מסיכות מקור המילה 'מסכה' הוא כנראה מן המילה הלטינית 'Masca' שפרושה רוח רפאים, ומערבית (ג'סטאר), שפרושה 'אדם בתחפושת'

מסכות מסכה – פריט שמכסה את הפנים חלקם או כולם, מסתיר את זהותו של הלובש וקובע לו ישות חדשה. יש מגוון יוצא מן הכלל של מסכות בכל החברות האנושיות.   מסכות רבות נקשרו עם חגיגות ופולחן דתי, או טקסי קבורה ופריון. מסכות מיוחדות משמשות לפסטיבלים ולאפיון דרמטי של  תכונות כמו: שנאה, כעס, טיפשות וכדומה. מקור המסכות  הוא השימוש בעור חיות או נוצותיהם בטקסים  בחברות הפרימיטיביות.

ביון העתיקה שימשה המסכה בתיאטרון, לעיצוב דמות וכן כמגבר לקולו של השחקן המדבר. המסכות היו עשויות מעץ ופשתן צבוע. הרומאים הרחיבו את השימוש במסכות שעבר אליהם מהיוונים ובימי הביניים שימשו  המסכות בתהלוכות דתיות. מסכות פורים – מקור השימוש במסכות בפורים הוא המהפך בגורל היהודי  "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה  ומאבל ליום טוב , לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" -  מגילת אסתר ט' 22 .     השימוש  במסכות החל בימי הביניים בונציה כנראה בהשפעת הקרנבלים המקומיים,תוך חילופי התפקידים לתכנים  של    המגילה. אחת ההתייחסויות הקדומות למסיכות מובאת ברמ"א, בו המסיכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים". פסל אוריפידס המחזיק מסיכת תיאטרון

"הג'וקר"

מסכה באמנות המודרנית  האמנות הפרימיטיבית הייתה והיא עדיין, כוח מניע באמנות המודרנית. עם  התרחבות המחקר האנתרופולוגי  וגילויים של חברות נידחות, הגיעו לאירופה מסכות פולחן  וכלים  של חברות אלו. האומנים גילו עניין והתלהבות מהאקספרסיביות והחיוניות הרבה והכניסו  ציטוטים של   מסיכות ליצירותיהם. שימוש רב בחומרים אלו עשו האקספרסיוניסטים, פיקאסו, מאטיס,  קליי ואחרים. פול סזאן,  ארלקינו

 פאבלו פיקאסו, פאולו כארלקינו, 1924   פאבלו פיקאסו, כארלקינו 1918

פול קליי         ראש של איש 1914 פאבלו פיקאסו  מוסיקאים במסיכות 1921

פאבלו פיקאסו, עלמות מאביניון, 1907

אמיל נולדה , אקספרסיוניסט גרמני מסיכות וטבע דומם 1911 אמיל נולדה ,  אקספרסיוניסט גרמני  מסיכות וטבע דומם 1911 אמיל נולדה ,   נשים עם פיירו 1917

ג'יימס אנסור, מסיכת המוות,  1897 ג'יימס אנסור, צייר בלגי,             "טבע דומם עם מסכות", 1949

ג'יימס אנסור- דיוקן עצמי

Democratic Republic of the Congo מסיכות טקסיות מאפריקה Portraits of Rulers      Kuba Kingdom, Democratic Republic of the Congo

Images of Ancestors Chokwe peoples, Dogon peoples, Zaire and Angola Mali Yaka peoples, Angola, Democratic Republic of the Congo

איי בורנאו, אינדונזיה איי טימור, אינדונזיה מפפואה, ניו גינאה מפפואה, ניו גינאה                             איי בורנאו, אינדונזיה מאיי מלקולה.

מאיי טורס הנמצאים בין אוסטרליה לגינאה- החדשה מפפואה, ניו גינאה מחוף השנהב, אפריקה מגאבון

Tribal Art Masks River, Papua New Guinea. Borneo Island, Indonesia Sumatra Island, Indonesia

מסיכות תיאטרון יפני

+ Takahata Fudo Buddhist, temple, Hino,Tokyo

מסיכת המוות של תות אנך אמון, מסכות מוות   מסיכה שהוטבעה על פני המת. מסיכה זו היא פורטרט דיוקן אמיתי, אם כי לעיתים שונתה קצת  ועוצבה על ידי האמן שיצר אותה. מסיכת המוות של תות אנך אמון,                   מצרים מסיכת המוות ממקני, 1250 לפנה"ס מסיכת מוות אכדית, 1600 לפנה"ס

מסכות "הקומדיה דל ארטה" הקומדיה דל ארטה היא צורת קומדיה איטלקית עממית, שהתפתחה במאה ה-16. תוכן ההצגה  כלל  שלד עלילתי קבוע כגון: אישה צעירה שבוגדת בבעלה הזקן, משרת שמסדר את אדוניו  ומתחלף אתו בתפקידו ועוד. הטיפוסים הקבועים לצורה זו היו:  ארלקינו – דמות ראשית , צעיר עליז וליצן  הממלא לרוב תפקיד של משרת.  פוליצ'נלה – משרת טיפש. פנטלונה – דמות נלעגת של האב או המבוגר  המתאפיין כקמצן, חשדן או רודף שמלות .  קולומבינה – בתו של פנטלונה, אהובתו של ארלקינו.   טיפוסי המסכות לדמויות אלו מגוונים ומופיעים במגוון עשיר במיוחד באיטליה.       

מסכות "הקומדיה דל ארטה" מסיכת "בריגלה", 1956 מעור מסיכת "קפיטנט", 1982, עור מצוייר ומצופה פאטינה מסיכת "ארלקינו", 1968, מעור מסיכת "פולצ'ינלה", 1957, מעור

מסיכות מפסטיבל ונציה

.arik yeffet.

מקורות: http://www.tzafonet.org.il/kehil/omanut/masks/masks.htm http://www.metmuseum.org/Works_Of_Art/department.asp ?dep=5 http://www.markajohnson.com/asiasalemask.html עריכה אסף פלר