מערכת e – goodtrade בנק אגוד מגישים טמיר מיה פרג'ון אלדד ליס ירון

תוכן המצגת הקדמה רקע – מערכת הבנקאות, בנק אגוד ובנקאות אלקטרונית תאור המערכת, תועלות. מודל פורטר, שרשרת הערך הענפית, הארגונית נתוח המצב שאחרי, הדגמת המערכת. בעיות צפויות בהטמעת המערכת אתור הזדמנויות למערכת המוצעת מסקנות

התוצאה - הבנק משמש כתווכן. תפקידי הבנק שמירה על ערך הכסף. מתן אשראי לעידוד צמיחה. אמצעי ויסות לכמות הכסף במשק. גוף מרכזי המאפשר שמירת ערך הכסף. מערכת סליקה לאמצעי תשלום מתקדמים. בישראל – אבן יסוד כזרוע הפיקוח של הממשלה על תנועות ההון וכן על גבית מיסים. התוצאה - הבנק משמש כתווכן.

בנק אגוד – סקירה ורקע

שוק המסחר האלקטרוני בבנקאות המסחר האלקטרוני הפך בשנים האחרונות להיות כלי עיקרי כמעט לכל פירמה. חברות רבות מעוניינות למנף את יכולת המכירה שלהן באמצעות האינטרנט. בשנת 2003, צפוי תשלום חשבונות מקוון (באמצעות האינטרנט) בארה"ב לגדול בכ-38% להיקף של 40 מליון משתמשים. הבנקים יוכרחו להתייחס לגידול זה בעדיפות עליונה כדי להישאר תחרותיים, (חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית "גרטנר". )

שוק המסחר האלקטרוני בבנקאות דוח של חברת המחקר Datamonitor מגלה כי קרוב ל- 60 מיליון לקוחות באירופה יבצעו פעולות בנקאיות במקוון (Online) ב- 2003 , לעומת 23 מליון בלבד בשנת 2000. עורכי המחקר מאמינים כי מספרם של המשתמשים באירופה בבנקאות מקוונת ימשיך לגדול בשנים הבאות ויגיע ל- 84 מיליון ב- 2007.

שוק המסחר האלקטרוני בבנקאות בארץ, ישנה צמיחה -עלייה במספר הלקוחות המשתמשים בשירותי בנקאות באמצעות האינטרנט הגיע בספטמבר 2001 ל- 420,000 (עלייה של כ-10% לעומת דצמבר 2000) בחודש ספטמבר 2001, נרשמו כ- 6 מיליון פניות של לקוחות לקבלת מידע באינטרנט, המשקפות עלייה של כ- 60% לעומת דצמבר 2000 מדיווחי הבנקים עולה, כי קיימת עלייה משמעותית במספר הפעולות המבוצעות באינטרנט למרות שמספרן האבסולוטי נאמד בכמה עשרות אלפים בלבד, כלומר פוטנציאל השוק הוא אדיר. ** נתונים מבנק ישראל

- E-goodtrade סקירה מערכת מסחר אלקטרונית המאפשרת ללקוחות הבנק ביצוע עסקות חליפין בין מטבעות שונים דרך האינטרנט. מאפשרת קבלת ציטוטי שער בזמן אמיתי וביצוע עסקות חליפין ישירות ממחשב אישי רגיל עם גישה לאינטרנט. מאובטחת באמצעי אבטחת מידע מתקדמים לשמירת בטחון המידע בזמן ביצוע עסקה. מאפשרת פעילות בהיקף ובסכומים נמוכים היוצרים "חדר עסקות לכולם".

