קהילה המקדמת הכוונה עצמית בלמידה באמצעות תהליכי הערכה פנימית סטנדרטים וייחודיות ומה שביניהם קהילה המקדמת הכוונה עצמית בלמידה באמצעות תהליכי הערכה פנימית עירית דיאמנט, דר' דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ תודה מיוחדת לכל בתי הספר השותפים בקהילה שלנו ממחוז מרכז, לרפרנטית המחוז- גב' מינה ענתבי ולמפקחת המחוזית - ד"ר סולי נתן

של פרופ' משה זילברשטיין (ז"ל) שהגה את רעיון הקהילה המחוזית ועקרונותיה לזכרו של פרופ' משה זילברשטיין (ז"ל) שהגה את רעיון הקהילה המחוזית ועקרונותיה והיווה הרוח החיה לפעילותה לאורך השנים. תרומתו ופועלו לקידום הקהילה ולפיתוח מערכת החינוך יהיו נצורים בליבנו.

The literal meaning of the Japanese word karaoke is ‘empty box’ The literal meaning of the Japanese word karaoke is ‘empty box’. This is precisely what the new curriculum orthodoxy is – an empty box. Behind the broad advocacy for high standards, deeper learning, and more rigorous assessment, all kinds of meanings and interpretation are possible. הרגריבס מציע לנו את הפרשנות הבאה: הוא טוען בעצם כי ההצהרות החדשות של תכנון הלימודים הכוללות עבודה על פי סטנדרטים גבוהים, העמקת הלמידה והערכה קפדנית הן למעשה קופסה ריקה וכל אחד יכול לצקת בה תוכן כראות עיניו. אנחנו מבקשים לשתף אתכם בהתנסות במסגרת קהילת לומדים ולספר לכם מעט על הדרך בה ניסינו בקהילת הלומדים שלנו לצקת תוכן לתוך קופסה זו. (Hargreaves et al. 2001)

מהי קהילה מקצועית לומדת? [1] Stoll, L. Bolam, R. McMahon, A. Thomas, S. Wallace, M. Greenwood, A. and Hawkey, K. (2005) Creating and Sustaining Effective Professional Learning Communities, DfEs Research Report rr637, University of Bristol. www.dfes.gov.uk/research/data/uploadfiles/rr637.pdf Darling-Hammond, Ancess & Falk, 1995. [2] Sergiovanni, T. J. (1994) Building Community in Schools. San Francisco: Jossey-Bass.

מטרתה: טיפוח למידתם של כל התלמידים והלומדים קהילה מקצועית לומדת מטרתה: טיפוח למידתם של כל התלמידים והלומדים חזון למידה משותף נושאים משמעותיים תמיכה הדדית ושיתוף חיפוש דרכים לחקר הפרקטיקה ולהערכתה למידת גישות עדכניות (בתחום ת"ל, הכוונה עצמית, חקרי פעולה). [1] Stoll, L. Bolam, R. McMahon, A. Thomas, S. Wallace, M. Greenwood, A. and Hawkey, K. (2005) Creating and Sustaining Effective Professional Learning Communities, DfEs Research Report rr637, University of Bristol. www.dfes.gov.uk/research/data/uploadfiles/rr637.pdf Darling-Hammond, Ancess & Falk, 1995. [2] Sergiovanni, T. J. (1994) Building Community in Schools. San Francisco: Jossey-Bass. הקהילה שלנו התאגדה סביב החזון של טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית בבית ספר בעל אוריינטציה לתכנון לימודים מקומי. צוותי בתי הספר בחרו לחקור נושאים שעל סדר יומם: כאלה שחשו אי שביעות רצון כלפיהם או כאלה שביקשו לקדם. הקהילה סיפקה לכל צוות ולכל משתתף תמיכה מקצועית ורגשית. חקר הפרקטיקה התנהל מתוך יוזמה אקטיבית של המשתתפים, כאשר הצוות המנחה מנגיש ללומדים גישות עדכניות הן במתודלוגיה והן בתחומי התוכן של הנושאים הנבחרים. מכאן – שהמטרה המרכזית של חיזוק למידת התלמידים עשויה להתממש בדרכים מורכבות. (זילברשטיין ובן-פרץ, 2003 (Sergiovanni, 1994 ; Stoll et al. 2005;

ארבעה קודקודי למידה של תלמידים ולומדים למידה כדי לדעת למידה כדי לעשות למידה לחיות יחד למידה להיות (UNESCO, 1996) ________ Delors J. et al. (1996) Learning: The Treasure Within. Unesco publishing.

