מסחר בריביות ומטבעות – שיעור 1

מהו שוק המט"ח העולמי? רשת של גופים פיננסיים וברוקרים, שבה יחידים ,עסקים, בנקים וממשלות קונים ומוכרים מטבעות של מדינות שונות.

הפקטורים המשפיעים על המסחר: סוגי לקוחות נתונים כלכליים, פוליטיים ומדיניים טכנולוגיית המידע

הסוחרים בשוק המט"ח מגזר עסקי – חברות סחר חוץ: יבוא/ייצוא גופים מוסדיים – חב' ביטוח, קופות גמל, קרנות נאמנות. בנקים מקומיים וזרים – חדרי עסקאות בנק מרכזי משקיעים / ספקולנטים

הסוחרים בשוק המט"ח סך הנכסים המחוזקים ע"י הגופים המוסדיים לשנת 2005 – 45.9 מיליארד שקלים השקעות הישראלים בחו"ל בשנת 2004 כ-2.1 מיליארד דולר. בשנת 2005 זינקו ההשקעות ל- 7.8 מיליארד דולר כאשר 5.2 מיליארד מתוכם בוצעו ע"י גופים מוסדיים!! היקף קרנות הנאמנות הפעילות בחו"ל גדל מ-4 מיליארד שקלים בשנת 2004, ל- 13 מיליארד שקלים בשנת 2005!

הסוחרים בשוק המט"ח

נתונים מקרו כלכליים רמת האינפלציה שיעור האבטלה שערי ריבית נתוני צמיחה מדד ה- IFO מדד ה- ISM הזמנות מוצרים הכנסה וצריכה פרטית שערי ריבית נתוני צמיחה

נתונים מקרו כלכליים רמת האינפלציה שיעור האבטלה שערי ריבית נתוני צמיחה נתוני האינפלציה מדד מחירים לצרכן מדד התפוקה התעשייתית מדד המחירים ליצרן שערי ריבית נתוני צמיחה

נתונים מקרו כלכליים רמת האינפלציה שיעור האבטלה שערי ריבית נתוני צמיחה נתוני האבטלה קצב האבטלה מס’ דורשי העבודה מס' מקבלי השכר שערי ריבית נתוני צמיחה

גירעון תקציבי – ארה"ב - גירעון/+עודף, % מהתמ"ג נתונים מקרו כלכליים גירעון תקציבי – ארה"ב - גירעון/+עודף, % מהתמ"ג ריבית ארה"ב

נתונים מקרו כלכליים עודף / גירעון מסחרי עודף / גירעון תקציבי מדיניות הדולר חזק בארה"ב

נתונים פוליטיים ומדיניים Jul Jan 2000 2001 2002 2003 2004 2005 Price /USD 4.2 נתניהו-שר האוצר 4.8 הורדת הריבית 4.6 פריחת ההיי-טק 4.4 השבץ של שרון 4

טכנולוגיית המידע והשפעותיה זמינות המידע: מערכות רויטרס ובלומברג. התפתחות האינטרנט גלובליזציה ללא גיאוגרפיה רציפות המסחר אי יכולת להשפיע נזילות והיקפי מסחר

מאפייני שוק המט"ח השוק המקומי 555כעחיכחעיח נפח המסחר המקומי עדיין קטן מאוד בהשוואה למדינות אחרות. 555כעחיכחעיח

רקע היסטורי – התפתחות שערי החליפין בשוק המקומי והבינלאומי רקע היסטורי – התפתחות שערי החליפין בשוק המקומי והבינלאומי

בסיס הזהב – מערכת של שערי חליפין קבועים צמודים לזהב שהתקיימה בין השנים 1821-1931. 3 מאפייני יסוד: - המרה של המטבע המקומי בזהב במחיר רשמי קבוע. מתן אפשרות לסקטור הפרטי לייבא ולייצא זהב באופן חופשי. כללי יסוד הקושרים את כמות המטבע במחזור במשק עם מלאי הזהב באותו משק. מערכת בינלאומית מתקיימת כאשר מס' מדינות קובעות מחיר למטבע במונחי זהב. ומכאן נקבעים מחירי המטבעות בינן לבין עצמן. חסרונות: תלות בין רמת המחירים העולמית לבין ההיצע והביקוש בשוק הזהב. תלות בהישענות על מס' מצומצם של מדינות ספקיות של זהב. התקופה אופיינה ביציבות יחסית בשערי החליפין למרות סדרה של משברים פיננסיים וזעזועים מוניטריים במהלכה.

ברטון וודס- הסדר חדש שהתקיים בין 1946 ל- 1971. מאפיינים: זהב או דולר כעוגן קביעת שע"ח קבוע מול העוגן תוך אפשרות לסטייה של עד 1%. הקמת קרן מטבע בינלאומית שמתפקידיה העיקריים: שמירה על יציבות מחירים, סיוע למדינות החברות בניהול כלכלי וביטול הגבלות במסחר במט"ח. לקראת סוף שנות השישים התמוטטה השיטה, מדיניות מוניטרית מרחיבה הובילה להאצה באינפלציה בארה"ב וליצירת לחץ גדול לפיחות הדולר מול שאר המטבעות. ההרחבה אף הובילה לגרעון שיא בחשבון השוטף האמריקאי. לאחר שני ניסיונות לפחת את המטבע האמריקאי, נסגר המסחר במט"ח במרץ 1973. כשנפתח השוק מחדש- היו מרבית שערי החליפין ניידים.

