המערכת הקוגניטיבית הכנה לקשב

תפיסה התהליך הכולל של הכרת העצמים וההתרחשויות בסביבה: לחוש אותם, להבינם, לזהותם, לקרוא להם בשמות ולהתכונן להגיב עליהם. שלושה שלבים: חישה תפיסה זיהוי והיכר של עצמים גלית

שלב ראשון בעקבות גרייה של קולטני חישה – באמצעות איברי החישה (עיניים אוזניים)....

שלב ראשון נוצרים דחפים עצביים המייצגים אירועים בתוך הגוף או מחוצה לו

שלב ראשון למשל, החישה מספקת את העובדות הבסיסיות של שדה הראיה. תאי עצב בעין מעבירים מידע לתאים בקליפת המוח, ואלה מחלצים מן הקלט הזה מאפיינים ראשונים

שלב ראשון

שלב שני ארגון התפיסה – נוצר ייצוג פנימי של עצם כלשהו - ראיה למשל, תהליכי התפיסה מספקים אומדן של ממדים שונים הקשורים בעצם : גודלו, צורתו, מרחק מהאדם. אומדנים אלו מבוססים על חישובים מנטליים, הממזגים את הידע הקודם עם עדויות עכשוויות המתקבלות מן החושים ומביאים בחשבון את ההקשר התפיסתי של הגירוי חישה משמעות מתבצעת סינתזה (אינטגרציה) מהירה של כל המאפיינים החישתיים ובאופן לא מודע

אלו שלבי העיבוד המאפשרים לנו להגיע להבנה משמעותית של העולם הסובב אותנו שלב שלישי שלב הזיהוי וההיכר אוביקט התפיסה מקבל משמעות. למשל, עצם עגול נהפך לכדור בייסבול בני אדם מזוהים כנשים או גברים. ניתן מענה לשאלות: "מה זה" ו"מה תפקידו" לשם כך נדרשים תהליכים קוגנטיביים המערבים ערכים, זכרונות, אמונות, דיעות אלו שלבי העיבוד המאפשרים לנו להגיע להבנה משמעותית של העולם הסובב אותנו

גישת עיבוד המידע

זיכרון לטווח ארוך; ארגון הידע; שלבי עיבוד המידע קשב היזכרות; שיכחה;

קשב

מהו קשב? ריכוז אנרגיה מנטלית (משאבים) באזורים של השדה התפיסתי (receptive field) בהם צריך להתרחש תהליך של קליטה ועיבוד מידע. מעין "הפנית זרקור" לגירויים מעניינים תוך "האפלת" גירויים אחרים בסביבה באותו הזמן לדוגמא: 2 קבוצות: ...

2 תחומי מחקר עיקריים ושתי נקודות מבט על "קשב": קשב מחולק קשב סלקטיבי divided attention קשב סלקטיבי Selective attention היכולת להתמקד ביותר ממסר יחיד היכולת להתמקד במסר יחיד ולהתעלם מהשאר

נושא מחקר: קשב סלקטיבי Selective attention

קשב סלקטיבי Selective attention התמקדות במאפיינים מסויימים בסביבה, במחשבות או בפעילויות. ההתמקדות מובילה להרחקת מאפיינים אחרים

הקשב נתפס , בין היתר, כמשאב מנטאלי קריטי הנחוץ לשם ביצוע כל תהליך מודע או מודע בחלקו. מאחר והקשב נתפס כמאגר מוגבל וסופי, הגבול העליון נתפס כקובע את כמות התהליכים היכולים להתרחש בו זמנית, והמערכת הקוגניטיבית צריכה "להחליט" איך לחלק את משאב הקשב.

בקיומם של גירויים רבים בסביבה, הקשב הסלקטיבי "בוחר" גירוי(ים) מסוים(מים) ומעבד אותם; ו"מתעלם" מכל הגירויים האחרים (אינם עוברים עיבוד)

נושא מחקר: קשב מחולק היכולת להתמודד עם יותר ממטלה אחת באותו הזמן‏ ביצוע מטלה באופן אוטומטי מאפשרת חלוקת קשב אימון מאפשר לבצע שתי מטלות יחד נושא מחקר: קשב מחולק divided attention היכולת להתמודד עם יותר ממטלה אחת באותו הזמן‏ זוהי משימה קשה והתפקוד נמוך יותר ממצב בו מתמקדים במטלה אחת.

