הפורום הישראלי לכלכלה בת קיימא ניאו ליברליזם בעולם סופי ביקורת על רעיון הצמיחה דר' שחר דולב, האוניברסיטה העברית ההרצאה ניתנה במסגרת יום העיון 'מהו ניאו ליברליזם' במכון וון ליר, 3/7/06

ההכרח שבצמיחה במסגרת הניאו ליברלית הכל חייב לצמוח, ומהר נשאל מספר שאלות: מהי צמיחה האם היא טובה לנו (האזרחים) כמה זמן אפשר להמשיך כך

ההכרח שבצמיחה העסקים חייבים לצמוח מטרתם הראשונה – לייצר רווחים למשקיעים כדי למשוך משקיעים כדי לצבור כוח מול העסקים האחרים כדי לצבור כוח מונופוליסטי בשוק סתם כך... צמיחה של עסקים: הגדלת 'השורה התחתונה' – הרווח. בד"כ מתאפשר באמצעות הגדלת המכירות, אך לפעמים מתאפשר גם באמצעות הגדלת הניצול ('התייעלות') או העלאת המחירים (ביכלר וניצן). כדי למשוך משקיעים: בשוק ההון המשקיעים בודקים את תחזית הרווח של המניות השונות ומשקיעים בזו שתביא את התשואה הגדולה ביותר. לצבור כוח מול עסקים אחרים: אם אנחנו לא נקנה אותם, הם יקנו אותנו... אם אנחנו לא נחטוף להם את השוק, הם יחטפו לנו... כאן מדובר על כוח פיננסי שמתבטא בהון שמצוי בידי הפירמה. בד"כ קשור לכמות הנכסים החומריים, אך לאו דוקא. כדי לצבור כוח מונופוליסטי: מנקודה מסויימת הגודל מאפשר להטות את השוק (לקבוע את המחיר או את ההצע) ובכך לשבור את השוק המשוכלל (אם היה כזה מלכתחילה) סתם כך: בשביל מה נוחי דנקנר או יצחק תשובה צריכים להמשיך ולרכוש פירמות בישראל או בחו"ל? אין להם צורך

ההכרח שבצמיחה מדינות חייבות לצמוח כדי להדביק את היילודה כדי לצמצם את האבטלה כדי למשוך משקיעים, או לשמור אותם שלא יברחו עם הכסף לאחר ליברליזציה של השווקים... כדי לטפל בעוני, להעלות את רמת החיים כדי לשפר את איכות הסביבה כדי לשמר את מערך הריבית והפיננסים להדביק היילודה: בישראל האוכלוסיה גדלה ב-1.2% בשנה, לכן צמיחה פחותה מכך לא תספק את הדרישות של האוכלוסיה הגדלה במקומות עבודה, מוצרים ושרותים כדי לצמצם את האבטלה: במחשבה שצמיחה בתמג אומרת יותר מקומות עבודה... ליברליזציה של השווקים: מדברי נגיד בנק ישראל, 31/5/05: "היציבות הפיננסית איננה מובטחת גם ב-2005. דווקא הגברת היציבות הפיננסית בשנתיים האחרונות טומנת סיכונים לעתיד" כדי לשפר את איכות הסביבה: הכלכלנים מצביעים על עקומת קוזנץ בה מדינה עולה משלב 'מתפתחת', תעשייתי בו היא מזהמת את הסביבה לשלב 'מפותחת' בו הכלכלה מבוססת שירותים ויש טיפול בבעיות הסביבה. כדי לשמר את מערך הריבית והפיננסים: אג"ח ממשלתי מתבסס על כך שבעתיד הכלכלה תצמח ותאפשר להחזיר את הריבית. אג"ח חברות מתבסס על כך שהחברות תצמחנה. חברות לוקחות הלוואה בריבית בהנחה שהן תצמחנה ותוכלנה להחזיר ההלוואה + הריבית. ללא הבסיס הזה כל שוק הפיננסים יקרוס. בכל מקרה, התיזה העיקרית של כלכלת צד ההצע (המהווה את הבסיס לניאו ליברליזם): שחררו את השווקים, הפירמות יצמחו, וכולם ישגשגו

מהי צמיחה? ולמה (למי) זה טוב בכלכלה הקלאסית (הפוליטית), המטרה הייתה רווחה גודלה יותר לאדם. עם התפתחות התיאוריה הכלכלית ננטש מדד הרווחה לטובת הפרמטר המדיד של הצמיחה, וזו הפכה למטרה בפני עצמה.

