המעבדה למחקרי תכנון סביבה וקהילה מצגת ליום הפתוח של החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם ראש המעבדה: ד"ר טובי פנסטר

ד"ר טובי פנסטר- ראש המעבדה  מרצה בכירה. סיימה תואר דוקטור ב-London School of Economics and Political Science.  מתמחה בגיאוגרפיה תרבותית-חברתית, גיאוגרפיה פמיניסטית, תכנון עיר ופוליטיקה של זהויות.  פרסמה מאמרים רבים על אזרחות ואתניות בתכנון המרחב, על מגדר, תרבות ועיצוב המרחב, על ידע מקומי ומקצועי בתכנון, על הזכות המגדרית לעיר, על הבניית המרחב ועל זיכרון ושייכות מרחביים.  משמשת יו"ר הארגון העולמי של מגדר וגיאוגרפיה, שהוא חלק מן האגודה הגיאוגרפית העולמית (International Geographical Union)  חברת מערכת בכתבי העת הבינלאומיים Gender, Place and Culture, Hagar, Geographic Research Forum.  ממייסדי עמותת "במקום" ושימשה היו"ר הראשונה שלה ( ). לשעבר חברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח בישראל ( ).

מטרת הקמת המעבדה הבנת וניתוח תהליכים עירוניים וסביבתיים בדגש עבודה עם קהילות פעילות ציבורית הוראה מחקר ופיתוח

הרציונל לקיום המעבדה זכויות אדם שיח חברתי זהויות שונות דמוקרטיה תחום התכנון והפיתוח הסביבתי ועבודה עם קהילות כיום תחום התכנון והפיתוח הסביבתי איננו כולל באופן מספק את הפרמטרים :

ייחוד המעבדה: חיבור תחומי ידע שונים יישום זכויות אדם דמוקרטיהתכנון חיבור בין הידע האקדמי לידע היישומי ועבודה עם קהילות שיח של זכויות אדם שיח דמוקרטי וקהילתי נושאי תכנון סביבתי שיח חברתי בתכנון

נושאי פעילות עבודה עם קהילות זכויות אדם בתכנון ובשיח הקיימות פוליטיקת זהויות ושונות חברתית בתוך עשייה תכנונית פרויקטים של תכנון ופיתוח קיימות וצדק סביבתי חיבור בין השיח הדמוקרטי במדעי החברה ותכנון המשגה מחדש של מושגי אזרחות ושייכות לעיר גיבוש מתודולוגיות לעבודה עם קהילות

תחומי פעילות ארגון כנסים וימי עיון קיום קשרים הדוקים עם קהילות מוחלשות פעילות מחקרית וארגונית למסטרנטים, דוקטורנטים וחוקרים העוסקים במחקרים השונים הרלוונטיים פעילות מחקרית וארגונית למסטרנטים, דוקטורנטים וחוקרים העוסקים במחקרים השונים הרלוונטיים

פעילות שוטפת אתר המעבדה מחקרים גיוס משאבים מסגרת עבודה משותפת עם תלמידי המחקר בנושא גיוס משאבים פעילות תלמידי המחקר במחקרם האישי ובמחקרים בקבוצות, שמירת קשר קבוע עם קהילות אתר אינטראקטיבי שיספק מידע על פעילות המעבדה ומידע על נושאי תכנון שונים

נושאי המחקר מגדר ותכנון תכנון, קיימות וזכויות אדם אזרחות עירונית וקיימות שייכות במרחב השפעת גופים רב לאומיים על עיצוב המרחב השפעת גופים רב לאומיים על עיצוב המרחב השפעת מערכות טלקומוניקציה על עיצוב המרחב העירוני השפעת מערכות טלקומוניקציה על עיצוב המרחב העירוני ערי פיתוח במטרופולין קהילות של שונות במרחב העירוני אדריכלות ירוקה

מחקרים הנערכים במסגרת המעבדה 1.השפעתם של גורמי צדקה רב לאומיים על המרחב העירוני בירושלים ובתל אביב – יפו 2.הבניית שייכות ופרקטיקות מרחביות של נשים פלסטיניות בשולי העיר הגלובלית תל אביב – יפו 3.מגדר ותכנון- מקרה בוחן של מאבק מגדרי תכנוני בשכונת פלורנטין בתל אביב 4.הקהילה ההומו-לסבית בתל אביב יפו ובירושלים: הבנייה של אזרחות עירונית כתהליך של משא ומתן מרחבי 5.משמעויות חברתיות של השטחים הפתוחים בעיר – היבטים של אזרחות עירונית 6.השפעת תכנון של שכונות חדשות בעיירות פיתוח במטרופולין תל אביב על אינטגרציה וזהות אתנו-מעמדית 7.השפעת מערכות טלקומוניקציה על קשרים גלובאליים במערכת עירונית 8.בית ישראלי כבית תורם לסביבה- אדריכלות ירוקה

