השפעת המגזר השלישי על איכות השירות של מערכת החינוך הממלכתי במדינת ישראל ד"ר דפנה בארי

ארגוני השירות הציבורי (civil service) מדיניות רווחה : המדינה רואה עצמה אחראית ומחויבת לרווחתם של תושביה בתחומי החיים השונים ולפיכך נוקטת יוזמה לצמצום פערים חברתיים. ארגוני השירות הציבורי מקבלים מימון ממשלתי אשר מבוסס על מיסים. ארגוני השירות הציבורי נועדו להבטיח לאזרחים רמת חיים נאותה על ידי אספקת שירותים לכלל האוכלוסייה בתחומי החיים השונים כגון: הבריאות, החינוך והרווחה האישית.

התיאוריות הראשונות סביב הופעת המגזר השלישי החלו בשנות ה-70' וקושרות זאת לכישלון השוק "Market failure" או לכישלון השלטון "Government failure". שתי גישות מרכזיות קיימות לניתוח תפקידיו של המגזר השלישי: הגישה הכלכלית של מתן מענה לכשלים כלכליים של שני המגזרים הנוספים (הציבורי והעסקי). הגישה הסוציולוגית מתייחסת למשמעות החברתית הפוליטית שעומדת מאחורי התאגדויות המגזר.

ארגוני "המגזר השלישי" (Third Sector) ארגונים אשר ממוקמים בין הארגונים הפרטיים (מוקמים לצורך עשיית רווחים) לבין הארגונים הציבוריים (Mertens, 1999 Kendall, 2009; Anheier, 1990;). בעלי מבנה והתנהלות פורמאלית מוסדית; הם פרטיים ומופרדים חוקית מהמדינה; פועלים ללא מטרות רווח "nonprofit”, בעלי מרכיבי תרומה והתנדבות "voluntary”. ארגונים בעלי תפקיד חשוב בהתפתחות חברתית וקיימים בכל החברות.

45% מהאוכלוסייה היהודית מתנדבת במסגרות שונות ביחס ל-32% בשנת 1997 (כץ, לוינסון, גדרון, 2006). גידול שנובע ככל הנראה ממספר סיבות עיקריות: נסיגה שחלה בשירותים הציבוריים שהותירה ואקום. אחוז עניים גדל ואיתו מספר הנזקקים לשירותים ועמותות. מודעות שהולכת וגדלה לאחריות אזרחית, ומחויבות אישית לחברה.

עד שנת 2008 הממשלה לא גיבשה מדיניות כוללת אחידה, עקבית וברורה בכל הנוגע ליחסיה עם החברה האזרחית. 24 בפברואר 2008, אושרה בישיבת הממשלה החלטה מס' 3190 בנושא: "יחסי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי". 01 ביוני 2010 מפרסם משרד החינוך נוהל הפעלת "תוכניות לימוד נוספות" על ידי החברה האזרחית והקהילה העסקית במערכת החינוך.

"איכות מוחלטת" מושתתת על שלושה עקרונות: התמקדות בלקוח ובבעלי העניין, השתתפות ועבודת צוות של כולם בארגון, התמקדות בתהליך ותמיכתו על ידי שיפור מתמיד ולמידה (Evans & Lindsay, 2002). ארגון המחויב לאיכות מוחלטת מחויב לשלוש רמות: רמת הארגון, רמת התהליך ורמת הביצוע.

איכות במערכת חינוך הגדרתנו לאיכות היא: מידה החלה על עסקה בין כמה גופים ומבטאת את הרמה בה צורכי כל הגופים התמלאו. לפי הגדרה זו, מערכת חינוך איכותית תאפשר את מיצוי הפוטנציאל של הפרט בהתאם לצורכי כל הצדדים המעורבים, בית הספר והמורים, התלמיד, ההורים, הקהילה, החברה הקיימת והחברה העתידית.

מערך המחקר המחקר הנוכחי כלל בתוכו שלוש אוכלוסיות שונות: אוכלוסיית מורים מתוך 30 בתי ספר ממלכתיים חילוניים ממחוז חיפה בלבד (380 מורים). אוכלוסיית המגזר השלישי (ראיונות עם 15 מנכ"לים ומנהלים של עמותות ו-67 מתנדבים/עובדים מהמגזר השלישי שמילאו שאלונים). אוכלוסיית הורי התלמידים הלומדים ב-20 מבתי הספר שהשתתפו במחקר (205 הורים). ריכוז תוצאות מבחני המיצ"ב של כל בתי הספר שהשתתפו במחקר לשנת תש"ע ותשע"א, כפי שפורסמו באתר של ראמ"ה. מספר "תוכניות לימוד נוספות" דורג ל-3 רמות: 1(1-2); 2 (3-5); 3 (מעל ל-6)

ניתוח תוצאות המחקר

בכל בתי הספר שדגמנו מצאנו גורמים מתערבים - "תוכניות לימוד נוספות" וממוצע מספר הגורמים עמד על דרגה 2 (3-5 תוכניות לימוד) לבית ספר.

מצאנו כי עליה במספר "תוכניות לימוד נוספות" איננה תורמת לעליה בתוצאות בתי הספר, אלא להפך. בכל המקרים בהם דווח כי בבית הספר פועלות למעלה מ-6 תוכניות לימוד נוספות (דרגה 3), הממצאים הראו תוצאות מיצ"ב נמוכות. הקשר בין משתנה מספר "תוכניות לימוד נוספות" לבין משתנה מיצ"ב נמצא מובהק חזק ושלילי (r=-0.548 ; p≤0.0001) .

איכות השירות של בתי הספר נמצאה גבוהה יותר מאיכות השירות של ארגוני המגזר השלישי שפועלים בתוכם. 3 משתנים מתוך 7 משתני איכות השירות, גבוהים יותר בבתי הספר מאשר בעמותות (מנהיגות, תרבות ואסטרטגיה), קרי: פער חיובי לטובת מערכת החינוך.

רוב ארגוני המגזר השלישי בעלי כוונות אמיתיות לשפר את השירות של מערכת החינוך ולתרום לתלמידים ולאזרחים. הבעיה היא, שלא מצאנו בארגונים אלה עדות לקיומה של מערכת איכות פעילה, שיטתית ומוטמעת למרות ההסכמה בדבר חשיבותה. מספר "תוכניות הלימוד הנוספות" שאינן עוברות סינון ובדיקת תכנים על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, עולה על שבעים אחוז. למערכת החינוך מדיניות של הפרטה אבל אין לה מדיניות של רגולציה ומרבית תוכניות הלימוד הנוספות מתקיימת ללא מסגרת והערכה מקצועיים.