Cocktail party phenomenon תופעת מסיבת הקוקטייל בני אדם יכולים להיות קשובים לשיחה אחת בעוד שיחות נוספות מתקיימות בסביבתם (אבל....) חזרה

Capacity model of attention מודל קיבולת של קשב Capacity model of attention Kahneman, 1973 באותה מידה שאדם יכול להפקיד את כספו בבנק יחיד – או במספר בנקים- כך יכול האדם "להפקיד" ממשאב הקשב שיש לו – במטלה יחידה או במספר מטלות כמה "כסף" – כמה משאבים – יש לו לאדם?

לאן יפנה האדם את משאב הקשב? מצבים סביבתיים האחראים להפניה הבלתי רצונית של הקשב. ובנוסף, הבחירה תלויה: בנטיות קיימות (enduring disposition) בכוונות רגעיות (momentary intentions): מטרות האדם ורצונותיו בזמן נתון; למשל...

הקשב בתחום הויזואלי מתבצע באמצעות מיקוד המבט לאובייקט המטרה המיקוד יכול להיעשות באופן רצוני על ידי הפניית המבט

או באופן בלתי רצוני: בולטים אובייקטים – מושכים את הקשב

Capacity model of attention מודל קיבולת של קשב Capacity model of attention Kahneman, 1973 המודל מנבא כי בסופו של דבר בני אדם יקצו יותר קשב לפעילויות ש: מעניינות אותם – כללית או באופן רגעי חשובות להם מתאימות להם באותו הזמן

היוריסטיקות מתוך מחקרים של טברסקי וכהנמן בשנות ה-70

שיפוט בתנאי אי ודאות החלטות רבות שלנו נעשות כאשר אין לנו ודאות מה יקרה בפועל. לפני כל קבלת החלטה אנו נדרשים לבצע שלב מקדים: לשפוט מה נכון/לא נכון מה יהיה טוב/לא טוב מה סביר שיקרה שיפוט הוא חיווי דעה על עובדות

שיפוט בתנאי אי ודאות החלטות רבות מבוססות על שיפוטים שלנו לגבי סבירות או שכיחות של אירועים לא ודאיים: 1. אנו אומרים, למשל: "רוב הסיכויים ש..." (דהיינו זו אמונה שלנו) 2. האירוע הלא ודאי (לדוגמא): "ערך הדולר יהיה ___באוגוסט" 3. על סמך האומדן מקבלים החלטה: לקנות/לא לקנות כעת דולרים לטיול שיתרחש באוגוסט.

שיפוט בתנאי אי ודאות 1. אנו אומרים, למשל: "אני חושב ש..." (דהיינו זו אמונה שלנו) 2. האירוע הלא ודאי (לדוגמא): "מפלגת X תזכה בבחירות" 3. על סמך האומדן מקבלים החלטה: ללכת לבחור/לא ללכת לבחור. בשל ההשלכות על קבלת החלטות חשוב לבחון איך נעשים שיפוטים אלו

היוריסטיקות – משמעות והשלכות טברסקי וכהנמן אנשים מסתמכים על מספר מוגבל של עקרונות היוריסטיים המצמצמים את המשימות הסבוכות של הערכת הסתברויות וניבוי ערכים לכלל פעולות שיפוט פשוטות יותר ומהירות. היוריסטיקה היא כלל אצבע או מעין קיצור דרך בו אנו נעזרים כדי לעשות שיפוטים מהירים ומידיים – עוזרים למערכת הקוגנטיבית שמשאביה מוגבלים להתגבר על המוגבלות. בדרך כלל היוריסטיקות מובילות לשיפוטים נכונים. לפעמים היוריסטיקות מובילות לטעויות חמורות ושיטתיות. היוריסטיקה בפני עצמה אינה כשל אך מכל היוריסטיקה אפשר לגזור מספר כשלים.

