תצפית
מתי עורכים תצפית? חקר חברות (מחקר אנתרופולוגי). לבחינת משתנים התנהגותיים. כשאין שיתוף פעולה מצד האוכלוסיה הנחקרת. תצפית אתנוגרפית חוקרת את המוסדות החברתיים של הקבוצה והשפעותיהם עליה: שארות וכלכלה בקרב הבדואים, הסתגלות לסביבה בקרב עולים, שגרה בקיבוצים, מחקר על חבורת רחוב לעומת- תצפית לבדיקת סולם כאב אצל ילדים
תצפית היא מחקרית כאשר: ההסתכלות שיטתית. הרישום מדויק ומהימן. התהליך ניתן לשחזור. יש יכולת הכללה. בעייתי במחקר אנתרופולוגי
תצפית מתרחשת בסביבה "טבעית". אין התערבות יזומה של החוקר. יתרון: יש פתיחות למתרחש מסביב, ההתרחשות נצפית ברגע האמת. חסרון: אנשים שונים יכולים לראות דברים שונים, קשה לשיחזור, ישנה פגיעה במהימנות.
? מערך התצפית מאפשר בחינת משתנים התנהגותיים שיטת מחקר: תצפית שיטות מובנות לאיסוף נתונים: תצפיות, שאלות ? מערך התצפית מאפשר בחינת משתנים התנהגותיים
גיבורי המוהוק על פיגומי הפלדה מוריס פרייליך (1977) גיבורי המוהוק על פיגומי הפלדה In: Freilich M., Marginal natives at work: Anthropologist in the field. Freilich M. (ed.), John Wiley and Sons, New York. Pp.151-172, או"פ יח' 4, ע' 67-82 רקע:
שלבים בעריכת התצפית מטרת התצפית – גיבוש שאלת המחקר (ספרות) קביעת המשתנים הנחקרים: הגדרה נומ' ואופרט' 2. קביעת מערך המחקר המתאים, סוג התצפית 3. הגדרת הקבוצה הניצפית ((במי צופים?, היכן?( המחקר הסביל 4. כניסה לחברה הנחקרת 5. השגת קירבה, אמון – מכתיב סוג התצפית 6. ביצוע המחקר (במי צופים, כיצד צופים, חלוקת הזמן, שיטת הרישום) מספר שיטות לאיסוף הנתונים (ראיון, שאלון, איסוף מסמכים, תצפית) המחקר הפעיל 7. התמודדות עם משברים 8. יציאה מהמחקר 9. ניתוח הנתונים ומסקנות המחקר - כתיבת הדו"ח
לבחירת מקצוע הטפסנות יש קשר להעדפה תרבותית של בני השבט מוריס פרייליך (1977) גיבורי המוהוק על פיגומי הפלדה התאוריה בספרות: העדפת מקצוע הטפסנות קשורה לחוסר פחד גבהים בקרב בני המוהוק (וואלאס) השערת המחקר: לבחירת מקצוע הטפסנות יש קשר להעדפה תרבותית של בני השבט 1. מדוע רצוי מבחינה תרבותית שגבר מבני המוהוק יעבוד כטפסן? 2. כיצד ההעדפה התרבותית מתקשרת אל ההיסטוריה התרבותית של בני המוהוק?
תוקף ומהימנות כלי המחקר תוקף – מידת ההלימה בין ההגדרה הנומינלית וההגדרה האופרטיבית של המשתנה (כלומר: האם מכשיר המדידה מודד את משתנה המחקר: האם מאזניים מודדים גובה) מהימנות – מידת הדיוק, עקביות המדידה (כלומר: האם מכשיר המדידה מודד במדויק את משתנה המחקר: האם המאזניים עקביים ומדייקים במדידה)
תוקף – מידת ההלימה בין ההגדרה הנומינלית והאופרטיבית, או – האם אנחנו באמת מודדים את המשתנה/מושג הנחקר ? בתצפית – א. בירור הגדרה מושגית (מחייב הכרות מעמיקה עם החברה הנחקרת) – הגדרת "העדפה תרבותית" על פי שבט המוהוק ב. התאמת ההגדרה המושגית לחברה הנחקרת ולא למושגים מקובלים. איך למדוד "העדפה תרבותית אצל שבט המוהוק"? העלאת התוקף – השתלבות בחברה הנחקרת, שימוש במספר שיטות לאסוף נתונים.