מהן הנחות היסוד ומהם העקרונות המנחים? מהן הנחות היסוד ומהם העקרונות המנחים?

הנחות יסוד מעורבות פעילה של הלומדים תכנון לימודים במובן הרחב הכוונה עצמית של צוות בית הספר כנתיב מקביל לתרבות המתקיימת בכיתה. שיפור באמצעות שילוב בין סטנדרטים חיצוניים לבין סטנדרטים פנימיים הקהילה היא כוח מפרה (קולבורציה) ___________ הכוונה עצמית = לומד המכיר במטרות למידתו, קובע את דרכי הפעולה להגשמתן ומעריך את התקדמותו באופן אישי ובסיוע של האחרים. אנו מניחים כי מעורבות פעילה של אנשי החינוך הבאים במגע ישיר עם התלמידים היא תנאי הכרחי לשיפור במערכת החינוך. מעורבות זו באה לידי ביטוי בפעילותם המקומית בתכנון לימודים במובן הרחב – כלומר בכל המתרחש בבית הספר על ההיבטים הגלויים והסמויים במישור האקדמי, החברתי, הרגשי והערכי. פעילות זאת מתקיימת בזיקה לסטנדרטים חיצוניים אך בצידם יש חשיבות עליונה לפיתוח דרכי הערכה וסטנדרטים פנימיים. בהנחה שאנשי החינוך בנוסף על השכלתם מפתחים ידע פרקטי רב ערך, אנו סבורים שלמידה בקהילה של בתי ספר היא כוח מפרה רב עוצמה.

עקרונות מנחים התמקדות בהיבטים הקשורים בלמידה קידום מתודולוגיה מעוגנת הערכה פנימית התבססות על למידה מנסיון הזולת התבססות על ספרות מקרים קידום ההתנסות תוך כדי עשייה (Shulman, 1997- Learning by doing). ההיבטים הקשורים בלמידה העומדים לנגד עינינו קשורים לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית: המכיר במטרותיו, מפתח אסטרטגיות להישגיו ומעריך את תהליכי התקדמותו. נקטנו במספר דרכים כדי לקדם למידה זו: מתודולוגיה של מחקר פעולה מעוגן בסטנדרטים פנימיים, קידום ההתנסות תוך כדי העשייה, למידה מניסיון הזולת הקרוב (בבית הספר ובקהילה) ולמידה מתוך ניסיון הזולת הרחוק באמצעות ספרות מקרים.

על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? [1] Stoll, L. Bolam, R. McMahon, A. Thomas, S. Wallace, M. Greenwood, A. and Hawkey, K. (2005) Creating and Sustaining Effective Professional Learning Communities, DfEs Research Report rr637, University of Bristol. www.dfes.gov.uk/research/data/uploadfiles/rr637.pdf Darling-Hammond, Ancess & Falk, 1995. [2] Sergiovanni, T. J. (1994) Building Community in Schools. San Francisco: Jossey-Bass.

ערכים משותפים אחריות משותפת ללמידת תלמידים הדדיות וסימטריה בין המשתתפים שיתוף פעולה המבוסס על למידה יצירת שותפויות פתיחות אמון הדדי, כבוד ותמיכה (אקלים "משוחרר מאיום") בקהילה לומדת המקדמת את המטרות שהוצגו קודם צריכים להתקיים מספר תנאים: כגון אחריות משותפת, מאפיינים של דמוקרטיה כגון הדדיות וסימטריה בין המשתתפים בקבוצה הטרוגנית הכוללת מורות עם ניסיון שונה, מנהלות, מפקחות ומנחות. שיתוף פעולה, פתיחות ומעל הכל אמון וכבוד כלפי התרומה הייחודית של כל אחד מהחברים לקהילה.

מהן מטרות הקהילה, הרכבה ודרכי פעולתה?

מטרות הקהילה שלנו פיתוח מקצועי של סגלי הוראה בבתי הספר באמצעות: יצירת הזדמנויות להערכה פנימית לצורך השגת שיפור פיתוח ויישום הכלי של מחקר פעולה העמקת ההיוועצות והשיתוף באמצעות ניסיון מצטבר של בתי ספר אחרים.

