זה המקום להגדיר את המונח מגוון ביולוגי זה המקום להגדיר את המונח מגוון ביולוגי. באופן פשטני, המגוון הביולוגי הוא השונות שבין כל היצורים החיים על פני כדור הארץ: מווירוס מיקרוסקופי, פטריית קרקע ואצה חד-תאית ועד בעלי חיים וצמחים מורכבים וגדולים. אורגניזמים אלו מתקיימים ביבשה, בים ובמים מתוקים ויוצרים בהם מערכות אקולוגיות מורכבות. מבחינים במגוון הביולוגי ברמות הארגון הבאות: מגוון המערכות האקולוגיות, הנבדלות זו מזו בתנאים האביוטיים השוררים בהן ובהרכב של המינים שהן מאכלסות. מגוון המינים הביולוגים שמרכיבים את עולמנו (חשוב להבהיר את ההבדל שבין השימוש במונח "מין" בשימושו בביולוגיה לבין "זוויג"). מגוון גנטי הקיים בתוך כל מין ומין. השקפים הבאים יסקרו את כל אחת מהרמות הללו. נתחיל במגוון המינים כיוון שבמרבית המקרים הוא המדד הראשון לבחינת המגוון הביולוגי. מקור התמונות: 123RF.com – Ben Goode

מגוון המינים כלל המינים החיים במקום מסוים. שני המדדים העיקריים המשמשים להערכת מגוון המינים הם: עושר המינים – מספר המינים במקום מסוים. שפע פרטים – מספר הפרטים מכל מין במקום מסוים. מגוון המינים הוא כלל המינים החיים במקום מסוים – מינים של מיקרואורגניזמים, פטריות, בעלי חיים וצמחים. ההגדרה המקובלת של מין ביולוגי היא קבוצה של יצורים בעלי תכונות משותפות המסוגלים להתרבות ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים. עם זאת, ישנם לא מעט אורגניזמים הנחשבים כמינים נפרדים ובכל זאת מצליחים להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים, למשל כלב הבית והזאב האפור או הברבור השחור והברבור הלבן. המחקר האקולוגי מבחין בשני מרכיבים של מגוון המינים: עושר המינים - מספר המינים החיים במקום מסוים. שפע פרטים - מספר הפרטים מכל מין ביולוגי במקום מסוים. שילוב של שני המדדים הללו יחדיו נותן מדד למגוון של המינים. במרבית המקרים המגוון הביולוגי נאמד על ידי מגוון המינים, ובדרך כלל לא כל מגוון המינים, אלא נדגמים רק חלק מהקבוצות של היצורים, לדוגמה הצומח המעוצה. צילומים: אורי רול

כמה מינים יש על פני כדור הארץ? האמת – אנחנו לא ממש יודעים. מזה כשלוש מאות שנה מדענים אוספים, מגדירים, מזהים וממפים את המינים מכל רחבי כדור הארץ. לכל מין ביולוגי ניתן שם בלטינית המורכב משני שמות: שם הסוג ושם המין, למשל: Homo sapiens (האדם הנבון - שם המין המדעי של בני האדם). התחום המדעי שעוסק בזיהוי ובהגדרת המינים נקרא טקסונומיה. עד היום תוארו כ-1.6 מיליון מינים, אולם ההערכות הן שלמרות כל המאמץ ארוך השנים הזה אנחנו רק בתחילת הדרך! ההערכה של האמנה למגוון ביולוגי (Convention on Biological Diversity CBD,) היא כי נותרו רק 10% מכלל החולייתנים שאינן מוכרים למדע. לעומתם, יותר מ-50% מפרוקי הרגליים היבשתיים אינם מוכרים ועד 95% מכלל הפרוטוזואה לא תוארו מעולם. לפיכך, גם לפי ההערכה השמרנית ביותר, ישנם יותר יצורים שאיננו מכירים מאשר יצורים שתוארו וזוהו. יותר מכך, גם לגבי הקבוצות המוכרות יחסית כמו עופות, יונקים וצמחים עילאיים, המידע על התפוצה, הביולוגיה והגנטיקה שלהם עדיין מועט ביותר. הפירמידה בשקף מתארת את עושר המינים בקבוצות טקסונומיות שונות המרכיבות את מגוון המינים. ליד כל קבוצה טקסונומית רשומים בשורה העליונה מספר המינים המוכרים למדע ובשורה מתחת הערכה של מספר המינים שקיימים אך עדיין אינם מוכרים למדע. הצגת הנתונים בפירמידה ממחישה את חלקם העצום של החרקים במגוון המינים – החרקים מהווים כ-60% מכלל המינים המוכרים. מחלקות הזוחלים, העופות והיונקים, שהן הקבוצות המוכרות ובעלות יחסי הציבור הטובים ביותר מבין הקבוצות השונות, מהוות פחות מ-1% כל אחת מכלל מגוון המינים. ההערכות הן שעם סיום הגדרת כל המינים על פני כדור הארץ יגדל אחוזם של החרקים בכלל המינים המוכרים. מקור האיור: קמפוס טבע באוניברסיטת תל-אביב, אתר משאבי הטבע ברשת מקור הנתונים: Numbers of Living Species in Australia and the World Australian Biodiversity Information Services, Toowoomba, Australia A Report for the Department of the Environment and Heritage, September 2005 גרסת אינטרנט מעודכנת לאפריל 2007 - http://www.environment.gov.au/biodiversity/abrs/publications/other/species-numbers/index.html