מהימנות – דיוק המדידה, או עד כמה המדידה מדויקת? (מדידה מדויקת מאפשרת שחזור) בתצפית – א. בעית שחזור התופעה כי הסביבה האמיתית (המציאות) משתנה כל הזמן. ב. פער זמנים בין ההתרחשות לרישום ג. פרשנות שונה של צופים שונים. דרכים להעלאת המהימנות : תצפית מובנית (מחייב הגדרות אופרטיביות של המשתנים), מספר צופים שמודדים את אותו משתנה (לא תמיד אפשרי), שימוש בכלי תיעוד (מבליט את החוקר, שינוי הסביבה הטבעית).
החלוקה לפי היחס צופה/ משתתף: סוגי תצפית: החלוקה לפי היחס צופה/ משתתף: צופה טהור צופה משתתף משתתף צופה משתתף טהור פרייליך, קנסיאן ארונוף, ארנון מארשל מאלינובסקי סוג התצפית נקבע על פי מידת המעורבות של החוקר בקרב הקבוצה הנחקרת המטרה: לחקור בלי להתבלט, להקטין תגובתיות
יתרונות התצפית: המחקר נערך בסביבה טבעית, בזמן אמיתי של ההתרחשות. מאפשר לצפות בהתנהגות של קבוצה שלימה. מאפשר מעקב לאורך זמן. מאפשר מעקב אחר מגמות באוכלוסיה הנבדקת.
חסרונות התצפית: סובייקטיביות של הצופה (מספר צופים). חסימת התצפית בנושא רגיש (משפחה). בעיית פרוש התנהגויות חיצוניות. דורשת השקעת משאבי זמן מרובים. בחירת הסיטואציה הניצפית. אי אפשר להימצא בשני מקומות באותו זמן. בעיית הזדהות החוקר עם הנצפים. העדר פיקוח על משתנים חיצוניים בסביבה הטבעית. קושי בכימות הנתונים. לעיתים המדגם קטן – בעיית הכללה. בעית שחזור – חברות משתנות, אין מדגם מייצג, סביבה טבעית לעיתים קיים קושי בהשגת אישור לעריכת תצפית.
ממצאי התצפית: קירות הבר היו מקושטים בתמונות של לוחמים משבט המוהוק שמתו במהלך קרב וטפסנים שמתו במהלך עבודתם והקסדות שלהם. קירות הבר היו מקושטים בתמונות המתארות סצנות של מלחמה. בני המוהוק אהבו לשחק בשחקי מלחמה (קרבות רחוב, מכות). למשחקי המלחמה תפקיד בקביעת המעמד בסולם החברתי. נסיעות לשמורה – נסיעה כקבוצה, סיפורי גבורה במהלך הנסיעה, קבלת פנים סוערת מצד בני השבט החיים בשמורה. דומה לחזרה ממלחמה. רוב בני הנוער שואפים להיות טפסנים. מנהלי קבוצות עבודה של טפסנים הגדירו עצמם כ"צ'יף" בשבט, אך לא היו בעמדת מנהיגות שבטית. השמורה היא הבית האמיתי.
הקשר בין ממצאים התנהגותיים לדפוסים חברתיים בקרב המוהוק: טפסן = לוחם מודרני "צ'יף"- מנהיג לוחמים = ראש קבוצת עבודה של טפסנים. מסעות לשמורה = שיבת המנצחים משדה הקרב. העבודה בטפסנות דורשת סיכון ואומץ לב (לא כל אחד יחזור חי). קסדות הטפסנים שמתו בעבודתם מקבילות לתמונות הלוחמים האמיצים שמתו בקרב. בעיני שבט המוהוק : להיות גבר = לוחם = להיות טפסן