מבוא לפסיכולוגיה המרצה: גלי גרינפלד דותן כתובת מייל: greenfeld.gali@gmail.com

Introduction to psychology מבוא לפסיכולוגיה מטרת הפסיכולוגיה, מקורות היסטוריים, סוגיות ואסכולות מרכזיות, מחקר פסיכולוגי, מבנה הקורס. על בסיס הספרים : Introduction to psychology (Atkinson & Hilgard, 2009) James w. Kalat, 2011))

מבנה הקורס מטרת השיעור הינה לספק היכרות כללית עם מדע הפסיכולוגיה המתקדם ביותר, תוך התמקדות בנושאים הרלוונטיים לפסיכותרפיה הוליסטית ונושאים מעניינים ככלל. שלושת השיעורים הראשונים יהוו שיעורי מבוא, החל מהשיעור הרביעי כל שיעור או מספר שיעורים יוקדש(ו) לנושא מסוים. הציון יקבע על בסיס עבודת סיכום.

מבנה הקורס שיעור 1- היכרות, מטרות וציפיות. במה נעסוק במסגרת הקורס? מהי פסיכולוגיה? מה היא מטרתה? שיעור 2- התפתחות הפסיכולוגיה לאורך ההיסטוריה שיעור 3- שיטות מדעיות בחקר הפסיכולוגיה שיעור 4- התפתחות האדם: בין תורשה לסביבה שיעור 5- גישות שונות במדע הפסיכולוגיה: בין תאוריה לשיטה הטיפולית- הקדמה

מבנה הקורס שיעור 6- פסיכולוגיה ביולוגית (טיפול בשיטת הEMDR) שיעורים 7-8 - תאוריות של למידה; פסיכולוגיה התנהגותית וקוגניטיבית, טיפול בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית (= CBT), טיפול בשיטת הביופידבק שיעור 9- קוגניציה ושפה: קשב, תהליכי חשיבה, פתרון בעיות וקבלת החלטות שיעור 10- אינטליגנציה והערכתה  

מבנה הקורס שיעור 11- פסיכולוגיה אבולוציונית והשפעתה על הבנת הפרעות פסיכולוגיות ותהליכים חברתיים שיעור 12 – פסיכולוגיה חברתית: מיהו הקובע, היחיד או הקבוצה? שיעורים 13-14 - פסיכולוגיה הומניסטית ואקזיסטנציאליסטית: החיפוש אחר משמעות והגשמה עצמית שיעורים 15-17 - פסיכולוגיה דינאמית: תיאוריות פסיכואנליטיות והתפתחות הפסיכולוגיה הקלינית

מבנה הקורס שיעור 18 - פסיכולוגית הגשטאלט, הכסא הריק וה- "unfinished business" שיעור 19 - מבוא לתאוריות אישיות שיעור 20 - בין בריאות לפתולוגיה שיעורים 21-27 - סוגיות באתיקה שיעור 28 - השלמות וסיכום השנה

מבוא לפסיכולוגיה- מהלך השיעור הצגת מבנה הקורס, היכרות ראשונית עם עולם הפסיכולוגיה, מטרת הפסיכולוגיה, מקורות היסטוריים, סוגיות ואסכולות מרכזיות, מחקר פסיכולוגי.

שאלות מאפיינות שמדע הפסיכולוגיה עוסק בהן כיצד הדרך שבה הוריך גידלו אותך תשפיע על הדרך שבה את תגדלי את ילדיך? מהו הטיפול הטוב ביותר עבור הפרעת התמכרות לסמים? האם לגבר יש אותה מסוגלות לטפל בתינוק כמו לאישה? האם ניתן לזכור חוויה טראומטית באופן טוב יותר תחת היפנוזה? כיצד לתכנן תחנת כוח גרעינית על מנת למזער אימה אנושית? מהי ההשפעה של לחץ מתמשך על מערכת החיסון? האם פסיכותרפיה יעילה יותר מתרופות בטיפול בדיכאון?

מטרת הפסיכולוגיה פסיכולוגיה מוגדרת כמחקר מדעי של תהליכים התנהגותיים ונפשיים (mental). אבל, האם מדובר במחקר מדעי בלבד?

