מדיניות עבודה ורווחה: מה נשתנה? (ומה עוד נותר לשנות ...) מדיניות עבודה ורווחה: מה נשתנה? (ומה עוד נותר לשנות ...) דצמבר 2003 ד"ר קרנית פלוג

התפתחויות בשוק העבודה התוצאות בשוק העבודה: תהליך הגלובליזציה בכלל ומדיניות החשיפה בפרט. עליית שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע כניסה עובדים זרים מאז 1993 גל העלייה של שנות התשעים התוצאות בשוק העבודה: ירידה בשכר היחסי של בעלי השכלה נמוכה (למעט הנמוכה ביותר) עליית שיעורי האבטלה של בעלי השכלה נמוכה

התפתחויות במדיניות הרווחה (מאמצע שנות השמונים ועד 2001): הקלת הקריטריונים לקבלת תשלומי העברה לאוכלוסייה בגיל העבודה גידול מהיר בתשלומי העברה מחליפי הכנסה מעבודה (לצד צמצום הסובסידיה למצרך, וע"ח הון) התוצאות באוכלוסיית הנתמכים: גידול מהיר באוכלוסיית מקבלי קיצבאות הבטוח הלאומי, ובפרט מקבלי דמי אבטלה ומקבלי הבטחת הכנסה

תוצאת ההתפתחויות המשולבות בשוק העבודה ובמדיניות הרווחה: ירידה משמעותית בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב גברים בעלי השכלה נמוכה לרמות הנמוכה ביותר בין משקי המערב נטל תקציבי הולך וגדל של תשלומי העברה המחליפים הכנסה מעבודה יציבות בשיעורי העוני (הנמדד במונחים יחסיים) בקרב משפחות ועלייה בשיעורו בקרב הנפשות; ירידה במשקל ההכנסה מעבודה בקרב העניים מ-35% ל-28% ועלייה במשקל ההכנסה מקיצבאות מ-37% ל-51% מ-1988 עד 2001.

ממדי העוני בישראל לפי מאפיינים שונים (2002) תחולת העוני משפחות ( אחוזים) פער הכנסות ממוצע 4.השכלה 0-8 35.9 27.0 9-10 24.1 27.3 11-12 16.6 28.8 13-15 14.2 31.7 16+ 8.5 31.1 5. מספר מפרנסים 63.2 32.0 1 17.5 24.6 2+ 2.0 24.4 6. אוכלוסיות ייחודיות משפחות חד הוריות 26.6 28.3 עולים 17.0 24.2 חרדים (25-54) 48.3 30.3 קשישים 20.3 16.9 תחולת העוני משפחות ( אחוזים) פער הכנסות ממוצע 1.כלל האוכלוסייה 18.1 28.8 יהודים 14.5 29.0 לא יהודים 44.7 28.4 2. גיל עד 25 30.9 36.5 26-45 18.0 30.4 46-64 12.0 31.5 65+ 21.0 16.2 3.מספר נפשות 1 22.4 26.6 2-4 12.9 29.9 5-6 20.3 30.5 7-8 41.5 29.1 9+ 53.3 22.3 מקור: עיבודים מסקרי הכנסות, למ"ס.

התפתחויות במדיניות העבודה והרווחה בשנתיים האחרונות התפתחויות במדיניות העבודה והרווחה בשנתיים האחרונות החמרה גורפת של תנאי הזכאות לדמי אבטלה והבטחת הכנסה צמצום חד בתשלומי העברה מחליפי הכנסה מעבודה ובקיצבאות הילדים צמצום מספרם וייקור העסקתם של העובדים הזרים התוצאה: צמצום באוכלוסיות הנתמכות גידול בתחולת העוני בטווח הקצר

להשגת יעדי המדיניות של עליית רמת החיים תוך הגדלת התעסוקה וצמצום ממדי העוני נדרשת: צמיחה בת קיימא (תלויה בגורמים חיצוניים ובמדיניות) שיפור האבחון בין אלה שמסוגלים לעבוד ואלה שאינם מסוגלים הגדלת שיעורי התעסוקה באמצעות: התאמת מערכת הקיצבאות על פי יכולת ההשתכרות ושמירה על תמרוץ העבודה הגדלת האטרקטיבית של שוק העבודה לבעלי השכלה נמוכה בטווח הארוך: שיפור החינוך

חינוך המטרה: הגדלת פוטנציאל התעסוקה וההשתכרות של האוכלוסייה החלשה, על ידי שיפור מערכת החינוך, שיתרום לצמצום הפערים בהישגים. המלצות: הגדלת התוספת המשולמת למורים אקדמאים בבתי ספר או יישובים חלשים יחסית. הארכת שעות הלימודים, בפרט בישובים חלשים. תגמול מורים בהתאם להישגי תלמידיהם. התווית תכנית ליבה משותפת לכל מסגרות החינוך, בתחומים חיוניים להצלחה בשוק העבודה, כגון מתמטיקה, מחשבים ואנגלית.

