תלמידות מחקר באוניברסיטת בן גוריון בנגב ממצאים מקבוצות מיקוד

החוקרות: תמר ויטנברג יעל הרשקוביץ' בר יובל-שני ורד סלונים-נבו

אחוז גברים/נשים בכל דרגה אקדמית – אוניברסיטת בן גוריון בנגב תשס"ז

אחוז גברים/נשים בכל דרגה אקדמית – אוניברסיטת בן גוריון בנגב תשס"ז

תלמידות מחקר -- הפקולטה למדעי הבריאות

נשים בתארים מתקדמים -- אוניברסיטת בן גוריון 2008 נשים: 634 % 51 2007 נשים: 662 % 50 2006 נשים: 599 % 49 גברים: 604 גברים: 655 גברים: 615

נתונים מאירופה וארה"ב -- אנחנו לא שונים אחוז הנשים המקבלות דוקטורט במדעי החיים זהה לגברים, אבל רק 15%-20% מבעלות תקן אקדמי הן נשים. מעל 50% מאוכלוסיית הלומדים באקדמיה הן נשים, אבל רק 15% ממכל הפרופסורים הנן נשים. השלב בין פוסט-דוקטורט לתקן אקדמי הנו הזמן בו רוב הנשים נוטשות את האקדמיה.

גורמים אפשריים? נשים נוטות לעזוב את עולם העבודה בגלל דרישות משפחתיות וביטחון עצמי נמוך. וכך גם באקדמיה. מחקר חדש מראה כי בקרב פוסט-דוקטורנטיות ב NIH כבר יש הנמכת ציפיות: רוב הגברים אך רק כמחצית הנשים חשבו על תפקיד של חוקר ראשי (I.P) (Martinez et al., 2007)

גורמים המשפיעים על ההחלטה לגבי משרת חוקר ראשי שכר היה חשוב יותר לגברים מאשר לנשים שהות עם ילדים ודאגה למשפחה היה חשוב יותר לנשים מלגברים לא היו הבדלים מגדריים מבחינת תחרות או הרצון לקבל תקן אקדמי (Martinez et al., 2007)

מציאות שונה לגברים ולנשים (Martinez et al., 2007) נשים מקבלות פחות תמיכה בהקשר לתפקידים משפחתיים: ל51% מהגברים ול83% מהנשים הנשואים היה בן\בת זוג שעבדו יותר מ40 שעות לשבוע ל42% מהגברים היה בת זוג שטיפלה בילדים במשך היום ורק ל15% מהנשים היה בן זוג שטיפל בהם 31% מהנשים אך רק 21% מהגברים היו מוכנים לשנות את חייהם למען הקרירה של השני

תחושת ביטחון בעצמך -- הבדלים מגדריים למרות שלא היה הבדל מגדרי בהערכה עצמית של יכולות מקצועיות – 60% מהגברים ורק 40% מהנשים חשבו שיזכו למשרה של חוקר ראשי 55% מהגברים ורק 43% מהנשים חשבו שיקבלו משרה תקנית באקדמיה

נשים יותר מגברים נטו להתאים את עבודתן לקריירה של בני הזוג A survey of applicants for the European Molecular Biology Organization’s fellowships from 1998 (Ledin et al., 2007) נשים יותר מגברים נטו להתאים את עבודתן לקריירה של בני הזוג נשים עם ילדים שעבדו משרה מלאה היו בדרך כלל נשואות לבני זוג שגם עבדו משרה מלאה נשים השתכרו פחות מ 50% מהכנסת המשפחה

נשים נטו יותר מגברים לעבור דירה כדי להתאים עצמן לקרירה של בן זוגם. A survey of applicants for the European Molecular Biology Organization’s fellowships from 2006 (Ledin et al., 2007) נשים נטו יותר מגברים לעבור דירה כדי להתאים עצמן לקרירה של בן זוגם. נשים נטו לעבוד פחות שעות ולהשתכר פחות מאשר גברים החוקרים מסכמים: “Even at the PhD level, women already balance career and family commitments, and this presumable affects their research.”

