From Personal to National Redemption

Slides:



Advertisements
Similar presentations
Baptism Bible Study #2.
Advertisements

The Answer to Our Pressures James 5:13-20
“I am the LORD, that is My name; I will not give My glory to another, Nor My praise to graven images. Isaiah 42:8.
1. Pray when we have suffering James 5:13 13 Is any one of you in trouble? He should pray…
James 5:13-20.
Of Our LORD JESUS CHRIST. The bible speaks of two comings of our Lord Jesus Christ. The first coming was that of almost 2000 years ago. When the Son of.
The Year of Mercy.
First Reconciliation.
4 For everything that was written in the past was written to teach us, so that through the endurance taught in the Scriptures and the encouragement they.
A Practical Faith Is any one of you in trouble? He should pray. Is anyone happy? Let him sing songs of praise. 14 Is any one of you sick? He should.
Being Effective Christians In The Tulare Church.
I have found His grace is all complete He supplieth every need.
Trust: The Red Sea Josh Lutz Exodus 14: As Pharaoh approached, the Israelites looked up, and there were the Egyptians, marching after.
Let’s Pray. James 5: When you ask, you do not receive, because you ask with wrong motives. James 4:3.
James 5:1  Now listen, you rich people, weep and wail because of the misery that is coming upon you.
1 Samuel And the Philistine moved forward and came near to David, with his shield-bearer in front of him. 42 And when the Philistine looked and.
SECTION 1.3 NKJV 1. God is perfectly just, which means He always gives people what they deserve. The Bible says those who sin deserve death and punishment.
The Prodigal Son / The Lost Son / The Forgiving Father.
The Nature of Biblical Worship: Communication
BELIEVE ACT LIKE JESUS What do I do? “Sharing My Faith”
How Will Christians Be Judged?
1st Sunday of Lent.
13 Now who is there to harm you if you are zealous for what is good
James – part 6 Compassion.
Jesus as a prophet, priest and king
“O That Men Would Give Thanks to the Lord” Psalm 107
Strengthen the weak hands,     and support the unsteady knees.
SECTION 1.3 ESV.
SECTION 1.3 NIV.
2 Timothy 4:7–8 7 I have fought the good fight, I have finished the race, I have kept the faith. 8 Henceforth there is laid up for me the crown of righteousness,
4For everything that was written in the past was written to teach us, so that through the endurance taught in the Scriptures and the encouragement they.
Grade 4 & 5 girls’ Sunday-school class
On a New Page… Write the “unit title” Matters of Life and Death
Why? It’s eternally significant (Matthew 25:31-46) 31 “When the Son of Man comes in his glory, and all the angels with him, then he will sit on.
Personal Favoritism.
John 13:31-35 Isaiah 43:18-19 Titus 3:14
FAITH IN ACTION TOLERATION Be patient, then, brothers and sisters, until the Lord’s coming. See how the farmer waits for the land to yield.
, ,000,
Performance Objectives 9-20
THE RED LETTERS OF Luke.
Following the Life of Jesus
Heaven is… Familiar John 14:2-3 There is more than enough room in my Father’s home. If this were not so, would I have told you that I am.
… by interacting with the Word of God How good is your connection?
The Kite Runner -Atonement-
Grades K-2 Reading High Frequency Words
James 5:7-20 Be patient, then, brothers and sisters, until the Lord’s coming. See how the farmer waits for the land to yield its valuable crop, patiently.
Why Did Jesus Come? June 24.
I AM FORGIVEN Ephesians 1:7-10.
Ephesians 4:1-16. Ephesians 4:1-16 Ephesians 4:1–16 1 As a prisoner for the Lord, then, I urge you to live a life worthy of the calling you have received.
Eli The Priest & His Sons
© Shaalvim For Women and Rabbi Menachem Leibtag.
Let It Rise. Let It Rise Let the Glory of the Lord rise among us.
Be an Advertisement for God
© Shaalvim For Women and Rabbi Menachem Leibtag.
What makes you feel powerful??
Why Should I Be Thankful To God?
CONFIDENCE Lesson 10 for the 5th of September, 2009.
Saying “Yes” to God in the Difficult Places of Life
James 10 Jul Trials Wisdom over Circumstances 1:1-12
No one has seen God at any time
See, a king will reign in righteousness and rulers will rule with justice. Each one will be like a shelter from the wind and a refuge from the storm,
Ephesians 1: Ephesians 1: For this reason, ever since I heard about your faith in the Lord Jesus and your love for all the saints, 16.
“For the eyes of the Lord range throughout the earth to strengthen those whose hearts are fully committed to him.” 2 Chronicles 16: 9.
PLEASES GOD Sermon by Rev Andy.
Luke Now on his way to Jerusalem, Jesus travelled along the border between Samaria and Galilee. 12 As he was going into a village, ten men who had.
James 5:13-18 Is anyone among you suffering? Let him pray. Is anyone cheerful? Let him sing praise. Is anyone among you sick? Let him call for the elders.
Worship the King.
Review of psalms & preview of Daniel
  2I asked them about the Jews who had returned there from captivity and about how things were going in Jerusalem. 3 They said to me, “Things are not going.
Encounter Ministry 9/22/ :30 A.M. Worship
Presentation transcript:

From Personal to National Redemption תהילים קז From Personal to National Redemption © Shaalvim For Women and Rabbi Menachem Leibtag. Please feel free to use and share but please give credit to the above parties.