הרכב הקהילה 14 בתי ספר לאורך 5 שנים (בין 6 ל-10 בתי ספר בשנה) מנהלות (14) מפקחות (3) מנחות אקדמיות (5) מורות ורכזות (25-40 בשנה)

דרכי פעולה בקהילה בתי הספר מארחים את הקהילה אחת לחודש. במוקד המפגש – מחקר הפעולה של המארחים. בקהילה ישנו צוות אקדמי מסייע בעיצוב היעדים, במיקוד חקרי הפעולה ובמתן יעץ לתכנון הסדנאות והמחקרים הבית ספריים. הקהילה היא "ידיד ביקורתי" -תומכת ומצמיחה לימוד המתודולוגיה של מחקר פעולה לאורך חמש שנים כללה הקהילה צוותים מובילים של 10 ל6 בתי ספר, כאשר המשתלמים נעו מבית ספר לבית ספר. צוות בית הספר יחד עם המנחות הכינו את המפגש שכלל סדנאות על חומרים שנאספו ונותחו במקום. במהלך הסדנאות, נערכו דיונים במספר קבוצות ובית הספר קיבל משוב על פעולתו. בתי הספר נהגו להזמין למפגשים אלה גם חברי צוות שלא השתתפו באופן קבוע בקהילה.

שלושה סוגי סטנדרטים סטנדרטים להפעלתה של הקהילה סטנדרטים חיצוניים (בהתאם לכיווני המיקוד של בתי הספר). זיקה בין סטנדרטים פנימיים לבין סטנדרטים חיצוניים

מדוע סטנדרטים פנימיים? מורים מסוגלים- להתחייב להם להעניק להם משמעות ולהביא אותם לידי הגשמה (, 2001Hargreaves(

מהן השאלות שהוצבו לבדיקת המתרחש בקהילה? אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה?

גישת המחקר והכלים לתיאור המתרחש בקהילה גישת המחקר והכלים לתיאור המתרחש בקהילה שילוב גישות מחקר איכותית וכמותית כלים לאיסוף נתונים: משוב בסיומו של כל מפגש בית ספרי שיחת משוב במפגש סיכום ניתוח תוצרים בית ספריים שאלוני משוב מסכמים פה יש צורך להדגיש כי הקהילה פעלה במשך חמש שנים. השאלות והממצאים המובאים להלן מתייחסים לפעילותה בשנה האחרונה.

מבנה השאלון פרטי רקע היגדים הקשורים לעבודת הקהילה (סולם ליקרט בן 4 דרגות) היגדים הקשורים להפעלת מחקר הפעולה בבית הספר (סולם ליקרט בן 4 דרגות) שאלות פתוחות: שביעות רצון, נקודות משמעותיות בפעילות הקהילה, הצעות לשיפור.

מהם הממצאים לגבי פעילות הקהילה? מהם הממצאים לגבי פעילות הקהילה?

תנאים בקהילה היגדים בשאלון: אני חשה שטופחו תנאי פתיחות ואמון בקהילה לבתי הספר בקהילה היו הזדמנויות להביא לידי ביטוי את ניסיונם הייחודי אני מרגישה שמרבית בתי הספר שיתפו אותנו בקשיים אמיתיים שלהם התנאים שנוצרו במפגשים אפשרו לי להביע את דעותיי באופן ישיר ישנם קשיים והתמודדויות בית ספריות שאותם אין לחשוף בקהילה ככל שחלף הזמן פיתחתי מוכנות רבה יותר לחשוף בעיות ולבטים בפני עמיתיי המשתלמים בקהילה

