אקולוגיה של הבז האדום Falco naumanni בישראל עבודת גמר לתואר "מוסמך אוניברסיטה" באוניברסיטת תל-אביב בנושא: צילום: ליבן אקולוגיה של הבז האדום Falco naumanni בישראל על-ידי: יפעת שולמן בהנחיית: פרופ' יורם יום-טוב דר' יוסי לשם

הבז האדום Falco naumanni מין בסכנת הכחדה עולמית: מוגדר כ – vulnerable ע" ה- IUCN מין חברתי המקנן במספר מושבות בארץ, ביניהם ירושלים ואלונה. הבזים מקננים תחת גגות רעפים או בכוכים במצוקים ומחצבות ניזונים בעיקר מחרקים ופרוקי רגליים נוספים הבז האדום שב לארץ מאזורי החריפה בין פברואר ומרץ ועוזב את המושבה ביולי קינון בעיר קינון במצוק

הבז האדום Falco naumanni צילומים: ליבן

תפוצה עולמית מספרד ומרוקו רוסיה ישראל Cramp & Simmons (1980) מתוך

הבז האדום בסכנת הכחדה עולמית נתונים מן העולם מספר זוגות מקננים שנות ה-90 שנות ה-50 המאוחרות מדינה 26-28 100 צרפת 8,000 100,000 ספרד 55-110 1,000 יוגוסלביה אחרון נצפה בשנת 1984 280 אוסטריה Negro, J.J. 1997. Falco naumanni Lesser Kestrel. BWP update. The Journal of Birds of the Western Palearctic 1: 49-56. Oxford University Press, Oxford. צילום: יוסי אשבול זכר בז אדום

במהלך הסקר נמצאו כ-550 זוגות המקננים ב-31 מושבות ברחבי הארץ תפוצת הבז האדום בישראל במהלך הסקר נמצאו כ-550 זוגות המקננים ב-31 מושבות ברחבי הארץ מתוך סקר מרכז הצפרות הישראלי (2000)

מטרות העבודה מטרת העל ללמוד על האקולוגיה של הבז האדום במושבותיו שבאזורי מגורי אדם בעיר ובכפר ובמושבותיו בטבע (במצוקים), על מנת לאתר את הגורמים המשפיעים על ירידה באוכלוסיית הבזים האדומים בישראל. מטרות משנה בדיקת הצלחת הקינון במושבות קינון בעיר, בכפר ובמצוקים ובחינת ההבדלים בין האזורים. בחינת פרמטרים היכולים להשפיע על הצלחת הקינון של בזים המקננים במגורי אדם (עיר/כפר): א. תדירות הבאת מזון לגוזלים ב. מרחק אתרי הציד מאתרי הקינון צילום: ליבן

מטרות העבודה מטרות משנה 3. בחינת מספר פרמטרים הקשורים לקינון הבז האדום בישראל : א. השוואה איכותית של ביצים ממספר מושבות קינון ב. אפיון תזונת הבז האדום – באמצעות ניתוח צנפות ג. הכרת התנהגות הקינון של הבז האדום – באמצעות מצלמת ווידאו אשר הותקנה בקן. צילום: ליבן זכר בז אדום בקן

אזור העבודה ירושלים ציור: טוביה קורץ

אזור העבודה מועצה אזורית אלונה

אזור העבודה מצוק בצפון מדבר יהודה יריחו ירושלים

שיטות עבודה לכידה וסימון Bal-Chatri מלכודת הכנת המלכודת טבעת צבעונית ממוספרת

שיטות עבודה הצלחת קינון איתור קינים בדיקת קיני הבז האדום מפת סימון קינים

שיטות עבודה תדירות הבאת מזון לגוזלים מרחק אתרי הציד מאתרי הקינון מצב פיסיולוגי של הגוזלים בז עם משדר בז צולל לטרף מנקודת תצפית צילומים: ליבן

תוצאות נתוני גודל תטולה והצלחת קינון בשנת 1998 One way Anova מצוק אלונה ירושלים F2,31=1.486 P=0.242 4.14 (7) 4.7 (10) 4 (17) גודל תטולה (N) F2,34=5.743 P=0.007 3.16 (6) 2.44 (9) 1.91 (22) הצלחת קינון (N) ממוצעי גודל תטולה והצלחת קינון בשנת 1998 *