נושאים לדוגמא ההולמים הגדרה זו תפקודים ייחודיים של חלקי המוח השונים. למשל, חוסר יכולת לזהות פרצופים לאחר פגיעה מוחית (ספר מומלץ בהקשר זה: האיש שחשב שאשתו היא כובע. סאקס, 1985). ייחוס תכונות לאנשים. למשל, הערכת היתר שאנשים מייחסים לתכונות אנושיות על פני מאפיינים סביבתיים, כאשר הם שופטים התנהגות של אנשים אחרים, לעומת הערכת יתר של מאפיינים סביבתיים כאשר אנשים שופטים את עצמם. הקושי לזכור אירועים שהתרחשו לפני גיל 3 ("שיכחון ילדות"). משקל יתר- איתור הגורמים המובילים אנשים לאכילת יתר. ההשפעה של צפייה בתוכנית טלויזיה אלימה על רמת האגרסיביות של ילדים. כל אחד מהנושאים הללו יכול להיחקר דרך הגישות השונות המרכיבות את הפסיכולוגיה.

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

סוגיות פסיכולוגיות עכשוויות

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה שורשי הפסיכולוגיה מגיעים עד ליוון העתיקה. הפילוסופים אפלטון, סוקרטס ואריסטו עסקו בשאלות פסיכולוגיות במהותן: מהי המודעות? האם אנשים הם רציונאליים או לא? האם אכן קימת בחירה חופשית? מה גורם למחלות נפשיות? למרות ההתפתחויות הרבות בהבנת נפש האדם שאלות אלו רלוונטיות היום כשם שהיו אז.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- תורשה מול סביבה (Nature-nurture debate) שאלת מפתח שמלווה את הפסיכולוגיה מראשיתה היא שאלת הטבע מול סביבה- האם היכולות האנושיות מולדות או נרכשות. "גישת הטבע" גורסת כי בני האדם נולדים עם ידע והבנה לגבי המציאות. הפילוסוף רנה דקארט תמך בגישה זו בכך שטען כי ישנם רעיונות מולדים (למשל אלוהים, העצמי, אקסיומה גיאומטרית, שלמות, אין סוף). תיאוריית האבולוציה של דארווין (1859) הדגישה את הבסיס הביולוגי של ההתפתחות האנושית והובילה זרם של תיאוריות ממשיכות שהדגישו את חשיבות התורשה.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- תורשה מול סביבה (Nature-nurture debate) גישת הסביבה טוענת כי ידע נרכש דרך התנסות ואינטראקציה עם העולם. הפילוסוף בן המאה ה- 17 ג'ון לוק דחה את הטענה הפופולארית בזמנו כי התינוקות הם למעשה אנשים קטנים שמגיעים לעולם מצוידים ביכולות ובידע ופשוט צריכים לגדול על מנת שיכולות אלו יבוא לכדי ביטוי. הוא טען כי התינוק נולד כ"לוח חלק" ומתעצב בהתאם לחוויות החיים. ווטסון (1930): "תנו לי 12 תינוקות בריאים...ואני מבטיח לקחת כל אחד מהם באופן אקראי ולאמן אותו להיות כל סוג של מומחה שאבחר- רופא, עורך דין, אמן, סוחר ואפילו קבצן וגנב, בלי קשר לכישרונות, למשיכות, לנטיות, ליכולות, למקצוע ולגזע של הוריו."

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- תורשה מול סביבה (Nature-nurture debate) כיום, רוב הפסיכולוגים מסכימים כי לתורשה ולסביבה מרכיב מרכזי וכי הם פועלים באינטראקציה תמידית על מנת להוביל את ההתפתחות. לתינוק בן יומו יש 100 ביליון נוירונים במוח שלו אבל מעט מאוד קשרים ביניהם. קשרים אלו מתפתחים במהלך ההתפתחות כאשר התפתחות זו מושפעת גם מגורמים גנטיים וגם מהגירויים שהילד מקבל מסביבתו בשנותיו הראשונות. אינטראקציה בין תורשה לסביבה ניתן לראות גם בהשפעה של פעילות האם על העובר, וגם בכך שתרגול יכול לקדם התפתחות מוטורית ושפתיות.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- רצון חופשי לעומת דטרמיניזם המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- רצון חופשי לעומת דטרמיניזם לרוב, מדענים מניחים דטרמיניזם: הרעיון, כי לכל דבר שמתרחש יש גורם, אשר ניתן להבחין בו או למדוד אותו. מתנגש עם רעיון הרצון החופשי: האמונה שהתנהגות הינה תוצאה של בחירה עצמאית של האדם. ווגנר (2002): מה שנדמה ככוונה מודעת איננו הסיבה. כאשר את לתחושתך "מחליטה" להזיז אצבע, התזוזה כבר החלה.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- רצון חופשי לעומת דטרמיניזם המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- רצון חופשי לעומת דטרמיניזם למול העמדה הזאת – קיימת טענה כי אכן מתקיים תהליך של קבלת החלטות (באומייסטר, 2008). למעשה, נמצא כי כאשר מקבלים החלטות קשות, המוח שורף יותר קלוריות (מאסיקאמפו ובאומייסטר, 2008) אין אפשרות לחזות התנהגות על ידי מיפוי כל האטומים במוח אפשרות ליישוב הסתירה: יש לנו במובן מסוים רצון חופשי והיכולת לבחור, אבל – הרצון שלנו אינו עצמאי וחופשי מהשפעות. "האני" עצמו הינו תוצר של השפעות תורשתיות וסביבתיות, ולכן הנ"ל משפיעות במידה רבה על הבחירות שלנו.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- רצון חופשי לעומת דטרמיניזם המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- רצון חופשי לעומת דטרמיניזם במבחן התוצאה: התנהגויות מסויימות ניתנות לחיזוי (התכווצות שרירים לאחר השמעת רעש חזק), ואחרות פחות. ישנה הסכמה גורפת כי דטרמיניזם אינו מומלץ כפילוסופיית חיים, ועשוי להפחית מתחושת האחריות האישית של האדם (ווס וסקולר, 2008).