המחקר הנוכחי 20 תלמידות דוקטורט ב 4 קבוצות דיון: 10 ממדעי הרוח, החברה והבריאות, ו14 מהנדסה ומדעי החיים גילאים 22-36 14 נשואות (ומהן ל 8 יש ילדים), 9 רווקות, 1 גרושה. הרוב קבלו מלגה מהאוניברסיטה וגם עבדו כי המלגה לא הספיקה להן.

דרך איסוף הנתונים קבוצות הדיון נערכו ביוני 2007, בנות שעתיים והונחו על-ידי עובדת סוציאלית. להיות תלמידת מחקר באוניברסיטה: יתרונות וחסרונות קשיים, חסמים, בעיות משמעות ההיבט המגדרי והאימהי בהקשר של האקדמיה סוגיית התמיכה בתהליך הדוקטורט פתרונות מוצעים לקידום ועידוד

ניתוח החומר החומר שוקלט והודפס קריאה של החוקרות כדי למצוא תמות שעולות מן החומר קידוד התמות קריאה חוזרת כדי לוודא שהתמות שעולות הן המתאימות

יתרונות בלהיות תלמידת מחקר התפתחות אישית: החופש לחקור ולעסוק במה שאוהבים לוח זמנים עצמאי וחופשי מ"בוסים"

דוגמאות: "יש אינטנסיביות של חשיבה והפעלה של ראש פתוח, אין שגרה משעממת, העבודה אינה רובוטית, שעות העבודה הן גמישות ולעיתים ניתן לעבוד מהבית" "היתרון הגדול זה הזכות לגדול ולהתפתח, ללמוד מיומנויות חדשות, החשיבה העצמית והעצמאות שלא ניתנים לרוב במקום עבודה. בנוסף לחוויות והתנסויות למשל כנסים וכתיבת מאמרים שלרוב לא נעשת בתחום שלי בתעשייה".

קשיים בלהיות תלמידת מחקר קשיים כלכליים הקשורים בגובה המלגה (הנמוך) קונפליקטים מתמשכים בין הדרישות האקדמיות ודרישות חיי משפחה, ובמיוחד דרישות התפקיד האימהי אי הכרה מספקת בצרכים הקשורים לחיי נשים, כמו לידה, הנקה וטיפול בילדים קטנים. תחרות בחברה עם אוריינטציה גברית, בדידות ומחסור במערכת תמיכה בתוך האוניברסיטה, ועתיד מקצועי לא ברור

קשיים כלכליים רוב המשתתפות התלוננו על אי יציבות כלכלית ומחסור: מלגות נמוכות מידי שאינן מספיקות למחייה, שכר נמוך לעבודה בתוך הקמפוס, העדר תנאים סוציאליים וזכויות עובד, ואי אפשרות לעבוד מחוץ לקמפוס

דוגמאות לקשיים כלכליים "עבודה של 5 ימים ויותר בשבוע, מינימום של 8 שעות ביום במשכורת רעב של 3,000 ₪". "המלגה והמשכורת שאני מקבלת אינן גבוהות והדבר מגביל את צעדי בתחום האישי ולעתים רחוקות גם בתחום המדעי". "הדבר העיקרי שאותי מפחיד זה חוסר היציבות באוניברסיטה, שאין ודאות כלכלית. היום יש פרויקט ויש משכורת, לא ידוע מה יהיה מחר. היה מקרה שהמנחה בא ואמר נגמר הפרויקט תמצאו לכם אלטרנטיבות אחרות. את צריכה את התנאים הסוציאליים, ואין. החוסר יציבות מתאים לילד בן 20 זה שונה אם אתה עם משפחה וילדים. האוניברסיטה נותנת מעט מאד למי שעושה מחקר ". "ישנה איזושהי קהות חושים כלפי העובדה שזה הלחם שלנו. אם אנחנו לא נביא כסף הביתה, לא יהיה לחם בבית"ץ

