השפעת התרגול המגוון על ביצוע של מיומנויות יסוד בקרב ילדים בגילאי 8-7 סמינריון בחינוך המרצה: ד"ר אנט כהן הקורס: תפקיד המורה בהחדרת שינויים בביה"ס מגישה: צורדקר כלנית

עיקרון התרגול המגוון עיקרון התרגול המגוון הוא עיקרון יישומי של תיאורית הסכימה (Schmidt, 1975) המסבירה את השליטה המוטורית, כלומר את האופן שבו נשלטות תנועות רצוניות באמצעות מנגנונים במערכת העצבים. תיאורית הסכימה כוללת עיקרון יישומי והוא עיקרון התרגול המגוון. תרגול זה מביא ללמידה טובה יותר של המיומנות הנלמדת, בהיבט של יצירת העברה והכנה לביצוע במצבי אמת. לפי עיקרון זה אם התלמיד יגוון את התרגול של המיומנות הנלמדת (בגורמי גיוון מסוימים), הוא יפתח סכימת תגובה מוטורית טובה יותר, שתאפשר בחירה יעילה של הפרמטרים בכל ביצוע של המיומנות. יעילות זו תבוא לידי ביטוי במיוחד במצבי העברה, שבהם יש צורך בפרמטרים חדשים. סכמת תגובה מוטורית יעילה שפותחה בעזרת תרגול מגוון, תאפשר בעתיד ללומד לבצע יותר וריאציות של המיומנות שנלמדה. גורמי הגיוון המומלצים הם גורמי מרחב (גיוון תנועתי בכיוונים/גבהים), גורמי כוח (גיוון תנועתי במרחק/משקל החפץ המופעל), גורמי זמן (גיוון תנועתי במהירות הביצוע/המטרה) ושילובם של גורמים אלה. להלן מספר דוגמאות לתרגול המגוון: מרחב – הובלת כדור בכיוונים שונים, בעיטה לגבהים שונים. כוח – זריקה למרחקים שונים, גלגול כדורים במשקל שונה (כדור גומי/טניס/כוח). זמן – כדרור במהירויות שונות, זריקה לתוך חישוק סטאטי/לתוך חישוק נע. שילובים – בעיטה בכדור גומי ממרחקים שונים אל מטרה סטאטית/אל כדורסל נע. עיקרון התרגול המגוון נמצא כמתאים במיוחד בגיל הצעיר, בטרם נצבר ניסיון מוטורי מפותח. נתון החשוב בעיקר בהיבט ההירארכי של החינוך הגופני והספורט, כשהמטרה היא ליצור אצל הילד בסיס מוטורי יעיל ורבגוני ( Gabbard et al., 1994, Yan, Thomas, 1998). היבט יישומי אחר של עיקרון התרגול המגוון קשור לסוג המיומנות הנלמדת. מיומנויות פתוחות מוגדרות כמבוצעות בסביבה משתנה, ולכן במיומנויות מסוג זה נדרשת יכולת ביצוע של וריאציות רבות, לדוגמה: משחקי כדור. מכאן שבהוראת מיומנויות פתוחות יש חשיבות מיוחדת לשילוב של תרגול מגוון שיפתח אצל הלומד יכולת זו (Gentile, 1972, 1987).

שמידט (Schmidt, 1977), מסביר את הקשר בין עיקרון התרגול המגוון לבין שיטת " פתרון בעיות" – שיטת הוראה בחינוך גופני. על פי שיטה זו מציבים בפני הילד בעיה תנועתית ומעודדים אותו למצוא לה מספר פתרונות. בדרך זו מתרגל הילד למעשה צורות שונות ומגוונות של מיומנות מסוימת. דוגמה למטלה בשיטה זו: מצא דרכים שונות לגלגול הכדור בעזרת היד לכיוונים שונים (שילוב גורם המרחב). במטלה זו משולב עיקרון התרגול המגוון על ידי הכללת אחד מגורמי הגיוון שהוזכרו לעיל: מרחב, זמן וכוח. להלן מספר דוגמאות למחקרים שבדקו את השפעת התרגול המגוון על הביצוע ועל שימור המיומנות המוטורית: קר ובות' (וגמן, 1990) בדקו זריקת שקית ממרחקים שונים אל המטרה בקרב ילדים בגילאי 9-3 בבית ספר יסודי. הילדים נתבקשו לזרוק אל המטרה שקיות במשקל שונה (שילוב גורם הכוח). התוצאות הצביעו על עדיפות ברורה לתרגול המגוון בבדיקת הביצוע ובבדיקת שימור המיומנות. רוב המחקרים שבדקו את יעילות התרגול המגוון עד תחילת שנות ה- 80, השוו את יכולת ההעברה שהושגה בתרגול מגוון מול תרגול אחיד אצל ילדים בגיל 9-3. במחקר שניתח את תוצאות המחקרים הנ"ל (Yan, Thomas, 1998), נמצא שברוב המחקרים היה התרגול המגוון יעיל יותר בהשגת יכולת העברה. במחקר זה נתקבלו בנוסף שני ממצאים מעניינים. נמצא שיעילות התרגול המגוון יורדת עם העלייה בגיל הנבדקים. כמו כן נתברר שבמיומנויות מסובכות או מהירות פותחה יכולת העברה טובה יותר בהשוואה למיומנויות פשוטות או איטיות יותר.

