אינטרנט מהיר טכנולוגיית למידה באמצעות e-Learning

מגישים רותי סויסה 040214629 יניב בני 035743830 רותי סויסה 040214629 יניב בני 035743830 שרית קוסינובסקי 040809261

נושאי המצגת מה זה e-learning? כיצד עובדת השיטה יתרונות בלמידה מרחוק קשיים ופתרונות מבט על שיטת הלימוד טיפים ליישום למידה מרחוק בבית הספר דוגמאות להטמעת השיטה בארגונים שונים מחקרים בנושא

מה זה ?e-learning מתרחש כאשר המרצה והסטודנטים נפרדים זה מזה במקום ו/או בזמן לפחות בחלק הקורס. (לצורך העניין – אנשי עסקים,סטודנטים וכו'). מתבסס על טכנולוגיות תקשורת מתקדמות, ובעיקר טכנולוגיות אינטרנט. הן מאפשרות למרצה ולסטודנטים לתקשר במרחב הווירטואלי ולהישאר נפרדים זה מזה (ולו חלקית) בעולם הגשמי - ולכן זהו e(lectronic) -Learning ! מערב מגוון רחב של אמצעים אלקטרוניים וכולל לומדות, תוכנות, קורסים ללימוד עצמי באינטרנט, כיתות וירטואליות, פעילויות עזר בפורומים ובצ'אטים ועוד. עושה שימוש באמצעים האלקטרונים החדשניים, המאפשרים לנתק את תהליך הלמידה מתלות במקום ובזמן, ובאותה עת משמרת את הקשר האנושי, החיוני כל כך לתהליך לימודי אפקטיבי. הפלטפורמה ללימוד מרחוק משלבת שימוש במולטימדיה, מצגות ,PowerPoint הרצאות מוקלטות וקישורים לאינטרנט. מדובר בשירותי ההדרכה המבוססים על לימוד פעיל בכיתות וירטואליות דרך רשת האינטרנט,ומספקת יתרונות כגון תמיכה אקטיבית בתלמיד ויכולת למידה מכל מקום בארץ ובעולם.

כיצד מתבצע ?e-Learning ישנן שיטות לימוד שונות הנכנסות תחת הכותרת של e-Learning. שתי תצורות הלמידה המרכזיות הן הלמידה הסינכרונית והלמידה הא-סינכרונית :    תצורה סינכרונית (real time) מבוססת על מפגשים מרחוק המתבצעים בזמן אמת ביום ובשעה שנקבעו מראש. הלומד משתתף במפגש במסגרת המדמה כיתת לימוד ומהווה למעשה 'כיתה וירטואלית' שבו המרצה עובד מעמדת המחשב האישית שלו והלומדים מעמדות מחשב במקומות בהם הם נמצאים. בצורה זו, הם נוטלים חלק בשיעור לכל דבר, הכולל אינטראקציה באמצעות דיבור,טקסט ולעתים אף וידאו בין המרצה לסטודנטים ואף בין הסטודנטים לבין עצמם. ניתן לשאול שאלות, לתת תשובות, להעיר הערות, לקיים דיון כיתתי וירטואלי ולבצע עבודה שיתופית. נוסף לכיתה הוירטואלית , הלומדים שותפים לפעילות משלימה באינטרנט. היתרון המרכזי של מערכות מסוג זה הינו בהסרת מגבלות גיאוגרפיות לסטודנטים היכולים ללמוד מכל מקום. למרבית המערכות הטכנולוגיות הסינכרוניות יש יכולות א-סינכרוניות כדוגמת: הקלטות, קבוצות דיון ,אי-מייל ועוד.   