שרותים תומכי עבודה המטרה: עידוד וסבסוד שרותים שיאפשרו יציאה לעבודה של אוכלוסיות בעלות שעורי השתתפות נמוכים Tax credit -מס הכנסה שלילי לבעלי שכר נמוך ומשפחות גדולות סבסוד הסעות לעבודה ממוקדי אבטלה בפריפריה. סבסוד מעונות יום

תמיכות ותמריצים לעבוד. מיקוד התמיכות באלה שאינם מסוגלים לכך. המטרה: הגדלת הכדאיות של כניסה לכוח העבודה, עבור המסוגלים לעבוד. מיקוד התמיכות באלה שאינם מסוגלים לכך. המלצות: הגמלה להבטחת הכנסה – הקפדה על אכיפה יעילה של הקריטריונים לקבלת תמיכה, ושיפור האבחון. – הגדלת ה- disregard (אפשרות להשתכר ללא קיצוץ הגמלה) ושעור הקיזוז . – לאחר השינוי במבנה קצבאות הילדים, בכיוון השוואת גודלן לילד לכל גודל משפחה, ראוי להתאים את הגמלה להבטחת הכנסה לגודל המשפחה. ביטוח אבטלה – אכיפת מבחן התעסוקה, כדי למנוע ניצול לרעה של החוק. – הארכה מסוימת של תקופת הזכאות.

מטרה: ייעול תהליכי ההשמה השמת עובדים מטרה: ייעול תהליכי ההשמה הידוק הקשר ומעבר האינפורמציה בין שירות התעסוקה ולשכות התעסוקה הפרטיות יישום מואץ של המלצות ועדת תמיר בנוגע להקמת מרכזי תעסוקה בשיתוף עם זכיינים מהסקטור העסקי. תגמול של שירותי ההשמה על פי מדדי איכות ההשמה.

הכשרה מקצועית מטרה: התאמת כישורי המועסקים הפוטנציאלים לצורכי המעסיקים המלצות: בהינתן שיעורי ההשמה הנמוכים יחסית (כ-30 אחוזים במשלחי היד הנרכשים), יש לשים דגש על ייעול ניכר של מערכת ההכשרה המקצועית. הרחבת שילובם של מעסיקים פוטנציאליים בקביעת תחומי ההכשרה, תכניה ועריכתה. הגדלת משקלה היחסי של ההכשרה הפנים מפעלית. שיפור התמריץ לספקי ההכשרה המקצועית בהתאם למידת ההצלחה בהשמת העובדים.

מטרה: להגדיל מקומות תעסוקה לישראלים בעלי השכלה נמוכה ולהעלות את שכרם. עובדים זרים מטרה: להגדיל מקומות תעסוקה לישראלים בעלי השכלה נמוכה ולהעלות את שכרם. המלצות: המשך צמצום מספר העובדים הזרים במשק על ידי: – שיפור האכיפה של הגבלת מספר העובדים הזרים השוהים בארץ באופן בלתי חוקי, וצמצום מספר ההיתרים. הגדלת עלות העסקתם של העובדים הזרים באופן שיאפשר לעובדים ישראלים להתחרות בתנאים שווים או מועדפים, על ידי: – שינוי שיטת האישורים לעובדים זרים כך שההיתר יינתן במישרין לעובד ולא למעסיק. – הטלת אגרות על מעסיקי עובדים זרים. (מתוכנן בחוק ההסדרים) – העברת חלק משכרם של העובדים הזרים לקרן שתשולם להם רק עם צאתם מהארץ בהתאם להחלטה שכבר התקבלה. – אכיפת חוק שכר המינימום וחוקי העבודה האחרים, כולל חוק עובדים זרים, על מעסיקי עובדים זרים.

