מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתונים ויעדים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתונים ויעדים

מעמדה של מדינת ישראל במדע העולמי לקט נתונים מעמדה של מדינת ישראל במדע העולמי לקט נתונים

זוכי פרס נובל בשנתיים האחרונות: פרופ' אברהם הרשקו- טכניון פרופ' אהרון צ'חנובר- טכניון פרופ' ישראל אומן- האוניברסיטה העברית

פרסומים מדעיים – 1999 - 2001 ומס' ציטטות לספרות מקצועית – 2001, למיליון תושבים (אינדקס:ארה"ב = 1.00) מקור הנתונים: Science & Engineering Indicators 2004, US NSF

שיתוף פעולה בין לאומי בפרסומים של מדינות נבחרות – 1986 ו-2001 שיתוף פעולה בין לאומי בפרסומים של מדינות נבחרות – 1986 ו-2001 1986 2001 המדינה אחוז המאמרים עם שיתוף פעולה בין-לאומי חלקה של ארה"ב במאמרים המשותפים ישראל 27.3 67.7 41.9 52.2 ארה"ב 9.2 - 23.2 פינלנד 18.7 34.3 42.9 28.6 צרפת 21.0 29.0 43.3 25.6 גרמניה 20.1 34.7 41.7 29.9 הולנד 19.8 29.6 44.9 שוודיה 22.2 35.7 46.3 27.5 שוויצריה 32.2 32.4 53.5 31.2 הממלכה המאוחדת 15.7 34.8 36.9 30.6 יפן 7.5 55.5 42.8 דרום קוריאה .. 25.7 57.2 טייוואן 20.8 66.5 58.2 אוסטרליה 15.3 40.0 36.3 37.2 מקור הנתונים: Science & Engineering Indicators 2004, US NSF

מקומה של ישראל בדירוג העולמי בחשיבות היחסית של הספרות המקצועית שלה בתחומים נבחרים –1994, 2001 כל התחומים 14 רפואה קלינית 19 18 מחקר ביו-רפואי 5 3 ביולוגיה 8 16 כימיה 7 פיסיקה 9 מדעי כדור הארץ והחלל 6 הנדסה וטכנולוגיה 13 מתמטיקה חשיבות יחסית מחושבת כדלהלן: חלקה של מדינה בסה"כ הציטטות בעולם בשנה מסוימת מחולק בחלקה מכלל הפרסומים המדעיים בעולם באותה השנה. מקור הנתונים: Science & Engineering Indicators 2004, US NSF

2. התפתחויות עיקריות במערכת ההשכלה הגבוהה 2. התפתחויות עיקריות במערכת ההשכלה הגבוהה

סטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה

זכאי בגרות ישראלים, תשמ"ו – תשס"א

מתוך שנתון ממוצע, תשנ"א – תשס"ד אחוז המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע, תשנ"א – תשס"ד

התפתחות המוסדות להשכלה גבוהה, תש"ן – תשס"ה

סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג המוסד 55,230 66,260 81,180 92,530 112,930 126,900 137,800 151,500 58,310 73,430 86,320 101,290 120,350 131,060 144,500 155,880

סטודנטים לתואר ראשון לפי מחוז המוסד תש"ן תשנ"ה תש"ס תשס"ה סה"כ – מס' מוחלט 55,250 86,320 126,900 151,500 סה"כ - אחוזים 100.0 ירושלים 22.7 17.5 15.5 13.0 צפון .. 2.5 5.3 7.4 חיפה 21.7 22.0 17.9 16.4 מרכז 4.1 4.3 15.9 16.2 ת"א 42.8 42.7 31.5 31.9 דרום 8.7 10.9 13.9 15.0

התפתחות לימודי התואר השני, תש"ן – תשס"ה הנתונים כוללים גם את הלומדים לתואר שני: באו"פ החל מתשנ"ז, במכללות האקדמיות החל מתשנ"ט ובמכללות להכשרת מורים החל מתשס"ג.