גרף מס' 1: הצגת ממוצעי עמדות משתתפי הקהילה לגבי תנאי העבודה בקהילה ומידת הפתיחות ותחושת האמון בה. = N)משתתפים (25ׂ (הסכמה גבוהה=4 הסכמה נמוכה=1 סולם בן 4 דרגות) סך הכל ניתן לראות כי הערכים מאוד גבוהים. פיתוח המוכנות לשיתוף קיבל יחסית ציון נמוך יותר, בין השאר יתכן שאנשים הגיעו מראש עם מוכנות לשתף (אחת המשתתפות גם פנתה אלי בהקשר זה בזמן מילוי השאלון) ולכן זהו הערך שהתקבל. אני רוצה לתת דוגמא לחיזוק הדברים מיפי אחת המשתתפות: "ההרגשה היתה שיש איזשהו שוויון לא משנה אם היא מורה או מנהלת, יש שוויון ואתה עושה שיח של בני אדם לא של בעלי תפקידים." והוסיפה אחרת: הרגשתי פתיחות לחשוף את הקשיים את הנקודות הרכות של כל אחת. האפשרות לתהות/לטעות כדי לנסות להעיז ולעשות שינוי בחשיבה ובדרך...."

השפעה על העבודה בבית הספר היגדים בשאלון: יש סיכוי שנוסיף ליישם את טכניקת מחקר הפעולה בבית הספר גם ללא קשר לשותפות בקהילה אוסיף ליישם חלק מהכלים של מחקר הפעולה לחקר תהליכים בבית הספר העיסוק במחקר פעולה בבית הספר שיפר את עבודת הצוות שלנו העיסוק במחקר פעולה השפיע על העבודה השגרתית של בית הספר העיסוק במחקר פעולה בבית הספר הביא אותנו לתובנות חדשות

(הסכמה גבוהה=4 הסכמה נמוכה=1 סולם בן 4 דרגות) גרף מס' 2: הצגת ממוצעי עמדות משתתפי הקהילה לגבי השפעת הפעילות על בתי הספר = N)משתתפים (25ׂ (הסכמה גבוהה=4 הסכמה נמוכה=1 סולם בן 4 דרגות) בסך הכל הגרף מתאר שיש השפעה חיובית של פעילות הקהילה על בית הספר. בולט הפער בין ההשפעה ברמת ההבנה לבין ההשפעה ברמת העבודה בפועל. נראה כי זהו מהלך ארוך טווח שאינו משפיע מיידית על ההתרחשות. יש לדעתנו לתת את הדעת לכך ששינויים מעמיקים ומורכבים אינם מתחוללים במהירות, ונדרש זמן מסוים כדי שהתובנות יבשילו לפעולות. "זה לשים את המראה מול העיניים, ולהתעמת איתה ולהתאמת איתה. ולהגיד רגע חשבנו שהתהליך הזה טוב, חשבנו שהצלחנו, אבל לא...צריך לחזור אחורה. זה עבודה לעומק שאתה עושה עם עצמך ועם כל הצוות". ובהקשר אחר, הוסיפה אחת המנהלות: ברגע שהלכנו למוטיב של לפתוח, היה מקום לכל אחת. זה יצר משהו שקשור לפתיחות בכלל, גם יותר שיתוף בחדר המורים, שותפות של ההורים בתהליך...קיבלנו מסרים מאוד ברורים שאי אפשר אחרת.

מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון: אם זה היה תלוי בי, הייתי מפסיקה את מחקר הפעולה במהלך השנה היומרה לעסוק במחקר פעולה במסגרת בית ספרית מנותקת מהמציאות מחקר הפעולה תבע היקפים בלתי אפשריים של מאמץ

(הסכמה גבוהה=4 הסכמה נמוכה=1 סולם בן 4 דרגות) גרף מס' 3: הצגת ממוצעי עמדות משתתפי הקהילה לגבי התנאים לעיסוק במחקר הפעולה = N)משתתפים (25ׂ (הסכמה גבוהה=4 הסכמה נמוכה=1 סולם בן 4 דרגות) ההיגדים בשקף זה הם הפוכים ולכן הערכים הנמוכים מציינים כי רוב חברות הקהילה חושבות כי יש חשיבות ויכולת לעסוק במחקרי פעולה. עם זאת נראה כי ערכים אלה גם מציינים את הקושי שבעריכת מחקרי פעולה ללא תנאים מספקים מצד המערכת. אחת המשתתפות אמרה "בכל פעם שהיינו צריכים לבוא למפגש אני קיטרתי. זה קשה לקחת פסק זמן לעזוב את הכל ולבוא….. מאוד קשה אבל מאוד יעיל. כמו שעושים מנוי לתיאטרון וחייבים ללכת להצגות...לא הייתי באה אם לא הייתה בי איזושהי מחויבות. "