פיזור המינים על פני כדור הארץ אינו אחיד – ישנם אזורים בהם מגוון המינים גבוה ואזורים אחרים שבהם מגוון המינים נמוך. לשם ההמחשה, נתבונן באיור של מגוון המינים של צמחים בעלי פרחים על פני כדור הארץ. עושר המינים ביערות הגשם הטרופיים, למשל, הוא הגדול ביותר: כ-50% מהמינים המוכרים למדע נמצאים בשטח ששטחו כ-6% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. שוניות האלמוגים הם המקבילה הימית ליער הגשם הטרופי וגם בהם עושר המינים עצום. בהכללה, מגוון המינים עולה ככל שמתקרבים לקו המשווה. יש מספר רב של קבוצות טקסונומיות שמראות כלל זה וכמובן שיש גם חריגים לכלל. מקור האיור: World atlas of Biodiversity, http://bure.unep-wcmc.org/imaps/gb2002/book/viewer.htm. תרגום ועיבוד: קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב, אתר משאבי הטבע ברשת

השוני בהרכב הגנטי בין פרט אחד לאחר השייכים לאותו מין יוצר את המגוון הגנטי. לדוגמה, כל ילד הוא יחיד ומיוחד, או במונחים מדעיים – לפרטים שונים מאותו המין יש הרכב גנטי שונה, ייחודי לכל פרט ופרט. הביטוי של המגוון הגנטי הוא למשל ההבדל בגווני הפרווה של חתולים או ההבדל בצבע העיניים של אנשים. ההרכב הגנטי הייחודי של כל פרט מקנה לו לא רק ייחוד חיצוני כי אם גם ייחוד באופן שבו גופו מתפקד, לדוגמה רגישות או עמידות למחלות. מקור התמונה: fotolia.com – Tony Campbell

קבוצה של פרטים בני אותו מין החיים יחדיו נקראת "אוכלוסיה" קבוצה של פרטים בני אותו מין החיים יחדיו נקראת "אוכלוסיה". לשונות הגנטית בין הפרטים באותה אוכלוסייה חשיבות רבה ביכולת של המין לשרוד: ככל שהשונות הגנטית באוכלוסייה גדולה יותר, הסיכוי לביטוי של מחלות ופגמים תורשתיים קטן. מסיבה זו נהוג במרבית החברות האנושיות להימנע מנישואי קרובים (ביניהם השונות גנטית קטנה יחסית). ככל שהשונות הגנטית באוכלוסייה גבוהה יותר, כושר ההסתגלות של האוכלוסייה לשינויים בסביבה גדל, כי קיים סיכוי טוב יותר שיהיו פרטים בעלי תכונות שתאפשרנה להם לשרוד ולהתרבות בהצלחה גם בתנאי סביבה חדשים. שונות גנטית בקרב מינים היא הבסיס לאבולוציה וליצירת מינים חדשים. ללא שונות גנטית לא תתרחש אבולוציה! (והאבולוציה מתרחשת כל הזמן...) מקור התמונה – מקבץ על ידי יעל גבריאלי.

מערכת אקולוגית היא המכלול של מגוון המינים והסביבה הפיזית שבה הם חיים מערכת אקולוגית היא המכלול של מגוון המינים והסביבה הפיזית שבה הם חיים. מערכת אקולוגית יכולה להיות גדולה כמו מדבר הסהרה או קטנה כמו השטח שמתחת לאבן. אופי המערכת האקולוגית מעוצב על ידי יחסי הגומלין בין הגורמים הא-ביוטיים, כגון האקלים, המצע (קרקע, אבן או מים), כמות האור ועוד, ובין הגורמים הביוטיים – היצורים החיים. המערכות האקולוגיות שונות זו מזו במגוון בעלי החיים והצמחים. מערכות אקולוגיות יבשתיות נבדלות זו מזו לא פעם בצומח: מבנה הצומח האופייני, לדוגמה עצים, שיחים או עשבוניים; המרווחים בין הצמחים, לדוגמה: יער, בתה, סוואנה; טיפוס העלווה של הצומח האופייני, לדוגמה, מחטניים או רחבי עלים; וגורמים נוספים כגון אקלים וקרקע. המערכות אקולוגיות הימיות מאופיינות בעיקר על ידי התנאים: כמות האור, טמפרטורת המים ועושר הנוטריינטים. מקור התמונה: מקבץ על ידי יעל גבריאלי

האקולוגיה, באופן מסורתי, חילקה את מגוון המערכות האקולוגיות העיקריות על פני כדור הארץ לביומים. הביומים הם אזורים נרחבים בעלי מאפיינים דומים. הגדרת הביומים חוצה יבשות, כלומר באזורים שונים בעולם ניתן למצוא ביומים דומים. הביומים היבשתיים מאופיינים בעיקר על פי הצומח. הביומים הימיים מאופיינים בעיקר על ידי מאפיינים ביוגיאוכימיים. באיור זה מוצגים 14 ביומים יבשתיים, כפי שהוגדרו על ידי האיגוד העולמי לשמירת טבע (WWF). מקור האיור: Millennium Ecosystem Assessment, Ecosystem and Human Well-Being: Biodiversity Synthesis