כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 1 שילוב טכנולוגיות מידע בבית הספר: חקר מערכתי ורב - שנתי של התפתחות תפיסות חינוכיות של מורים ותהליכי שינוי.

Slides:



Advertisements
Similar presentations
1 Formal Specifications for Complex Systems (236368) Tutorial #4 Refinement in Z: data refinement; operations refinement; their combinations.
Advertisements

Framework For Teaching מסגרת לפיתוח מקצועי של מורים רקע מהי המסגרת ? הנחות על למידה והוראה מיטביים שימושים.
[ תפקידי רוחב בצוות ]. Features סיפוריםחבר צוות אחראי הערכת זמן ( בשעות ) זמן בפועל ( בשעות ) הושלם ( כן \ לא )
אנליזה של מחקרים על טעויות / שגיאות של תלמידים במדעי המחשב
שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 3. התפתחות המחקר האיכותני במדעי החברה ובמחקר התקשורת:  התקופה המסורתית בחקר מדעי החברה ( סוף המאה ה -19- אמצע המאה ה -20)
EVA GUTERMAN, YAEL ALBERTON, RELLY BRICKNER, RONIT SAGI (THE OPEN UNIVERSITY OF ISRAEL) Course Coordinators’ Beliefs, Attitudes and Motivation and its.
שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 4.
" שיח גלריה " מפגש הדרכה עם מורים למימוש הפוטנציאל הלימודי של התערוכה פיתוח ועיצוב : צוות המדריכות לעיצוב מרחבי למידה בפתח תקוה מטרת הפעילות הכרות עם מודל.
To Learn or to be Taught? Harnessing Technology to Enhance Self Regulated Learning.
מי מנהל את האינטרנט ? רימון לוי, איגוד האינטרנט הישראלי מפגש דוברים פרלמנטריים, 11 לאוגוסט 2011.
SITES - Second Information Technology in Education Study רפי נחמיאס, דוד מיודוסר, רות זוזובסקי, בועז רוזנברג, אלונה ברוך.
היכרות עם אקסל 1. 2 נושאי המפגש היכרות עם אקסל – אלכסוני הקסם שימושים בהוראה: מחשבון סודי ופעילות לחנוכה שימושים נוספים: ממוצע.
זרקור על רכזי התקשוב Spotlight on ICT Coordinators ד " ר מירי שינפלד, ציפי זלקוביץ סמינר הקיבוצים רשת עמיתי מחקר " טכנולוגיה בהכשרת מורים " מכון מופ "
ענת כהן, רפי נחמיאס אוניברסיטת תל-אביב הכנס השנתי החמישי של מיט"ל תקשוב בהוראה האקדמית ע"ש פרופ' נחמיה לבציון ענת כהן 2007 מודל חישובי להערכת עלות-תועלת.
הוספת מנשק משתמש ל - [ תפקידי רוחב בצוות ]. Features סיפוריםחבר צוות אחראי הערכת זמן ( בשעות ) זמן בפועל ( בשעות ) הושלם ( כן \ לא )
אפקטיביות של סביבות לימודיות עתירות טכנולוגיה בחינוך מתמטי: ניתוח-על Meta-Analysis האדם הלומד בעידן הטכנולוגי כנס צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה, 2006 האוניברסיטה.
הדגמה לשימוש בקליקרים בהרצאה: הוראה טובה בשיטה הפרונטלית: קטגוריות ומיומנויות פרופ' נירה חטיבה ראש המרכז לקידום ההוראה אוניברסיטת תל-אביב.
The Implementation of a Cost Effectiveness Analyzer for Web- Supported Instruction: A Case Study Anat Cohen, Rafi Nachmias (Tel Aviv University)