במחקר אחר (Wulf, 1991) נבדקה יעילות התרגול המגוון להשגת יכולת העברה ובנוסף נבדק המבנה הרצוי של המטלות בתרגול המגוון. במחקר זה ביצעו ילדים בגיל 11 זריקת שקית אורז במשקלים שונים למרחקים שונים. התוצאות הראו על יתרון לתרגול המגוון מול התרגול האחיד, ועל יתרון להצגת המטלות בצורה אקראית (שינוי המשקל והמרחק בכל ניסיון) מול ביצוע הניסיונות במבנה סדרתי מסודר (שינוי המשקל והמרחק מדי כמה ניסיונות). מחקר ייחודי של מחקר שדה שנערך בקרב 118 תלמידים, כאשר 65 מהתלמידים לומדים בכיתה ד' ו- 53 מהתלמידים לומדים בכיתה ה'. מטרת המחקר הייתה להשוות את יעילותם של התרגול החדגוני והתרגול המגוון הן בלמידה והן בביצוע של מטלה גסה בתנאי שדה. הנבדקים נדרשו לבצע שתי מטלות מוטוריות: קפיצה לגובה מהמקום וקפיצה לגובה בסגנון מספרת. התלמידים השתתפו בסדרה של 7 שיעורים בחינוך גופני. שתי קבוצות תרגלו את המטלות בשיטת התרגול המגוון ושתי הקבוצות האחרות תרגלו בשיטת התרגול החדגוני. התוצאות לא הראו הבדלים בולטים בין שני סוגי התרגול, הקבוצה שתרגלה בשיטת תרגול מגוון לא הגיעה להישגים גבוהים יותר בקפיצה, אך למרות זאת, בלט יתרונו המעשי של התרגול המגוון (לידור, 1995). לאחרונה נבדק נושא התרגול המגוון בהיבט שונה, כשהחוקרים בדקו כיצד משפיעים התרגול האחיד והתרגול המגוון על שני מנגנונים בנפרד: א. התכנית המוטורית המוכללת (הבסיס התנועתי של המיומנות). ב. סכימת התגובה המוטורית הפועלת בבחירת הפרמטרים (המאפשרים ביצוע וריאציות). במחקרים אלה ((Lai et al., 2000, Shea et al., 2001, נמצא שתרגול אחיד עוזר בפיתוח התכנית המוטורית המוכללת, בעוד שהתרגול המגוון עוזר בפיתוח היכולת לבחירת פרמטרים. תוצאות אלה תומכות ביעילות התרגול המגוון בהשגת יכולת העברה.

