כל ניסיון שיטתי להבין התנהגות חייב לבחון מה אנחנו לומדים וכיצד אנו לומדים

חשיבות הלמידה רכישה, וויסות והפסקה של התנהגויות חייבים ללמוד על מנת לשרוד רכישה, וויסות והפסקה של התנהגויות עיצוב התנהגות למטרה הסתגלות סביבתית נובעת מאימון ממושך או דרך השתתפות או צפייה בסיטואציות

הגדרת למידה למידה היא שינוי מתמשך בפוטנציאל או במנגנוני התנהגות בסיטואציה מסוימת שנגרם בעקבות התנסות חוזרת בסיטואציה זו ושלא ניתן להסביר את ההתנהגות ע"י נטיות התנהגות מולדות של האורגניזם, הבשלה או מצב זמני כלשהו.

הסבר להגדרת למידה פוטנציאל התנהגות: נטיות מולדות: הפרדה בין למידה וביצוע שינוי אינו מעיד בהכרח על למידה נטיות מולדות: רפלקסים ואינסטינקטים אינם תוצאה של למידה אלא הבשלה של מערכת גנטית. גם הם ניתנים לשינוי (פבלוב)

הסבר להגדרת למידה/המשך שינויים בהתנהגות שאינם מלמידה: היסטוריה הבשלה. התעייפות הביטואציה

היכן נמקם …? צבע עיינים יכולת טכנית מין זכר/נקבה שפה אינטילגנציה ? התורשה הסביבה נימוסים שפה שפה אינטילגנציה

תורשה/סביבה רוב תהליכי הלמידה וההתפתחות מושפעים הן מגורמים ביולוגים והן מגורמים סביבתיים. התרומה היחסית משתנה בהתאם להתפתחות המאפיינים השונים.

אז איך אנחנו לומדים? אאאבבבאא..

הגישה ההתנהגותית (ביהביוריזם) חוקרת את ההתנהגות הגלויה הניתנת לכימות ולמדידה אובייקטיבית. ההנחה המרכזית: הסביבה מעצבת את ההתנהגות. חוקרת כיצד תגובות הסביבה (חיזוקים; עונשים סמיכות התרחשויות) מעצבות את ההתנהגות... הגישה ההתנהגותית חוקרת את ההתנהגות הגלויה הניתנת לכימות ולמדידה אובייקטיבית. ההנחה המרכזית: הסביבה מעצבת את ההתנהגות. הגישה ההתנהגותית מתמקדת בקשר בין גירויים לתגובות

“Give me a dozen healthy infants, well-formed, and my own specified world to bring them up and I’ll guarantee to take any one at random and train him to become any type of specialist I might select—doctor, lawyer, merchant, and yes, even beggar man and thief, regardless of his talents, tendencies, abilities, and race of his ancestors.” (1930, John B. Watson(

איוון פבלוב וניסוי הכלבים הכלבים מריירים עוד כשהופיע בדלת... התנייה קלאסית איוון פבלוב וניסוי הכלבים הכלבים מריירים עוד כשהופיע בדלת...

ניסוי פבלוב בשלב הראשון : ניתן מזון ונמדדה כמות הריור. מזון ריור מזון ריור גירוי תגובה בלתי-מותנה בלתי-מותנת UCR UCS

ניסוי פבלוב בשלב השני : צלצל בפעמון ואז ניתן מזון פעמון מזון פעמון מזון גירוי גירוי מותנה בלתי-מותנה UCS CS

ניסוי פבלוב בשלב השלישי : צלצל בפעמון ואז ניתן מזון פעמון ריור פעמון ריור גירוי תגובה מותנה מותנית CR CS

