שפה ומוח: שפה דבורה והפרעותיה

חזרה על השיעור הקודם והקדמה אסימטרייה מוחית לתפקודים לשוניים – מ- Marc Dax ועד Sperry Paul Broca ו- Karl Wernicke- אזורי שפה ראשוניים גישות לחקר התפקוד הלשוני במוח: הגישה הקלינית: אפזיולוגיה וטקסונומיה של תסמונות הגישה הנויורבלשנית

רמות עיבוד לשוני השימוש בשפה על בסיס הידע על העולם. הומור, משמעויות כפולות, קונוטציות ומטפורות Pragmatics "המנגינה" שבדיבור Prosody משמעויות המלים המשפטים והמסרים Semantics חוקי מבנה המשפט Syntax הטיות, גזירות, שורשים, בניינים ומשקלים Morphology מבנה המלים Phonology צלילי השפה Phonetics

Paraphasia שיבוש ביצירת מילים פונולוגי (“ליטרלי”) - החלפת פונמות מתחתנת מתחנקת שולחן שולחם (neologism – יצירת מלים חדשות) ורבלי - החלפת מילים סמנטי - החלפת מלה במילה קשורה סמנטית שלוש חמש מרפק ברך

Anomic aphasia הפרעה בשיום בקונפרונטציה קושי במציאת מלים “הליכה מסביב” (circumlocution) מופיע כתסמין בכל סוגי האפזיה לעתים תסמונת מבודדת

קטגוריזציה קלינית של סוגי אפזיה פרפזיה שיום חזרה הבנה שטף סוג האפזיה (אגרמטיזם) דיסאינטגרציה פונמית Broca פונמיות+ סמנטיות Wernicke פונמיות  Conduction Global  Trans. Sensory  Trans. Motor  Mixed Trans.

Aphasia “הפרעה ביצירה או הבנה של שפה הנובעת מכשל במערכת דו-כיוונית המחברת את המחשבה לשפה” (Mesulam, 1990) בעיות מורפולוגיות, לקסיקליות או דקדוקיות פגיעה בכל אופני השפה (מדוברת וכתובה) להבדיל - בעיה מוטורית (דיסארתריה) בעיה סנסורית (חרשות, עיוורון) בעיית חשיבה (סכיזופרניה, דמנציה)

Articulatory dysfunction דיסארתריה - הפרעה “ביצועית” בהיגוי. לא הפרעה לשונית דיבור מרוח, קשה להבנה קושי בחיקוי פונמות לא משתפר בביטויים מוכרים לעתים קרובות עם הפרעות בבליעה נובע מפגיעה במסלולים המוטוריים הקשורים בהיגוי (מסלול פירמידלי, גרעינים קרניאליים, צרבלום, גרעיני הבסיס)

Speech Apraxia Buco- Facio- Lingual - Apraxia בעיה ב”תכנות” התנועה קושי בהנעת שרירי הפנים והלשון לפי פקודה קושי ביצירת רצף של פונמות

אסימטרייה מוחית לתפקוד לשוני – חזרה מרוכזת הבדלים תפקודיים ביכולת לשונית – מבט כללי המיספרה ימין המיספרה שמאל חסרת יכולת היגוי חסרת תחביר בעלת לקסיקון מוגבל מערכת סמנטית בה קשרים מסועפים קונוטטיביים המאפשרים הבנת מטפורות. פרוזודיה בעלת יכולת פונטית – מנגנוני היגוי בעלת יכולת תחבירית בעלת לקסיקון פונולוגי עשיר מערכת סמנטית בה קשרים אסוציאטיביים בין מלים קרובות מכאן אפשר להבין: א. אפזיה היא תסמונת אופיינית המלווה נזק להמיספרה שמאל ב. תבנית ההפרעות הלשוניות בעקבות נזק להמיספרה ימנית שונה מזו מאפזיה בעקבות נזק להמיספרה שמאל.

אזורי ברוקה וורניקה Wernicke’s area Broca’s area Brodaman 22 השליש האחורי של ה-left superior temporal gyrus Brodaman 44-45 השליש האחורי של ה-left inferior frontal gyrus

אזורי שפה ראשוניים Arcuate Fasciculus

Pragmatics הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית: הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית: האבן עפה על שמשת המכונית והיא נשברה לרסיסים.