צוות המחקר במעבדה  ראש המעבדה  ד"ר טובי פנסטר  דוקטורנטים  גב' אורלי רונן  גב' הנא חמדאן  גב' אורדית לוכטמן  מסטרנטים  גב' עדי מגר  מר איתי מנור  מר תמיר ארביב  מר ניקו בלאק  גב' אפרת פומפס  מר אורן שלמה

עבודת דוקטורט אורלי רונן רותם נושא: השפעתם של גורמי צדקה רב לאומיים על המרחב העירוני בירושלים ובתל אביב - יפו מטרות המחקר:  הערכת הפוטנציאל העירוני לגלובליזציה כפונקציה של מידת התערבותם והשפעתם של גורמי מגזר שלישי בינלאומיים על המרחב העירוני. תוצאות מצופות:  זיהוי השינויים במעמדו ובמהותו של המרחב הציבורי העירוני בעקבות השפעתם של גורמי צדקה רב לאומיים  זיהוי האמצעים והדרכים בהם משפיעים גורמי צדקה רב לאומיים על המרחב הציבורי בירושלים ובתל אביב יפו סיום המחקר: פברואר, 2008

עבודת דוקטורט הנא חמדאן נושא: הבניית שייכות ופרקטיקות מרחביות של נשים פלסטיניות בשולי העיר הגלובלית תל אביב – יפו מטרות המחקר:  בחינת הפרקטיקות המרחביות (הליכה, קניה, בילוי, עבודה ועוד) בחיי היומיום של שלושה דורות של נשים פלסטיניות ביפו.  המחקר יבדוק כיצד שינויים גלובאליים, משפיעים על האופן שבו הנשים, וכיצד הן מגדירות ומעצבות את שייכותן למרחבים השונים ברמות הבית, השכונה והעיר. שאלות המחקר:  דפוסים שונים ומפות שונות של ניידות נשים במרחבים עירוניים בהתאם למידת תחושת השייכות, ולפי שונות דורית, מידת מסורתיות, והשכלה.  ההיסטוריה של יחסי פלסטינים יהודים והשפעתה על העימות המרחבי של תל-אביב ויפו, הנמשכת עד עצם היום הזה, והשפעתה על הפרקטיקות המרחביות של הנשים ועל מידת שייכותן במיוחד במרחבים השכונתי  המידה בה תהליכי הגלובליזציה של העיר מגבילים את ניידותן של נשים פלסטיניות במרחב העירוני, ובו בזמן, המידה בה הם מאפשרים פרקטיקות וטקטיקות חדשות.  הטקטיקות בהן משתמשות הנשים הפלסטיניות על מנת להתמודד עם המרחב העירוני הגלובאלי המתהווה

עבודת מ.א. עדי מגר נושא: מגדר ותכנון- מקרה בוחן של מאבק מגדרי תכנוני בשכונת פלורנטין בתל אביב מטרות המחקר:  מטרתה העיקרית של העבודה הינה ניתוח מאבק מגדרי באמצעות עשייה תכנונית בשכונת פלורנטין. תוצאות המחקר:  מסקנות המחקר הן כי מאבקן של הנשים נוצר מתוך הפער שבין הצרכים המגדריים התכנוניים קרי,ה'מרחב המצוי' לבין תפיסות של 'דמות המרחב הרצוי' את המרחב השכונתי, וכן מתוך חשיפתן של תושבות השכונה לתכנים 'אחרות', 'עדתיות' ו'זהות מזרחית'.  תכנים אלו תרמו לאופן שבו אותן נשים ראו את המרחב השכונתי, כמרחב מוזנח מצד הרשות המקומית והן שהובילו גם-כן, ליצירת המאבק התכנוני- מגדרי.  עוד נמצא כי ייחודו של המאבק הינו בתהליך האינדיבידואליזציה המרחבית של הנשים בשכונה קרי, מעבר ממאבק של קולקטיביות למאבק של יחידות אל מול רשויות התכנון וזאת לאור תפקידן וצרכיהן המגדריים במרחב השכונתי ולכך השפעה על תכנון המרחב העירוני בישראל ובכלל. סיום המחקר: פברואר 2007