צמיחה כמדד מהימן לרווחה צמיחה: גידול מתמשך בתמ"ג תמ"ג: תוצר מקומי גולמי, הערך הכספי של סך כל הסחורות והשירותים המוגמרים המיוצרים במשק במשך שנה האם יש קורלציה בין תוצר לנפש לבין מדדי רווחה כמו: עוני, אבטלה, איכות סביבה וזיהום, רמת חינוך, פשע, אלימות, התאבדויות וכ"ו? יש מחקרים שתומכים, אך יש כאלו (בעיקר מהעשור האחרון) שדווקא מראים ההיפך הטענה היא: ככל שקונים יותר, טוב יותר כיוון שאנשים קונים מתוך בחירה חופשית, הרי שהגיוני להניח, שרגע אחרי הקניה מצבם טוב לפחות כמו שהיה רגע לפני הקניה, וסביר להניח שמצבם ממש יותר טוב. לכן ככל שאנשים קונים יותר, זה סימן שטוב להם יותר. רווחה = רווחה כלכלית +רווחה שאינה כלכלית

מה לא הגיוני בתמ"ג כמדד לרווחה? התמ"ג הוא אגרגטיבי ולא מתאר את השינוי האמיתי בחברה הצמיחה לא מחלחלת העשירונים העליונים נהנים מרווחה כלכלית גדלה, העשירונים התחתונים נשארים במקום או יורדים http://www.adva.org/ivrit/ADVA_ISRAEL_2005_HEB.pdf

מה לא הגיוני בתמ"ג כמדד לרווחה? הצמיחה מאפשרת לחזקים לגדול על חשבון החלשים http://www.adva.org/ivrit/ADVA_ISRAEL_2005_HEB.pdf

מה לא הגיוני בתמ"ג כמדד לרווחה? התמ"ג גדל מדברים הפוגעים ברווחה: פשע: מערכות אבטחה מגדילות את התמ"ג ביותר מ 65 מיליארד $ בשנה (ארה"ב 1995) תאונות דרכים: בישראל 2.5% מהתמ"ג מחלות: דיאטות מוסיפות 32 מיליארד $ בארה"ב גירושין: עו"ד, דירות, טיפול לילדים הרס הסביבה: 'חובות' לדורות הבאים משפטו של סימפסון הוסיף 200 מיליון$ לבדו. מקדונאלד במקום אוכל ביתי האזרח המושלם: חולה סרטן, שנוסע ברכב SUV מפואר, עבר תאונת דרכים, בדרך לדיון גירושין בבית משפט בנושא הרס הסביבה – הכלכלנים מודים שמוצרים ציבוריים הם כשל שוק, אבל כמעט ואין להם מה להציע בנדון. ליתר דיוק, יש מה להציע (סחר בפליטות, מיסי 'המזהם משלם', וכד'), אבל כשהאינטרסים כל כך חזקים, החקיקה לא מצליחה לעצור את ההרס

מה לא הגיוני בתמ"ג כמדד לרווחה? לא מתחשב בדברים רבים המוסיפים לרווחה: פעילות משפחתית עקרי בית פעילות קהילתית פעילות התנדבותית ייצור עצמי פעילויות שאינן עולות כסף לא נכנסות לתחשיב התמ"ג לכן ילד שהוריו עובדים איתו על שיעורי בית לא מוסיף לתמ"ג, מאידך ילד שיוצא למורה פרטי, מוסיף לתמ"ג.

