שאילת שאלות מקדמות למידה מרכז פסג"ה לוד "מה נשתנה הלילה הזה?" שאילת שאלות מקדמות למידה מדריכה פדגוגית לסביבות למידה- אנה אלדר
למה הוא אינו יודע לשאול? עלינו לעודד שאילת שאלות יצירתיות. בד"כ תלמידים ומורים נוהגים לשאול שאלות מסוג חמשת המ"מים (למה? מי? כמה? וכד'). מצגת זאת מציעה להתקדם מעבר לרמה של שאלות עובדתיות לשאלות מפתחות חשיבה המעלות אפשרויות יצירתיות.
החכם אומר... התם אומר... הרשע אומר... איור שרגא וייל 1963
הציעו לפחות 12 שאלות על נושא, כותרת, טקסט, ביטוי, רעיון, חפץ, תמונה, מושג, מפה ועוד. תוכלו להיעזר ברשימת ההתחלות: למה...? מהן הסיבות...? מה המטרה/הכוונה של...? מה היה קורה אילו...? נניח ש...? (בשונה מ"מה היה קורה אילו...", להניח הנחה שמעלה אפשרויות חדשות) מה אם הייתי יודע/ת ש...? מה היה משתנה אם...? מה אפשר היה לעשות...?
קראו את רשימת השאלות וסמנו את השאלות שנראות לכם המעניינות ביותר קראו את רשימת השאלות וסמנו את השאלות שנראות לכם המעניינות ביותר. לאחר מכן בחרו שאלה אחת או שתיים ודונו בהן כמה דקות. חשבו: אילו רעיונות חדשים על הנושא, המושג, או הטקסט יש לך שלא היו לך קודם לכן? http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/OfekPedagogi/Estrategyot/Shelot1.htm
שאילת שאלות אינה מקדמת למידה המזמנת חשיבה מסדר גבוה כאשר: כל השאלות או רובן הן שאלות סגורות, שהתשובה להן ידועה מראש למורה או כתובה בספר הלימוד. השאלות הן שאלות עובדתיות שמטרתן להביא את התלמידים לשנן ידע שהמורה לימד. כמות השאלות בשיעור גדולה מאוד ונמסרת בקצב מהיר ('פינג פונג') שאינו מאפשר השתהות מספקת לחשיבה. זמן ההמתנה של המורה לאחר שאילת השאלה קצר מדי ואינו מאפשר זמן לחשיבה עצמית
שאילת שאלות מקדמת למידה המזמנת חשיבה מסדר גבוה כאשר: שאילת שאלות מקדמת למידה המזמנת חשיבה מסדר גבוה כאשר: השאלות מבססות חשיבה מסדר גבוה (יחיאלי, 2008). כדי לזמן חשיבה מסדר גבוה. על השאלות לכוון להעמקת ההבנה על ידי תרגול ושכלול היכולת להדגים, לשער, להשוות, לטעון ולהצדיק טיעונים, לפתור בעיות, לנסח השערות, להציע הסברים ולבחון את ההבנה(Karmon, 2007 ;Resnick et al, 2010). שאלות מסוג זה אינן מתייחסות לידע כפשוטו בלבד, אלא מבקשות מן התלמידים לערוך פעולה מסוימת על הידע ובעזרתו. השאלות מערערות את הנחות היסוד ואת האמונות הוודאיות של הלומדים, מטילות ספק במובן מאליו, חושפות קונפליקטים יסודיים ותובעות לחשוב מחדש על שורש הדברים. שאלות אלו מכילות בתוכן, על פי רוב, מתח מסוים או מחלוקת. ערעור מושגי השכל הישר של הלומד נתפס גם כמקור חשוב, אם כי לא היחיד, ליצירת ארגון מחודש של תפיסת הנושא הנלמד (Karmon, 2007).