המנחות וצוות בית הספר היגדים בשאלון ההכנה למפגש בבית הספר שלי היתה טובה שיתוף הפעולה בין צוות המנחות לבין בתי הספר המשתתפים, תורם לקידום הקהילה לא תמיד חשתי שקיבלתי סיוע כשנזקקתי לו צוות המנחות האקדמי סייע להעמקת התהליך שלנו במחקר הפעולה

בהקשר לקהילה ולהפעלת מחקר הפעולה בו = N)משתתפים (25ׂ גרף מס' 4: הצגת ממוצעי עמדות משתתפי הקהילה לגבי תרומת המנחות לעבודת צוות ביה"ס בהקשר לקהילה ולהפעלת מחקר הפעולה בו = N)משתתפים (25ׂ (הסכמה גבוהה=4 הסכמה נמוכה=1 סולם בן 4 דרגות) יתכן כי הערך הנמוך נובע מהעובדה שלא היתה הדרכה אינטנסיבית בבתי הספר. אני רוצה לתת דוגמאות לשתי תגובות מנוגדות במובן מסויים, של שתי משתתפות: X: כתוצאה מהחיבור לאקדמיה, נאלצים ומונעים לאיזשהי פעולה שהיא מעבר ליומיום זה בשבילי היה המיטב של החיבור הזה. הזדמנות להתחבר להדרכה מתמשכת בחינה של משהו, כמעט צ'ופר. Y: נכון שטיוטרינג בלווי של שנה הוא חשוב, אבל נאלצנו לעשות את זה לבד. הבנו שאין ברירה והיינו צריכות להמשיך לבד, אני רואה בזה הצמחה. הצוות הזה הוביל את צוות בית הספר כי לא היתה ברירה אחרת. ניתקנו את התלות כי אמרתם לנו אי אפשר

סיכום ומשמעויות

סיכום הנושאים למחקר הפעולה שנבחרו על ידי בתי הספר היו משמעותיים להם. פותחו כלי מחקר ונערך מחקר שיטתי של הנושאים הנבחרים על ידי בתי הספר. נוצרו צוותי עבודה בבתי הספר שהגבירו את מעורבותם של המורים. מורים חדשים נתרמו גם הם. במפגשי הקהילה נוצרו תנאים שאינם מאיימים ומאפשרים פתיחות בעבודה, קולבורציה ותמיכה הדדית. פותחה גישה מושכלת להתמודדות באמצעות שיתוף עם בתי ספר אחרים ועם הצוות האקדמי ובאמצעות הנסיון המצטבר. חל שינוי בתובנות במידה רבה.הפיכת התובנות לעשייה- דורשת זמן רב יותר. סיכום המחקר שלנו נושאים משמעותיים מחקר שיטתי מעורבות מורים – פרט מעניין מורים חדשים הרגישו מקודמים: זה העלה אותי במדרגה אני מרגישה יותר שייכת כי אני מעורבת בתהליכים שמתרחשים" תנאים שאינם מאיימים - סגלי בתי הספר מדווחים במשוביהם כי הם מצליחים באמצעות הקהילה ל"צאת מבדידותם" שכן, באמצעות השיתוף וההיוועצות עם בתי הספר האחרים ועם הצוות האקדמי, הם חשים שיש להם כתובת לשיתוף בבעיות. לעתים, מציינים השותפים כי הם מפתחים פרספקטיבה רחבה לקשיים הקיימים אצלם, מתוך הנלמד על המתרחש אצל זולתם. מצב זה מאפשר לפתח גישה מפוקחת ומושכלת להתמודדות עם בעיות . הלמידה מהשותפים מתרחשת במספר מישורים: הלמידה הפורמלית, פיתוח המודעות לכך שניתן ללמוד ממוסדות אחרים ועשייה בעקבות המודעות הזו, הלמידה הלא-פורמלית: שיחות 'קפה', שיחות 'מכונית' וכד'