עוד דוגמאות "אני רואה בלתרגל דרך להרוויח עוד כסף כי המלגה לדוקטורנטים מאד נמוכה, ואי אפשר לשרוד בה. זה מאד מצער, כי אני מכירה אנשים בטכניון ובמכון ויצמן שמקבלים מלגה כפולה מאתנו. יש חוסר הבנה שאנשים שלומדים פה הם אנשים עם משפחות שצריכים להביא אוכל הביתה, ומסתכלים עלינו כאילו שעדיין אנחנו סטודנטים צעירים, שזה בסדר בשבילם להיות באי ודאות, לא נורא אם לא החודש הזה אז בחודש הבא" . "בעיקר קשיים כלכליים ודאגה לגבי העתיד. דאגה שנובעת לא מפקפוק ביכולות האישיות שלי כחוקרת אלא מהמצב של האקדמיה בישראל. מצב בו אין מספיק תמיכה למחקר".

קונפליקטים בין דרישות האקדמיה ודרישות הבית חווית האימהות נתפסת כמשמעותית ועמוקה עד מאד, אבל היא יוצרת מציאות מורכבת, קונפליקטים פנימיים, וצרכים אשר אינם מוכרים על-ידי המערכת

סימון דה בובואר, המין השני, 1949 על האישה העצמאית: "נקרעת בין טובתה המקצועית לבין דאגה יעודה המיני. היא מתקשה להגיע לאיזון בין השתיים, ואם היא מגיעה לאיזון, הרי זה במחיר ויתורים, קרובנות ומעשי לולינות שיוצרים בה מצח מתמיד" (עמוד 619).

דוגמאות: מאבק בין צורכי האקדמיה וצורכי המשפחה "בתור אמא לילד צעיר הסכמתי לדחות את ההיריון, אני מאד רוצה עוד ילד והשעון הביולוגי מתקתק, הזמן אוזל, ומצד שני אני צריכה לסיים את הדוקטורט. קבלתי כבר חופשת לימודים בהריון הקודם והסבירו לי שבמהלך הדוקטורט מותר לי לקחת רק חופשת לימודים אחת, עושים הפסקת לימודים ואני לא יכולה לקחת עוד חופשת לימודים. אני רוצה ליהנות מהילד שיהיה האחרון כנראה, אני רוצה להיניק אותו הרבה,לבלות איתו הרבה זמן ואני דוחה את זה בהנחה שאני אסיים את התואר. זה משהו שהעולם האקדמי לא מבין, ילדים, הנקה. בכל אנשי הסגל בפיסיקה יש רק אישה אחת ".

דוגמאות נוספות "יש נושאים המיוחדים לנשים כמו חופשת לידה. כשאני יצאתי קבלתי חופשת לידה אבל לא ידעתי מה המשמעות שלה , כי אין שום חוק או כלל המעגן את הזכויות שלך. מבחינת האוניברסיטה אני לא מובטלת. אף אחד לא יודע מה מותר ומה אסור לך" . " אני רוצה להיות גם אמא טובה וגם חוקרת טובה. זה קשה. במקום להיות בבית ב-6 ולטפל בילד אני צריכה לעבוד בניסוי במעבדה. ילד רוצה להיות עם אמא והמשפחה , אם אין מישהו שיכול לעזור כמו סבתות זה קשה מאד ולא תמיד זה עובד."

ועוד " הייתי רוצה לחזור ב-4 הביתה לראות את הילדים שלי, להאכיל אותם, להשכיב אותם לישון. יש קורסים הניתנים בשעות איומות , ואין סיבה שיהיו לאמהות קורסים בשעות אחה"צ ורוב הקורסים ניתנים בשעה כזאת. אין סיבה לעניין הזה. זוהי גישה של גברים שמנהלים את העולם, ואין להם במודעות שרוב הילדים מסודרים במסגרות עד 4 או 5 ואז נגמר לנו היום. אני גם שמעתי משפט, שאת חייבת למצוא סידור לילדים כשהם חולים. זו תפיסה שאינה ייחודית לאוניברסיטה. המדינה נורא מעודדת אותנו לעשות ילדים, אך ברגע שהם נולדו, זהו! אין שום סידור כספי או אחר עבורם. מי שיש לה יותר משני ילדים באקדמיה אומרים לה: מה את עושה? את הורסת לך את הקריירה. אני שמעתי גם מישהו שאומר שאין מקום לילדים בדוקטורט ושיש מנחים שלא מוכנים להנחות דוקטורנטיות שיש להן ילדים!"