עבודת מ.א. איתי מנור נושא: הקהילה ההומו-לסבית בתל אביב יפו ובירושלים: הבנייה של אזרחות עירונית כתהליך של משא ומתן מרחבי מטרות המחקר:  האם קיימת בקרב הומואים ולסביות, כיחידים וכקהילה, תחושה של שייכות לעיר? אם כן – עד כמה? מה מייצר תחושה זו?  מה מחזק או מחליש את תחושת הנוחות בעיר או במקומות מסוימים בעיר, בקרב האינדיבידואל / הזוג / הקבוצה / הקהילה בעיר? מה מייצר תחושה זו?  כיצד נבנה סטאטוס האזרחות העירונית בכל עיר: מה מייצר ומה מגביל? סיום המחקר: פברואר 2007

עבודת מ.א. תמיר ארביב נושא: השפעת תכנון של שכונות חדשות בעיירות פיתוח במטרופולין תל אביב על אינטגרציה וזהות אתנו- מעמדית מטרת המחקר:  בחינת השפעתה של הפרדה מרחבית זו על זהותם האתנו- מעמדית של האוכלוסייה הותיקה בעיר (ברובה "מזרחית") ועל מידת האינטראקציה והאינטגרציה שלה עם האוכלוסייה החדשה, ולעמוד על קיומן של פרקטיקות יומיומיות המבטאות "מחאה מרחבית" לנוכח המציאות הסביבתית שנכפתה עליהם. רקע:  התהליכים הגלובליים והדמוגרפים המואצים שחלו במטרופולין ת"א בשנים האחרונות, הובילו לתכנונן של שכונות פרברים יוקרתיות רבות. חלקן אף הוקמו בליבן של עיירות פיתוח לשעבר, שעד לאחרונה נחשבו לשוליים החברתיים, הכלכליים והמעמדיים של המטרופולין.  במרבית המקרים, נטה התכנון בעיירות אלו ליצור הפרדה מרחבית ברורה בין השכונות הותיקות ובין השכונות החדשות - כפי שעולה במקרה המבחן בעבודתי (שכונת "נוה-סביון" באור יהודה).

עבודת מ.א. ניקו בלאק נושא: השפעת מערכות טלקומוניקציה על קשרים גלובאליים במערכת עירונית  מטרות המחקר  ניתוח השחקנים המרכזיים המשפיעים על פריסת מערכות טלקומוניקציה  הבנת דפוסי הצריכה של תושבי העיר במרחבים שונים בהתייחס לתשתית הטלקומוניקציה  תוצאות מצופות  פער בהיקף, איכות ושימוש בתשתיות במרחבים עירוניים שונים על בסיס כלכלי – מעמדי – אתני  שעתוק מרחבי של תשתיות טלקומוניקציה הוא תוצאה של מדיניות נאו ליברלית ומשיכת המדינה מפריסת תשתית במרחב  מועד סיום המחקר  עבודת השטח, קיץ 2007  ניתוח וכתיבה, סתיו 2007  הגשה ותיקון, חורף 2008

עבודת מ.א. אפרת פומפס נושא מחקר: אדריכלות בת-קיימא בישראל: השפעתה על התפתחות ההתיישבות האקולוגית  מטרות המחקר  בדיקת התישבויות בעלות אופי אקולוגי הקיימות בארץ והתישבויות חדשות בשלבי הקמה השואפות לנהל אורח חיים המבוסס על איזון אקולוגי.  בחינת חשיבות תכנון בר-הקיימא ותשתיות לקיום ישויות אקולוגיות מצד אחד, והשפעת התושבים על רמת האיזון האקולוגי דרך ניהול אורח חיים הדוגל במיחזור ושימור מצד שני.  אלו קהילות משתתפות ביוזמות מסוג זה והאם התישבויות אקולוגיות יכולות להפוך לרווחות ולא רק ישובים לאנשים בעלי זיקה לדבר.  תוצאות צפויות  כדי להתאים את ההתישבות האקולוגית לחתך רחב של אנשים יש צורך לפתח תפיסה תכנונית שתגדיר קריטריונים בסיסיים להתישבות אקולוגית אך תאפשר גמישות והתאמה למיקום הגאוגרפי,אופי הישוב וציבור היעד. תפיסה תכנונית זו תשאף לאיזון אקולוגי והקטנת הפגיעה הסביבתית.  מועד סיום המחקר: פברואר 2009

מילים אחרונות  תודה על ההתעניינות  נשמח להיות בקשר, לפרטים  מייל  טלפון