Find the Heading א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד-צָר. ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם. ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב. ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב. י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. טז כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ. יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. יח כָּל-אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה. כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה.

Who should praise G-d? Anyone who was in trouble or in exile. The Heading א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד-צָר. ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם. ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב. ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב. י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. טז כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ. יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. יח כָּל-אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה. כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה. You should praise G-d Who should praise G-d? Anyone who was in trouble or in exile.

Look for the Key Phrases א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד-צָר. ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם. ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב. ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב. י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. טז כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ. יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. יח כָּל-אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה. כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה.

The Key Phrases א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד-צָר. ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם. ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב. ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב. י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. טז כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ. יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. יח כָּל-אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה. כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה.

צרה- wandering in the desert on the verge of death Section 1 – In the Desert ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב. ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב. צרה- wandering in the desert on the verge of death They call out to G-d. G-d saves them They thank G-d Reason for thanks

Section 2 - Prisoners י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. טז כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ. צרה They call out to G-d. G-d saves them They thank G-d Reason for thanks

Section 3 – The Sick יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. יח כָּל-אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה. צרה They call out to G-d. G-d saves them They thank G-d Reason for thanks

Section 4 – Across the Sea כג ] יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. כד ] הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. כה ] וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. כו ] יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. כז ] יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. כח ] וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. צרה They call out to G-d. G-d saves them They thank G-d Reason for thanks

The four times you say ברכת הגומל Different Tzarot 1) Someone lost in the desert 2) Prisoner sitting in chains 3) Someone who is sick 4) Someone travelling at sea The four times you say ברכת הגומל Why do you need a minyan? לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ.

Structure of the Perek Opening statement – anyone in trouble has to thank G-d for being saved 4 examples which become four general categories.

Cycle of Sefer Shoftim עזבו ה' צרה צעקה ישועה שקט

Look at Perek 106 and compare it to the cycle of Sefer Shoftim א הַלְלוּ-יָהּ הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ. ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת. ד זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ. ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם-נַחֲלָתֶךָ. ו חָטָאנוּ עִם-אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ. ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא-הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת-רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל-יָם בְּיַם-סוּף. ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת-גְּבוּרָתוֹ. ט וַיִּגְעַר בְּיַם-סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר. י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב. יא וַיְכַסּוּ-מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ. יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא-חִכּוּ לַעֲצָתוֹ. יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ-אֵל בִּישִׁימוֹן. טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם. טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָה. יז תִּפְתַּח-אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל-עֲדַת אֲבִירָם. יח וַתִּבְעַר-אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים. יט יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה. כ וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב. כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם. כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל-יַם-סוּף. כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית. כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא-הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ. כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה. כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר. כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת. כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים. כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ-בָּם מַגֵּפָה. ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד-עוֹלָם. לב וַיַּקְצִיפוּ עַל-מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם. לג כִּי-הִמְרוּ אֶת-רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו. לד לֹא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם. לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. לו וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ. לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים. לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים. לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם. מ וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתוֹ. מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם. מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם. מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲו‍ֹנָם. מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת-רִנָּתָם. מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו. מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל-שׁוֹבֵיהֶם. מז הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן-הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ. מח בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן-הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן הַלְלוּ-יָהּ.

Tehillim 106 David wrote this perek to teach the correct cycle. א הַלְלוּ-יָהּ הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ. ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת. Same opening as Perek 107 Who is worthy of singing G-d’s praises? Only those who do tzedek and mishpat

פרק קו - The Different Events of Chumash יח וַתִּבְעַר-אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים. יט יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה. כ וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב. כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם. כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל-יַם-סוּף. כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית. כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא-הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ. כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה. כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר. כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת. כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים. כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ-בָּם מַגֵּפָה. ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד-עוֹלָם. לב וַיַּקְצִיפוּ עַל-מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם. לג כִּי-הִמְרוּ אֶת-רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו.   ד זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ. ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם-נַחֲלָתֶךָ. ו חָטָאנוּ עִם-אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ. ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא-הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת-רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל-יָם בְּיַם-סוּף. ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת-גְּבוּרָתוֹ. ט וַיִּגְעַר בְּיַם-סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר. י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב. יא וַיְכַסּוּ-מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ. יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא-חִכּוּ לַעֲצָתוֹ. יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ-אֵל בִּישִׁימוֹן. טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם. טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָה. יז תִּפְתַּח-אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל-עֲדַת אֲבִירָם.