סמסטר א', תש"ע מרצה: ד"ר מיכל עינב

מרכיבי ההתניה: גירוי בלתי מותנה - גירוי המעורר תמיד, ללא תנאי, את התגובה הרפלקסיבית, התגובה הבלתי מותנית. (אוכל) תגובה בלתי מותנית - תגובה רפלקסיבית המתרחשת לאחר הופעתו של הגירוי הבלתי מותנה. (ריור) גירוי מותנה - גירוי נייטרלי, שבמקור לא יצר באורגניזם תגובה מותנית. רק לאחר הופעת הגירוי המותנה נוצר קשר אסוציאטיבי המעורר את התגובה המותנית. (פעמון) תגובה מותנית - תגובה הנלמדת לגירוי המותנה, והיא תלויה בנסיונו של בעל החיים. (ריור)

סמסטר א', תש"ע מרצה: ד"ר מיכל עינב

התנייה קלאסית של רגשות ווטסון וניסוי אלברט הקטן BANG! BANG!

האם הלמידה משתמרת לעד? לא: הכחדה: היעלמות התגובה המותנית לגירוי המותנה בעקבות הפסקת הצגתו של הגירוי הלא מותנה האם ההכחדה נשמרת? לא: החלמה ספונטנית: התחדשות (בעצמה נמוכה יותר) של התגובה המותנית, לאחר תקופת מנוחה, וללא הצגת הגירוי הלא-מותנה

הכללה: לאחר רכישת ההתנייה, הופעת התגובה המותנית לנוכח גירוי הדומה לגירוי הלא מותנה.

הבחנה: למידת תגובה מותנית רק לחלק מהגירויים הדומים, באמצעות שימוש משולב בתהליכי הכחדה והתניה.

גירוי תגובה תוצאה סקינר התניה אופרנטית אבל... פעמים רבות פסיכולוגים התקשו במציאת הגירוי המוביל להתנהגות. לעומת זאת, ראו שאנשים פועלים עפ"י תוצאות מצופות - תגמול או עונש. ועל כן: גירוי תגובה תוצאה סקינר התניה אופרנטית

מהתניה קלאסית לאופרנטית התניה קלאסית - פסיכולוגיית S-R Stimulus Response התניה אופרנטית - תגובה תוצאה Response Outcome

התניה אופרנטית ההתנהגות מחוזקת על ידי תוצאותיה B.E. Skinner תיבת סקינר Introduction to Operant Conditioning All organisms are influenced by the consequences that are produced by theirown behavior (Carpenter, 1974). Skinnerian psychology basically believes: All animals and humans are behaving creatures. A given act is followed by an experience that is a consequence of the act. The quality of the consequence influences further actions. These consequences, or reinforcements,develop in the outer environment, thus the environment plays an important rolein the changes that occur in the way a person behaves. B.E. Skinner 1904-1990 תיבת סקינר

ניסוי וטעיה לחיצה אוכל תגובה תוצאה כיצד מתבצעת הלמידה? 3. ילמד להמשיך ללחוץ על הדוושה 2. לוחץ (מקרית) על הדוושה מקבל מזון 1. עכבר מוכנס לקופסת סקינר ניסוי וטעיה לחיצה אוכל תגובה תוצאה

סקינר/ התניה אופרנטית סוגי תוצאות: חיזוק (Reinforcer) חיזוק חיובי התנהגות נקבעת עפ"י תוצאותיה סוגי תוצאות: חיזוק (Reinforcer) חיזוק חיובי חיזוק שלילי עונש (Punishment)