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- תחילת הפסיכולוגיה המדעית ב1879 וויליהם וונדט הקים את המעבדה הראשונה לפסיכולוגיה. התמריץ להקמת המעבדה היה האמונה שנפש והתנהגות, כמו צמחים או כימיקלים, יכולים להיות מושא לחקירה מדעית. נושאי החקירה המרכזיים במעבדה היו החושים, קשב, רגש וזיכרון והם התבססו על אינטרוספקציה.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- סטרוקטורליזם ופונקציונליזם במהלך המאה ה19, בהשפעת התפתחויות בהבנת החומר, פסיכולוגים החלו לחקור את האלמנטים הנפשיים הבסיסיים שיוצרים ביחד חוויות מורכבות (למשל, פירוק הטעם של לימונדה לאלמנטים מתיקות, מרות וקור). חקירה זו הינה חלק מגישת הסטרוקטורליזם- הניתוח של מבנים נפשיים. אל מול הסטרוקטורליזם ניצבת גישה המתנגדת לטבע האנליטי הטהור של גישה זו בטענה כי חקירת האלמנטים של התודעה פחות חשובה מהבנת הטבע "הנזיל" שלה. גישה זו נקראת פונקציונליזם- חקירה כיצד הנפש עובדת על מנת לאפשר לאדם להסתגל ולתפקד בסביבה. בתחילת המאה ה- 20 הוחלפו גישות אלו בגישות: ביהביוריזם, פסיכולוגיית הגשטאלט ופסיכואנליזה.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- ביהביוריזם הגישה הביהביוריסטית מתמקדת בחקירת ההתנהגות הנצפית ולא במודעות. מאפיין בסיס של גישה זו הוא שדפוסי ההתנהגות של חיות, ילדים ומבוגרים זהים במהותם. לטענת הדוגלים בשיטה זו כמעט כל ההתנהגויות הן תוצאה של התניות. כלומר, הסביבה מחזקת או מחלישה התנהגויות.

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- פסיכולוגיית הגשטאלט במקביל לביהביוריזם הופיעה פסיכולוגיית הגשטלט. פירוש המילה גשטלט הוא צורה/תבנית. פסיכולוגיית הגשטלט התענינה בעיקר בתפיסה והוגיה האמינו כי מה שהאדם רואה הוא אינו הגירוי בלבד, אלא הגירוי בהקשר לרקע שהוא מופיע בו ולאספקטים נוספים של הגירוי. במילים אחרות, השלם שונה מסך חלקיו מכיוון שהוא תלוי ביחסים שבניהם.

מה רואים בתמונה?

מה גילה של הדמות בתמונה?

המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה- פסיכואנליזה פסיכואנליזה היא תיאוריית אישיות ושיטת טיפול שפותחה על ידי פרויד בתחילת המאה ה- 20. בבסיס התיאוריה הפסיכואנליטית עומדת התפיסה כי לכל אדם ישנו לא מודע המשפיע על כלל הווייתו. מאז פרויד הוגים שונים הציעו הסברים להבנת נפש האדם ודרכי הטיפול התואמות לכך, כאשר המשותף לכלל התיאוריות הוא המסע המשותף להבנת נפש האדם והטיפול בה.

