החוק לגבי סוגי הקבלנים: התייחסות ארגונים לסוגי הקבלנים השונים בישראל: בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל 1970 סעיף 4 נכתב סעיפים נבחרים להעסקת קבלנים והארגון

העסקת קבלים בהבטים של מלב"ב שעור שני – שילוב עובדי קבלן וקבלנים ב-מלב"ב בתעסוקה התקן מאפשר שיפור מתמיד של מלב"ב, על-פי מודל בן חמישה מרכיבים עיקריים: מדיניות סקר הנהלה תכנון מדידה והערכה יישום

העסקת קבלים בהבטים של מלב"ב שעור שלישי – תכנון מערכת הניהול בשילוב עובדי קבלן וקבלנים ב-מלב"ב דרישות בטיחות מפורטות מקבלנים ומקבלני משנה: 2. סקירת מצב הבטיחות והגדרת דרישות בטיחות מהקבלן: 3. הערכת הישגי הבטיחות של הקבלן:

העסקת קבלים בהבטים של מלב"ב שעור רביעי – הכנת תוכנית בטיחות ותכנון התהליכים לזיהוי גורמי סיכון, הערכת גורמי הסיכון ובקרת הסיכונים. פרוט הנושאים: הכנת תוכנית בטיחות לקבלן תכנית תגובה בחירום ציוד בטיחות וציוד מגן אישי תכנון לזה"ב

העסקת קבלים בהבטים של מלב"ב טבלת עזר לביצוע הערכת הסיכונים (דוגמה) השלב בעבודה גורמי סיכון עיקריים המלצות לביצוע כולל ציוד מגן והכנות מיוחדות אחראי ליישום המלצה בוצע (תאריך)

רשימת המארזים היערכות להטמעת מלב"ב ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה ניהול סיכונים מערכות ניהול מלב"ב ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

ניתוח סיכונים בעמדות עבודה Job Safety Analysis ((JSA ניתוח סיכונים הוא: חלק עיקרי ומרכזי במסמך OHSA 18001, בטיחות ובריאות בתעסוקה, משנת 1999 ובקווים מנחים של ארגון העבודה הבינלאומי ILO, הוא הטמעת כלים ושיטות לאיתור סיכונים בארגון בו מיושם התקן. התקן בנוי באופן כזה שניתן על בסיס סקר הסיכונים ואיתור גורמי סיכון בפעילויות הארגון לגבש פעילות כלל מערכת הניהול, למזעור הסיכונים, להעריך, לבקר ולתעד את מערכות הניהול. סקר סיכונים ראשוני ארגון נדרש לבצע "סקר סיכונים ראשוני" שמשמעותו ניתוח כלל הסיכונים הנמצאים בסביבת העבודה ושהינם פועל יוצא מהפעילות המתבצעת במהלך העבודה. על הארגון לאבחן את גורמי הסיכונים במערכות השונות, במתקנים, בעמדות העבודה ובשיטות העבודה. אבחון זה כולל איתור מערכות (major hazard) וכן ניתוח סיכונים בעמדות עבודה הנקרא Job Safety Analysis-JSA שמטרתו לחשוף כל סיכון איליו נחשף העובד בכל שלב בתהליך העבודה במטרה למזער ולצמצמם את חשיפת העובד לסיכון.

ניתוח סיכונים בעמדת עבודה כולל: 1 – הקמת צוות ניתוח גורמי סיכון (הבנת הפעילות המתבצעת בעמדת העבודה). 2 – סיקור מסמכים רלוונטיים (נתוני בדיקות, דוחות, נהלים גיליונות בטיחות ומסמכים) . 3 – עריכת תצפית תוך כדי רישום הפעילות המתרחשת. 4 – ביצוע ראיונות עם עובדים ותצפית תוך כדי רישום הפעילות המתרחשת. 5 – ביצוע ניתוח תהליך העבודה על ידי פרוק הפעילות לשלבים. 6 – אבחון סיכונים ותרחישים בכל שלב. 7 – הערכת רמת הסיכון. 8 – המלצה על אמצעי מניעה / פעולה מתקנת. 9 – סיכום הניתוח במסמך והגשתו לביצוע המלצות.

דוגמה לטופס ניתוח גורמי סיכון טופס לדוגמה תחנות עבודה ופעילויות לצורך ניתוח גורמי סיכון שם ממלא: חתימה תאריך מחלקה/פעילות תפקיד במפעל של הסוקר ת. ביצוע הסקר הערות: תיאור תחנת עבודה / תהליך / פעילות מספר עמדות דומות בארגון מספר עובדים חשופים / מועסקים רמת סיכון (ג/ב/נ)1 רמת טיפול נוכחי (מ/ס/ט) 2 המשך ניתוח גורמי סיכון (ל/נ/כ/ח) 3 רמת ביצוע הניתוח (ח/א/מ) 4 1 מפתח הערכת רמת סיכון ראשונית: ג=גבוה, ב=בינוני, נ=נמוך 2 מפתח להערכת רמת טיפול (מיגון) קיימת: מ=מצויין, ס=סביר, ט=טעון שיפור 3 מפתח להערכת המשך תהליך ניתוח סיכונים: ל=לא נחוץ, נ=ניתוח לא כמותי (כגון JSA), כ=ניתוח כמותי (כגון HAZOP או FTA), ח=חוות דעת נוספת של מומחה 4 הרמה בה יבוצע הליך הערכת הסיכונים לתחנה/לפעילות: ח=חיצוני (מידע שישאב ממרכז מידע, חוברות וכדומה), א=רמת הארגון (ניתוח במחלקה אחת לטובת כל המחלקות האחרות), מ=ביצוע במסגרת המחלקה לתחנות עבודה או פעילויות ספציפיות בה.