Prosody מאפשרת העברת מסר מעבר למשמעות הישירה של המלים קצב גובה צליל עוצמה דגשים הפסקות

עולם המושגים והמשמעויות הבחנה בין עולם המושגים ומשמעויות של מלים קטגוריות סמנטיות סמנטיקה לשונית לעומת סמנטיקה תפיסתית. רשת סמנטית דינאמיקה ברשת: קשרים סמנטיים קשרים אסוציאטיביים

רשת סמנטית

תחביר תחביר, דקדוק סדר המלים מילות קישור ויחס (“אל” “עם”, “ו”) האם התחביר מולד? - Chomsky חוקים אוניברסליים וספציפיים לשפה.

מורפולוגיה מורפמה - היחידה הפונולוגית הקטנה ביותר בעלת משמעות: מלים בעברית הן לפחות בי-מורפמיות מוספיות, הטיות וגזירות ספר – ספרים ספר - ספריה בשפות רבות "מלות גזע" (stem) ומוספיות happy – happiness part – apartment – participation מיקומו של מידע פונולוגי בלקסיקון

פונולוגיה פונמה - היחידה הקטנה ביותר המשנה משמעות ברק = 5 פונמות /b/ /a/ /r/ /a/ /k/ /b/ /a/ /r/ /a/ /d/ יחידה מופשטת – לא צלילית!! קטגוריזציה - נרכשת על ידי המערכת הלשונית בינקות התמרה פונטית-פונמית והתמרה גרפמית-פונמית הלקסיקון

פונטיקה צלילי השפה – יצירת קול על ידי ויסות וסינון זרמי אויר היוצאים מהראות. ארטיקולציה – מערכת מוטורית המבצעת את עבודת הויסות והסינון תפיסה פונטית לעומת תפיסה אקוסטית – אפקט McGurk כדוגמה פענוח וקטגוריזציה פונטית – מושג הארטיקולציה המשותפת יכולת מולדת המבוססת על מנגנונים מוחיים ייעודיים.

Pure Word Deafness Wernicke חוסר יכולת לתרגם צלילים שפתיים לפונולוגיה או מורפולוגיה הבנת שפה כתובה, דיבור, כתיבה - תקינים שמיעה תקינה לצלילים לא שפתיים קושי ספציפי בניתוח עיצורים מסוימים - לא אפזיה

אפזיית Broca שמות נרדפים: וריאנטים - Motor Aphasia Influent Aphasia True Broca’s Aphasia (“Big”, “Major”) Broca’s area Aphasia (“Little”, “Minor”)

אפזיית ברוקה - אזורי נזק True (“Big”, “Major”) Broca’s Aphasia Broca’s area (“Little”, “Minor”) Aphasia

אפזיית Broca - מאפיינים שטף ירוד מאמץ הפקתי ניכר הבנה תקינה למשפטים פשוטים מבחינה דקדוקית חזרה לקויה אגרמטיזם!

אגרמטיזם דיבור “טלגרפי” שימוש מועט מאד במלים “דקדודיות” (עם, את, אל…) קושי בהבנת משפטים מורכבים - בעיקר משפטים סבילים: “הנמר, שנרדם בעשב, נטרף על ידי האריה” האם למלים “דקדוקיות” יש ייצוג נפרד?

The Thief 1 2 3 4

אפזיה אקספרסיבית - הכתבה צעיר נחמד משתזף בים, עוסק בספורט, הולך לקולנוע ולתיאטרון, משתעשע וגם קורא ספרים

אפזיית Wernicke שמות נרדפים - הפרעה בהבנת שפה דיבור שוטף Sensory (Perceptive) Aphasia Fluent Aphasia הפרעה בהבנת שפה דיבור שוטף פרפזיות פונמיות, ורבליות וסמנטיות ניאולוגיזם - עד ז’רגון “כזה-כאילו” הפרעה בחזרה

אפזיית ורניקה - אזורי נזק אזור ורניקה אזור אודיטורי ראשוני

Conduction Aphasia המאפייו העיקרי: קושי בחזרה דיבור שוטף הבנה תקינה פרפזיות פונמיות מרובות ללא פגיעה באזור וורניקה אין הוכחה שפגיעה בחומר הלבן מספיקה

אזורי פגיעה באפזיה הולכתית Arcuate Fasciculus

אזורי הנזק - אפזיה הולכתית אינסולה

אפזיה גלובלית צרוף סימנים של אפזיות Broca + Wernicke יש יכולת “דיבור אוטומטי”: קללות, שירים, ימי השבוע... פגיעה רחבה בשדה של ה-Middle Cerbral Artery או - פגיעה באזור Broca + Wernicke - חשד לגרורות או קרישי דם קטנים

