גישות כלכליות במדינה דמוקרטית

גישות כלכליות במדינה דמוקרטית נושאי השיעור: מהו הרעיון הדמוקרטי? תקציב המדינה חירות מול שיוויון הגדרת הגישות השוואה בין הגישות פעילות כיתתית – באמצעות דילמות סיכום

הרעיון הדמוקרטי במדינה דמוקרטית קיימים שני עקרונות החירות והשוויון שעומדים בבסיסו של הרעיון הדמוקרטי עליו מושתתת המדינה. בתחום הפוליטי – משלימים ערכי החירות והשוויון זה את זה ואילו בתחום החברתי – כלכלי ישנה התנגשות בין ערכים אלה.

חירות מול שוויון חירות כלכלית – חברתית מבקשת הימנעות של המדינה מהתערבות בענייניו החברתיים – כלכליים של הפרט. שוויון כלכלי – חברתי פירושו התערבות מסוימת של המדינה בעניינים אלה על מנת להבטיח שכל פרט אכן יוכל ליהנות משוויון הזדמנויות בתחום החברתי – כלכלי, שיאפשר לו לממש את חירותו הכלכלית.

מימון שירותים לאזרח – אחיד??? תקציב המדינה איך נוצר התקציב? מקורות מקורות טבעיים מיסים העברות חו"ל מיסים אחידים??? תקציב המדינה מימון שירותים לאזרח – אחיד??? שימושים רווחה חינוך בריאות בטחון

חירות מול שוויון המדינה מנהלת מדיניות כלכלית- חברתית המבוססת על הגישות השונות, תוך שינויים המבטאים את תפיסת העולם של הממשלה הנבחרת. הטלת מיסים מתן קצבאות מתן מענקים סובסידיות למוצרי יסוד העדפה מתקנת

הגישה הליברלית מדגישה את ערך החירות. חירות משמעה שהאדם אחראי לעצמו בכל דבר ועניין, כולל התחום הכלכלי. הגישה מבקשת ליצור מסגרת מדינית המאפשרת לפרט לממש את מרב החירויות כמעט ללא התערבות המדינה.

הגישה הליברלית הגישה הליברלית מעודדת יוזמה פרטית ותחרות בין הפרטים בחברה. כלכלת שוק המאפשרת לכל פרט לממש את הפוטנציאל הטמון בו. התערבות המדינה במישור החברתי-כלכלי צריכה להיות מינימאלית; רק כדי להבטיח את קיום המסגרת ולספק צורכי קיום בסיסיים ביותר לבני האדם אשר אינם מסוגלים להשיגם בעצמם, על מנת להבטיח להם קיום אלמנטרי.

גישה סוציאל דמוקרטית הגישה הסוציאל דמוקרטית נשענת על השקפת עולם על-פיה החברה אחראית כלפי הפרט. אחריות זו באה לידי ביטוי בהתערבות ומעורבות של המדינה בעניינים הכלכליים והחברתיים במדינה.

גישה סוציאל דמוקרטית גישה זו מדגישה את ערך השוויון, דוגלת בצמצום פערים בחברה ומבקשת להבטיח את קיומו של שוויון ההזדמנויות החברתי והכלכלי. שוויון הזדמנויות יתרום גם למימושם המלא של השוויון הפוליטי ושל השוויון בפני החוק (השוויון המשפטי).

משטר כלכלי-חברתי תכנון מרכזי כלכלה מעורבת שוק חופשי ליברליזם סוציאל-דמוקרטיה ? השלטון קובע את סדר העדיפויות הכלכלי. סדר העדיפויות הכלכלי נקבע ע"י כוחות השוק. רצף

משטר כלכלי-חברתי סוציאל-דמוקרטיה ליברליזם מעורבות רבה של המדינה מתוך ערכים של מחויבות חברתית, שוויון וצדק חברתי. התערבות מזערית של המדינה מתוך ערך החירות האישית.

טבלת השוואה סוציאל-דמוקרטיה ליברליזם קריטריון מוטלת בעיקר על המדינה מוטלת בעיקר על האדם עצמו, על משפחתו ועל הקהילה בה הוא חי האחריות לרווחת הפרט המדינה דואגת לרמת חיים נאותה ולביטחון כלכלי לכל אזרחיה המדינה דואגת אך ורק לאלו שאינם יכולים לדאוג לעצמם היקף אחריות המדינה לרווחת הפרט המדינה צריכה להתערב בתחומים בהם המגזר העסקי אינו נותן מענה מספק לטובת רווחת אזרחיה המדינה צריכה לאפשר לשוק לפעול, ולהתערב באופן מצומצם ביותר מעורבות המדינה בפעילות הכלכלית על המדינה לקדם שוויון חברתי -כלכלי ולפעול לצמצום פערים על המדינה לדאוג לאלו שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, אך אין זה מתפקידה לקדם שוויון חברתי-כלכלי. שוויון וצמצום פערים

לסיכום http://www.youtube.com/watch?v=rMqNL7sIhGs&feature=em-share_video_user

הגישה הליברלית הגישה הליברלית מדגישה את ערך החירות. חירות משמעה שהאדם אחראי לעצמו בכל דבר ועניין, כולל התחום הכלכלי. הגישה מבקשת ליצור מסגרת מדינית המאפשרת לפרט לממש את מרב החירויות כמעט ללא התערבות המדינה. לשם כך, המדינה הדוגלת בהשקפת עולם ליברלית תדאג לשוויון פוליטי ולשוויון משפטי (בפני החוק – איסור אפליה מכל סוג שהוא) של כל אזרחיה, ותימנע ככל האפשר מהתערבות בתחום החברתי והכלכלי במדינה. הגישה הליברלית מעודדת יוזמה פרטית ותחרות בין הפרטים בחברה. כלכלת שוק המאפשרת לכל פרט לממש את הפוטנציאל הטמון בו. התערבות המדינה במישור החברתי-כלכלי צריכה להיות מינימאלית; רק כדי להבטיח את קיום המסגרת ולספק צורכי קיום בסיסיים ביותר לבני האדם אשר אינם מסוגלים להשיגם בעצמם, על מנת להבטיח להם קיום אלמנטרי.

גישה סוציאל דמוקרטית הגישה הסוציאל דמוקרטית נשענת על השקפת עולם על-פיה החברה אחראית כלפי הפרט. אחריות זו באה לידי ביטוי בהתערבות ומעורבות של המדינה בעניינים הכלכליים והחברתיים במדינה. התערבות שפוגעת, אמנם, במידה מסוימת בחירותו של הפרט [מיסוי השכבות החזקות, עזרה לשכבות החלשות ע"י תשלום קצבאות (ביטוח לאומי, דמי אבטלה), יצירת מקומות עבודה ועוד], אך במקביל מאפשרת ליותר פרטים להגשים את עצמם ולמצות את יכולותיהם, כלומר – לממש את חירותם. גישה זו מדגישה את ערך השוויון, דוגלת בצמצום פערים בחברה ומבקשת להבטיח את קיומו של שוויון ההזדמנויות החברתי והכלכלי. שוויון הזדמנויות יתרום גם למימושם המלא של השוויון הפוליטי ושל השוויון בפני החוק (השוויון המשפטי).