תוצאות הצלחת הקינון בשנת 1999: ירושלים – 1.29 גוזלים לקן (n=31 sd=0.53) אלונה – 1.67 גוזלים לקן (n=3 sd=1.15) T test: T32=1.06 P=0.298 אחוזי הבקיעה בשנת 1998: ירושלים – 68%-90% אלונה – 80% מצוק – 80%-88% ספרד – 80% בקיעה (Negro et al. 1993) צילום: ליבן

תוצאות תדירות הבאת מזון לגוזלים בקן (סטיית תקן) בירושלים ואלונה במשך 3 שבועות. * נתון הבאת מזון הוא במשך 6 שעות Anova with repeated measures F1,7=8.418 *P=0.023

תוצאות קצב גידול גוזלים בגר' ליום עד לגיל שבועיים בירושלים, אלונה והגן הזואולוגי One way Anova F2,30=11.218 P<<0.001

מרחק בין אתרי הקינון ואתרי הציד בתוך העיר נע בין 700 מ' ל-2.25 ק"מ. תוצאות מרחק אתרי הציד מאתרי הקינון מרחק בין אתרי הקינון לאתרי הציד בספר המדבר (אזור כפר אדומים ונופי פרת) נע בין 11.5 ק"מ ל-13 ק"מ. מרחק בין אתרי הקינון ואתרי הציד בתוך העיר נע בין 700 מ' ל-2.25 ק"מ. בזים בציד

בזים בתיבת קינון בירושלים תוצאות שימוש בחומרי הדברה ערצב מחסור באתרי קינון נפילת גוזלים מן הקן בזים בתיבת קינון בירושלים

סיכום מושבה של ירושלים קטנה ב-30% ב-5 שנים האחרונות גורם העיקרי לירידה זו היא הצלחת קינון נמוכה בירושלים הצלחת קינון נמוכה נובעת מתמותת גוזלים כתוצאה ממחסור במזון מחסור במזון בירושלים נגרם כתוצאה ממרחקי תעופה גדולים בין אזורי הציד ואתרי הקינון 1997 1998 1999 2000 2001 Breeding pairs 86 88 82 62 53 Successful pairs 85 71 35 58 37 Proportion 99% 81% 43% 90% 70% 28 41 31 22 24 N 1.46 (0.7) 1.93 1.29 (0.5) 1.91 2.16 Breeding success (Sd) 2001 2000 1999 1998 1997

אחוז הקינים המוצלחים בירושלים וממוצע המשקעים בשנים 1997-2001

גודל אזור מחיה של בזים בירושלים ובמחצבה ליד ראש העין Kolmogorov-Smirnov Two-sample test P=0.006 Lesser Kestrel with transmitter Michal Frankel, 2001

תדירות הבאת מזון לגוזלים בירושלים ואלונה, 2001 Adiv Gal, 2001

ילדים צופים יחד בבזים במרסבה פעולות להצלת הבז האדום פעילות חינוכית כיוון שאוכלוסיית הבז האדום מקננת בתוך יישובי אדם, ישנה חשיבות רבה בבניית תוכניות חינוכיות: פעילויות חינוכיות בבתי ספר מתקיימות בירושלים, אלונה ויריחו. הפרוייקט כולל שיעורים בנושא הבז האדום, בניית תיבות קינון ומעקב אחר הבזים. ילדים צופים יחד בבזים במרסבה

יין הבז האדום

הבעת תודה פרופ' יורם יום-טוב ודר' יוסי לשם דן אלון- מנהל מרכז הצפרות הישראלי רמי מזרחי, יואב פרלמן, גדעון פרלמן, כרמל ציטרונבלט ועדי גנץ שמוליק יידוב-זואולוג גן החיות התנ"כי י-ם תרצה קרן ואריאל שמיר רחל פלדמן ו-Grzegorz Kopij פרופ' עמוס ער ואן בילינסקי עובדי הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב יוסי אשבול וגלעד ליבן על התמונות תושבי שכונות ירושלים ויישובי אלונה צילום: יוסי אשבול הזדווגות