- E-goodtrade סקירה ספקית התוכנה היא חברת Cognotec הבריטית – המתמחה בישומי מסחר אוטומטי ואלקטרוני לסקטור הפיננסי והבנקאי. לצורך הטמעת התוכנה נדרשו פיתוחים, ממשקים ואינטגרציות למערכות המידע של הבנק. דגש ניתן בהטמעה וביישום על שיקולי אבטחת מידע, ברמות הבנק, הלקוח ותוכנת E-goodtrade עצמה. הוגדרו תפקידי מנהל המערכת בבנק, אחראי אבטחת מידע למערכת, ואנשי קשר לפיתוח ותחזוקה מול ספקית התוכנה.

- E-goodtrade סקירה המערכת יוצרת למעשה "מודל" חדש לפעילות המסחר במט"ח בהיבט הלקוח, חדר עסקות והבנק כולו. עפ"י ה"מודל" החדש התוכנה ממכנת את מרבית הציטוטים ללקוחות. זה מאפשר לכח האדם הקיים להתמקד בלקוחות גדולים, לייעל את תחזוקת קשרי הלקוחות ואת ניהול המסחר במט"ח ברמה כלל – בנקאית.

E-goodtrade - ארכיטקטורה

תועלות מהמערכת החדשה -לבנק שיפור ניהול הקשר עם לקוחות הבנק הגדלת היקף הפעילות העסקית - רווח מטרנאזקציות בנפחים גדולים מיצוב הבנק כמתקדם בתחום האינטרנט. אפשרויות למינוף היכולות לפתוח עסקים נוספים בבנק (Data Mining). מודיעין עסקי - יכולת ללמוד מה לקוח רוצה, שאין לו ויש ל Dealers אחרים. אפשרות לנעילת לקוח - שווק ממוקד לקוח הגדלת פלח שוק – הקטנת תלות בגורמים נוספים. ערוץ תקשורת נוסף ללקוחות. הפנית משאבי אנוש לפונקציות אחרות בבנק. אפשרות להתערבות דילרים במידת הצורך.

חסרונות לבנק מהמערכת החדשה צורך בבחינה מתמדת של מדיניות האשראי והיקף מטבע חוץ אפשרי לסחר. חשיפה לסיכונים שבסחר פיננסי באינטרנט.

תועלות מהמערכת החדשה - לקוחות יתרונות הצעות מהירות יותר, ביחוד בשווקים עמוסים. דיוק רב במידע. שליטה ובקרה גבוהים יותר – שילוב במערכות ממוכנות אחרות של הארגון, שליטה על יצירת הפעולה הנדרשת. הקלטת ההצעות בצורה ממוחשבת. מידע רב יותר חסרונות אבטחה לא מושלמת תלות בבנק, ספק אינטרנט.

תועלות מהמערכת החדשה – חברת Cognotec תשלום חודשי קבוע (כסוי הוצאות קבועות...) עמלה לכל עסקה/ הצעת סחר יצירת ושמור מותג – חדירה לשוק בעל פוטנציאל עסקי גדול פוטנציאל לפתוח עסקים.