כיצד לומדים לעצב סביבות למידה מבוססות מחשב? השפעת מודל הוראה על האפיסטמולוגיות של סטודנטים מוסמכים בהוראת המדעים תמר רונן-פורמן ודר' יעל קלי הטכניון -
מה החומר למבחן ? כל החומר שנלמד בהרצאות ובתרגולים. לגבי backtracking: לא תידרשו לממש אלגוריתם, אך כן להבין או להשלים מימוש נתון. אחת משאלות המבחן מבוססת.
SITES - Second Information Technology in Education Study ניתוח תחום : ממצאים ראשוניים.
1 Formal Specifications for Complex Systems (236368) Tutorial #5 Refinement in Z: data refinement; operations refinement; their combinations.
מטרה: בניית אתר אינטרנט לניהול הפרויקטים במעבדה לתוכנה: 1. ממשק לסטודנט: - הגשת הצעה לפרויקט (כולל בחירת בן זוג). - מעקב אחרי הפרויקטים המבוצעים ע"י הסטודנט.
אפרת פיטרסה / האוניברסיטה הפתוחה חקר מקרה של פיתוח מערכת למידה מבוססת אינטרנט ע"י קונסורציום של בתי ספר.
ממשק המשתמש שימושיות או בעצם תכליפאניות?. ISO9241 Web usability is the extent to which a web site enables users, in a given context of use, to achieve.
שאילת שאלות שאלת חקר המפתח למנעול 1. שאילת שאלות – שאלת חקר מה ניתן לשנות ? :  בתנאים : טמפ ' או לחץ או הכלים, או הציוד  בחומרים : איכות או כמות או.
ד " ר זיוה לוי האדם הלומד בעידן הטכנולוגי : כנס צ ' ייס לטכנולוגיות למידה 2007 יישום כישורי עבודת צוות בלמידה בסביבת אינטרנט ד"ר זיוה לוי מתוך עבודת דוקטורט.
Formal Specifications for Complex Systems (236368) Tutorial #6 appendix Statecharts vs. Raphsody 7 (theory vs. practice)
SITES - Second Information Technology in Education Study.
תכנות תרגול 6 שבוע : תרגיל שורש של מספר מחושב לפי הסדרה הבאה : root 0 = 1 root n = root n-1 + a / root n-1 2 כאשר האיבר ה n של הסדרה הוא קירוב.
Questions are the Answer Penick&all H ISTORY R ELATIOINSHIPS A PPLICATION S PECULATION E XPLANATION.
משחק מכף לכף כבסיס לסיעור מוחין משותף אביגיל אורן תמי זייפרט דוד מיודוסר
יום עיון 23 יוני 2004 פדגוגיה – תוכניות לעתיד מיכל טיקוצי'נסקי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב Highlearn - למידה מתוקשבת.
איתור ותפיסת כדור לזריקה תוך שיתוף שתי זרועות רובוטיות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הפקולטה להנדסת חשמל המעבדה לבקרה ורובוטיקה תופאחה חיסאוי יגאל סיגל.
קולם של תלמידים ומורים בתהליך שילוב של טכנולוגיות מידע בכיתות
הטמעת טכנולוגיות חדשניות בהשכלה גבוהה : מגמות ואתגרים שרה גורי - רוזנבליט העתיד הוא לא מה שהיה פעם : חדשנות בטכנולוגיות למידה האוניברסיטה הפתוחה 9 בנובמבר,
1 סגנונות הוראה בלמידה פעילה שמריהו רוזנר, דוד פונדק המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.
תיוג באינטרנט: הכוח עובר למשתמש ד"ר ג'ני ברונשטיין כנס Multi ידע בפברואר 2008.