מחקר מערך המחקר מטרת המחקר: לבדוק את השפעת התרגול המגוון על הביצוע של מיומנויות יסוד בקרב ילדים בגילאי 8-7. שאלת המחקר: האם התרגול המגוון ישפיע על הביצוע של מיומנויות יסוד בקרב ילדים בגילאי 8-7? השערת המחקר: תרגול מגוון ישפר את ביצוע מיומנות הזריקה בקרב ילדים בגילאי 8-7. אוכלוסיית המחקר: מדגם נבחר. אוכלוסיית המחקר כוללת 20 תלמידים בכיתה ב' בגילאי 8-7, מבית ספר יסודי אחד שבאזור הדרום. התלמידים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות מחקר. האוכלוסייה נבחרה בהתאם למטרות המחקר. תכנית המחקר המחקר הינו מחקר כמותי הכולל שתי קבוצות מחקר: קבוצת הניסוי – 10 תלמידים וקבוצת הביקורת – 10 תלמידים. על פי מטרת המחקר, תיבדק ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים: סוגי התרגול- תרגול מגוון ותרגול חדגוני, על המשתנים התלויים: רמת ביצוע בוראציה (זריקת כתף) של המיומנות הנלמדת. המיומנות המתורגלת היא זריקת חפץ למטרה. לפני תחילת המחקר ערכתי מבדק לשתי הקבוצות כדי לדעת מהי רמתם. המבחן המקדים: זריקת כדור טניס בזריקה עילית (מהכתף) אל לוח המטרה התלוי על קיר. במטרה היו 3 אזורים (עיגול בתוך עיגול), עיגול קטן במרכז (צבוע באדום) שפגיעה בתוכו = 15 נק', עיגול בינוני (ירוק) = 10 נק' ועיגול גדול (כחול) = 5 נק'. מבדק זה הינו גם המבדק הסופי. כל תלמיד יזרוק למטרה 5 זריקות רצופות ממרחק 2 מ' וסך כל הנקודות שצבר היו ההישג שלו.

קבוצת הניסוי תרגלה את מיומנות הזריקה ע"פ סוג התרגול המגוון וקבוצת הביקורת תרגלה ע"פ סוג התרגול החד גוני. קבוצת הניסוי- תרגלה את מיומנות זריקת שקית חול בשלושה גיוונים: גיוון 1 – זריקת שקית חול מהאמצע בין ארבעת הסרטים המודבקים ברצפה (סה"כ המרווחים: 3), כאשר המרחק בין סרט לסרט הוא 1 מ'. התלמידים עומדים במרחק של 1 מ' מהסרט הראשון. לכל תלמיד 5 ניסיונות זריקה (לכל מרחק) בכל מרווח = 15 ניסיונות זריקה. מרווח 1 = 5 נק' מרווח 2 = 10 נק' מרווח 3 = 15 נק' גיוון 2- זריקת שקית חול לתוך חישוק המונח על הרצפה מהצד משלושה מרחקים שונים: 5,4,2 מ'. 5 ניסיונות מכל מרחק =15 זריקות לכל תלמיד. 2 מ' = 5 נק' 4 מ' = 10 נק' 5 מ' = 15 נק' גיוון 3: זריקת שקית חול למטרה נעה = חישוק תלוי המתנדנד מצד לצד משלושה מרחקים שונים: 4,3,2 מ'. לכל תלמיד 5 ניסיונות מכל מרחק = 15 זריקות. 2 מ' = 5 נק' 3 מ' = 10 נק' 4 מ' = 15 נק'.

קבוצת הביקורת – תתרגל את מיומנות הזריקה ללא כל גיוון במרחק ובכוח ובציוד. כל תלמיד בקבוצה יזרוק שקית חול מהצד, לתוך חישוק ממרחק אחד בלבד 4 מ'. מס' הניסיונות: 15 (לא ברצף).

תוצאות: השוואת תוצאות ההישגים במבחן המקדים והסופי בין 2 הקב' איור 1: האיור מתאר את תוצאות המבחן המקדים והמבחן הסופי של 2 הקב'. ניתן לראות כי לא נמצאו הבדלים בין 2 הקב' במבחנים.

השוואת תוצאות ההישגים בתרגול הזהה בין 2 הקב' איור 2: האיור מתאר את התוצאות של 2 הקב' באימון הזהה (זריקת שקית חול מהאמצע). ניתן לראות כי לא נמצא הבדל מובהק בין 2 הקב' השוואת תוצאות ההישגים בשלושת הגיוונים

תוצאות מבחנים מקדימים ומסכמים איור 4: ניתן לראות באיור את תוצאות המבחן המקדים והסופי בשתי קבוצות התרגול

תוצאות של קבוצת תרגול מגוון בשלושת הגיוונים איור 5: ניתן לראות באיור את תוצאות ההישגים בשלושת הגיוונים של תרגול מגוון באחוזים.