קשיים ובעיות יכולת התמיכה של הקהילה בבתי הספר - מוגבלת. הפעלת מחקר פעולה בבית הספר דורשת משאבים שאינם נמצאים בסדרי הקדימויות של מעצבי ההחלטות במערכת החינוך. מחקר פעולה אינו מעוגן בתפישה כללית והוא ניתפש כמותרות. חסרה מסורת של מורים חוקרים, ואין כל גמול רשמי. אין ציפייה ממורים לחקור את עבודתם. משאבים: זמן, סבלנות....כסף, מסגרות פעולה, תווך לאורך זמן לכן, סיכויי ההשתתפות של מורים במחקרי פעולה, אם אין הדבר נעשה במסגרת לימודים אקדמיים וצרכים אישיים לרכישת תעודות ותארים, הם קלושים[1]. אלפרט, ברכה, מחקר פעולה: הלכה ומעשה, זיקות פילוסופיות ומתודולוגיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האכותי, מכון מופ"ת, 2006 (ע"ע 197- 213).

מה המשמעות של הקהילה? בפעילות קהילות חשוב להדגיש את הזיקה בין תכנון לימודים לבין פיתוח סטנדרטים פנימיים –לצורך קידום תפקודי מורים ותלמידים. קהילה שבה נוצרים מנגנונים לביזור ידע וניסיון - מהווה דגם לפיתוח מקצועי של מורים ומנהלים . תמיכה מתמשכת של גורמים אקדמיים תורמת לביסוס קהילות למידה המתפקדות לאורך זמן. פיתוח ספרות מקרים אותנטית באמצעותה מתחבטים ומתמודדים בתי הספר- הוא פוטנציאל עשיר להכשרת מורים, מנהלים ומדריכים. קשרי הגומלין הרצויים בין מוסדות אקדמיים לבין בתי הספר – הוא דגם מאפשר, בו התיאוריה תורמת פרשנות לעבודת השדה. הקהילה ממחישה את המשמעות של למידה מתמדת במספר ערוצים:חקר העצמי, למידה מן הזולת ולמידה משותפת. אם כך מהן התובנות שלנו לגבי המשמעות של קהילה לומדת? תכנון לימודים מקומי איננו משוחרר מקביעת סטנדרטים פנימים קפדניים לשיפור עבודתם של כל המעורבים בעשייה הבית ספרית. קהילת לומדים מאפשרת את הידוק הזיקה בין סנטדרטים פנימיים לבין תכנון הלימודים המקומי, עובדה שמקדמת עשייה איכותית יותר. אופן העבודה בקהילה עשוי להשפיע על מתכונת דומה של עבודה בבתי הספר. תמיכה חיצונית עשוייה לתרום לביסוס ספרות מקרים היא פוטנציאל להכשרת מורים, מנהלים, מדריכים וזו עשוייה להתפתח בקהילות מעוגנות בשדה. קיים למעשה דו שיח בין שדה לאקדמיה, בין תאוריה למעשה, כשהתיאוריה שופכת אור נוסף על ההתרחשות בשדה. השיח יוצר פרשנות עשירה יותר של ההתרחשות. התנסות בלמידה מתמדת ועשייה און-ליין

The literal meaning of the Japanese word karaoke is ‘empty box’ The literal meaning of the Japanese word karaoke is ‘empty box’. This is precisely what the new curriculum orthodoxy is – an empty box. Behind the broad advocacy for high standards, deeper learning, and more rigorous assessment, all kinds of meanings and interpretation are possible. הקופסה הריקה התמלאה אצלנו בתוצרים צפויים ופחות צפויים. למשל השפעה על המיקרו-פוליטיקה וקליטת מורים חדשים מורה העידה "אמנם שנה שלישית בבית הספר אבל זה העלה אותי במדרגה אני מרגישה יותר שייכת כי אני מעורבת מהתהליכים שמתרחשים, סייע לי בהשתלבות בבית הספר. זה שהמנהלת בקשה שאצטרף, זה תרם לתחושה האישית שלי ולהגברת תחושת הצוות." מורה חדשה יהוד. צוות אחר העיד כי קלט מהקהילה את החשיבות של שיתוף מורים והורים בתהליכים חשובים שנעשים בבית הספר. ועוד צוות טען "למדנו להסתכל אחרת על ארגון הצוות שלנו. שבעצם כל מה שנעשה בבית הספר כל נושא שנבנה הוא תלוי ארגון, וזו הייתה תובנה מאוד גדולה, באנו בגלל משהו מסוים והגענו לדבר אחר, התחלנו עם תכנים והגענו לתובנות על הארגון. (Hargreaves et al. 2001)