The Subjective Feelings of Comprehension and Remembering Accompanying Text Learning On-Screen Rakefet Ackerman (University of Haifa)
מערכות הפעלה ( אביב 2006) חגית עטיה © 1 סיכום הקורס.
הוספת תקשורת ל - [ תפקידי רוחב בצוות ]. ארכיטקטורת תקשורת מה מבנה האפליקציה ? באילו טכנולוגיות \ ספריות השתמשתם ? מדוע ?
רכיבי ידע בהוראה ד"ר גילה קאופמן.
חט"ב ניסויי ע"ש אל-בירוני ג'דיידה - מכר בוחרים וחוקרים.
שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 5. שאלות המחקר האיכותני, עיצוב המחקר: השאלה הגדולה התשתית התיאורטית השאלה הממוקדת סדר 1 " הדברים כמו שהם " סדר 2 תיאור.
תקשוב מערכת החינוך בישראל : בין שמרנות לקידמה ללמוד מאחרים? טכנולוגיות למידה בעולם העסקי והשפעותיה האפשרויות על העולם החינוכי.
שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 2. קיימת מציאות אובייקטיביתהמציאות שאנו תופסים תמיד מתווכת. מטרת המחקר : פירוק המציאות למרכיביה. גילוי חוקיות וקשרים סיבתיים.
דגמי שימוש ושיתופיות בסביבת ויקי בקורסים אקדמיים חגית מישר-טל ועדנה טל-אלחסיד.
יום עיון –פרויקט חקר מדעי במסגרת תחרות שישים שנות תעשייה כימית בישראל ד"ר מירי קסנר ברוכים הבאים 1 ביולי 2008 מכון ויצמן למדע, רחובות.
עמדות הלומדים באשר למודרציה סינכרונית בסביבת דיון גרפית המאפשרת אינטראקציות טיעוניות יוליה גיל, קריסטה אסרטחן, ברוך שוורץ אוניברסיטה העברית, ירושלים, 2008.
פיתוח מערכות מידע Class diagrams Aggregation, Composition and Generalization.
Visual Studio Team System Visual Studio Team System הילה להב רייס מנהלת תחום Life Cycle Management מנהלת תחום Life Cycle
השימוש בגיליון אלקטרוני שיתופי ככלי המעודד שיח מתמטי משמעותי ומקדם בנייה משותפת של ידע בקהיליית לומדים תמר לוין, דר' פול גורסקי האוניברסיטה הפתוחה כנס.
Orit Ezra, Anat Cohen, Rafi Nachmias
ניהול חדשנות: איך עושים את זה?
המכון למצב מוצק, הפקולטה לפיזיקה
אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, דצמבר 2006
שילוב שיטות קוגניטיביות בטיפול ריפוי בעיסוק
הובלת שינוים – יישום מאמצי שינוי מוצלחים
פרוקטוז, C6H12O6 , חד-סוכר מיוחד
ממשקים - interfaces איך לאפשר "הורשה מרובה".
תכנית לימודים Taught curriculum Perceived curriculum Actual curriculum
גדעון זילר – e`-learning
תפיסות מנוגדות של סטודנטים כלפי השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ולמידה ד"ר מירי ברק ומר ארתור קוגן הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
ללמד וּללמוד באמצעות מחשבים ניידים-אישיים וקמפוס וירטואלי כדרך שגרה
ד"ר יעל קלי, רחל לוין-פלד הטכניון- המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים
למה.
מבוא למערכות מידע פרק 1.
אחד עשר המאפיינים של בית ספר אפקטיבי
קורס מורי מורים ומדריכים במדע וטכנולוגיה בחט"ב- תש"ע
סוגי תכנון תכנון טקטי תכנון אסטרטגי.
Presentation transcript:

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 1 שילוב טכנולוגיות מידע בבית הספר: חקר מערכתי ורב - שנתי של התפתחות תפיסות חינוכיות של מורים ותהליכי שינוי בבית הספר כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה יום רביעי, א' באדר תשס"ו, קריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 2רקע... המחקר הנוכחי מאפיין, מנתח ומפרש את התהליכים שעבר בית ספר שש-שנתי מדגים, כמסגרת חינוכית-ארגונית, ועברו המורים במהלך שילוב של טכנולוגיות מידע בבית ספר (חטיבת ביניים וחטיבה עליונה). זהו מחקר איכותני רב-שנתי שנערך במסגרת הפרויקט הלאומי "מחר 98", אשר נועד לחולל שינוי בסביבת הלמידה וההוראה בבתי הספר, בדרכם להסתגלות לעידן המידע. במסגרתו קבל בית הספר הנחקר חופש פעולה לשנות את תוכניות הלימודים ודרכי ההוראה, תוך הטמעה מושכלת של טכנולוגיות מידע בבית הספר.

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 3 מטרות המחקר: לבחון את השינויים החלים אצל מורים בתפיסות החינוכיות, בתהליכי הבניית הידע, בדרכי ההוראה ובשימוש במחשוב בכיתות במהלך שילוב טכנולוגיות מידע בתוכניות הלימודים ובהוראה ובעקבותיו לתאר, לנתח ולפרש את התהליכים שהתרחשו במישור הבית-ספרי בעקבות שילוב טכנולוגיות מידע בתוכניות הלימודים ובהוראה ובעיקר לבחון את הזיקה בין השינויים האישיים לשינויים המערכתיים

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 4 ייחודיות המחקר מחקר זה בוחן את תהליך שילוב טכנולוגיות המידע בבית הספר משתי נקודות מבט משלימות: א. א. המוסדית, זו המאפיינת את מימדי השינוי של ביה"ס, תוך כדי הפיכתו לארגון לומד. ב ב. האישית, זו של המורים, הבוחנת את השינויים בידע, בתפיסות ובדפוסי ההוראה משולבת המחשב עם שימת דגש על הזיקה הקיימת בין השינויים - עם שימת דגש על הזיקה הקיימת בין השינויים - השפעתם של תהליכים מערכתיים על התהליכים האישיים ולהיפך

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 5 המסגרת התיאורטית מודלים של שינוי מערכתי תפיסה אקולוגית של הפעלת שינויים מערכתיים (Tatnall & Davey, 2003) מודלים של שינוי חינוכי/ בית ספרי (Fullan, 1999; Hargreaves, 1997) מודל ACOT לאימוץ טכנולוגיות מידע (Sandholtz, Ringstaff & Dwyer, 1997 ) מודלים של שינוי אישי מודל להבניית ידע (Soter, 1995; Bransford, Brown & Cocking, 1999) מודלים של שינוי תפיסתי (Posner, 1992 &Strike ) מודלים של התפתחות / צמיחה מקצועית תהליך התפתחות המקצועית של מורה הוא תלוי הקשר ומאמץ שיתופי מתמשך. הוא נבנה על ידע ומיומנויות קיימים אצל המורים, מעוגן בעבודתם המעשית ומותאם לשלב ההתפתחות המקצועית אישית של כל מורה. התפתחות מקצועית של מורים להטמעת הטכנולוגיה מהווה חלק אינטגרלי מתכנון השינוי בביה"ס, על סמך חזון בית ספרי ואסטרטגיות למימושו (Putman & Borko, 1997)

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 6 המסגרת התיאורטית /המשך השקפות חינוכיות – השקפה קונסטרוקטיביסטית של למידה והוראה: –התפיסה הקוגניטיבית-חברתית (Vygotsky, 1978) –התפיסה הדיאלוגית (Nystrand, 1997; Buber, 1932) –תפיסת הקהילה המקצועית-מעשית (Brown & Duguid, 2000)

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 7 הנחות שבבסיס המחקר: חזון בית ספרי משותף משקף מה שחשוב למורים ולביה"ס ומשמש קו-מנחה בקבלת החלטות (Adamy, 2000). התפיסות החינוכיות של המורים משתקפות לא רק בהתייחסות המילולית של המורים לשאלות הקשורות בהשקפותיהן אלא גם בדפוסי השימוש שהם עושים בטכנולוגיה בכיתותיהן התפיסות החינוכיות של המורים משפיעות על התפתחותם המקצועית ועל תהליך הטמעת הטכנולוגיה בביה"ס וגם מושפעות מדפוסי השימוש בטכנולוגיה שעושים המורים בכיתות (Ross, Hogaboam-Gray & Hannay, 1999 ) מחויבות המורים ללמוד על טכנולוגיה ולשלבה בהוראה מושפעת מההתייחסות לטכנולוגיה ומשילובה בתרבות ביה"ס ובקהילה (Swan et al., 2000).

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 8 מתודולוגיה: מתודולוגיה: תהליכי איסוף הנתונים ועיבודם המחקר הוא איכותני ומיישם את השיטה האיכותית-נטורליסטית כחקר מקרה "עובדתי" (factual) ו"חוקר" (,(exploratory המתמקד באירועים תוך כדי התרחשותם. המחקר הוא אורכי ונמשך 4 שנים. כלי המחקר כוללים: ראיונות עומק (מובנים-למחצה) עם מורים, מנהל ביה"ס וסגניתו, מדריכי מחשוב שאלונים פתוחים ושאלונים סגורים מסמכים שהופקו בביה"ס (פרוטוקולים של ישיבות, דוחות שנתיים) תצפיות פתוחות, ממוקדות ומשתתפות, שנערכו בישיבות צוות, בסדנאות (השתלמויות), בכתות ובמעבדות מחשבים