האיחוד המוניטרי באירופה- הקהילה הכלכלית האירופית נוסדה ב- 1957 בחתימת "הסכם רומא". מתוך מטרה לביטול מגבלות הסחר בין חברותיה וזאת ע"י איחוד מוניטרי – אימוץ מטבע משותף אחד. הדרך לאיחוד: 1990-1993 – תיאום המדיניות המוניטרית בין החברות, הסרת ההגבלות על תנועות הון בין ארצות האיחוד והצגת תוכנית להורדת האינפלציה וייצוב שערי החליפין. 1994-1998 – נקיטת צעדים כלכליים עפ"י ועידת מאסטריכט לעמידה בקריטריונים להצטרפות לאיחוד: שיעור אינפלציה שאינו עולה על 1.5% מממוצע המדינות בעלות האינפלציה הנמוכה ביותר ריבית – שיעור ריבית שאינו עולה על 2% מממוצע אותן מדינות. גירעון תקציבי שלא יעלה על 3% מהתמ"ג. חוב ממשלתי שאינו עולה על 60% מהתמ"ג. יציבות שערי חליפין – מסחר בתוך רצועת ניוד של המנגנון האירופי. 3. 1999 ואילך – תחילת פעילותו של הבנק המרכזי האירופי (ECB). קביעת שערי החליפין ביחס לאירו. ביולי 2002 בוטלו המטבעות הלאומיים.

1986 – הצמדת השקל לסל המטבעות 1989 - החלת רצועת הניוד האופקית השוק המקומי- 1985 – תוכנית הייצוב 1986 – הצמדת השקל לסל המטבעות 1989 - החלת רצועת הניוד האופקית 1991 – מעבר לרצועת ניוד אלכסונית 1994 – התחלת הליברליזציה בשוק המט"ח : ביטול הגבלות על נטילת אשראי בחו"ל, היתר לתושבי חוץ ללוות ולהפקיד שקלים, היתר השקעות זרות בנכסים מקומיים ועוד.. 1998 – האצת תהליך הליברליזציה: היתר לתושבי ישראל לרכוש מט"ח ללא הגבלה, הסרת ההגבלות על ביצוע עסקאות עתידיות, הסרת תקרת ההשקעה בני"ע זרים ע"י חברות ישראליות, הסרת כל ההגבלות על השקעות בני"ע של קרנות נאמנות, היתר לפתוח ולנהל חשבון בחו"ל ועוד.. המחזור היומי גדל מ- 0.5 מיליארד דולר בשנת 1995 לממוצע יומי של 2 מיליארד דולר כיום והוא צפוי להכפיל עצמו בשנים הקרובות

מהו המטבע המוביל ? כמה שקלים יש בדולר אחד... הדולר מוביל מול מרבית המטבעות בעולם מלבד: האירו הליש”ט הדולר האוסטרלי והניו-זילנדי הלירה הקפריסאית

מרווח קנייה מכירה - ציטוטים הפרש המחיר בין שער קנייה (OFFER) לשער מכירה (BID). הלקוח קונה בשער גבוה ומוכר בשער נמוך. EUR/USD = 1.2900 / 1.2905 USD/ILS = 4.4300 / 4.4350 USD/JPY = 115.80 / 115.90

Cross currency... EUR/ILS = 5.1012/5.1090 EUR/USD = 1.0900 / 1.0905 USD/ILS = 4.6800 / 4.6850 1.0900*4.6800 = 5.1012 1.0905*4.6850 = 5.1090

Cross currency... JPY/ILS = 3.7532 / 3.7608 USD/JPY = 115.80 / 1.1590 USD/ILS = 4.3500 / 4.3550 )4.3500 / 115.90(*100 = 3.7532 )4.3550 / 115.80(*100 = 3.7608

LIBOR – LONDON INTERBANK OFFER RATE סוגי ריביות: LIBOR – LONDON INTERBANK OFFER RATE ליבור - שער ריבית בינבנקאית משתנה להלוואות הנקבעת מידי יום בלונדון (11:00 שעון לונדון) לתקופות שונות, עד שנה. קביעת הליבור נעשית ע"י ממוצע הריבית של הבנקים הגדולים בלונדון. תלבור - ריבית התלבור מייצגת את ריבית הליבור של הבנקים בישראל ומכאן שמה, תל אביב ליבור. הריבית מפורסמת מידי יום על מסכי הרויטרס בשעה 13:00 ובעיתונות הכלכלית ומהווה שער קובע לעסקאות כגון FRA, IRS ולכל חוזה אחר הנמדד מול ריבית שקלית. הריבית מפורסמת לתקופות של 1,2,3,6,9 ו- 12 חודשים. פריים – ריבית בנקאית אינדיקטבית למתן הלוואות. בשנים האחרונות המרווח זהה לכל הבנקים – 1.5% מעל ריבית בנק ישראל.