תוצאה שנתינתה אחרי ביצוע ההתנהגות מגדילה את שכיחות הופעתה. חיזוק חיובי תוצאה שנתינתה אחרי ביצוע ההתנהגות מגדילה את שכיחות הופעתה. לדוגמא: מילת שבח. חיזוק שלילי תוצאה שהפסקת נתינתה אחרי ביצוע ההתנהגות מגדילה את שכיחות הופעתה. לדוגמא: יציאה מוקדם על מנת למנוע פקקים   Driving in heavy traffic is a negative condition for most of us. You leave home earlier than usual one morning, and don't run into heavy traffic. You leave home earlier again the next morning and again you avoid heavy traffic. Your behavior of leaving home earlier is strengthened by the consequence of the avoidance of heavy traffic. להזכיר שיש תכניות חיזוקים שונות: ביחס משתנה; ביחס קבוע; ברווח משתנה, ברווח קבוע; ויש חיזוקים חיזוק ראשוני: חיזוק טבעי שאיננו נלמד [מים; הפסקת כאב; מזון;] חיזוק משני: חיזוק שבמקורו לא שימש כחיזוק, אך בדרך של התניה קלאסית עם חיזוק ראשוני הפך לחיזוק [כסף; סטטוס;] וגם כאן מדברים על הכללה; הבחנה; הכחדה וכד;

אירוע בלתי נעים המפחית את הסיכוי להופעת ההתנהגות. עונש אירוע בלתי נעים המפחית את הסיכוי להופעת ההתנהגות.   Driving in heavy traffic is a negative condition for most of us. You leave home earlier than usual one morning, and don't run into heavy traffic. You leave home earlier again the next morning and again you avoid heavy traffic. Your behavior of leaving home earlier is strengthened by the consequence of the avoidance of heavy traffic. להזכיר שיש תכניות חיזוקים שונות: ביחס משתנה; ביחס קבוע; ברווח משתנה, ברווח קבוע; ויש חיזוקים חיזוק ראשוני: חיזוק טבעי שאיננו נלמד [מים; הפסקת כאב; מזון;] חיזוק משני: חיזוק שבמקורו לא שימש כחיזוק, אך בדרך של התניה קלאסית עם חיזוק ראשוני הפך לחיזוק [כסף; סטטוס;] וגם כאן מדברים על הכללה; הבחנה; הכחדה וכד;

חיזוק שלילי עונש Vs. ?   Driving in heavy traffic is a negative condition for most of us. You leave home earlier than usual one morning, and don't run into heavy traffic. You leave home earlier again the next morning and again you avoid heavy traffic. Your behavior of leaving home earlier is strengthened by the consequence of the avoidance of heavy traffic. להזכיר שיש תכניות חיזוקים שונות: ביחס משתנה; ביחס קבוע; ברווח משתנה, ברווח קבוע; ויש חיזוקים חיזוק ראשוני: חיזוק טבעי שאיננו נלמד [מים; הפסקת כאב; מזון;] חיזוק משני: חיזוק שבמקורו לא שימש כחיזוק, אך בדרך של התניה קלאסית עם חיזוק ראשוני הפך לחיזוק [כסף; סטטוס;] וגם כאן מדברים על הכללה; הבחנה; הכחדה וכד; על ידי חיזוק לומדים מה לעשות כדי לזכות בתוצאה רצויה באמצעות עונש לומדים מה לא לעשות כדי להימנע מתוצאה לא רצויה

חיזוק מדורג של התנהגויות עד להגעה להתנהגות המבוקשת עיצוב התנהגותי חיזוק מדורג של התנהגויות עד להגעה להתנהגות המבוקשת

השוואה בין התניה קלאסית לאופרנטית דומה: שתיהן מבוססות על למידת קשר בין מאורעות: בקלאסית – קשר גירוי-גירוי בין גירוי מותנה לגירוי לא מותנה באופרנטית – קשר תגובה-חיזוק בשתיהן –תדירות ההתנהגות עולה בעקבות למידה.

בהתניה קלאסית לא נלמדות תגובות חדשות הבדלים: בקלאסית – האורגניזם פאסיבי באופרנטית – האורגניזם אקטיבי סוג התגובה הנלמדת – בקלאסית - תגובה רפלקסיבית באופרנטית – תגובה רצונית בהתניה קלאסית לא נלמדות תגובות חדשות בקלאסית – האורגניזם פאסיבי - הגירוי הלא מותנה מופיע בלי קשר להתנהגות האורגניזם באופרנטית – האורגניזם אקטיבי - הופעת הגירוי תלויה בהתנהגות (?)