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 9 מתודולוגיה: מתודולוגיה: ניתוח הממצאים ניתוח הממצאים נעשה בשתי רמות התייחסות: ניתוח תוכן להפקת נקודת המבט של משתתפי המחקר, על סמך קטגוריות שעלו מן הנתונים ניתוח ופירוש בהשוואה לקריטריונים מספרות המחקר, לשם הבנת התופעה הנחקרת ומיצובה במסגרת תקפה וכללית יותר במישור המערכתי - בית הספר מהווה את יחידת הניתוח/הפרשנות במישור הפרטני - נעשה שימוש ב"חקר מקרה קולקטיבי" של 8 מורות מובילות שינוי כקבוצה והן ב"חקר מקרה" של כל מורה ומורה

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 10 ממצאים: שינויים עיקריים ברמת בית הספר אותרו ארבעה מישורי שינוי המתייחסים לתשתיות: השינוי הוא מערכתי ורב מימדי התשתית הפיסית: התשתית הפיסית: מבנים - עיצוב מקומי, קווי תקשורת, מחשבים ומולטימדיה התשתית הארגונית: התשתית הארגונית: מנהיגות חינוכית-טכנולוגית, עיצוב מחדש של תפקיד המורה, הקצאת זמן (שעורים, למידת מורים), השתלמויות התשתית הפדגוגית: התשתית הפדגוגית: חזון חינוכי, עיצוב גישות חדשות ללמידה והוראה, תוכניות לימודים והערכה ודרכים לביצועם, דרכים להטמעת המחשוב/ תקשוב בביה"ס התשתית האישית-מקצועית: התשתית האישית-מקצועית: תכנון השתלמויות, יישום התנסויות למידת מורים בכתות, פיתוח בסיסי ידע מקומי, מודלים של הטמעת טכנולוגיות מידע

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 11 מימדי שינוי במדיניות בית הספר אותרו תשעה (9) מימדי שינוי : התרבות החינוכית וערכיה תפיסות אפיסטמולוגיות מבנה ארגוני תפקיד טכנולוגיות המידע דגשים קוריקולריים: מיקוד תוכניות הלימודים גישות ושיטות הוראה דפוסי הלמידה של מורים מדיניות הערכה גישות להעצמת מורים

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 12 תשתית פיסית-טכנולוגית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 13 תשתית ארגונית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 14 תשתית ארגונית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 15 תשתית פדגוגית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 16 תשתית פדגוגית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 17 מאפיינים של תהליך השינוי התפתחותיות ורקורסיביות - לא ליניארי, בכל מישורי השינוי (פיזי, ארגוני, פדגוגי ואישי) סינרגטיות (בו-זמניות) בכל המימדים מורכבות, דינמיות ומערכתיות: שינויים ארגוניים ואדמיניסטרטיביים מתרחשים בו-זמנית לשינויים פדגוגיים ואישיים-מקצועיים, תוך השפעה הדדית ותמיכה אלה באלה.

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 18 שינויים עיקריים ברמת המורים השינויים שאותרו אצל המורים במהלך 4 שנות התנסות בהטמעת המחשוב/תקשוב בבית ספר מתייחסים ל: תפיסות חינוכיות תהליכי הבניית ידע תהליכי הוראה בכתה שימוש בטכנולוגיות מידע

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 19 השינוי בתפיסות משקף שינוי בפירוש שהמורים נותנים למושגים הבאים והביסוס התיאורטי שלהם: משמעות הלמידה משמעות ההוראה משמעות הידע תוכניות לימודים ותהליך יישומן תפקיד התלמיד במצבי למידה תפקיד המורה תפקיד הטכנולוגיה בלמידה השינויים בתפיסות החינוכיות של מורים סווגו לשלוש קטגוריות: שינוי חלקי - משקף שינוי שטחי או אף העדר שינוי ומתבטא בהיגדים המשקפים את הגישה הפוזיטיביסטית והביהביוריסטית ללמידה; והגישה המעבירנית להוראה שינוי משמעותי - משקף שינוי מתבטא במעבר מהגישה הפוזיטיביסטית לגישה יחסית יותר המשקפת השקפות קוגניטיביסטיות של למידה המכוונת לתלמידים ולמורים כאחת שינוי משמעותי מאוד - משקף שינוי רדיקלי, המתבטא במעבר מהגישה הפוזיטיביסטית לאידיאולוגיה קונסטרוקטיביסטית-חברתית או ביקורתית תפיסות חינוכיות

