מיומנויות תקשורת בין אישית סוגי שיחות שונים בין שנים, בבית הספר. סוגי שיחות שונים בין שנים, בבית הספר. המצגת נכתבה ע"י ישי זיו – יועץ ארגוני, בעל ניסיון עשיר ומגוון, בהנחיית צוותים בחינוך הפורמלי והלא-פורמלי, מומחה להקניית כישורי הדרכה וניהול לבעלי תפקידים, הפקה וניהול של תוכניות השתלמות ועריכת סדנאות לפיתוח תקשורת בין-אישית בצוותים חינוכיים.
סוגי שיחות שונים בין שניים, בבית הספר מעבר לעובדה ששיחות אישיות יכולות להתקיים עם הורים, תלמידים או עמיתים, הרי המטרות השונות שיכולות להיות למפגשים הללו, עתידות להכתיב סגנונות שונים של שיחות. לדוגמא: שיחת משמעת עם חניך תהיה שונה, ולו במקצת, משיחת עידוד ותמיכה. שיחת פתרון קונפליקט עם עמיתה, תהיה שונה משיחת תכנון של נושא לימוד. בנוסף לכך, ובעיקר כשמדובר בתלמידים, תמיד יכולה לעלות השאלה: מתי יש לקיים שיחה אישית עם תלמיד ומתי עדיף להעלות את הנושא בפורם הכיתתי? © כל הזכויות שמורות לישי זיו – מכון משאבים
מטרות אפשריות לעריכת שיחות אישיות בביה"ס מסגרות השיחה מטרות אפשריות לעריכת שיחות אישיות בביה"ס התמודדות עם בעיות משמעת. דיווח על בעיות תפקוד ו/או ולימוד. שיחת הערכה תקופתית. בירור קונפליקט בין המורה לשותף השיחה. שיחת עידוד ותמיכה. שיחת הדרכה, לימוד ואימון. מסגרות השיחה הורים תלמידים עמיתים מיומנויות במתן משוב אמפטיה, הקשבה והקשבה פעילה; יכולת הכלת כאבים ותוקפנות; יצירת תנאי שיחה; זיהוי מסרים מילוליים ובלתי מילוליים; מיומנויות מסירת אינפורמציה; הובלת שיחה על ידי שאלות; יכולת הסבר וניתוח בצורה בהירה וממוקדת; מיומנות בשאלת שאלות; העברת האחריות למציאת פתרון על שותף השיחה; אסרטיביות והשמת גבולות. השיחה האישית – כלי למימוש מטרות חינוכיות
תלמיד נוהג להפריע בקביעות בשיעור – שיחת המשמעת תלמיד נוהג להפריע בקביעות בשיעור – מתי נחליט לטפל בהפרעה זו באמצעות שיחה אישית ומתי באמצעות הפעלה קבוצתית?
להלן שיקולים שיכולים לסייע בידנו להחליט מה הוא סוג המפגש (קבוצתי או אישי) העדיף? - האם עוד תלמידים מתנהגים בצורה דומה ? כשמושא הבעיה איננו בכיתה, האם מישהו אחר תופס את מקומו, או שמתקיים שקט יחסי? - האם מושא הבעיה מספק מענה לצרכי אחרים בייצרו את הבעיה? - האם התנהגות זו אופיינית לו גם בביתו? בין חברים בשכונה? - האם נורמות התנהגותיות אינן ברורות דיין או בלתי תקינות? (בכיתה)?
שלבים בהתמודדות עם בעיית משמעת בכיתה, באמצעות שיחה אישית: שלבים בהתמודדות עם בעיית משמעת בכיתה, באמצעות שיחה אישית: יצירת תנאי שיחה. הקשבה דרוכה (תוך הסתייעות בהקשבה פעילה) לשם הבנת המשמעות והמניעים ליצירת הבעיה. הבהרה של מה שהובן מדבריו של התלמיד. הובלת החניך להבין מדוע המעשה שעשה הינו מעשה עברייני? על אלו חוקים וכללים הוא עבר? רצוי לשתפו בשיחה באמצעות שאלות מעוררות מחשבה. המשך שימוש בהקשבה פעילה ואמפטיה. עידוד החניך לביטוי, חשיבה וחשיפה.
אין להרבות בנאומים ומלל ארוך – התלמיד יאבד אתכם ובמקום שיחקור את התוקפנות שבו הוא יהיה חשוף לכוחנות שלכם. - הובלת החניך להבין כיצד המעשה שעשה פוגע: בו! בקבוצה! במורה! ומה הם הנזקים הישרים והעקיפים שיש למעשה מעין זה עבורו? עבור הכיתה ועבור המורה? - הבנת הנורמות, הערכים והצרכים שהביאו את התלמיד לעבירת המשמעת (תוך הסתייעות בשאלות). סיוע לחניך – באמצעות דיאלוג – באיתור דרכים התנהגותיות נורמטיביות ובונות לקבלת המענה לצורך והבנה משותפת של התועלת הטמונה בהם. מתן מטלות לתרגול והפנמת ההתנהגות המצופה?
אם נדרשת ענישה בנוסף לטיפול אזי חשוב ש: 1) הענישה תתאים לחומרת המעשה. 2) הנענש יסכים "שזה מגיע לו". 3) יהיה קשר בין העבירה לעונש שניתן: הענישה תכלול אלמנט של למידה ותרגול של ההתנהגות הרצויה, ו/או מתן פיצוי כל שהוא על הנזק שנגרם.