לצמיחה יש גם מחיר בתפישה הניאו ליברלית, בצמיחה יש רק תועלת במציאות יש גם מחיר: לצמיחה יש מחיר חברתי ונפשי: דורשת יותר שעות עבודה. האם זה משפר את איכות החיים? עידוד צריכה מיותרת  'תרבות הצריכה' אם הצמיחה כל כך טובה, למה אנחנו מרגישים ריקנות? תרבות הצריכה: אנו מוצפים פרסומות. הפרסומות משדרות כל הזמן 'את/ה לא בסדר' – צריך דיאטה, צריך בגד חדש, צריך מכונית חדשה, וכו... תרבות רייטינג, 'מיתוג' חופי ים, פארקים, בתי ספר... ריקנות: מחקרים מראים כי הדיכאון בעולם המערבי במגמת עלייה. מחקרים אחרים קושרים דיכאון עם צריכה – אמנם צריכה מביאה לסיפוק ראשוני בעת הקנייה, אך לאחר זמן מה תחושה זו נעלמת ובמקומה סבירות גבוהה למצב רוח ירוד.

מדדי צמיחה אלטרנטיביים הצמיחה הכלכלית העולמית

מדדי צמיחה אלטרנטיביים כדי לברר את מחיר הצמיחה הוצעו מספר מדדים בתחילת שנות ה-70 פיתחו William Nordhause ו- James Tobin מדד לרווחה MEW - Measured Economic Welfare 20 שנה אח"כ, Herman Daly, John Cobb ו-Clifford Cobb פיתחו את ה- ISEW - Index of Sustainable Economic Welfare, שהיה ועדיין נחשב למדד האלטרנטיבי הרציני ביותר (פורסם ב 1989) שני הקובים עדכנו את ה- ISEW ב 1994 והניחו את היסוד למדד נוסף ה- GPI - Genuine Progress Indicator

מדדי צמיחה אלטרנטיביים ניתן לראות פה מה הכניסו ל ISEW בכיוון החיובי (ימינה) ומה בכיוון השלילי (שמאלה) http://www.leeds.ac.uk/acom/webdesign/webdiss/chapter5.html

USA ISEW ניתן לראות כי משנות ה-60 לערך, נפרדו התמג וה-ISEW

תמ"ג מול ISEW כאן התמ"ג נפרד מהמדדים האלטרנטיביים בסביבות 1980 מחקרים בהם מתשאלים אנשים לגבי הרווחה האישית שלהם מראים קורלציה למדדים האלטרנטיביים ולא לתמ"ג http://www.foe.co.uk/campaigns/sustainable_development/progress/international.html

צמיחה בעולם סופי

צמיחה בעולם סופי היכן עוד אנו משלמים את מחיר הצמיחה? הפעילות הכלכלית מנצלת משאבים מהסביבה צמיחה דורשת אנרגיה, האם יש לנו מספיק? צמיחה דורשת משאבים צמיחה מייצרת פסולת ואנו סומכים על הסביבה כי תטפל בה. האם הסביבה עומדת בעומס?

נפט – תפוקה מול גילוי צריכת האנרגיה עולה באופן מתמיד האם נוכל להמשיך ולספק צריכה זו? בגרף ניתן לראות שהגילוי הולך ויורד, בעוד התפוקה הולכת ועולה

שיא התפוקה הגלובלי שדה נפט הוא לא כמו ברז שדה נפט הוא לא כמו ברז התפוקה שלו עולה באיטיות, מתייצבת, ולאחר פרק זמן דועכת באיטיות כשמחברים את התפוקות החזויות של כל שדות הנפט בעולם מקבלים עקומת פעמון סימטרית פחות או יותר לאחר מיצוי מחצית המאגרים, התפוקה תחל לרדת אנחנו נמצאים כאן העקומה הזו לא סימטרית היות ומשבר הנפט של שנות ה-70 גרם לירידה זמנית בתפוקה – בעיקר לזו מהמזה"ת מעבר לכך, ניראה שהגרף אכן דומה לפעמון נשאלת השאלה אם אנחנו לפני או אחרי הפסגה http://www.ab3energy.com/hubbert.html

שיא התפוקה הגלובלי כשנעבור את שיא התפוקה, הצע הנפט העולמי יחל לרדת, בעוד הביקוש ימשיך לעלות מחירי הנפט יעלו באופן דראסטי המחירים עלו פי 5 בעשור האחרון האם זה רמז? עליית המחירים תהפוך את הנפט לבלתי נגיש עבור תחומים נרחבים של הכלכלה דה פאקטו לא יהיה נפט ההשלכות תהיינה על תחומי חיים נרחבים: נסיעה לעבודה, ביקור חברים, טיולים, מחירי המים, המזון, תעשייה, חקלאות, ועוד...