כיצד מתבצע ?e-Learning תצורה א-סינכרונית (time delayed) מבוססת על למידה עצמית, יחידנית או קבוצתית, בזמן ובמקום המתאים ללומדים. לרשות הלומדים עומדים חומרי הקורס, התרגול, וההעשרה שמספקת מסגרת הקורס, וכן היכולת לקיים קשר עם המרצה ועם לומדים אחרים באמצעות קבוצות דיון, דואר אלקטרוני וכד'. הן המרצה והן הסטודנטים מלמדים ולומדים ללא תלות במקום, בזמן ובקצב הלימוד. בדומה למערכות הסינכרוניות, הטכנולוגיות הא-סינכרוניות מאפשרות פיתוח קורסים שעיקר הלימוד בהם - התכנים ותהליכי האינטראקציה, מתקיימים באמצעים טכנולוגיים. בקורסים כאלה אין (כמעט) חובת נוכחות במפגשים פנים אל פנים. היתרון המרכזי של מערכות מסוג זה הוא בהסרת המגבלות הגיאוגרפיות ומגבלות הזמן לסטודנטים היכולים ללמוד מכל מקום, בכל יום ובכל שעה משעות היממה.     למרבית המערכות הטכנולוגיות הא-סינכרוניות יש כלי סינכרוני משלים ומיוחד: "שיחה בזמן אמיתי (chat) " .

למידה באמצעות e-Learning תכני מדיה בשימוש - יישומי Java/ Flash - שפת תכנות ליישומים מבוססי רשת הפועלים בדפי www באינטרנט טל-קונפרנס (ועידת-רחק) ,אודיו,וידאו-קונפרנס וידאו - קליפים מוזיקה (MP-3) מציאות מדומה JAVA – שפת תכנות ליישומים מבוססי רשת הפועלים בדפי WWW באינטרנט מכאן ש e-Learning דורשת רשת בעלת רוחב-פס גבוה עםQOS (איכות שירות גבוהה).

יתרונות השיטה זמינות (נגישות) הידע וצוותי ההוראה/הדרכה למידה בחזית הטכנולוגיה (עדכניות) חסכון בעלויות (העברת קורס קיים למס' לומדים רב) נוחות לסטודנטים ולמרצה גיוון דרכי הלמידה (כלי הוראה חדשניים מצגות המחשה, פאי, צ'ט פרטי, לוח) פיתוח תרבות למידה ב- e-learning (אחריות הלמידה על התלמיד) מעקב ובקרה (רפלקציה) תיעוד חומרים (סטטיסטיקה ומעקב), שיעורים מוקלטים , שיתוף ידע

חסרונות השיטה אינה מתאימה לכלל האוכלוסייה אינה עונה על כל הצרכים בדידות הלומד והעדר אינטראקציה חברתית עלויות למשתמש (קניית מחשב לדוגמא) בעיות טכנולוגיות (קריסת רשתות,תמיכה מלווה ועוד) שליטה במערכת

מחקרים בנושא  לימוד באמצעות מחשב מזיק ללמידה - זוהי המסקנה של מחקר של חוקרים גרמנים מאוניברסיטת מינכן שפרסמו לאחרונה את ספרם לאחר מחקר שהקיף 175,000 תלמידים בני 15 מ- 31 מדינות בעולם, בתוכן מדינות באירופה, ארה"ב, דרום אמריקה ואוסטרליה. ככל שתלמידים השתמשו יותר במחשב, כך נפגעו ההישגים הלימודיים שלהם. תלמידים שלהם נגישות גדולה יותר למחשבים (לדוגמא כאלו שיש להם יותר ממחשב אחד בבית הפגינו ביצועים נמוכים יותר במתמטיקה ובהבנת הנקרא. לטענת החוקרים, שימוש יתר במחשב, או שימוש שאינו מושכל בו, יכול ממש להזיק מסקנות החוקרים הן, שסיסמאות בסגנון "מחשב לכל ילד" אינן מבטיחות אוטומטית השכלה וחינוך גבוהים יותר או איכותיים יותר, המחשב הוא רק ההתחלה, והאתגר הגדול הוא איך וכמה משתמשים בו על מנת ליצור למידה טובה. החוקרים מקווים כי המחקר יעודד את תשומת הלב וההבנה הנדרשת למתי לימוד באמצעות מחשב הוא שימושי, ומתי הוא לא, במקום התייחסות אוטומטית אל המחשב כאל קוסם כל יכול. ההמלצות: חשוב לשמור על "הוראה מושכלת". לבחון אלו שיטות הוראה מתקיימות לצד המחשב. לבחון האם המחשב מסיט מתשומת הלב של הלמידה והופך לכלי משחק. לבחון באילו יישומים משתמש הלומד במחשב אלקטרוני (המחקר הראה כי שימוש בדואר אלקטרוני ובלומדות משפר הישגים לימודיים) .