סיכום המקורות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה הפסיכולוגיה המדעית והפסיכואנליזה התחילו באותן השנים במרחק לא רב זו מזו. למרות היריבות ההיסטורית (הנמשכת עד היום) אין זה מקרה כי הן נולדו יחד וגדלות יחד גם כיום. שאלות פסיכולוגיות נשאלו מאז ומתמיד וילוו את הפסיכולוגיה בכל אשר תלך (תורשה-סביבה, רצון חופשי-דטרמיניזם). בניגוד לפסיכואנליזה ולביהביוריזם, פסיכולוגיית הגשטלט לא המשיכה כגישה פסיכולוגית מובחנת, אבל היא עדיין משפיעה עמוקות על גישות רבות ומתקיימת כשיטה טיפולית.

גישות פסיכולוגיות עכשוויות הגישה הפסיכואנליטית הגישה הקוגניטיבית הגישה ההתנהגותית הגישה הביולוגית

הגישה הביולוגית המוח האנושי הוא המבנה המורכב ביקום. בעקרון, ניתן לקשר כל אירוע פסיכולוגי לפעילות של המוח ומערכת העצבים. הגישה הביולוגית שואפת לקשר התנהגות ותהליכים נפשיים למאורעות חשמליים וכימיים המתרחשים בתוך הגוף. לדוגמא, הגישה הביולוגית לדיכאון תנסה להבין את הדיכאון במונחים של שינויים אב-נורמאליים ברמות של החומרים הכימיים שמופקים במוח ומאפשרים תקשורת בין תאי הגוף. שיכחון ילדות יכול להיות מוסבר על ידי מבנים מוחיים שמתפתחים רק בשלב מאוחר יותר.

הגישה ההתנהגותית (ביהביוריזם) הגישה ההתנהגותית מתמקדת בגירויים נצפים ורואה בהתנהגויות תוצאה של התניות וחיזוקים. למשל ניתוח "התנהגותי" של חיי החברה שלך יתמקד במי האנשים איתם אתה נמצא באינטראקציה (הגירוי החברתי), התגובות שאתה מעורר בהם (תגמול, עונש, או תגובה ניטראלית), התגובות שהם בתורם מעוררים בך (תגמול, עונש, או תגובה ניטראלית) וכיצד תגובות אלו משמרות או מחזקות את האינטראקציה.

הגישה הקוגניטיבית הגישה הקוגניטיבית עוסקת בתהליכים מנטאליים כמו תפיסה, זיכרון, הבנה, קבלת החלטות ופתרון בעיות. חוקרים קוגניטיביים רבים עורכים הקבלה בין הפעולה המנטאלית האנושית לפעולת המחשב. ניתן להסביר את שיכחון הילדות על פי הגישה הקוגניטיבית. לפי גישה זו, השכחה מתרחשת מכיוון שחל שינוי מהותי בדרך ארגון חוויות בזיכרון לאחר שנות החיים הראשונות. מגיל 3 יכולות השפה משתפרות מאוד, כך שהשפה מאפשרת דרך ארגון חדשה של הזיכרונות.

הגישה הפסיכואנליטית פרויד שילב רעיונות קוגניטיביים על מודעות, תפיסה וזיכרון יחד עם רעיונות לגבי אינסטינקטים שמקורם ביולוגי על מנת לעצב תיאוריה חדשה אודות נפש האדם וההתנהגות האנושית. התפיסה הבסיסית של גישה זו היא שתהליכים, אמונות, פחדים ותשוקות שהאדם אינו מודע אליהם משפיעים על ההתנהגות והמצב הנפשי. מאפיין נוסף מרכזי של גישה זו הוא העבר כמעצב את ההווה. כלומר, דינאמיקות בילדות המוקדמת מעצבות ומכוננות את האדם בחייו הבוגרים. שיכחון ילדות על פי הפסיכואנליזה.

ניתוחי מקרה בהתאם לגישות השונות משהו העליב אותך ובתגובה נתת לו אגרוף. מה יהיה המיקוד של כל גישה בניתוח מקרה זה? מה יהיה המיקוד של כל גישה בשאלה מה קובע את ההעדפה המינית של האדם?

כיצד נראות הגישות השונות בפועל? פסיכו-ביולוגיה: חקירת הקשר בין תהליכים ביולוגיים לרגש והתנהגות (לדוגמא השפעת ריטלין על ההתנהגות של ילד מפריע). פסיכולוגיה התנהגותית: חקירה של למידת התנהגות בבעלי חיים ובני אדם (למשל, השפעת תגמול חיובי\שלילי על ילד מפריע). פסיכולוגיה קוגניטיבית: חקירת תהליכים מנטאליים, זיכרון, תפיסה וכו' (למשל, בדיקה של תהליכי התפיסה של ילד מפריע). פסיכואנליזה: חקירה וטיפול על בסיס התיאוריות של פרויד וממשיכיו (למשל, בדיקת המניעים הנפשיים העמוקים של הילד המפריע).