מודל פורטר _ +/- + ++ חסמי כניסה – ממשלה מתחרים בענף כוח מיקוח הספקים חסמי כניסה – ממשלה _ +/- + ++ מתחרים בענף כוח מיקוח הספקים כוח מיקוח לקוחות תחרות בענף -יריבים: כיום במערכת הפיננסית הישראלית פועלים 10 בנקים מסחריים עיקריים: לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי, בינלאומי, איגוד, מרכנתיל, אוצר החייל, קונטיננטל, CITI,HSBC ועוד 11 בנקים עיקריים למשכנתאות: בנק לאוnי למשכנתאות, טפחות, משכן, דסקונט למשכנתאות, בינלאומי למשכנתאות, עצמאות, עדנים, כרמל, ירושלים, איגוד למשכנתאות, מרכנתיל למשכנתאות בנוסף קיימים גופים פיננסים אחרים אשר מתחרים בבנקים בנושאים ספציפיים כגון: חברות ברוקרים (שירותי בורסה, ניהול תיקים), חברות ביטוח (משכנתאות, ביטוחים פנסיונים). התחרות העיקרית היא בין הבנקים המסחריים אשר ברובה ככולה מפוקחת ע"י המפקח על הבנקים. עוצמת היריבות בינונית שכן כיום המערכת מאופיינת בשני גופים גדולים (פועלים ולאומי) ושאר הגופים, יש מגמה שהחל בה המפקח לאחד 2-3 בנקים קטנים לקבוצה אחת על-מנת שתהיה תחרות יותר רצינית לבנקים הגדולים ובכך להעלות את עוצמת היריבות לרווחת הלקוחות. כוח המיקוח של הספקים : ספקי שירות ומוצרים (לא פיננסים) לבנק – כוח מיקוח יחסית נמוך , היות וישנם ספקים רבים , ועל כן הבנק יכול להחליף ספקים יחסית בקלות. כח המיקוח של הלקוחות: כוח המיקוח מול הלקוחות הפרטיים גבוה יחסית שכן כיום כמעט ולא ניתן לעשות דבר ללא המערכת הבנקאית ככל שיועברו יותר שירותים לבנקאות מקוונת הלקוחות יעברו מחוסר ברירה – יהיה חינוך קהל. לקוחות עיסקיים – כוח מיקוח בינוני עד נמוך עקב מגבלות חוקיות (לווה יחיד), מתן אשראי גבוה ליכולת ההחזר דבר אשר יכול לפגוע ביציבות הבנק לכן יתנו עוד אשראי כדי לשמר את הלקוח (מילכוד 22) – ישנם עוד בנקים היכולים לתת שירותים (HSBC,CITI). מוצרים תחליפיים: הפעילות בשוק המט"ח יכולה להיעשות דרך תווכנים שונים Brokers, בתי השקעות בארץ אתרי brokerage מקוונים כמו Charles Schwab, E*Trade. בנקים זרים הפועלים בישראל. בנקים זרים הפועלים מחו"ל – בצורה מקוונת, דרך האינטרנט.-לכן כוח המיקוח הוא בינוני היות ויש תחליפים בשוק, אך בד"כ לקוחות יעדיפו את השירות של הבנק שלהם. ממשלה- פקוח: כניסה לעידן בנקאות מקוונת היתה צריכה לקבל אישור המפקח על הבנקים, כל פעילות אשר יש בה סיכון של אבטחת מידע מקבל אישור של המפקח טרם הפצתה. כיום יציבות המערכת הבנקאית היא קריטית ליציבות הכלכלית של משקים בכלל והמשק הישראלי בפרט. לא ניתן להקים גוף בנקאי בישראל ללא אישור בנק ישראל – המפקח על הבנקאים. לא ניתן לשלוט בגוף בנקאי ללא אישור בנק ישראל - המפקח על הבנקים כל פעילות הבנקים מפוקחת ברמה התפעולית ולעיתים אף ברמה העסקית כאשר הדבר קשור ליציבותם ולסכנה שהם ינצלו את גודלם אל מול הלקוחות חסמי הכניסה לענף גבוהים עד גבוהים מאוד מוצרים תחליפים

שרשרת הערך הענפית – לפני הטמעת המערכת בנק בחו"ל או לקוח אחר דילר בבנק בחו"ל דילר בבנק בארץ ברוקר בארץ לקוח הבנקים במערכת הבנקאות הישראלית הם תווכנים בשרשרת הערך הענפית יכולים, במוצרים מסויימים, להיות מרכיב אחד מהשרשרת, במוצרים אחרים כמה חלקים ממנה יחד (גם תווכנים וגם ספקים). מעבירים מידע ומתווכים במידע. לעיתים יחידות שונות בבנק מהוות חלקים שונים בשרשרת. לדוגמא: הנפקת מניות – החברה הם היצרן, ישנן חברות חתמות אשר הם המפיצים, הבנקים הם הסיטונאים (כאשר מוכרים לגופי השקעה) וקמעונאים כאשר מוכרים לקוחות הסופיים. כאשר המוצר הוא חשבון בנק – הבנקים הם היצרן והקמעונאי ומבטלים למעשה את הסיטונאי והמפיץ. כאשר המוצר הוא הלוואת ברירה – הלקוחות אשר מפקידים כספים בבנק הם הספקים יחד עם רווחי הבנק, הבנק קונה או מייצר את המוצר באמצעות כלים חכמים ומשווק בחזרה אל הלקוחות אשר צורכים את האשראי. ככל שיש מעבר לבנקאות מקוונת אזי יש שליטה רבה יותר של הבנקים על יותר ערוצים בשרשרת הערך או איחוד של ערוצים בבנק עצמו (עובר פחות מחלקות בדרך ללקוח).