היוריסטיקות – משמעות והשלכות טברסקי וכהנמן ההטיות והכשלים הנובעים מההיוריסטיקה מקורם בשימוש ברמז של ההיוריסטיקה אולם במקרים של הטיות השימוש ברמז הוא שימוש לא תקף

עיגון ןהתאמה היוריסטיקה

תרגיל לכתה מחצית הכתה ה"רואה": יוצג לפניכם ביטוי מסויים. עליכם לאמוד את ערכו של הביטוי ולכתוב את האומדן במחברת (ובשקט!)

כיתבו לעצמכם אם גבוה או נמוך האם מספר הלידות בישראל גבוה או נמוך מ1,000? מהו מספר הלידות בישראל? כיתבו לעצמכם אם גבוה או נמוך ומהו המספר להערכתכם

תרגיל לכתה מחצית הכתה ה"שניה": יוצג לפניכם ביטוי מסויים. עליכם לאמוד את ערכו של הביטוי ולכתוב את האומדן במחברת (ובשקט!)

כיתבו לעצמכם אם גבוה או נמוך האם מספר הלידות בישראל גבוה או נמוך מ200? מהו מספר הלידות בישראל? כיתבו לעצמכם אם גבוה או נמוך ומהו המספר להערכתכם

מהם האומדנים?

במחקר בארצות הברית קבוצה א: עוגן: 100 הערכה: 1000 קבוצה ב: עוגן: 50000 הערכה: 40000

על הערך הזה הוא עושה התאמה ונותן שיפוט של ערך סופי עיגון והתאמה – איך זה קורה תהליך בו אנשים מתחילים מערך ראשוני כלשהו ועורכים לו התאמות כדי להגיע לתשובה הסופית. עוגן הוא ערך (שרירותי או לא) שאדם מתייחס אליו לפני שהוא עורך הערכה מספרית. על הערך הזה הוא עושה התאמה ונותן שיפוט של ערך סופי

לעיתים ההתאמות הנעשות אינן מתאימות או מתבססות על חישוב חלקי הטיות הנובעות מהיוריסטיקת עיגון והתאמה שימוש בעוגן לא רלבנטי נקודות התחלה שונות מניבות הערכות שונות אשר מוטות לעבר הערכים הראשוניים – הערכים יכולים להיות שרירותיים. התאמות לא מספיקות לעיתים ההתאמות הנעשות אינן מתאימות או מתבססות על חישוב חלקי

היוריסטיקת היציגות

כך מתאר אדם את שכנו סטיב ביישן ומסוגר מאד, הוא מוכן תמיד לסייע, אבל יש לו עניין מועט באנשים או בעולם המציאות. הוא טיפוס כנוע ומסודר, יש לו צורך בסדר וארגון ויש בו תשוקה לפרטים הקטנים

הסתכלו ברשימת המקצועות הבאים ודרגו מ1-5 באיזה מקצוע סביר יותר שסטיב עוסק חקלאי _________ איש מכירות _________ טייס _________ ספרן ___________ רופא __________ 1 הסביר ביותר 5 הכי פחות סביר

היוריסטיקת היציגות – משמעות והשלכות היוריסטיקת היציגות עונה על השאלות: מה ההסתברות שעצם א שייך לקבוצה ב? מה ההסתברות שאירוע א נובע מתהליך ב? מי מהם סטודנט למתמטיקה

היוריסטיקת היציגות תשובות לשאלות אלו מוערכות לפי המידה שבה א מייצג את ב א דומה ל-ב כאשר א מייצג מאד את ב ההסתברות הנתפסת ש-א שייך ל-ב היא גבוהה. כאשר א לא מייצג את ב ההסתברות הנתפסת ש-א שייך ל-ב היא נמוכה כלומר – השיפוט להסתברות נעשה לפי דמיון

הטיות הנובעות מהיוריסטיקת יציגות שיפוטי הסתברות לפי דמיון מובילים לטעויות מכיוון שדמיון, או יציגות אינם מושפעים מכמה גורמים שצריכים להשפיע על שיפוטי הסתברות

חצי כיתה תעצום עיניים החצי שלא עצם עיניים יקרא את הדברים הבאים ויענה (כל אחד לעצמו בכתב ובשקט) על השאלה: יש לנו קבוצה של 100 אנשים – 70 פקידי בנק ו-30 פרופסורים לפיזיקה הנה תיאור של אחד מהם: יאיר בן 50, מרושל בלבושו, משקפיו עבים, מצחו גבוה, הוא מפוזר ולעיתים חולמני. תחביביו הם צפיה בערוץ המדע בטלביזיה וקריאת ביוגרפיות. האם הוא פקיד בנק או פרופסור לפיזיקה?