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 20 תהליכי הבניית ידע של מורות דפוסי הבניית הידע מוגדרים ע"י המשתנים הבאים: רמת הרפלקציה דרגת הסובלנות למצבים עמומים או מצבי חוסר איזון דרגת הסובלנות לדיסוננס (הפער שבין הציפיות מהחידוש לבין העשייה וההתייחסות בפועל) אותרו שלושה דפוסים של הבניית ידע, על בסיס המודל של Soter (1995) שטחי, משמעותי ורדיקלי

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 21 תהליכי הבניית ידע תהליכי הבניית ידע – המשך שינוי שטחי או פריפריאלי - מתבטא ברמה נמוכה של חשיבה רפלקטיבית, סובלנות נמוכה למצבים מעורפלים וסובלנות גבוהה לדיסוננס שינוי משמעותי - מתאפיין בחשיבה רפלקטיבית גבוהה (יחסית), סובלנות נמוכה למצבים עמומים וסובלנות נמוכה לדיסוננס שינוי רדיקלי - משקף רמה גבוהה של חשיבה רפלקטיבית, סובלנות גבוהה למצבים עמומים וסובלנות נמוכה לדיסוננס

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 22 אמירות המבטאות שינוי שטחי או פריפריאלי רמה נמוכה של חשיבה רפלקטיבית: "אני עסוקה מאוד בעשייה היומיומית; אין לי זמן לחשוב על השינוי שעברתי. עכשיו כשאני מדברת איתך אני מבינה בעצם כמה הייתי עסוקה. " סובלנות נמוכה למצבים מעורפלים: "אני אוהבת מצבים מאוזנים. אז אני משתמשת בשיטות חדשות וגם בשיטות ישנות." סובלנות גבוהה לדיסוננס: למרות שצפוי ללמד במעבדות, הטכנולוגיה לא אמינה; יש הרבה בעיות וזה בזבוז של זמן...על כן החלטתי לא לקחת את הכתות שלי למעבדות מחשב.

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 23 אמירות המבטאות שינוי רדיקלי רמת רפלקציה גבוהה: " אני חשה שההתנסות והעיסוק בטכנולוגיה נתנו לי פרספקטיבה אחרת, שונה, אשר הפכו אותי למורה טובה יותר... אני מורה יותר טובה עכשיו, כי למדתי להסתכל אחרת על הדברים, למדתי להבין את הילדים, איך הם לומדים ומה הם אוהבים לעשות". סובלנות גבוהה למצבים עמומים : "התכנים לא היו קבועים ולפעמים הייתי צריכה לשנות את כוון ההוראה... מטרות הפרויקט הוגדרו בקווים כלליים בלבד.."תנאי השטח" הכתיבו לרוב הגדרת מטרות נוספות או האחרות. המצב הפך להיות נזיל. אבל למרות הקושי – המשכתי." סובלנות נמוכה לדיסוננס : "[בפרויקט] המשחק הוא אחר: אני שואלת שאלות, ויש שתיקה. התלמידים לא עונים. ראיתי בשקט כשלון אישי ולקחתי אותו על עצמי. זה הכניס אותי לבהלה. ומהבהלה- התחלתי לחשוב >. וכך עשיתי."

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 24 פרקטיקת הוראה אופן ההוראה: ישיר או מבוסס חקר משימות לימודיות (מיקוד קוריקולרי) : תחומי או בין-תחומי דרכי הערכה: מגוון וסוגים ( כמותי או איכותי( שימוש בטכנולוגיה: ככלי נוסף או כאמצעי לחקר ותקשורת מקורות למידה והוראה: מוגבלים או רבים ומגוונים התלמיד כלומד: פסיבי וקולט או אקטיבי, שותף ומעורב תפקיד המורה: מרצה ויוזם או מנחה ולומד עם תלמידיו דפוסי הוראה הוערכו בהתייחס למימדים הבאים:

