הרצאה לפורום מרכז רוטשילד - קיסריה המדיניות המוניטרית על רקע המשבר הפיננסי פרופ' צבי אקשטיין המשנה לנגיד בנק ישראל הרצאה לפורום מרכז רוטשילד - קיסריה 04.11.2009
שיעורי צמיחה: ישראל, ארה"ב ואירופה (שינוי רבעוני במונחים שנתיים) % נפילת להמן ברדרס תחילת המשבר הצלת בר-סטרנס תחילת היציאה המקור: OECDstat * הערכות זמניות של בנק ישראל וה-IMF
שיעורי אבטלה: ישראל, ארה"ב ואירופה % אירופה ישראל ארה"ב המקור: OECDstat * תחזיות שנתיות של בנק ישראל
התפתחות המשבר הפיננסי תחילת המשבר משבר בר-סטרנס קריסת ליהמן-ברדרס יוצאים מהמשבר יולי- אוגוסט 2007 מרץ 2008 15 ספטמבר 2008 יוני –יולי 2009
3M Libor, מרווח CDS בנקאי נפילת להמן ברדרס תחילת היציאה הצלת בר-סטרנס תחילת המשבר CDS (שמאל) US (ימין) מקור: בנק ישראל . נתוני ה-CDS: ממוצע של תשעת הבנקים הגדולים בעולם, ל-5 שנים.
יוצאים מהמשבר מהר משציפינו שלוש הערות: האם המחקר הכלכלי כשל? לא – אבל... הצלחת המדיניות המוניטארית: - הרחבה מוניטארית לא שגרתית - עיגון ציפיות האינפלציה ליעד – 2% (כלל טילור) המשבר הוא תוצאה של: - כשל הרגולציה הפיננסית בארה"ב ומספר מדינות אירופאיות – תוצאה של התרחבות חובות פיננסיים -בעיות באיזונים המאקרו כלכליים
המדיניות המוניטארית במשבר= יעדי המדיניות בחוק בנק ישראל יציבות מחירים (יעד אינפלציה 1%-3%) תמיכה בתעסוקה וצמיחה כפוף ליעד האינפלציה תמיכה ביציבות פיננסית. שלושת היעדים בחוק מצאו את ביטויים במהלך המשבר במדיניות בנק ישראל ובנקים מרכזיים בעולם
שיעורי הריבית של בנקים מרכזיים בעולם אירופה, אנגליה, ארה"ב, יפן וישראל % Northern Rock תחילת המשבר קריסת להמן ברדרס
פונקצית התגובה מהמודל - משוואת טיילור יעד אינפלציה ריבית ריאלית טבעית סטייה מיעד אינפלציה פער התוצר ריבית בנק ישראל בפיגור שינוי ריבית בעקבות זעזועים באינפלציה ובפער התוצר (בפועל וצפויים)- מדיניות הפועלת למיתון מחזורי העסקים, ושמירה על קו מגמה של צמיחה לאורך זמן.
האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה % קריסת להמן ברדרס מקור: בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הריבית והאינפלציה לינואר 2009 הנגזרות מהמודל האקונומטרי הריבית והאינפלציה לינואר 2009 הנגזרות מהמודל האקונומטרי האינפלציה הריבית 0.8%
כלים נוספים להרחבה מוניטארית בישראל ובעולם בישראל ומדינות אחרות - קניית אגרות חוב ממשלתיות ארוכות טווח. קניית ניירות ערך בשווקים שאינם מתפקדים- Commercial papers (ארה"ב ויפן). קניית Asset Based Securities (ABS), במטרה להשבת התפקוד בשוק המשכנתאות. הבנק המרכזי תופס את תפקידו כמלווה של מוצא אחרון. בישראל עקב תפקוד תקין של השווקים הפיננסים, לא היה צורך בהתערבות נוספת
תהליך היציאה מהמשבר- איטי ריבית ספטמבר עולה ל 0.75: סימן ליציאה מהמשבר ועליה בפעילות, ציפיות אינפלציוניות מעל היעד. ריבית אוקטובר ונובמבר ללא שינוי. למה? אינפלציה צפויה ובפועל (ללא התערבות ממשלה) במרכז היעד. פער התוצר עדין גבוה בנקים מרכזיים אינם צפויים להעלות ריבית
הריבית והאינפלציה לנובמבר 2009 הנגזרות מהמודל האקונומטרי הריבית והאינפלציה לנובמבר 2009 הנגזרות מהמודל האקונומטרי
מדיניות בנק ישראל בשוק מט"ח
שע"ח שקל-דולר, נומינלי אפקטיבי וריאלי אפקטיבי שע"ח שקל-דולר, נומינלי אפקטיבי וריאלי אפקטיבי מדד ש"ח שקל-דולר (ימין) נומינלי אפקטיבי (שמאל) ריאלי אפקטיבי (שמאל) קנייה בהתאם לתנודות השוק קניה יומית של 25 מיליון קנייה יומית של 100 מיליון המקור: בנק ישראל
מהן הסיבות להתחזקות השקל?