פרק קו - ספר יהושע לד לֹא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם. לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. לו וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ. לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים. לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים. לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם.  

פרק קו - ספר שופטים מ וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתוֹ. מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם. מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם. מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲו‍ֹנָם. מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת-רִנָּתָם. מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו. מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל-שׁוֹבֵיהֶם. Enemies were successful We gave in and did teshuva Many times we went back to our ways and G-d had to punish us again. G-d remembered us and saved us

פרק קו - The Finale מז הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן-הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ. מח בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן-הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן הַלְלוּ-יָהּ. We ask G-d to save us and gather us from the nations so that we can thank Him and praise Him. We will not return to the cycle of Shoftim which kept repeating itself.

The New Cycle עזבו ה' צרה צעקה ישועה הודייה

Epilogue to Perek 107 - Cases of National Redemption G-d can destroy a good land לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה. G-d can reclaim a bad land, turn it into a good fertile land and settle many people there. He can multiply a small people, or diminish them. He can lower the leaders and raise the destitute. The wise can see the hand of G-d in everything.

ברכות השחר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם עוטֵר יִשרָאֵל בְּתִפְאָרָה:

ישעיהו נט G-d is able to help you but hasn’t saved you until now because of your sins. Hester Panim = G-d doesn’t listen to our prayers. א הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. ב כִּי אִם-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ. ג כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָו‍ֹן שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ-שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה. ד אֵין-קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה בָּטוֹחַ עַל-תֹּהוּ וְדַבֶּר-שָׁוְא הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן. ח דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם. ט עַל-כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה-חֹשֶׁךְ לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ. י נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים. יא נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ. יב כִּי-רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּי-פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם. They spoke divrei sheker and there was no tzedek nor mishpat Because of this bad behaviour there is darkness and exile. Afternoon is like the darkness of night. We are like the blind and the dead. Hoping for justice but can’t find it. Waiting to be saved but we've been bad.

ישעיהו נט יד וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד כִּי-כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת וּנְכֹחָה לֹא-תוּכַל לָבוֹא. טו וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי-אֵין מִשְׁפָּט. טז וַיַּרְא כִּי-אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ. יז וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. יח כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו גְּמוּל לְאֹיְבָיו לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם. יט וְיִרְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת-שֵׁם יְהוָה וּמִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ אֶת-כְּבוֹדוֹ כִּי-יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ יְהוָה נֹסְסָה בוֹ. כ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה. כא וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא-יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם. There is no leader. G-d will dress Himself up and lead His people back. G-d will bring a goel to Tzion – a leader doing tzedek and mishpat who will lead the people in the right way. Those who do teshuva will have a redeemer. G-d will bring us back because of the brit He made with us.

Things will go well again and you will know that G-d is your redeemer. ישעיהו ס You will become a light to the other nations. Other people will look up to you. א קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח. ב כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. ג וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. ד שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה. טו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר. טז וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב. Things will go well again and you will know that G-d is your redeemer.

G-d will be your light instead of the sun and moon. ישעיהו ס יז תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. יח לֹא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה. יט לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ. כ לֹא-יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְהוָה יִהְיֶה-לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. כב הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. G-d will be your light instead of the sun and moon. The nation will be righteous and they will inherit the land again. They are there to make G-d look good. There will be national redemption and we will come back to life again.

ישעיהו סא א רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח-קוֹחַ. ב לִקְרֹא שְׁנַת-רָצוֹן לַיהוָה וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל-אֲבֵלִים. ג לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר. ד וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר. ה וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם. ו וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי יְהוָה תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ. They will bring the land back to life. Foreign workers will come. You will be working to represent G-d and the other nations will look up to you.

G-d will do this because He loves tzedek and mishpat. ישעיהו סא ז תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם. ח כִּי אֲנִי יְהוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם. ט וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה. י שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. יא כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל-הַגּוֹיִם. G-d will do this because He loves tzedek and mishpat. We will thank G-d that now He will dress us with beautiful clothing – ie. We will be strong and powerful making G-d look good.

ישעיהו סב - Echoes of Tehillim 107 א לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. ב וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל-מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ. ג וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד-יְהוָה וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף-אֱלֹהָיִךְ. ד לֹא-יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי-חָפֵץ יְהוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. He wants Tzion to be rebuilt. Your name will be great and people will respect you. You will be a glorious crown representing G-d. This is the source for the bracha. This is about our national redemption. In order to be deserving we have to make G-d look good and fix all the things we did wrong in the past. Our actions are the clothing that make G-d look nice. No longer will they say that G-d left us