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 25 ממצאים: פעילויות הוראה ואינדקס השינוי פעילות הוראה פרונטאלית הנחיה פרויקטים מונחים דיסציפלינארי עם מחשב הערכה כמותית-מבחן שימוש במקורות ידע בשליטתו הנחיה פרויקטים פתוחים פרויקט רב תחומי עם מחשב בניית תוכנית לימודים סגורה הערכה מגוונת פרויקט רב תחומי עם אינטרנט בניית תוכנית לימודים חקר הערכה מגוונת + עצמית של תלמיד שימוש במקורות ידע שלא בשליטתו שיתוף תלמידים בהוראה מנחה ולומד עם תלמידיו רמה הוראה מסורתית הוראה רלטיוויסטית (שילוב) הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 26 רמות שינוי בשימוש בטכנולוגיה על פי ACOT

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 27 דפוסי שינוי של מורות על פי ארבעה מימדים

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 28 סיכום הממצאים שינויים משמעותיים באמונות חינוכיות, בתהליכי הבניית ידע ובדרכי הוראה של מורים- אפשריים וניתנים למימוש. אבל... מהלכי השינוי : דורשים זמן ממושך (הנמדד בשנים) הם אישיים (שונים ממורה למורה( לא פשוטים לא ליניאריים כל אחת מהמורות במחקר עברה שינוי בעוצמה שונה, בכיוונים שונים ובמשך פרק זמן שונה

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 29 שינויים ברמת ביה"ס וברמת המורים הם מקבילים והֶליקליים: שינוי אצל המורים  שינוי בהתנהגות  שינוי בתפיסות  בניית ידע שינוי בבית הספר  תשתיות פיזיות  תשתית ארגונית  תשתית פדגוגית / קוריקולרית  תשתית אנושית tt השתלמויות התנסות ליווי אקדמי תמיכה טכנית ישיבות צוות / דיונים ליווי אקדמי קשר עם מנהלת הפרוייקט הצטיידות / פריסה

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 30 סיכום הממצאים ומסקנות שינוי ממשי בדפוסי ההוראה עשוי להתרחש, גם במצבים שהמורים אינם מסוגלים עדיין להמשיג באופן מודע את התפיסות החינוכיות החדשות. קיים קשר הדדי ולא-חד כווני בין עבודת המורה בכתות (פרקטיקה) לבין השינוי בתפיסות החינוכיות ובתהליכים להבניית ידע. תהליך השינוי הוא איטרטיבי ומשקף תהליך למידה והסתגלות מתמשך, הכולל את המרכיבים הניהוליים והפדגוגיים, אשר בהם נערכת הערכה מחדש של סדר העדיפויות, תוך כדי התקדמות תהליך השינוי. מורכבות ובעלות אופי הדדי.בית הספר מתפקד כמערכת אקולוגית הבנויה על פעילויות גומלין בין שותפי התפקיד הרבים, אנושיים ולא אנושיים וסביבתם, שהן מורכבות ובעלות אופי הדדי. נמצא ביסוס לתהליך ההתפתחות של שימוש במחשוב/תקשוב להוראה עליו הצביע פרוייקט ACOT (Sandholtz et al, 1997) אשר משקף 3 רמות של שימוש בטכנולוגיה רמה אישית, רמת הוראה ורמת מנהיגות.

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 31 מסקנות קיימת "לולאת למידה כפולה" double loop learning משמעותה: הפיכת בית ספר לסביבת למידה מבוססת טכנולוגיות מידע דורשת שביה"ס יבחן וישנה את העקרונות הבסיסיים המנחים את הרציונל והעשייה החינוכיים שלו. התרבות הבית ספרית הופכת לשיתופית וקולגיאלית, מעודדת למידה ואוריינות טכנולוגית – מאפיין של "אירגון לומד". (Hargreaves, 1997; Senge et al., 2000)

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 32 מסקנות ניתן לאפיין את ביה"ס כ "מסתגל לשינוי" (Garmston & Wellman, 1995) המחקר מצייר תמונה אופטימית, אך גם מציאותית ביחס לאפשרות הכנסת שינוי משמעותי בבית ספר המתעתד להטמיע טכנולוגית מידע בתחומיו. גישה הוליסטית במחקר על שינוי בית ספרי ושילוב טכנולוגיות מידע חיונית על מנת להבין את התהליך.