הגישה הקוגניטיבית הטענה: הגישה הביהביוריסטית, המיוצגת ע"י: R - S תגובה גירוי הטענה: הגישה הביהביוריסטית, המיוצגת ע"י: R - S מתמקדת בהתנהגות אולם מתעלמת מהקוגניציה: תהליכי עיבוד מידע; תפיסת היחסים בין גירויים וסיטואציות; תהליכים קוגניטיביים המתווכים בין הקלט לפלט; תגובה אורגניזם גירוי לפיכך, המשוואה היא: R - O - S תגובה אורגניזם גירוי

דוגמא: ציירו במחברת 9 נקודות, באופן הבא: המטלה: עליכם לחבר את כל הנקודות בעזרת 4 קווים ישרים, ברצף.

למידת תובנה ובעיה נוספת... (הפעם לקוף) הסיטואציה: קוף בכלוב. בחוץ – בננה בכלוב: מקלות הבעיה: כיצד יגיע הקוף לבננה? די תחילת המחקר – דווקא על קופים. גשטאלט. הפתרון: הקוף חיבר שני מקלות. תובנה. לא ניסוי וטעיה אלא פתאום תובנה. ניסוי וטעיה? לא!!! למידת תובנה

בעיה נוספת: הבננה תלויה בכלוב: ארגזים הפתרון: לפניכם... מה למדו הקופים?

למידת תובנה וולפגנג קוהלר 1887-1968 הלמידה אינה בהכרח הדרגתית ואינה מתרחשת תמיד רק בדרך של ניסוי וטעייה. השימפנזים רכשו מחדש את היחסים הרלוונטים בין המרכיבים השונים הכלולים בסיטואציה ויצרו תבנית. כך הם העניקו משמעות למכלול הגירויים. כאשר מגיעים לפתרון בעזרת למידת תובנה, אפשר לחזור עליו מייד כמעט ללא צעדים נטולי שייכות כמו בתהליך של ניסוי וטעייה. די תחילת המחקר – דווקא על קופים. גשטאלט. הפתרון: הקוף חיבר שני מקלות. תובנה. לא ניסוי וטעיה אלא פתאום תובנה.

הקופים רכשו תובנה אודות היחסים הרלבנטיים בין הכלים, והבינו את העקרונות הארגוניים בבסיס הפתרון. התרחש: ארגון מחדש של השדה התפיסתי הלמידה איננה ניסוי וטעיה, אלא שינוי הכרתי – פנימי (קוגניטיבי)

פתרונות: באמצעות שינוי המערך המנטלי מ"קיבעון" של "לא לגלוש מעבר למרובע ש-9 הנקודות יוצרות" – אל יציאה מחוץ לגבולות הללו להביא דוגמא מהחיים: מגדירים בעיה של ילד בבית הספר: הוא לא לומד. מחפשים את הפתרון בתוך קונטקסט הלמידה. אבל הפתרון יגיע כאשר יבינו שהבעיה היא נפשית או חברתית וכו.

המטלה: עליכם לחבר את כל 16 הנקודות בעזרת 6 קווים ישרים, ברצף

הפעם הפתרון קל יותר? בשל התרחשותה של העברה

יישום העקרונות הנלמדים לסיטואציות חדשות הלמידה אינה רלבנטית רק לחומרים הנלמדים לדוגמא: הארגזים שבכלוב קופים. בניסוי נוסף הוכנסו לכלוב שולחן וסולם. הקופים פתרו תוך זמן קצר ביותר את הבעיה מסקנה: הקופים ביצעו העברה של הכללים שלמדו בניסוי הקודם העברה: יישום העקרונות הנלמדים לסיטואציות חדשות

למידה סמויה למידה שאינה באה לידי ביטוי בהתנהגות בניסוי של Tolman & Hoznik 1930 : 2 קבוצות עכברים – למידת מבוך