השפעת התקשוב על יעילות הלמידה חקר אפקטיביות של קורס אקדמי מתוקשב- "ניהול פרויקטים" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב . בשנת תשס"ג חקרו בשלושה סמסטרים את התנהלות הקורס "ניהול פרויקטים" בבי"ס למנהל עסקים. בסמסטרים אלו הוצעה לסטודנטים בחירה בין לימוד בשיטה פרונטלית לבין לימוד מתוקשב ללא מפגשים פרונטליים. המחקר בחן את התהליכים הלימודיים בקורסים הפרונטליים לעומת המתוקשבים וכן השווה בין המחזור הראשון של הקורס המתוקשב, לבין המחזור השני, לאחר הפקת לקחים ראשונית של סגל הקורס. סה"כ בחן המחקר חמישה מחזורים של הקורס (שלושה פרונטליים ושניים מתוקשבים). אוכלוסית המחקר מנתה 259 סטודנטים. המחקר נערך במתודולוגיה משולבת שכללה הן מחקר כמותי והן מחקר איכותי וממצאי המחקר התבססו על שאלונים לסטודנטים, ראיונות עם חברי הסגל וסטודנטים, תצפיות על התנהלות הקורסים השונים וניתוח כמותי של הישגי הלומדים ושל רמת נוכחותם בקורס המתוקשב והשתתפותם בקבוצות הדיון המתוקשבות. שאלות המחקר וממצאיו יושמו על בסיס סכמה של תשעה מרכיבי אפקטיביות של קורס אקדמי מתוקשב, שחולצו ממחקרים דומים בספרות. מרכיבים אלו כללו היבטים של הטכנולוגיה ששימשה להעברת הקורס, עיצוב הסביבה הלימודית והתכנים, היבט המרצים והיבט הלומדים, היבט הקהילה הלימודית, שיטות ההוראה ועוד. ממצאי המחקר ניתן ללמוד כי הישגי הלומדים בשני הקורסים היו זהים. הסטודנטים בקורס המתוקשב דיווחו על עומס רב בלמידה על אף שבפועל נראה שהקדישו פחות זמן ללמידת הקורס מעמיתיהם בקורס הפרונטלי. רמת הזמינות הגבוהה מאוד של הסגל בתהליך הלמידה המתוקשב השפיעה לטובה על הלמידה בשיטה זו. ככלל, הסטודנטים חשו נוחות רבה משיטת הלמידה המתוקשבת, אם כי לא מצאו בה ערך מוסף פדגוגי כלשהו לעומת הלמידה הפרונטלית. רבים מהם חשו תחושות של תסכול שנבעו בין השאר מעומס הלמידה, אופן עיצוב התכנים, והצורך לקחת חלק בקבוצות הדיון. הפקת הלקחים לאחר הסמסטר הראשון של הקורס המתוקשב שיפרה את אפקטיביות הקורס בסמסטר השני, במרכיבים השונים שנבחנו.

הבעיה : תשתית אינטרנט מסורתית שימוש במודמים אינטרנט גישה לרשת תקשורת ספק השירות משתמשים שרתי e-Learning