התערבות ממשלתית ישירה בתעסוקה המטרה: טיפול בבעיית האבטלה בטווח הקצר. המלצות: תמיכה במפעלים הנתונים בקשיים זמניים: – בתקופות של אבטלה גבוהה יש מקום לשקול סיוע זמני למפעלים במצוקה, בפרט בפריפריה, אך להימנע מלעשות זאת באופן גורף. – חשוב להקפיד על מסגרת תקציבית. – יש להימנע מתמיכה במפעלים שגם בתנאים רגילים אין להם יכולת להתחרות. רצוי לגבש וליישם תכנית סיוע לעסקים קטנים ובינוניים. חשוב שההתערבות הממשלתית תהיה מוגבלת בהיקף ובזמן.

לסיכום: צמצום ממדי העוני והרחבת התעסוקה מחייבים : -מדיניות מקרו כלכלית המעודדת צמיחה העלאת רמת החינוך תוך מיקוד השיפור באוכלוסיות חלשות. שיפור האבחון של אלה שאינם מסוגלים לעבוד ומיקוד התמיכות (והגדלתן) לאוכלוסיות אלה. עידוד התעסוקה ע"י השלמת השינויים בקיצבאות בצעדים תומכים, הכוללים שיפור מערכי השלמת השכלה והכשרה מקצועית, שיפור מערכי ההשמה וסבסוד שרותים תומכי עבודה. המשך צמצום מספר העובדים הזרים וייקורם למעסיק

אחוז המועסקים מהשטחים והעובדים הזרים1 מתוך סך המועסקים בסקטור העסקי, 2002-1990 1עובדים מדווחים ובלתי מדווחים, על פי אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מועסקים זרים ומובטלים ישראלים בעלי השכלה נמוכה (עד 12 שנות לימוד) 1990-2002 (באלפים)

שיעור האבטלה לפי שנות השכלה %

שכר יחסי של בעלי השכלה נמוכה שכר יחסי של בעלי השכלה נמוכה (עד 10 שנות לימוד, יחסית ל - 11-12 שנות לימוד)

ההוצאה להבטחת הכנסה במחירי שנת 2002 (אלפי ₪) הגידול במקבלי הבטחת הכנסה ביחס לגידול באוכלוסייה ובמספר הבלתי מועסקים (100=1985) ההוצאה להבטחת הכנסה במחירי שנת 2002 (אלפי ₪)

שיעור השתתפותם של גברים בגילאי העבודה העיקריים בישראל ובמדינות OECD 1 כדי לנכות את השפעת גל העלייה שהחל בשנת 1990, הנתון המופיע להלן עבור שנת 1990 הוא זה של שנת 1989. 2 נתונים לשנת 2000. מתוך: ברנדר, עדי, אסנת פלד לוי וניצה קסיר (קלינר), 2001, "מדיניות הממשלה ושיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים – ישראל ומדינות OECD בשנות התשעים" (סקר בנק ישראל, בקרוב), לוח מספר 1. מקור: ישראל - עיבודים מסקרי כוח אדם; למדינות OECD - י OECD, Employment Outlook

טווח משך העבודה הנדרש על-מנת להיות זכאי לדמי אבטלה, בישראל ובמדינות נבחרות (שבועות) המקור: ישראל – המוסד לביטוח לאומי; מדינות אחרות -Social Security Programs Throughout the World, 2002

תקופת זכאות לדמי אבטלה (ימים)

קצבאות ילדים בישראל ובמדינות OECD *מקור: ISSA , למ"ס, בט"ל ועיבודי בנק ישראל *במדינות בלגיה, ספרד, צרפת, יפן, לוקסמבורג ופולין קבלת הקיצבאות מותנות במבחן הכנסה

הגידול בקצבת הילדים כאשר מספר הילדים גדל בישראל ובמדינות OECD *מקור: ISSA , למ"ס, בט"ל ועיבודי בנק ישראל *במדינות בלגיה, ספרד, צרפת, יפן, לוקסמבורג ופולין קבלת הקיצבאות מותנות במבחן הכנסה

מספר מקבלי הבטחת הכנסה שאינם ניתנים להשמה (1984-2002) מתוך דו”ח מבקר המדינה - “ ההחלטה כי דורש העבודה אינו ניתן להשמה נקבעת, בדרך כלל, לא רק על סמך מצבו הבריאותי אלא גם על סמך הקביעה שסיכויי השמתו קלושים...”. כלומר, בלתי ניתנים להשמה רבים הינם אנשים כשירים בעלי יכולת השתלבות בשוק העבודה, אך מוגדרים כבנ”לים בגלל אי יכולתו של שירות התעסוקה להשימם בעבודה.

שיעור מקבלי דמי אבטלה