Inner-biblical Exegesis Interpreting Jeremiah’s prophecy of 70 years.

Assyrians Babylonians Persians Greeks Romans 10 Northern tribes exiled in 722 BCE Babylonians Destroyed Temple I in 586 Persians Allowed Jews to return in 539BCE Greeks Destroyed Persians in 332BCE Romans Entered Israel in 63BCE destroyed Temple II in 70 CE

Important Dates 605 Nebuchadnezzar comes to power 597 Galut Yehoyachin 586 Destruction of Bet haMikdash I 539 Cyrus destroys Babylonia, decree 520-516 Rebuilding of Bet haMikdash

Destruction of Temple I 586 BCE by Nebuchadnezzar

Prophecy of Return ירמיהו פרק כה:יא-יב וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה: וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם: ירמיהו פרק כט:י כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה: Zech 1:12 and 7:5 Ezra and 2 Crhon Daniel doesn’t like either

Cyrus the Great conquers the Babylonians and permits the Jews to return to Israel and rebuilt the Temple 539BCE

Cyrus Grants Permission to Return and Rebuild in 539 BCE דברי הימים ב פרק לו )כ) וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס: (כא) לְמַלֹּאות דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה: פ (כב) וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְקֹוָק אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: ס (כג) כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל:

Paying Back the Loan ויקרא פרק כו (לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: (לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:

Cyrus Cylinder Now in the British Museum

Cyrus Cylinder in British Museum, London

Replica of Cyrus Cylinder in UN, New York

Read this

Cyrus Cylinder [28-33] By his exalted word, all the kings who sit upon thrones throughout the world, from the Upper Sea to the Lower Sea [i.e., from the Mediterranean Sea to the Persian Gulf], who live in the districts far-off, the kings of the West, who dwell in tents, all of them, brought their heavy tribute before me and in Babylon they kissed my feet. From Babylon to Aššur and from Susa, Agade, Ešnunna, Zamban, Me-Turnu, Der, as far as the region of Gutium, the sacred centers on the other side of the Tigris, whose sanctuaries had been abandoned for a long time, I returned the images of the gods, who had resided there [i.e., in Babylon], to their places and I let them dwell in eternal abodes. I gathered all their inhabitants and returned to them their dwellings. In addition, at the command of Marduk, the great lord, I settled in their habitations, in pleasing abodes, the gods of Sumer and Akkad, whom Nabonidus, to the anger of the lord of the gods, had brought into Babylon. [34-36] May all the gods whom I settled in their sacred centers ask daily of Bêl and Nâbu that my days be long and may they intercede for my welfare. May they say to Marduk, my lord: "As for Cyrus, the king who reveres you, and Cambyses, his son, [lacuna]." The people of Babylon blessed my kingship, and I settled all the lands in peaceful abodes.

Building of Temple II 516 BCE under Zerubabel

Stage 3 Rebuilding of Second Bet Hamikdash in 520-516 BCE Texts: Ezra 1-6, Haggai 1 People Involved Sheshbazzar – Yehoyachin’s son Zerubabel – Yehoyachin’s grandson Haggai Zechariah Dates Commences in Darius I’s 2nd year = 520 Finished on Adar 3 of Darius’ 6th year = March 516 Describe Sheshbazzar and Zerubabel Note that Ezra is not part of these activities and only goes later on Make note of group that stops them are identified with Samaritans whom we deal with later on.

Achaemenid Dynasty Cyrus II, the Great ruled from c.550-530 BCE Cambyses II ruled 529-522 BCE Smerdis (Bardiya), ruled 522 BCE Darius I, the Great ruled 521-486 BCE Xerxes I ruled 485-465 BCE Artaxerxes I Longimanus ruled 465-424 BCE Xerxes II ruled 424 BCE Sogdianus ruled 424-423 BCE Darius II Nothus ruled 423-405 BCE Artaxerxes II Mnemon ruled 404-359 BCE Artaxerxes III Ochus ruled 358-338 BCE Artaxerxes IV Arses ruled 338-336 BCE Darius III Codomannus ruled 336-330 BCE

A Second Interpretation of Jeremiah’s 70 years זכריה פרק א (יב) וַיַּעַן מַלְאַךְ יְקֹוָק וַיֹּאמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה: זכריה פרק ז (א) וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו: (ב) וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק: (ג) לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְקֹוָק צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים: פ (ד) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר: (ה) אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי:

How to Count 70 ירמיהו פרק כה:יא-יב וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה: וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם: ירמיהו פרק כט:י כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה: Ezra and 2 Chron Zech 1:12 and 7:5 Daniel doesn’t like either Reign of Nebuchadnezzar in 605 to conquest of Cyrus in 539 2. Destruction in 587 to Rededication in 515

A third interpretation of Jeremiah’s 70 Read Daniel 9 70 = 70 x 7 = 7 x 7 + 62 x 7 (434) + ½ x 7 + ½ x 7 = 490 From Nebuchadnezzar to Hashmonaim From Destruction I to Destruction II Daniel is disappointed. Perhaps he expects the temple to be rebuilt and is counting from Yehoyachin, or he is depressed that only a few people came back. Haggai also shows. Zech 1:12 also complains that its been 70 years and nothing happened.