ועוד.... "אני מסתובבת עם תחושת אשמה כזאת ופחד כזה, אני מרגישה שאני מפספסת, אני יודעת שצריכה ליהנות, אני לא נהנית. לידה ראשונה ילדתי בתואר השני, שבה הרגשתי שאני לא יכולה להשקיע את הזמן בילדה ואני צריכה להגיש את התזה. עכשיו אני מרגישה בדוקטורט את אותו הדבר עם הילדה השנייה, אני יודעת שאני צריכה ליהנות ואני יודעת שאני מפספסת, ואני לא יכולה לעצור, אסור לי לעצור את זה..."

תמיכת המערכת? "פה באוניברסיטה אם יש ילדים אין שום מסגרות שמסייעות לאמהות. עשיתי תואר שני בטכניון ויש שם גן שעובד בשעת הלימודים. אין כאבי ראש מה לעשות, גם חוגים היו בטכניון ואני יכולה להיות במעבדה עוד כמה שעות כשהילד בחוג. זה מאד נוח". " זה קשה כשאת צריכה להיות במעבדה בניסוי וצריכה להפסיק כדי לחזור הביתה ב-6 לקחת את הילד לחוג. אם היה פה גן וצהרון הייתי יכולה לעשות את המחקר וזה היה מקל".

תחושות של אפליה מגדרית -- לשרוד בעולם אקדמי גברי מיעוט נשים בחלק מהמחלקות חוסר עידוד והטלת ספק כשפונות ל"תחומים גבריים" סיכויים נמוכים לקבלת מענקי מחקר יוקרתיים בהשוואה לגברים סיכויים נמוכים לתקן אקדמי בהשוואה לגברים קושי בניוד בן הזוג לקידום הקריירה שלהן עיכוב בגלל לידה וטיפול בילדים אשר אינו מוכר על-ידיד המערכת נשים צריכות להצטיין יותר כדי שישמעו ויראו אותן, או ההפך לשמור על פרופיל נמוך כדי לא לאיים

דוגמאות -- תחרות בעולם גברי "אישה צריכה להתעלות יותר בידע שלה, מאשר גבר בינוני. ואז היא מגיעה ומוכיחה את עצמה ומראה שהיא "שפיצית" וזוכה להמון הערכה וכבוד ואז אין לה בעיה. אבל אם תגידי משהו ותשימי סימן שאלה אז תצטרכי לתת הסבר ולהוכיח את עצמך יותר. וכשיש ילדים הדברים עוד יותר מורכבים. יכול להיות שיהיה הריון וחופשת לידה ואת תחליטי שעושה הפסקה, ואז כל מסלול הקידום נעצר לך".

ועוד... "לגבר מבחינתו אין מחויבות. גבר יכול להקריב עצמו למדע. הוא יכול לישון במעבדה. אני כאישה פוחדת לצאת מהאוניברסיטה בשעה 10 בלילה הבנים אצלנו עובדים סביב השעון. יש שקי שינה במעבדה והם עובדים גם בחגים. אני מרגישה לא נוח. ברור שהגברים יתקדמו יותר מהר. מצד שני הם גברים ואין להם את כל הכאב ראש והדברים הקטנים של לעשות כביסה, לכבס ולבשל, ועד שלא תהיה מהפכה כוללת, תמיד משווים למי שעובד יחד איתך, ורואים מי שמתקדם יותר"

ועוד.... "באוניברסיטה זה הרבה יותר קריטי, כי את משקיעה בילדים וזה יוצר פער לא הוגן לטובת הגברים, ואז כשמגיעים להתקבל למשרה, בודקים כמה מאמרים הבחורה הוציאה, ואם היה לה ילד באותו זמן, אז אין לה מספיק פרסומים והקידום נעצר".