שרשרת הערך הענפית – אחרי הטמעת המערכת בנק דילר בבנק ספקי התוכנה (עמלת עסקה) לקוח הכנסת המערכת הביאה ל – 2 תהליכי שינוי בשרשרת הערך הענפית: Disintermediation: הוצאת תווכנים (ברוקרים ובנקים בארץ ובחו"ל) משרשרת הערך Reintermediation: הוספת תווכן חדש (ספק תוכנת E-goodtrade ) לשרשרת הערך (גובה עמלה פר עיסקה). הלקוח והבנק יוצאים נשכרים: - נחסכות עמלות ועלויות עסקה מול ברוקרים ובנקים אחרים. - עמלת עסקה לספקית התוכנה נמוכה יותר בזכות היותה עסקת "מידע הניתן לספרות". לדוגמא: הנפקת מניות – החברה הם היצרן, ישנן חברות חתמות אשר הם המפיצים, הבנקים הם הסיטונאים (כאשר מוכרים לגופי השקעה) וקמעונאים כאשר מוכרים לקוחות הסופיים. כאשר המוצר הוא חשבון בנק – הבנקים הם היצרן והקמעונאי ומבטלים למעשה את הסיטונאי והמפיץ. כאשר המוצר הוא הלוואת ברירה – הלקוחות אשר מפקידים כספים בבנק הם הספקים יחד עם רווחי הבנק, הבנק קונה או מייצר את המוצר באמצעות כלים חכמים ומשווק בחזרה אל הלקוחות אשר צורכים את האשראי. ככל שיש מעבר לבנקאות מקוונת אזי יש שליטה רבה יותר של הבנקים על יותר ערוצים בשרשרת הערך או איחוד של ערוצים בבנק עצמו (עובר פחות מחלקות בדרך ללקוח).

שינויים בשרשרת הערך הענפית - המשך המערכת נכנסת כתווכן במקום אנשים. מאפשרת יישום מדיניות סחר והעברת מידע של ההנהלה ביחס להשגת מטרות עסקיות (רווח, הגדלת בסיס הלקוחות, שתוף פעולה/ מסחר עם גופים פיננסיים אחרים). במעבר לבנקאות מקוונת נוצרת שליטה רבה יותר של הבנקים על יותר ערוצים בשרשרת הערך או איחוד של ערוצים בבנק עצמו (עובר פחות תווכנים בדרך ללקוח).

שרשרת הערך הארגונית – לפני הטמעת המערכת הנהלה הגורם העסקי (חדר עסקות מט"ח) מערכות מידע לקוח כח-אדם אגף החשב מחלקות מקצועיות אגף תפעול הקשר בין הגורם העסקי ללקוח נעשה באמצעי תקשורת מסורתיים (טלפון, פקס, מערכות מחשב ותיקות). הפעולה דורשת משאבי כוח אדם. אופי המסחר הוא דינמי מאוד. בזמנים מסוימים עלול להיווצר עומס עד כדי פגיעה בשירות.

