כיתה רגילה, כיתת מחוננים – דיאלוג או מונולוג בתחפושת דיאלוג? כיתה רגילה, כיתת מחוננים – דיאלוג או מונולוג בתחפושת דיאלוג? הדר נץ אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

מהו דיאלוג? דיאלוג הוא "אירוע שיח שהמשתתפים בו מזמינים זה את זה לתת ולקבל שיח.... אירוע שנשאלות בו שאלות אמת וניתנות להן תשובות אמת, במטרה ליצור טקסט שיחה משמעותי לכל הצדדים." ׁ(פלד ובלום-קולקה תשנ"ז: 29) השיח הכיתתי השיח הכיתתי, מעצם טיבו, מתנהל במסגרת א-סימטרית: "הוא כפוי, הוא מובנה..., והוא מזמן פגישה בין אנשים שמעמדם בתוך אירוע השיח הוא מראש לא שווה". מכאן שהשיח הכיתתי "אינו מזמן דיאלוג". ׁ(פלד ובלום-קולקה תשנ"ז: 29)

דיאלוג אינו בהכרח שיחה דיאלוג הינו מצב בו המשתתפים נמצאים באינטראקציה מחשבתית ורעיונית. והרי אפילו בקריאת טקסט כתוב יכול להיווצר דיאלוג בין הכותב לקורא. מכאן שגם בשיח הכיתתי, למרות הא-סימטריה, טמון פוטנציאל דיאלוגי, לא בבחינת יצירת שיחה בין שווים, אלא בבחינת יצירת שיח המזמין "הקשבה פעילה" ומעורבות של כל המשתתפים בו. ׁ(פלד ובלום-קולקה תשנ"ז: 30)

דיאלוג ולמידה דיאלוג ושיחה פתוחה נמצאו קשורים באופן ישיר לשיפור בתהליכי למידה! (Gamoran & Nystrand 1991, Nystrand 1997) נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין הישגים לימודיים לבין דיון המתמקד בקול האמיתי של התלמידים. (Nystrand et al. 2003)

מאפייני השיח הכיתתי על פי בחטין (1984), שיח "פדגוגי" מתנהל באווירה של “The process of education is seen as the pupils accepting the teacher’s conceptual world, since he is the mouthpiece of the culture” (Sinclair & Coulthard 1975: 130). על פי בחטין (1984), שיח "פדגוגי" מתנהל באווירה של "מונולוגיזם" והמסר המועבר הוא שמי שיודע ומחזיק בַּ"אמת" מדריך את מי שאינו יודע ונמצא במצב של שגיאה. שיח דיאלוגי צריך להיות מושתת לא על דלייה של פרטים מן הזיכרון, אלא על החלפה דינמית של תובנות. המורה צריך לראות בתלמידים כמקור פוטנציאלי לידע ולדעות.

IRF: Initiation-Response-Feedback פ.ת.מ.: פנייה-תגובה-משוב מאפייני השיח הכיתתי שיח מונולוגי הוא השיח הרווח בכיתה, בעוד שאפיזודות של דיאלוג הן יוצאות דופן, אך משמעותיות. הרוב המוחלט של השאלות נשאלות על ידי המורה. המטרה השכיחה ביותר של השיח הינה דיווח וחזרה על ידע קודם. הרצף השכיח ביותר בשיח הכיתתי: IRF: Initiation-Response-Feedback פ.ת.מ.: פנייה-תגובה-משוב התלמידים מקבלים את שליטתו של המורה בכך שהם בוחרים בתגובות אליפטיות, ונמנעים מיוזמה.

3 ז'אנרים של שיח כיתתי דיאלוג "סוקרטי": דיאלוג-לכאורה: דיון נושאי (מתמקד בתכנים), אשר התוצר הסופי שלו הוא טקסט שנבע משיתוף בין התלמידים לבין המורה, טקסט שהוא שונה במהותו מן הטקסט שכל אחד מן השותפים בא איתו לאירוע. בדיאלוג סוקרטי כל צד תורם משהו משלו לשיח ושום צד לא יוצא מן הדיון כפי שנכנס אליו. דיאלוג סוקרטי דורש מהמורה להשעות את מידת שליטתה בשיח ובידע. המורה צריכה להיות מוכנה לרדת מכס המלוכה על הידע (פלד-אלחנן ובלום קולקה 2006: 122). דיאלוג-לכאורה: המורה גורמת לתלמידים להאמין כי מתקיים דיון נושאי, בעוד שהלכה למעשה התלמידים מוערכים על בסיס של יחסים בין-אישיים והתנהגות לשונית. המורה מצפה מהתלמידים לנחש / לצפות את השיח שלה עצמה. מה שאינו תואם את הטקסט בראשה של המורה על פי רוב לא זוכה להתייחסות. מונולוג בתחפושת דיאלוג: המורה שואלת שאלות נושאיות, תוך כדי שהיא מצפה להפקה מחודשת של הטקסט שלה עצמה. מצופה מהתלמידים "להחזיר למורה שכפול של דבריה הקודמים..., להפיק טקסט ששום חלק ממנו איננו יצירה שלהם". דיאלוג-לכאורה ומונולוג בתחפושת דיאלוג נמצאו כז'אנרים הדומיננטיים בכיתות שנצפו על ידי פלד ובלום-קולקה (תשנ"ז).