שיחת משוב תקופתית
המשוב הבין אישי חלון ג'והרי יסייע לנו להבין טוב יותר את תפקידו של המשוב הבין אישי. (מתוך: דרום ד. "אקלים של צמיחה" ספריית פועלים, תל אביב, 2003 עמ' 221) לא ידוע לי ידוע לי עיוור פעילות חופשית ידוע לזולת לא מודע חבוי לא ידוע לזולת משוב גילוי עצמי
עקרונות במתן משוב בהידברות בין שניים: 1) מתן משוב קונקרטי ומכוון להתנהגות ספציפית, מלווה בדוגמאות. 2) מתן משוב המדגיש את עובדת היחסיות של נותנו. 3) מתן משוב שאינו מאיים יתר על המידה. 4) מתן משוב העוסק בהתנהגות קונקרטית (המומחשת על ידי דוגמאות) תוך הימנעות ממתן ציונים והערכות כלליות.
הסיכונים שבמתן משוב: בד"כ אנו שואפים לתת משוב אובייקטיבי עד כמה שאפשר. אולם, לעיתים, כאשר המשוב כללי מידי, ניתן להשליך לתוכו רגשות של כעס, אהבה וכדומה וכך להופכו למשוב סובייקטיבי בעיקרו. הסכנה, במקרה זה, היא שהרגשות הסובייקטיביים שהשתלבו בתוך המשוב, יהפכו את המשוב לבלתי אמין ובלתי אפקטיבי.
שבלונה למתן משוב: לפי תחושתי ------- הבהרת התנהגותו של מקבל המשוב תוך הסתייעות בזמן, מקום, והמחשה תיאורית עד כמה שניתן ------- חיווי דעה לגבי תוצאות ההתנהגות.
הדומה והשונה שבמפגש הערכה ומפגש משוב: הדומה השונה הדומה והשונה שבמפגש הערכה ומפגש משוב: הדומה השונה מכוונים להגברת מודעות עצמית מפגש משוב הוא צילום מצב, הערכה היא הכללת התנהגויות ומאליו יש בה שיפוטיות מסייעים לקביעת יעדי התפתחות ושינוי מפגש הערכה מאיים יותר ומכאן חייב להיות מתוכנן ומבוקר יותר חייבים להדגים ולהמחיש את הנאמר מפגש הערכה בהיותו מכליל, חשוף יותר להשלכות וביאס. מחייבים יצירת תנאי שיחה על מנת שיהיו אפקטיביים מפגש מתבצע בדרך כלל על ידי בעל סמכות, משוב- לא בהכרח נאמרים בשם אמרם ולא כאמת מוחלטת (ספק, יחסיות) מפגש הערכה דורש יותר זמן
חיזוקים חיוביים וחיזוקים שליליים לרובנו קל יותר להיות קשובים לחיזוק חיובי, שכן (בדרך כלל) הוא פחות מאיים וכך אנו פתוחים יותר לקלוט אותו וליישמו. לכן, חשוב מאוד לזכור שחיזוק, שהוא מתן משוב חיובי על גילוי התנהגות חיובית, הוא פעמים רבות אפקטיבי לאין ארוך ממתן משוב שלילי! פעמים רבות ניתן להמיר את המשוב השלילי בחיובי ואז ניתן לכנות פעולה זו כתיוג מחדש ((Re framing, או (Re labeling). על ידי כך מחזקים התנהגות חיובית, מתוך הנחה שנפח גדול יותר של התנהגות זו יתפוס את מקומה של ההתנהגות השלילית. חשוב להדגיש שגם אם יש הכרח לתת חיזוקים שליליים הרי יש לעשות כל מאמץ ולשלב בשיחה חיזוקים חיוביים. אולי אפילו להקדים בחיזוק חיובי בכדי לתמוך בתפיסת הערך העצמי, בטרם יינתן החיזוק השלילי הפוגע והעלול לעורר התגוננות.
משל הנהר חכמים ממשילים את התנהגותו השלילית של האדם לנהר שזרמו מסכן את שלומו של כפר שליו הנטוע על גדותיו. הכפריים רוצים להטות את אפיק הנהר: אם הם יחסמו אותו אין הם יודעים לאן יזרמו המים? אולי יציפו את הכפר? לעומת זאת, אם הם יחפרו אפיק אלטרנטיבי עמוק יותר, הם יכולים להיות בטוחים שלשם יזרמו המים. וכך, החיזוק החיובי משול לאפיק אלטרנטיבי, עמוק יותר המשמש ערוץ להתפתחות ההתנהגות החיובית. ואילו החיזוק השלילי משמש מחסום לערוץ ההתנהגות השלילית הנוכחית, אך אין אנו יודעים מה תהיה ההתנהגות האלטרנטיבית? אולי אפילו חמורה מזו?
מיומנויות תקשורת בין אישית המצגת נכתבה ע"י ישי זיו – יועץ ארגוני, בעל ניסיון עשיר ומגוון, בהנחיית צוותים בחינוך הפורמלי והלא-פורמלי, מומחה להקניית כישורי הדרכה וניהול לבעלי תפקידים, הפקה וניהול של תוכניות השתלמות ועריכת סדנאות לפיתוח תקשורת בין-אישית בצוותים חינוכיים. לפרטים נוספים: משאבים – ישי זיו: יוחנן בן-זכאי 43 י-ם. טל': 02-6797025, פקס: 6797024- 02,נייד: 439193-0507 ishayziv@netvision.net.il :email