שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 3
התפתחות המחקר האיכותני במדעי החברה ובמחקר התקשורת: התקופה המסורתית בחקר מדעי החברה ( סוף המאה ה -19- אמצע המאה ה -20) גורמים מרכזיים בצמיחת הפרדיגמה הפרשנית במדעי החברה ( החצי השני של המאה ה -20 והלאה ) אסכולות מחקר ביקורתיות ( מחקר הגמוני, אסכולת פרנקפורט ) טשטוש הגבולות בין תחומי מחקר שונים : המפנה הפרשני
משבר הייצוג: א. המפנה התרבותי ב. המפנה הלשוני מרכזיות מושג השיח Discourse קבוצת מבעים שתפקידם ליצור ידע וליישם ידע לגבי נושא מסוים בהקשר היסטורי ספציפי.
מחקר פוזיטיביסטי ופרשני במחקר התקשורת: מודל לאסוול- מודל ליניארי: מי ( מוען ) אומר מה ( מסר ) באיזה ערוץ ( אמצעי ) למי ( נמען ) באיזו השפעה ( אפקט )
מחקר פוזיטיביסטי ופרשני במחקר התקשורת (המשך): מודל פיסק (1985)- מודל סמיוטי: מציאות חיצונית מסר ( טקסט ) יוצר קורא משמעויות
מציאות חברתית סובייקטיבית מציאות חברתית סימבולית מציאות חברתית אובייקטיבית (עפ"י Adoni & Mane, 1984) :
דוגמאות נוספות: קארי - " תקשורת כתרבות ": תקשורת כריטואל, במקום תקשורת כהעברה של מסרים קליפורד גירץ - " תיאור גדוש ": ניתוח התרבות אינו מדע ניסויי ששואף לחוקיות, אלא מדע פרשני התר אחר משמעות
ניתוח פרשני ברמה אחת, תיאור גדוש 1: Etic perspective: the external researcher's interpretation of the same customs/beliefs. What things mean from an analytical, anthropological perspective
ניתוח פרשני שני, קרוב יותר, בתוך הקשר: Emic perspective: the "insider's" or "native's" interpretation of or "reasons" for his or her customs/beliefs. What things mean to the members of a society.
התהליך הפרשני (שקדי, גירץ): 1. מציאות 2. שאלות מסדר ראשון : תפיסת היליד את המציאות 3. התפיסה שלנו את תפיסת היליד אודות המציאות בתוך ההקשר המחקרי
ארבעה מאפיינים של הניתוח האתנוגרפי, עפ"י גירץ: פרשני נשוא הפרשנות שלו הוא זרם השיח החברתי הפרשנות מוציאה את ה " אמור ", את המשמעות מתוך הזרם החברתי ומקבעת אותו, כדי שיהיה אפשר לעיין בו ניתוח מיקרוסקופי
שני תנאים של התיאוריה התרבותית, עפ"י גירץ: תנאי ראשון : תיאוריה צמודה לקרקע הפרשנית תנאי שני : ללא כוח ניבויי, ועדיין, נותנת תשתית תיאורטית להתבוננויות נוספות