מספר מקבלי תואר שני לפי מסלול לימודים תשנ"ב – תשס"ד ללא עבודת גמר עם עבודת גמר

סטודנטים לתואר שלישי, תש"ן – תשס"ה

3. תוכנית החומש תשס"ד-תשס"ח יעדים 3. תוכנית החומש תשס"ד-תשס"ח יעדים

ות"ת תיתן עדיפות להשגת היעדים הבאים: ייצוב תקציבי של אוניברסיטאות המחקר באמצעות תוכניות הבראה ; שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל ; ליווי ובקרה אחר ישום השינוי במבנה הארגוני של האוניברסיטאות ; בקרת איכות ההוראה והמחקר של תוכניות הלימוד והמחקר במוסדות להשכלה גבוהה ;

המשך: הגדלת מספר הסטודנטים (מכללות ואוניברסיטאות); פיתוח פיזי של המוסדות תוך הדגשת תשתיות המחקר באוניברסיטאות ותשתיות ההוראה במכללות האקדמיות ; נושאים ספציפיים אחרים;

יעדי ההשכלה הגבוהה:

1. המצויינות במדע הדגש על תמיכה במחקר (הקרן הלאומית למדע, הקהיליה האירופית, מאיץ החלקיקים). פיתוח מוקדי מצוינות באוניברסיטאות (ננוטכנולוגיה ואחרים). הגדלת התמיכה התקציבית במערכות המחקר באוניברסיטאות. החזרת מדענים מצטיינים לישראל. הגדלת פוטנציאל המלגות לתלמידי המחקר בישראל.

2. הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה הרחבת הנגישות בפריפריה (מכללות). קידום איכות המכללות (B.Tech. ל- B.Sc.). תואר שני במכללות. נגישות מול מצויינות-הדילמה !!!

3. המערכת להערכת האיכות פיתוח המערכת בישראל, בדומה למקובל בארה"ב ובאירופה. "אוטונומיה" למוסדות.

4. המערכת להכשרת עובדי הוראה שידרוג איכות המורים דו"ח דוברת איחוד מוסדות המעבר לות"ת

5. שיתוף פעולה מדעי ואקדמי עם ארצות בעולם קידום תוכניות משותפות לישראל, אירופה וארה"ב. תמיכה בהקמת קרנות מחקר משותפות.

5. יעדים נוספים: קידום המגזר הערבי. קידום המגזר החרדי. עידוד לפיתוח תוכניות לימודים חדשות באוניברסיטאות ובמכללות. התייעלות המערכת האקדמית.

מסיימי החינוך הערבי בשנים תשנ"א – תשס"ב אשר החלו בלימודים גבוהים בתוך שנתיים מסיום כיתה י"ב, אחוזים סה"כ לא אקדמי 4.0 4.1 8.9 12.1 10.9 8.4 שנת סיום התיכון סה"כ אקדמי אונ' מכללה אקדמית סמינר למורים או"פ תשנ"א 10.7 6.2 0.0 3.5 1.0 תשנ"ג 13.2 7.9 0.1 4.6 0.6 תשנ"ה 15.1 9.0 0.8 4.9 0.4 תשנ"ז 14.6 7.7 1.1 5.0 תשנ"ט 17.9 1.3 6.7 0.9 תשס"ב 18.8 9.6 2.5 6.1

סטודנטים ערבים לתואר ראשון לפי סוג מוסד מהם: סה"כ אונ' – סה"כ אונ' מכללות אזוריות מכללות אקדמיות מכללות להכשרת עובדי הוראה תשנ"ו/נ"ז 1 מהם: % ערבים 68,950 7.0 63,563 6.7 5,387 10.5 17,263 3.5 14,257 15.6 תש"ס 127,448 10.1 74,194 9.0 66,935 8.1 7,259 16.6 33,250 6.0 20,000 20.9 תשס"ד 151,500 10.7 78,715 9.8 70,204 9.1 8,511 15.1 51,080 5.0 21,700 27.7 הערות: החל מתשס"ג שונה סיווג הלמ"ס לפי קבוצת אוכלוסיה לכן יש להיזהר בהשוואת הנתונים הרב - שנתיים. 1 נתוני האוניברסיטאות והמכללות האזוריות מתייחסים לתשנ"ו ונתוני המכללות האקדמיות והמכללות להוראה מתייחסים לתשנ"ז.

תודה רבה