Seder Olam Chronology סדר עולם רבה פרק כח רבי יוסי אומר שבעים שבעים (דניאל ט:כה), משחרב בית ראשון ועד שחרב בית אחרון, שבעים לחרבנו וארבע מאות ועשרים לבנינו... רבי יוסי אומר מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה, מלכות יון מאה ושמונים, מלכות בית חשמונאי מאה ושלש, מלכות הורודוס מאה ושלש, מכאן ואילך צא וחשוב לחרבן הבית

Bavli Avodah Zarah 9a R. Yose ben Halafta taught: Persian rule lasted 34 years after the building of the Temple, Greece ruled 180 years during the existence of the Temple, the Hasmonean rule lasted 103 years during temple times, the House of Herod ruled 103. Thence onward, one should go on counting the years as from the Destruction of the Temple.

Comparing Chronologies Seder Olam Chronology 421 Destruction of Temple I 369 Darius the Mede received kingdom 368BCE Koresh reigns, decree of return 366-352 Purim during Ahashverosh 352 - 317 Daryavesh reigns 351 Begin rebuilding Temple Historians’ Chronology 586 Destruction of Temple I 539 Cyrus takes Babylonia 538 Cyrus decrees return 521-486 Darius I reigns 520 Begin rebuilding Temple 484 Purim during Artexerxes I

Book of Nehemiah Arrived in 455BCE Ch 1-7:3 Rebuilds the walls of Jerusalem 7:4-73 Census of returned exiles 8:1-12 Ezra reads the Torah in public 8:13-17 Celebrate Sukkoth 9-10 A new covenant 11-12:26 Repopulation, lists of people 12:27-13:3 Dedication of city walls 13:4-31 Legislation of laws

Early Midrash in Nehamiah Ch 10 10:1-28 List of Signatories 29-30 Pledge to keep Hashem’s law in general 31-40 pledge to keep a set of particular laws 10:31 prohibition to intermarry all people in land from Exodus 34:11-16 and Devarim 7:1-3 10:32 buying is prohibited on Shabbat extending Ex 34:21 (farm work), 35:3 (fire), Jer 17:21 (burden), Amos 8:5 (selling), Neh 13:5 (selling and pressing wine) 10:33 extends Ex 30:11-16 to be an annual tax 10:35 enables law of Vayikra 6:1-6, wood to burn continually 10:36 extends Devarim 26:2 to fruit trees

Intermarriage נחמיא יא:לא  וַאֲשֶׁר לֹא-נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ, לְעַמֵּי הָאָרֶץ; וְאֶת-בְּנֹתֵיהם, לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ. דברים ז:א כִּי יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ.  ב וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם:  הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם.  ג וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם:  בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ.

First Fruit נחמיה י:לו  וּלְהָבִיא אֶת-בִּכּוּרֵי אַדְמָתֵנוּ, וּבִכּוּרֵי כָּל-פְּרִי כָל-עֵץ--שָׁנָה בְשָׁנָה:  לְבֵית, יְהוָה.  דברים כו:ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקא רצז ולקחת מראשית כל פרי האדמה, יכול כל הפירות יהו חייבים בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית ועדין איני יודע איזה מין חייב ואיזה מין פטור הריני דן נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי ציבור האמורים (ויקרא כג יז) להלן משבעת המינים אף בכורי יחיד האמורים כאן משבעת המינים, מה להלן חטים ושעורים אף כאן חטים ושעורים, מנין לרבות שאר מינים תלמוד לומר (שמות כג יט) בכורי אדמתך ריבה אחר שריבה הכתוב מיעט הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון, נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי צבור משבעת המינים האמורים בשבח הארץ אף בכורי יחיד משבעת המינים האמורים בשבח הארץ, ואלו הם (דברים ח ח) חטה ושעורה וגפן ותאינה ורימון ארץ זית שמן ודבש, זית זה זית אגורי, ודבש זה דבש תמרים.