דיון: המטרה במחקר זה הייתה, לבדוק את השפעת התרגול המגוון על ביצוע מיומנות מוטורית (זריקה למטרה) בחינוך גופני בקרב ילדים בגילאי 7-8 בכיתה ב'. הנחת החוקרים הייתה, שעיקרון התרגול המגוון מביא ללמידה טובה יותר של המיומנות הנלמדת. לפי עיקרון זה, אם התלמיד מתרגל את תרגול המיומנות בגורמי גיוון מסוימים, הוא עשוי לפתח סכימת תגובה מוטורית טובה יותר, המאפשרת בחירה יעילה של פרמטרים בכל ביצוע של המיומנות. לדוגמה: אם התלמיד יגוון את מיומנות הזריקה בגורמי גיוון של מרחקים, מהירויות וכוחות משתנים, סביר להניח שהזריקה תהיה יעילה יותר. בנוסף, ככל שהמורה לחינוך גופני ילמד מיומנויות מוטוריות על פי עיקרון התרגול המגוון בגילאים הצעירים 8-6, כך הוא יקנה לתלמיד בסיס רחב ומגוון יותר, שיאפשר לו להשתמש במיומנויות אלה בצורה יעילה ובוריאציות שונות במצבי אמת (כמו במשחקי כדור) בגילאים המאוחרים יותר, שבהם התלמידים מתחילים לרכוש מיומנויות מוטוריות מורכבות של ענפי הספורט השונים (שמידט, 1975). המחקר השווה הישגים בזריקת כדור למטרה בין קבוצת התרגול החד גוני לבין קבוצת התרגול המגוון. השערת המחקר לא אומתה, התוצאות הצביעו על כך שלא נמצאו הבדלים מובהקים בהישגים בין שתי קבוצות התרגול. זאת אומרת, שלא נמצאה השפעה של התרגול המגוון על ביצוע מיומנות הזריקה. בהשוואת תוצאות המבחן המקדים בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל מובהק. משמעות הדבר, ששתי הקבוצות היו ברמה זהה. בהשוואת תוצאות המבחן הסופי גם לא נמצא הבדל מובהק. הגיוונים השונים לא תרמו להישגיהם של קבוצת התרגול המגוון במבחן הסופי. למרות התופעה של חוסר הבדלים בין שתי קבוצות התרגול, עיקרון הגיוון בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות , הינו מרכיב חשוב ביותר בתכנון שיעורים לחינוך גופני, שבהם נלמדות מיומנויות מוטוריות גסות. הגיוון מתבטא בעיקר, בהגברת היעילות של העברת הידע התיאורטי אצל התלמיד מסביבת למידה אחת לסביבת למידה אחרת, ובסיוע להגברת מעורבותו של הלומד בתהליכי הלמידה (לידור, נאבל, 1995). במחקר זה נבדקה ההשפעה של תרגול מגוון על מיומנות הזריקה לטווח הקרוב. כלומר, קבוצת התרגול המגוון תרגלה את מיומנות הזריקה במשך שלושה שיעורים בחינוך גופני. ובשיעור הרביעי נערך המבדק הסופי. ברצוני לציין בשל המגבלה בזמן, לא הארכתי במספר השיעורים. זאת משום שפגעתי ושיבשתי למורה לחינוך גופני את תכנית הלימודים.לכן, היה מקום לחקור את השפעת התרגול המגוון לטווח הרחוק יותר.

הצעות להמשך מחקר: יש ללמד מיומנות מוטורית מסוימת על פי עיקרון הגיוון במשך חודשיים עד שלושה חודשים ורק לאחר חודש מתום התרגול לערוך מבדקים. בסוג מחקר זה נבדקת גם השפעת התרגול המגוון על ההעברה ושימור המיומנות בנוסף לרכישת המיומנות.

רשימת מקורות: ד"ר וגמן, א' (1990). למידה מוטורית, נתניה: מכון וינגייט לחינוך גפני וספורט. לידור, ר', נאבל, נ' (1995). חשיבות הגיוון בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות: מהות עקרונות ומקרה ייחודי, בתנועה, כרך ג' (1), עמ' 54-37. Gabbard, E.S. and Leblanc, E.R. (1994). Physical education for children. prentice Hall Inc. Gentile, A.M. (1972). A working model of skill acquisition with application to teaching. Quest, Monograph 17: 3-23. Lai Q, Shea, C.H. Wulf, G, and Wright, D.L. (2000). Optimizing generalized motor program and parameter learning. Research Quarterly for Exercise and Sport, 71 (1), 10-24. Schmidt, R.A. (1977). Schema theory: implications for movement aducation. Motor Skills. Theory into Practice, 2, 36-38. Wulf, G. (1991). The effect of practice of motor learning in children. Applied Cognitive Psychology, 5, 123-134. Yan, J.H. Thomas, J.R., Thomas, K.T. (1998). Children's age the effects of practice variability: A quantitative review. Research Quarterly for Exercise and Sport, 69 (2), 210-215.