כעת חצי הכיתה שעצמה עיניים החצי שעצם עיניים יקרא את הדברים הבאים ויענה (כל אחד לעצמו בכתב ובשקט, כך גם לגבי החצי הראשון שכבר ענה קודם, ישמור על שקט ולא יגיב) על השאלה: יש לנו קבוצה של 100 אנשים – 30 פקידי בנק ו-70 פרופסורים לפיזיקה הנה תיאור של אחד מהם: יאיר בן 50, מרושל בלבושו, משקפיו עבים, מצחו גבוה, הוא מפוזר ולעיתים חולמני. תחביביו הם צפיה בערוץ המדע בטלביזיה וקריאת ביוגרפיות. האם הוא פקיד בנק או פרופסור לפיזיקה?

חוסר רגישות לתוצאות מלכתחילה : התעלמות משיעור הבסיס בשל התעלמות משיעור הבסיס מרבית הנשאלים ייחסו הסתברות גבוהה יותר להיות יאיר פרופסור לפיסיקה בשני המקרים, למרות שרק במקרה השני זה סביר.

טעות הצירוף לימור היא רווקה בת 30 גלויית לב ומבריקה. יש לה עניין בפילוסופיה והיא מהפעילים הראשונים שתמכו במחאת הקוטג' וצדק חברתי באוניברסיטה היא למדה לתואר ראשון בספרות והיתה פעילה בהפגנות סטודנטים. בנוסף היא חברה רשומה בתנועת שלום עכשיו וחברה בתנועת הירוקים.

לימור היא מורה בבית ספר עממי סדרו את שמונת המשפטים הבאים בסדר הסתברותי עולה 8-סביר ביותר 1-פחות סביר לימור היא מורה בבית ספר עממי לימור עובדת בחנות ספרים ומשתתפת בשיעורי יוגה לימור פעילה בתנועות לזכויות האדם לימור ספרנית לימור פקידת בנק לימור ספרנית ופעילה בתנועה לזכויות האדם

לעולם קבוצת משנה תהיה קטנה מהקבוצה המוכללת פעילה בזכויות אדם ספרניות

היוריסטיקת הזמינות

דוגמאות מה אחוז התלמידים שמצליחים במבחן? האם הישראלים נוטים לבקר בקולנוע?

הטיות הנובעות מהיוריסטיקת הזמינות פריטים נשלפים מהר לא משום שיש מהם יותר פריטים אלא בשל סיבות שונות המקלות על השליפה המהירה.

מה יותר סביר שיקרה בארה"ב מוות שנגרם בעקבות תאונות דרכים או מוות בעקבות סרטן קיבה מוות שנגרם בעקבות טורנדו מוות שנגרם בעקבות מכת ברק מוות שנגרם משברי מטוס או מוות שנגרם ע"י כריש טורף מוות בעקבות סכרת מוות בעקבות התאבדות

בולטות דברים שמקבלים יותר פרסום יותר בולטים ולכן נשלפים מהר יותר השליפה המהירה יותר לא נובעת מיותר מקרים אלא מבולטות. תמונה אחת שווה אלף מילים וסרטון וידאו אחד שווה אלף תמונות. אנו משתמשים ברמז השליפה המהירה כאשר הוא לא תקף – הוא לא נובע מכמות אלא ממשהו אחר – במקרה זה בולטות

הטיות הנובעות מהיוריסטיקת הזמינות פריטים נשלפים מהר לא משום שיש מהם יותר פריטים אלא בשל סיבות שונות המקלות על השליפה המהירה, ביניהם: בולטות (חיות, רלבנטיות, יכולת לדמיין את המצב) מוכרות יעילות מתכונת החיפוש