אפזיות טרנס-קורטיקליות (אקסטרה- סילוויאניות) אפזיות טרנס-קורטיקליות (אקסטרה- סילוויאניות) ניתוק של הרשת השפתית מאזורים אחרים מאפיין: יכולת חזרה שמורה ! סוג “מוטורי” סוג “סנסורי” פגיעה ב”קו פרשת המים” Mixed - Isolation of speech areas אקולליה

קו פרשת המים

פעילות מוחית באונות האחוריות בתגובה למלים נקודת פיקסציה מלים

Viewing Words התבוננות במלים Listening to Words הקשבה למלים

פעילות מוחית תוך כדי צפייה במלים ולא-מלים פעילות מוחית תוך כדי צפייה במלים ולא-מלים

קריאה בקול Reading aloud יצירת פעלים Verb Generation

אזורי פעילות מוחית בתגובה ברמות שונות של עיבוד מלים התבוננות במלים הקשבה למלים אמירת מלים יצירת פעלים

Figure 1. Functional Anatomy of Phonological Manipulation in Normal Readers, Dyslexic Readers, and Normal Readers Greater Than Dyslexic Readers Task-related signal change was derived by contrasting simple Word Repetition of an aurally presented word with repeating words after performing Sound Deletion on the first phoneme. Localization is based on stereotaxic coordinates in x (medial-lateral), y (antero-posterior), and z (superior-inferior) directions and refers to the location of maximal activation within a cluster (indicated by the highest Z score). Areas of significant activity within 15.0 mm of the cortical surface are projected to the surface of the brain (Z 3.10; p 0.001, uncorrected; limited to clusters 80 contiguous 2 mm cubic voxels). Brain activity attributed to phonological manipulation in normal readers (A) was observed in left occipitotemporal, inferior parietal, and inferior frontal cortex, consistent with previous studies. The thalamus and cerebellum were also bilaterally active (these deeper foci are not seen in the figure). In the right hemisphere, the following regions were identified: inferior and middle temporal cortex as well as middle frontal gyrus. The dyslexic group (B) showed activity related to phonological manipulation in bilateral inferior parietal, inferior frontal, middle temporal cortex, precuneus, and cerebellum. A between-group statistical comparison of the control and dyslexic groups (C) revealed less activity in the dyslexic group in left inferior parietal regions (supramarginal and angular gyri), superior parietal lobule, precuneus, and medial frontal gyrus. Dyslexic subjects also displayed less activation in several right hemisphere regions compared to controls: the occipitotemporal junction, as seen in the figure, and medial structures including precuneus, medial frontal, fusiform, and cingulate gyri (not seen in these lateral projections).

Orthographic specificity in the human brain Bentin et al., 1999

פעילות חשמלית של המוח באזורים אוציפיטליים בתגובה לגירויים אורתוגרפיים ולא אורתוגרפיים Bentin et al., 1999

התפשטות פעילות חשמלית של המוח באונה הצדית כפונקציה של רמת העיבוד Bentin et al., 1999

N400 כמדד לפעילות סמנטית משפט תקין: הילדה היפה נעלה סנדלים Cz CONGRUENT INCONGRUENT C3 V Pz 400 800 1 -1 P3 P4 CP5 CP6 C4 FC6 FC4 FC3 FC5 F3 Fz F4 N400 Cz הילדה היפה נעלה סנדלים משפט תקין: הילדה היפה נעלה פיצה משפט לא תקין: Deutsch & Bentin, 2000

P600 ו -LAN כמדדים לפעילות תחבירית F4 F3 LAN Fz F4 תקין לא תקין P3 800 400 C3 FC3 Cz P4 C4 FC4 FC6 CP6 CP5 FC5 1 -1 V Pz P600 F3 LAN הילדה היפה נעלה סנדלים משפט תקין: 1 -1 V Pz 400 800 P600 הילדה היפה נעל סנדלים משפט לא תקין: Deutsch & Bentin, 2000

תפקידו של איזור ברוקה- Thomson-Schill על מה מבוססת הביקורת של המחברת על הגישה המסורתית לתפקידו של איזור ברוקה? מהי האלטרנטיבה העיקרית המוצעת על ידי Thomson Schill? כיצד משתקפת בקרת בחירה בין אלטרנטיבות בתפקודי שפה? איזה סוג בעיות נצפה באפזיה עם פגיעה באזור ברוקה אם אומנם הפגיעה העיקרית הוא במנגנון בקרה בין אלטרנטיבות?

שאלות?