גישות הנובעות מגישות אלו פסיכולוגיה קלינית: יישום עקרונות פסיכולוגיים על מנת לאבחן ולטפל בבעיות רגשיות והתנהגותיות. פסיכולוגיה חינוכית: עבודה עם ילדים בבית ספר על מנת להעריך ולטפל בבעיות התנהגויות ולימודיות. פסיכולוגיה התפתחותית: חקירת ההתפתחות האנושית לאורך מחזור החיים. פסיכולוגיה חברתית: מיקוד החקירה באופן שבו אנשים תופסים ומפרשים את העולם החברתי וכיצד האמונות, הרגשות וההתנהגויות מושפעות על ידי נוכחות של אחרים. פסיכולוגיה ארגונית: עבודה בחברות. בעיקר מיון עובדים ויצירת סביבת עבודה מיטיבה.

גישות פסיכולוגיות חדשות גישות חדשות הנובעות מפיתוחים טכנולוגיים או מתמורות חברתיות: נוירו- מדע קוגניטיבי: למידה כיצד מתבצעות פעולות מנטאליות במוח. בחינה דרך אוכלוסיה ללא פגיעות ראש. פסיכולוגיה אבולוציונית: רעיון הבסיס הוא שבדיוק כפי שהאבולוציה מעצבת מנגנונים ביולוגיים כך היא מעצבת מנגנונים פסיכולוגיים. למשל, הנטייה לאהוב מאכלים מתוקים. פסיכולוגיה תרבותית: כיצד התרבות שבה חי האדם משפיעה על הייצוגים הנפשיים ועל התהליכים הפסיכולוגיים שלו. למשל, הסבר לכישלון לימודי בתרבויות שונות. פסיכולוגיה חיובית: נוצרה על מנת לאזן את המיקוד הפסיכולוגי בהפרעות נפשיות במיקוד פסיכולוגי בפריחה ושגשוג אנושי.

גישות פסיכולוגיות- סיכום כבר מראשית הפסיכולוגיה המדעית התקיימו גישות שונות לחקירה (והבנה) של נפש האדם. מאז ומתמיד "עמדה" הפסיכולוגיה של שתי רגליים: הרגל המדעית (החל מהמעבדה של וונדט ועד לפסיכוביולוגיה) והרגל התיאורטית (החל מהתיאוריה של פרויד ועד לפסיכואנליזה כיום). ניתן למקם כל אחת מהגישות הרבות הקיימות היום על ציר זה. במהלך הקורס נתייחס בהרחבה למספר גישות תיאורטיות ולשיטת הטיפול הנגזרת מהן.

ביצוע מחקר פסיכולוגי עיצוב השערות מחקר הניתנות לבדיקה מדעית. יצירת מחקר: בחירת משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי, קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת. מדידה: מדידת התופעה בכלי המתאים וביצוע מבחן סטטיסטי על מנת לקבוע האם ממצאי המחקר חורגים ממקריות (כלומר, אכן מעידים על קיום התופעה הנחקרת). מחקר מתאמי- בדיקת קשר בין תופעות. תצפית ישירה. סקר. תיאורי מקרה. אבל, בנפש (ובגוף) האדם "אזורים" רבים שלא ניתנים לחקירה מדעית. בחלק גדול מהמקרים יהיו אלו האזורים המעניינים והרלוונטיים ביותר להבנת הנפש.

דיון- האם אנחנו אנוכיים מטבענו? גישתו של ג'ורג' וויליהמס: " כן, אנחנו אנוכיים, במובן ביולוגי מיוחד אך חשוב שצריך להחזיק בראש כאשר דנים במהות האדם, פילוסופיה אתית ונושאים אחרים. אנחנו אנוכיים במובן המיוחד שהגנים שלנו דורשים. הם (הגנים) אנוכיים באופן מקסימאלי מכיוון שלולא היו כך, הם לא היו קיימים. הגנים שעוברים הלאה במהלך דורות רבים הם אלו שהיו הכי טובים בלהעביר את עצמם. על מנת לעשות כך, הם צריכים להיות טובים יותר מכל אלטרנטיבה..."

דיון- האם אנחנו אנוכיים מטבענו? גישתה של פראנס דה ואל: " בעבודה שלי על ההתפתחות של אמפתיה ומוסריות, מצאתי עדויות עשירות לחיות הדואגות אחת לשניה ומגיבות למתח אחת של השניה כך שאני משוכנעת שהישרדות תלויה לא רק בכוח בקרב, אלא גם בשיתוף פעולה וחביבות"

בטיפול http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3515526,00.html