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 33 זיקה לספרות המחקר הממצאים נמצאו בהלימה עם מודלים קיימים של שינוי משמעותי בבית הספר המדגישים: חשיבות החזון הבית ספרי חקר שיתופי השגת שליטה במיומנויות הוראה והתחדשות מתמדת טיפוח קולות המורים והתחשבות בהם יצירת אפשרויות לעמת הנחות יסוד ואמונות מורים, המהוות תשתית להוראה יצירת קהיליות מורים לדיון משותף ופיתוח יעדים, לאורך זמן שיתוף פעולה בין סוכני שינוי חיצוניים ופנימיים אקלים תומך למידה שיתופית המלווה במחויבות להירתם לכך

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 34 תודה רבה על תשומת הלב! כרמלה בן עמר ברנגה תמר לוין

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 35 התרבות החינוכית וערכיה מתפיסת עולם סגורה ומיקוד בנושאים ועניינים מקומיים לתפיסת עולם פתוחה ובחינה של השקפות אוניברסליות/ רב- תרבותיות

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 36 תפיסות אפיסטמולוגיות מגישה פוזיטיביסטית אבסולוטית לנטיה קונסטרוקטיסיסטית: הכרה בטבעו המורכב והנסיוני של הידע מקורות רבים לידע אופני/דרכי אישוש רבים לידע

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 37 מבנה ארגוני ממבנה הירארכי וריכוזי למבנה גמיש וביזורי, תוך השתנות מתמדת

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 38 תפקיד טכנולוגיות המידע כלי טכני נוסף [שימוש במעבד תמלילים, גליון אלקטרוני ותוכניות גרפיות ] לשיטות הוראה ישנות אמצעי תקשורת ומציאת מקורות באינטרנט; שימוש בדואר אלקטרוני, פורום ובניית דפי אינטרנט אישיים

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 39 דגשים קוריקולריים: מיקוד תוכניות לימודים דיסציפלינרי, מבוסס תחום תוכן אחד, כיסוי חומר בין תחומי ורב-תחומי, למידה מעמיקה והבנה קונספטואלית

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 40 גישות ושיטות הוראה שעורים המבוססים על הרצאות בעיקר ודיון ע"ס שאלות ותשובות ניהול פרויקטים מבוססי חקר, תוך הפעלת משימות שיתופיות

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 41 מדיניות הערכה הערכה מסכמת מתמקדת במוצר הסופי, תוך שימוש בסטנדרטים כמותיים ריבוי שיטות הערכה המעוגנות בתהליך הלמידה

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 42 דפוסי למידת המורים מהשתלמויות מתוכננות מראש עבור המורים לעידוד למידה עצמית לפי הצורך, ביוזמת המורים ולפי בחירתם

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 43 גישות להעצמת מורים שותפות בבניית תוכנית ההטמעה שותפות בעיצוב החזון הבית ספרי פיתוח ועיצוב תוכניות לימודים מקומיות משולבות תקשוב בחירת סוג ועיתוי ההשתלמות הצטרפות לצוות ניהול ביה"ס לפרקי זמן קצוב הנחיית מורים חדשים בביה"ס להשתלבות בפרוייקט המחשוב השתתפות בכנסים

כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין אוניברסיטת תל אביב 44 חששות עצמיים: האם אני יכול להתמודד עם האתגר? האם אוכל ללמוד כל מה שאני צריך כדי להצליח במערכת החדשה? כיצד זה ישפיע עלי, על עבודתי, על העתידי? האם אהיה מסוגל לבצע את כל הנדרש? חששות ביחס לביצוע המשימה: מהם הצעדים הדרושים כדי להצליח? מה בא אחרי מה? מה עלי לעשות ואיך לעשות? מי עוד מעורב (יחד איתי) לביצוע מוצלח של המשימה/החידוש/ השינוי? חששות ביחס להשפעות (עתידיות): מה ההבדל שהשינוי יחולל באמת? כיצד הוא ישפיע על קבלת ההחלטות? האם אהיה מסוגל/ת לעשות (בעוד זמן מסוים) מה שאיני מסוגל/ת לבצע כעת? האם זה יהיה יותר טוב?