איזון מתמשך במאזן הסחורות והשירותים בישראל (נתונים רבעוניים) איזון מתמשך במאזן הסחורות והשירותים בישראל (נתונים רבעוניים) מיליוני $ מיליוני $ ייצוא סחורות ושירותים (שמאל) ייבוא סחורות ושירותים (שמאל) החשבון השוטף (ימין) הנתונים לשנים 2009 ו- 2010 הינם תחזית בנק ישראל
תנועות הון חיוביות לתוך המשק – ירידה בהשקעות הישראלים בחו"ל מיליארדי דולרים *השקעות פיננסיות בני"ע סחירים+השקעות אחרות המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מדיניות לא שיגרתית בשוק מט"ח בעת משבר מרץ 2008- בנק ישראל החל ברכישות יומיות של מט"ח בהיקף של 25 מיליון שקלים ביום. יולי 2008 – בנק ישראל הגדיל את היקף רכישותיו היומיות ל-100 מיליון שקלים. מאוגוסט 2009 פועל הבנק בשוק המט"ח רק מקרה של תנודות חריגות בשער החליפין. (עד לספטמבר 2009 הגדיל בנק ישראל את יתרות המט"ח שברשותו ל-60 מיליארד דולרים) תוצאת המדיניות: הגדלת רזרבות המט"ח, תרומה ליציבות המשק והחלשות השקל – תמיכה בתעסוקה, צמיחה ויציבות יעד –התערבות לכשנצא מהמשבר – רק בסטיות משיווי משקל או תפקוד לא תקין בשוק מטח
כשל בשווקים הפיננסים בישראל? שוק האשראי החוץ בנקאי הנפקות האשראי לנדל"ן
אשראי בנקאי וחוץ בנקאי למגזר העסקי 2000-2009 (אחוזי שינוי) אשראי חוץ בנקאי סה"כ אשראי היום: 725 מיליארד ₪ אשראי בנקאי: 407 מיליארד ₪ אשראי חוץ-בנקאי: 318 מיליארד ₪ סך האשראי למגזר העסקי אשראי בנקאי * מיליארדי ש"ח
השינוי באשראי לסקטור העסקי (ערך נקוב, 2004- 100%) אשראי חוץ בנקאי מקומי 204 מיליארד ש"ח 43 מיליארד ש"ח סך שיעור שינוי אשראי זר אשראי בנקאי המקור: בנק ישראל
יחס אג"ח חברות לתמ"ג % המקור: BIS ובנק ישראל
התפתחות יתרות האג"ח של ענף הנדל"ן (ערך נקוב) מיליארדי ₪ המקור: בנק ישראל
הפער בין ממוצע משוקלל של תשואות אג"ח חברות צמודות מדד לבין "גליל" לפי ענפים 7/2005-10/2009 (אחוזים) נדל"ן תעשייה,השקעות ואחזקות,מסחר ושירותים,ביטוח* בנקים *ממוצע
התפלגות יתרות אג"ח לפי תשואה מיליארדי ש"ח המקור: בנק ישראל
הכשל בשוק האשראי החוץ בנקאי גידול מהיר למדי של אשראי לנדל"ן (חו"ל) לא נכון לממן את ענף הנדל"ן באשראי חוץ בנקאי של מוסדיים ללא לווי פיננסי – שקיפות בלבד אינה פתרון יש לבחון כיצד לפתור את בעיית מימון הנדל"ן – לא ניתן לקיים ליווי פרויקטים באג"ח לציבור
תודה!