אפילפסיה בגיל הפוריות דר' דנה אקשטיין אחראית מרפאת אפילפסיה, מחלקה נוירולוגית מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים

התקף אפילפטי – שינוי התנהגותי הנגרם כתוצאה מירי בלתי תקין של תאים בקליפת המוח סטטוס אפילפטיקוס – התקף אפילפטי ממושך מאד או סדרה של התקפים ללא חזרה להכרה ביניהם אפילפסיה – מחלה המתאפיינת בקיום התקפים אפילפטיים ללא קשר מידי לגורם כלשהו תסמונת אפילפטית – שילוב של נתונים על החולה וההתקפים המכתיב טיפול ופרוגנוזה

טיפול באפילפסיה מותאם לתסמונת ונתוני החולה, מונותרפיה עד 70% חופשיים מהתקפים עם הטיפול התרופתי המתאים טיטראציה איטית חפיפה בעת החלפת תרופה הפסקה הדרגתית פנוברביטל (לומינל), פניטואין (דנטואין\אפנוטין), קרבמזפין (טגרטול/טריל), ואלפרואט (דפלפט\דפקין), למוטריג'ין (למיקטל), טופירמאט (טופמקס), לבטיראצטאם (קפרא)

מחזור הוסת ואפילפסיה Catamenial epilepsy – בכ- 50% מהנשים החולות באפילפסיה אסטרוגן – מגרה; פרוגסטרון - מגן לרוב ישנה החמרה מיד לפני הוסת וסביב הביוץ ניתן להוסיף טיפול לזמנים מסוימים במחזור תסמונות אפילפטיות מסוימות ותרופות מסוימות עלולות להשפיע על סדירות המחזור

גלולות למניעת הריון ואפילפסיה חלק מהתרופות (קרבמזפין, פניטואין, פנוברביטל, למוטריג'ין, טופיראמאט) מורידות את השפעת הגלולה ולכן מומלץ להשתמש במינון כפול של אסטרוגן ואלפוראל, לבטיראצטאם ומינונים נמוכים של למוטריג'ין וטופיראמאט לא משפיעים על ריכוז הגלולות גלולות עלולות להוריד את הריכוז של תרופות מסוימות בדם (בעיקר למוטריג'ין)

פוריות נמוכה במעט בחולי אפילפסיה יחסית לאוכלוסיה הכללית ואלפרואט עלול לגרום הפרעות בריכוז הורמוני המין, ציסטות שחלתיות, הפרעה באיכות הזרע (גם קרבמזפין) ישמיעוט ילודה גם בשל גורמים סוציאליים

מה עושים לפני ההריון? מחשבה מחודשת על האבחנה, האטיולוגיה והטיפול התרופתי (האם ניתן להפסיק טיפול?) בנית אמון עם המטופלים שואפים למתן תרופה בודדת במינון הנמוך ביותר האפשרי, עם התרופה המתאימה ביותר לתסמונת קביעת הרמה האפקטיבית בדם מיעוט גורמים מגרים מתן חומצה פולית

השפעת ההריון על האפילפסיה כ- 60% מהנשים ההרות חופשיות מהתקפים 15-32% מהנשים מחמירות, בעיקר בשל התנהלות טיפולית לא נכונה 5% מההתקפים בהריון הם בזמן הלידה

השפעת האפילפסיה על ההריון הדעה המצוטטת בעבר – כ- 12% מומים קשים בנשים עם התקפים אפילפטיים פרכוסיים כיום חושבים שהסיכון נמוך יותר מתוך 400 חולות אפילפסיה ללא טיפול תרופתי, 2492 בריאות – לא נמצא הבדל משמעותי בשכיחות המומים המולדים, אך כנראה מדובר באפילפסיה קלה מתוך 36 מקרי SE – מוות עוברי אחד

השפעת התרופות על ההריון – סוף האלף

רישומים של הריונות אצל נשים עם אפילפסיה North American Pregnancy Registry (1997) UK Epilepsy and Pregnancy Registry (1996) European and International Registry of Antiepileptic Drugs in Pregnancy (EURAP) Australian Pregnancy Registry (1999) Neurodevelopmental Effects of Antiepileptic Drugs (NEAD) (1997)

סיכום טרטוגניות קרבמזפין, פניטואין – כ- 4% פנוברביטל – יתכן מעט יותר ואלפרואט – עד 10%, תלוי מינון ורמת שיא למוטריג'ין – כ- 2% (תלוי מינון) טופיראמאט ולבטיראצטאם – אין די מידע פוליתרפיה (שילוב תרופות) – עד יותר מ- 10% (תלוי שילוב) קרבמזפין אינו משפיע על קוגניציה, ואלפרואט כנראה שכן

מה עושים בזמן ההריון? נוטלים ח' פולית (טרימסטר ראשון) מנסים שלא לשנות טיפול עוקבים בעזרת US ובדיקות דם ומי שפיר עוקבים אחר רמות התרופה בדם נוטלים ויטמין K (חודש אחרון)

מה עושים אחרי הלידה? מעקב אחרי רמות התרופות ותיקון מינונים בהתאם (עד 10 שבועות) יעוץ הנקה מיעוט גורמים מגרים

הנקה להנקה יתרונות רבים ההמלצה הגורפת כיום – להניק רוב התרופות עוברות במידה מסוימת לתינוק דרך החלב תופעות לוואי – פריחה, הפרעות כבדיות והמטולוגיות, ישנוניות, הפרעה באכילה ובגדילה