הפתרון : אינטרנט מהיר משתמשים שרתי e-Learning אינטרנט 2 ספק שירות רשת עם טווח תדרים רחב ADSL Cable Mode LMDS סלולארי הדור ה-3 רשת QOS מהירה LMDS (Local Moltipoint Distribution Service) – הכוונה היא לפתרון כלכלי לשם הפחתת עלות האינטרנט בפס-רחב. זוהי רשת אלחוטית המשדרת בעזרת גלי מיקרו בפס-רחב,היישר מאנטנה מקומית אל בתים/בתי-עסק ברדיוס קרוב. הנ"ל באה להחליף את רשת הסיבים האופטיים בטכנולוגיה הישנה(Last Mile Tech.). QOS – מע' מאפייני תקשורת הנדרשת ע"י אפליקציה כלשהי.קובעת למעשה את רמת הבטיחות,עדיפות לנתיב שידור ספציפי ורמת מהימנות הנתיב. Internet 2 – הכוונה לאיחודם של למעלה מ-100 אוניברסיטאות וארגונים אחרים במטרה לפתח את הדור הבא של האינטרנט. מתמודד עם נושאים כגון:רוחב-פס,שילובי אודיו ווידאו,למידה מרחוק,סימולציות ומודלים בזמן אמיתי ועוד... משתמשים שרתי e-Learning

מערכת רב-טבעתית טבעת LMDS ברדיוס 5 ק"מ LMDS (Local Moltipoint Distribution Service) – הכוונה היא לפתרון כלכלי לשם הפחתת עלות האינטרנט בפס-רחב. זוהי רשת אלחוטית המשדרת בעזרת גלי מיקרו בפס-רחב,היישר מאנטנה מקומית אל בתים/בתי-עסק ברדיוס קרוב. הנ"ל באה להחליף את רשת הסיבים האופטיים בטכנולוגיה הישנה(Last Mile Tech.).

תרשים זרימה תלמידים מורה כבלים,ADSL , בזק...

תיאור פרויקט למידה מרחוק מודל A רכז תקשוב / מנהל פרויקט תמיכה טכנית מורה e-Learning מורה בביה"ס (מחנך) מודל A - הכוונה למודל בו המרצה אינו חייב להיות נוכח בקמפוס/כיתת הלימוד ,אלא יכול להימצא בכל מקום אחר,כאשר הלמידה מתבססת בעיקר על התלמיד.אין מדובר בהרצאה פרונטאלית , אלא בלימוד החומר לבד ע"י התלמיד,בסיוע תמיכה טכנית שתפקידה לתת מענה לבעיות הצצות במהלך הלימודים. תלמידים (מתחברים מהבית)

תיאור פרויקט למידה מרחוק מודל B רכז תקשוב / מנהל פרויקט תמיכה טכנית ייעוץ טכני פדגוגי מורה (בביה"ס) e-Learning תלמידים (מתחברים מהבית)

טיפים ליישום השיטה מתן הנחיות ברורות לתלמידים (בכתב) רישום תלמידים והנפקת סיסמאות טרום שידור (תיאום ציפיות, הסבר על המערכת ) משוב למורה (אטרקטיביות, מהירות תגובה, התייחסות לצ'טים, מתן מענה חלקי לצ'ט, איתור בעיות וכדומה) עדכון שוטף של הקמפוס הווירטואלי מעקב כללי ובקרה שימוש במצגת כבסיס לשיעור גיוון חומרי הלימוד עיצוב שקפים באופן ידידותי מישוב הלמידה

דוגמאות להטמעת השיטה אוניברסיטת חיפה הטכניון אוניברסיטת בר-אילן האוניברסיטה העברית בתי"ס תיכוניים שונים (לתלמידים החולים במחלות קשות ומוגבלויות שונות)

מתוך משוב תלמידים העדפה לשימוש בצ'ט הפרטי. הקלטה של כל השיעורים – רצוי לפצל עפ"י תתי נושאים (חזרה על השיעורים המוקלטים לפחות פעמיים על כל שיעור) סימולציות כטריגר וככלי המחשה B-learning פגישה פיזית עם התלמידים

מבט על מערכת e-Learning המערכת מדמה כיתה וירטואלית. כל תלמיד מקבל user וסיסמא ונכנס לשיעור מסוים ביום ושעה שנקבעו מראש. תמונת מרצה כלי אינטראקציה: צ'ט פרטי וכללי, יכולת הצבעה. כלי הערכה כלי הוראה כלי בקרה ומעקב

מאמר בנושא חב' e-Teacher הדפס     סגור חלון                                                                                           

ביבליוגרפיה אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת חיפה מכללת אחווה Jane Knight ((e-Learning Centre John Brice www.matar.ac.il

עד כאן להיום...