שרשרת הערך הארגונית – אחרי הטמעת המערכת הנהלה הגורם העסקי (חדר עסקות מט"ח) מערכות מידע לקוח כח-אדם אגף החשב מחלקות מקצועיות אגף תפעול הקשר בין הגורם העסקי ללקוח נעשה דרך האינטרנט ובצורה שקופה לחדר עסקות. המערכת מאפשרת ללקוח לדבר ישירות עם מערכות המידע של הבנק ללא צורך בגורם העסקי באותן פעולות אשר אינן מצריכות אישורים חריגים.

תמורות בתהליך העסקי – בעקבות הטמעת המערכת הטמעת המערכת משנה את התהליך העסקי. מגע ומפגש של הלקוח עם נציג חדר עסקות - הופך להיות מפגש עם תוכנת E-goodtrade. תהליך ההזדהות הופך מפרסונלי – לדיגיטלי (מידע הניתן לספרות). החלפת מידע בין לקוח לבנק (ציטוטים, סכומים) הופכת מקולית/ ידנית – לדיגיטלית. לתהליך המעקב והרישום של עסקות נוסף רישום בתוכנה שהוטמעה, בנוסף לרישום בתוכנת Back Office המסורתית.

תהליך עסקי – לפני הטמעת המערכת קבלת ציטוט שער הזדהות קשר טלפוני עם חדר עסקות / פקס לקוח סגירת עסקה הפקת פקס אישור עסקה אוטומטית הפקת מכתבים ללקוח מעקב ורישום בתוכנת ניהול חדר אחורי

תהליך לאחר הטמעת המערכת התחברות לאתר e-goodtrade לקוח e-goodtrade ביצוע Authentication מעקב ורישום בתוכנת ניהול חדר אחורי כניסה לאתר עדכון פרטי העסקה התערבות דילר נדרשת בקשה לציטוט שער מעקב ורישום בתוכנת e-goodtrade לקוח מאשר עסקה

גישה למערכת – אתר בנק אגוד

חדר עסקות באינטרנט

יצירת עסקה – צד הלקוח לקוח מבקש ציטוט

יצירת עסקה – צד הלקוח לקוח מקבל ציטוט

העסקה מאושרת ומקבלת מ"ס סידורי יצירת עסקה – צד הלקוח העסקה מאושרת ומקבלת מ"ס סידורי

יצירת עסקה – צד הדילר הסבר על המסכים שאתה מציג!!!!

בעיות צפויות בהטמעת המערכת – וניהול סיכונים חוסר אמון במסחר אלקטרוני – מצד הצרכנים. צורך בחינוך קהל הלקוחות כסף - נושא רגיש, מעורבות גדולה בקניה מצד הלקוח. חוסר ידע בשמוש באינטרנט בצבור. אבטחת מידע חוסר תפוצה גדולה של אינטרנט בארץ – לקוחות פרטיים. רגולטור הטמעת תהליכי עבודה, הפנית משאבי אנוש לפעילויות אחרות מיסוד עבודה מול Cognotec וצד שלישי. חוסר התפתחות מנטלית אצל הצבור לשמוש באינטרנט למוצרים פיננסיים.

אתור הזדמנויות למערכת המוצעת פתוח מערכת תשלומים – תשלומים מקוונים לספקי שירותים ללקוח (חברת חשמל, מים, ארנונה) – בדומה ללאומי P@Y הרחבת המסחר למניות, חסכונות שיתוף פעולה עם בנקים זרים למתן אשראי ללקוחות – פזור הסיכון הפיננסי. פרסום ושיווק ממוקד של חברות אחרות ללקוחות אחרי נעילה (חברות בנות של קונצרן בנקאי, מבצעי שיווק ממוקד).

מסקנות צמיחת מספר הלקוחות המשתמשים בשירותי בנקאות באמצעות האינטרנט יביא בהכרח לגידול השימוש בשירותים מסוג זה. שרות זה מהווה ערך לבנק ויוצר עבורו יתרון תחרותי על פני בנקים אחרים. שירותים מסוג זה מקנים יתרון הן לבנק והן ללקוחות.