נמדד: קצב הלמידה החל ממתן החיזוק (גבינה) לקבוצה 1 קבוצה 2 קבוצה 1 מדידת קצב הלמידה במהלך 10 ימים החל מהיום ה- 11 מדידת קצב הלמידה נמדד: קצב הלמידה החל ממתן החיזוק (גבינה) לקבוצה 1 תוצאות: קצב הלמידה של קבוצה 1 דומה לקבוצה 2 (מהיום ה-12). מסקנה: בקבוצה 1 התרחשה למידה סמויה במשך 10 הימים

למידה סמוייה הפרדה בין למידה וביצוע דרך הלמידה של העכברים בעשרת הימים הראשונים הייתה למידה סמויה (latent learning), שהתגלתה מאוחר יותר. העכברים רכשו "מפה קוגניטיבית" של המבוך. הם למדו את היחסים המרחביים במבוך: מהם המסלולים השונים, כיצד למצוא דרכים חלופיות להגיע לאותו מקום ועוד. ברגע הנכון הם ידעו להשתמש בידע שרכשו ולהשתמש בו על מנת לפנות למקומות בהם נמצא החיזוק.  לכן ניתן להסיק שלמידה מתרחשת גם כאשר אין לה ביטוי בהתנהגות הגלויה.  הפרדה בין למידה וביצוע

למידה חברתית התנייה קלאסית ואופרנטית אינן מצליחות להסביר חלק ניכר מפעולות האדם. למעשה, חלק גדול מהלמידה נעשית ע"י צפייה וחיקוי אחרים... דוגמא: לימוד ריקוד טנגו... נהיגה באופנוע כבד... או: כיצד להיות אסטרונאוט...

תאוריית הלמידה החברתית אם כך... למידה נעשית בהקשר חברתי תאוריית הלמידה החברתית של אלברט בנדורה

התנהגויות רבות הן תוצאה של צפיה באחרים המתנהגים – וחיקוי אותה ההתנהגות החיקוי: היכולת להתנהג באופן הדומה להתנהגות המודל

האם ניתן להיות מושפע מהתנהגות מודל מרוחק ממני? כמו בטלויזיה....?

ניסוי ה Bobo doll –של בנדורה

ממצאי המחקר: קב’ א: צפתה במודל אלים שחוזק קב’ ב: צפתה במודל אלים שנענש קב’ ג: צפתה במודל אלים ללא תוצאות כל הילדים עברו שלב תסכול בו לא הורשו לגעת בצעצועים אטרקטיביים התוצאות: ילדים בקבוצות א' ו-ג' ביצעו התנהגות אלימה בתדירות גבוהה! 88% חזרו על ההתנהגות מייד לאחר הצפייה 40% חזרו על ההתנהגות 8 חודשים לאחר הצפייה ילדים בקבוצה ב' לא חזרו על ההתנהגות אלא אם הוצע להם פרס!

גישה התנהגותית (ביהביוריסטית) גישה קוגניטיבית התייחסות להתנהגות הגלויה בלבד (גירוי-תגובה). התייחסות לתהליך הפנימי (לתהליך עיבוד המידע), המתווך בין הגירוי לתגובה. אפשר לבחון תהליך למידה רק אם יש לו סימון חיצוני או ביצוע. תיתכן למידה בקוגניציה מבלי שיהיה לה ביטוי חיצוני נראה לעין. הלמידה נעשית באמצעות חיזוקים/עונשים. הלמידה נעשית בתהליך: קליטת הגירוי, חשיבה והסקת מסקנות. מערך זהה של גירויים סביבתיים יוביל לתגובה זהה אצל לומדים שונים. הגירוי עשוי לגרום לתגובות שונות אצל אנשים שונים, עקב התהליך הפנימי של עיבוד מידע ושל הסקת מסקנות. הסבר לטווח קצר של התנהגויות/למידות. הסבר לטווח רחב של למידות.