דוגמא לדיאלוג-לכאורה: כיתה: ו', שיעור ספרות נושא השיעור: הסיפור העממי מטרה מוצהרת: חזרה על חוקי השיעור העממי וחילוצם מתוך סיפור מסויים מורה: ששון אמר משהו מאוד חשוב: הוא אמר שבמהלך הסיפור לגיבור מתעוררת אזושהי בעיה. נעמי, את כבר דיברת, ואני בטוחה שלכל אחד יש משהו חשוב להגיד. נעמי: אני רק רציתי להגיד ששון באמת צדק במה שהוא אמר. ברגע שהגורל שלנו מתהפך, כשיש לו בעיה מסוימת לגיבור אז הכוחות המאגיים באים לעזרתו וזה מה שעוזר לו. מורה: נכון, אבל לא בכל הסיפורים יש כוחות מאגיים. נעמי: לא בכולם אבל הם בדרך כלל באים, כי הסיפור העממי הוא מאוד קשור לעניין הזה של קסמים... מורה: נכון, צריך רק לזכור שיש חוקים ושהם לפעמים מופיעים ולפעמים לא. אור? אור: הגיבור הוא תמיד סוג כזה של מין גיבור-על. הוא תמיד ינצח בעזרת משהו. המורה: אוקיי. טל?

דוגמא למונולוג בתחפושת דיאלוג: כיתה: ג' נושא השיעור: מחזוריות מורה: איזה עוד דברים יש לנו שחוזרים על עצמם במדויק? תלמיד: הלב. מורה: אני אתן לכם רמז. אני קמה בבוקר, נכון? הולכת לצחצח שיניים, עובדת... חוזרת... ישנה... ומה יש לנו למחרת שוב? תלמיד: בוקר.

דוגמא לדיאלוג "סוקרטי": כיתה: י"א , עולים מרוסיה, שיעור היסטוריה נושא השיעור: נדודיו של אברהם מטרת השיעור: חקר מקורותיו של עם מורה: נניח שאתם היסטוריונים ואתם רוצים לחקור את המקורות של עם. מאיפה אתם מתחילים? תלמיד 1: זמן ומקום? מורה: אני אכתוב מה שתגידו. זמן או מקום? [המשך דיון במקורותיו של העם היהודי, כולל 10 דק' של קריאה דמומה בתנ"ך.] אירנה: הנה זה: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..." מורה: למה אלוהים אומר את זה שלוש פעמים: מארצך, ממולדתך ומבית אביך? אירנה: אולי בגלל שזה כל כך קשה לעזוב. מורה: כן? זה היה קשה לך? מאיפה באת? [המשך שיחה על העליה של התלמידים מרוסיה לישראל] מורה: בואו נחזור 4000 שנה אחורה, מה הובטח לאברהם? מי חיכה לו?

כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג? נשאלת, אם כך, השאלה: כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג? דרכים ישירות: הצגת שאלות פרובוקטיביות דרכים עקיפות: לשאול שאלות לגביהן המורה לא הגיעה עם תשובה מוכנה מראש, להימנע ממתן משוב ולעודד תלמידים לתת משוב אחד לשני. כאשר תלמיד שואל שאלה, במקום לענות מהר על השאלה על מנת לחזור לנושא השיעור, המורה יכולה לאפשר לדיון הכיתתי להתפתח בכיוון אליו הובילה שאלתו של התלמיד. Nystrand et al. 2003

הצתת שיחה “Getting a discussion going is a little like building a fire: With enough kindling of the right sort, accompanied by patience, and along with the spark of student engagement, ignition is possible, though perhaps not on the teachers’ first or second try” (Nystrand et al. 2003: 190). “Instruction is best thought of not in terms of what teachers do to students, but what teachers and students do together” (Nystrand et al. 2003: 191).

ומה קורה בכיתות מחוננים? שאלות: האם מתאפשר דיאלוג בכיתות מחוננים או אולי מחוננים פשוט מצליחים טוב יותר "לדבר מבטן המורה"? אם אכן מתקיים דיאלוג, בזכות מה/מי זה מתאפשר? בזכות היכולת של התלמידים? בזכות האופן שבו המורה תופסת את התלמידים?

מספר דוגמאות לשאלות שנשאלו בכיתות מחוננים איזו כותרת מתאימה לסרט? למה אתה חושב כך? מורה: מה ראינו? תלמיד: סרט שמתעד את הפלישה האמריקאית לעיראק. מורה: למה אתה מתכוון? לא אמרו לכם פעם ההורים שאם תמשיכו לשחק במחשב ניקח לכם את המחשב? של מי הקניין, זו גם שאלה טובה.

תודה רבה!