יחס המערכת – תחושה של בדידות הנשים מבטאות תחושת בדידות: את המאבקים הכלכליים, המקצועיים, הפנימיים הן בעצם צריכות לעשות לבד אין תחושה של תמיכה ממסדים, אין בעצם למי לפנות, אין מערכת תמיכה, אלא מה שכל אחת יוצרת לעצמה

דוגמאות "נחוץ ארגון שאני אדע שאוכל לבוא אליו בתור אמא לילדה, עם בעיה כלכלית או אחרת כגון: יציאה לכנסים, פיטורים וכדומה ואוכל לקבל מענה קונקרטי וגם מענה של תמיכה ומידע". "ההרגשה שרוב הזמן מדובר בעבודה סוליסטית בארבעה קירות, חוסר במידע ובהכוונה לגבי מלגות, פרסומים וכדומה". "תחושת יתמות, חוסר מסגרת, חוסר ודאות לגבי העתיד, מה אהיה כשאגדל? האם אעסוק במה שאחקור? האם תהיה לי עבודה?"

פתרונות -- תמיכה כלכלית העלאת גובה המלגה, במיוחד לאלו שמגדלות ילדים קטנים. לאפשר עבודה מחוץ לקמפוס. לאפשר מימון ליציאה לכנסים להתייחס לתלמידים כעובדים ולדאוג לזכויות העובד שלהם ולהגדרת הסטאטוס שלהם

פתרונות מגדריים לאפשר לנשים שילדו הארכת זמן בלימודי הדוקטורט לספק שירותים של טיפול בילדים עד מאוחר, כולל חוגים, מעון עד 6 בערב ושירותי שמרטפות להימנע מלקבוע הרצאות ופגישות בשעות הערב המאוחרות להגמיש לוחות זמנים של הגשת הצעה וביצוע מחקר

פתרונות לשינוי תחושות של אפליה מגדרית לקבל חברות סגל חדשות במיוחד במחלקות בהן הן מיעוט לעודד נשים להשתתף בועדות חשובות בקמפוס לייסד קרן שתאפשר לנשים לנסוע עם משפחותיהן לפוסט-דוקטורט או לחילופין לנסוע הלוך ושוב בין הארצות לאפשר פוסט-דוקטורט בארץ

נהלים רגישי מגדר -- בזכות ולא בחסד לידה הנקה טיפול בילדים שעות עבודה שעות לימוד קידום

מערכת תמיכה מוסדית להקים רשת תמיכה לדוקטורנטיות שתספק מידע על מלגות, נהלים, אפשרויות, הזדמנויות ותמיכה חברתית להקים מערך של תומכות (מנטוריות) לאלו הרוצים בכך כדי שנשים תיתמכנה על-ידי נשים מצליחות

סיכום היתרון המרכזי: חופש ליצור ולהתפתח הקשיים העיקריים: מחסור כלכלי וקונפליקטים בין דרישות אקדמיות לדרישות משפחתיות המערכת אינה רגישה לצרכים שלהן וקשיים מגדריים: לידה, הנקה, טיפול בילדים, ואפילו מייחסת בשלילה לאימהות תחושת אפליה בעולם גברי: מיעוט נשים, המנחים הם בעיקר גברים ואין נהלים רגישי מגדר פתרונות: מלגות גבוהות, זכויות עובדים, נסיעות לכנסים, מלגות גבוהות לפוסט דוקטורט, קליטת נשים נוספות, נהלים רגישי מגדר, שירותים לטיפול בילדים, רשת תמיכה, מערך של מנטוריות

סימון דה בובואר, המין השני, 1949 התנאים שחייבים להתקיים כדי שיתאפשר קיום שוויוני בין גברים ונשים: גידול הילדים צריך להפוך למטלה משותפת של שני ההורים. מערכת החינוך צריכה להיות שוויונית. נשים צריכות להיות עצמאיות מבחינהכלכלית.

סימון דה בובואר, המין השני, 1949 דברי סיום, לקראת סוף הספר: "אכן הגברים, מתוך דאגה לעניינם, שחררו את הנשים באופן חלקי, עכשיו נותר להן רק להמשיך ולהעפיל (...) דומה שאפשר לומר בודאות שבמוקדם אן במאוחר הן יגיעו לשוויון כלכלי וחברתי מלא, והדבר יחולל בהן שינוי פנימי" (עמוד 657).