כשל השוק של מוצרים ציבוריים מוצרים ציבוריים: ככל שהמשאב במחסור, כך עולה המחיר ויש תמריץ גדול יותר לנצל את המשאב ללא התערבות של יד מכוונת, יחוסל המשאב לבלי שוב לכל הטוענים כי הטכנולוגיה תביא מזור (למשל בתחום האנרגיה) – בתחום הדגים הטכנולוגיה רק מביאה לחיסול מהיר יותר של הדגה. הכלכלנים טוענים שכשלי השוק הם בשוליים. אך בנושא המשאבים כשלי השוק הם השכיח! הנפט הוא לא המשאב היחיד במחסור בשוק הדייג אין מחסור בהון או כוח עבודה, יש פשוט מחסור בדגים!

העמסת המערכת האקולוגית בנוסף למשאבים שאנו צורכים מהסביבה, אנו גם משליכים אליה את הפסולת שלנו עד רמה מסוימת הסביבה מסוגלת לטפל בפסולת, ובעזרת אנרגיית השמש לפרק ולמחזר אותה אך מנקודה מסוימת המערכת מתחילה לקרוס תהליך זה לוקח זמן מה, ולכן גם כשהמערכת בנתיב התמוטטות היא עדיין מספקת שירותים מסוימים, אך אלה הולכים ומתמעטים

השלכת פסולת לאטמוספרה מי יודע אם לא עברנו את נקודת האל חזור בטיפול בגזים אלו לא סתם גרפים – בעולם המערבי יש עלייה מתמדת בתחלואה בסרטן, אלרגיות, מחלות נשימה, ועוד. אנשים מתים מזה! יש אפילו סימנים שתוחלת החיים בעולם המערבי מתחילה לרדת לאחר שהיתה בעלייה מתמדת במאות השנים האחרונות

לצמיחה יש מחיר המחיר שיידרש לתיקון המערכת האקולוגית הוא אסטרונומי תועלת המחיר שיידרש לתיקון המערכת האקולוגית הוא אסטרונומי יש לוודא שנישאר בתחום בו תועלתה עולה על המחיר... לא לוותר על הטכנולוגיה! תועלת שולית נקודת האיזון צמיחה הבעייה היא שאף אחד לא יודע איך בדיוק נראים הגרפים הללו ואיפה אנחנו עליהם... לא לוותר על הטכנולוגיה. לא לחזור למערות. פשוט להבין שלצמיחה יש מחיר וצריך להיות בנקודה בה אנו (או בנינו) לא נשלם מחיר כבד על בזבזנות היתר היום נזק שולי

אז מה עושים?

פיתרונות לפתח בישראל מדדי צמיחה אלטרנטיביים התערבות ממשלתית לצמיחה בת קיימא בקרה בין לאומית לצמצום ניצול הסביבה עצירת הצמיחה המטריאלית מעבר פרדיגמה לצמיחה לא חומרית צמיחה בת קיימא – לא מעבר ליכולת האקוסיסטם עצירת הצמיחה המטריאלית – כנגד האינטרסים של כל שכבת התעשיינים, הסוחרים, ענף הפיננסים ובעלי ההון! צמיחה לא חומרית – רק צמיחה של הרוח יכולה להיות אינסופית, והיא גם תיצור סיפוק כמו שאפשר להניח, פתרונות אלו מנוגדים לחלוטין לתפישת העולם הנאו ליברלית נשאלת השאלה, כיצד נשיג מעבר פרדיגמטי כזה...??? אולי ביום עיון הבא...

סוף