שאילת שאלות מקדמת למידה המזמנת חשיבה מסדר גבוה כאשר: השאלות פתוחות. שאלה פתוחה היא שאלה שבאופן עקרוני אין לה תשובה מוחלטת אחת, והתשובות הניתנות לה שונות זו מזו ולעתים אף סותרות זו את זו. לשאלות פתוחות שתי פונקציות חשובות: הראשונה, לגרום לתלמידים להבין שלשאלות החשובות ביותר אין תשובה מוחלטת, וייתכן שגם לא תהיה; השנייה, להסיט את מרכז הכובד מן המורה, כמחזיק הידע הבלעדי בכיתה, אל התלמידים, ולהפוך את המורה לעמית מנוסה, משכיל ומיומן בקהילת הלומדים, השווה לתלמידים (הרפז, 2000(. מידת הפתיחות של השאלה תלויה במידת מוחלטות הידע הגלום בה. כך למשל, תוצאות ניסוי במדעים או פתרון בעיה במתמטיקה, לא מאפשרים תשובות שונות, אך משיקולים פדגוגיים, יכול המורה להתייחס אליהם כאל ידע פתוח. כיצד יוצרים פתיחות בתחומים המאופיינים בידע סגור וסופי? על ידי הרחבת הנושא לשאלות פילוסופיות ואתיות. למשל, 'האם השכפול הגנטי יועיל או יזיק לאדם?'; או על ידי יישום 'פתיחות פדגוגית' – חתירה לגילוי ידע הידוע למורה אך לא לתלמידים בדרך של ניסוח שאלות פתוחות. למשל, 'ממה עשויים המים שאנו שותים?'. באופן זה יחוו התלמידים תהליך למידה שבו הם יציעו פתרונות שונים לבעיה, יסבירו את מהלך חשיבתם, ויגיעו לתשובה בדרכם.
שאילת שאלות מקדמת למידה המזמנת חשיבה מסדר גבוה כאשר: שאילת שאלות מקדמת למידה המזמנת חשיבה מסדר גבוה כאשר: השאלות הן אותנטיות. שאילת שאלות אותנטית פירושה שהמורה שואל באמת; הוא שואל שאלות שהוא אינו יודע את התשובה עליהן מתוך סקרנות פדגוגית כנה, ותשובות התלמידים מעניינות אותו ומעשירות אותו ( ,Nystrand et al 1997; פלד-אלחנן ובלום-קולקה, 1997). לעתים קרובות, שאלות אותנטיות מתמקדות בניסיון אישי או בפרשנות אישית של התלמיד, כגון: 'עם איזו מטפורה אתה מזדהה?'; 'כיצד בחרת לפעול כאשר קרה הדבר?'. כמו בשאלה הפתוחה, גם בשאלה בעלת אופי אותנטי מתהפכים היוצרות; הידע אינו שייך בלעדית למורה אלא לתלמיד. הן מתייחסות למבנה הדעת. 'מבנה דעת' הוא סך כל המושגים, היסודות, דרכי הלימוד והחקר, העקרונות, החוקים והכללים של המקצוע (כרמון, 2000). שאלות מקדמות למידה הן שאלות עשירות, המכוונות את הלומדים אל המושגים, התהליכים, והתובנות הייחודיים לדיסציפלינה (הרפז, 2000). 'תובנה דיסציפלינארית‘) 4. כרמון ,2010 והרפז,2000) מכנים שאלות אלה 'שאלות פוריות'. http://www.avneyrosha.org.il/resourcecenter/resoursesdocs/askingquestions.pdf
מה מפליא בזה? מה מעורר תהייה? להתבונן, לחשוב לשאול ...על יצירת אמנות. Visible Thinking - See, Think, Wonder Harvard Project Zero דגם זה ממקד את התלמידים ביצירה של שגרת חשיבה (רוטינה) הכרוכה בשלוש שאלות מרכזיות: מה אני רואה? מה אני חושב/ת על זה? מה מפליא בזה? מה מעורר תהייה? שגרת חשיבה זו מעודדת תלמידים לשים לב לפרטים, לייצר הבחנות ומתוך כך להגיע לפירושים עתירי חשיבה. העלאת השאלות עוזרת לפתח סקרנות ויכולה לשמש שלב ראשוני בתהליך של חקר. נבקש מהתלמידים להתבונן ביצירת אמנות, ולספר מה הם רואים. בהמשך נבקש מהתלמידים לחשוב מה מתרחש ביצירה בה הם צופים, מה הם חושבים שהיא מייצגת, או מה הם חושבים שהיא מספרת. נעודד תלמידים לתמוך במחשבות שלהם באמצעות הסברים וראיות. בהמשך נבקש מהתלמידים לחשוב אילו שאלות מתעוררות בהם לגבי הנושא הנלמד, הצפייה ביצירה והמחשבה עליה. איור "ארבעה בנים" שרגא וייל 1963 איור : שרגא ווייל, 1950
חג חירות שמח שנדע לשאול הרבה... בברכה, אנה אלדר