מערך שירותים לטיפול בחולים הנוטים למות מערך שירותים לטיפול בחולים הנוטים למות דר' נטע בנטור יום עיון בנושא: הטיפול בחולה הנוטה למות אוניברסיטת חיפה 25 במאי, 2005
תוכנית ההרצאה הקדמה ארגון השירותים לחולים במצבי סוף החיים עלות הטיפול בהוספיס-בית השוואה בין לאומית מבט חוויתי מה הלאה?
התפתחות השירותים לחולים הנוטים למות התפתחות השירותים לחולים הנוטים למות עד המאה ה-19 אנשים נפטרו בביתם מאה ה-20: מיסוד ו"מדיקליזציה" של המוות טיפול מועט בכאבים ובסימפטומים ניכור, חוסר כבוד, תקשורת לקויה שנות ה-60-70: ססילי סונדרס באנגליה: תנועת ההוספיס אליזבט קובלר רוס, בארה"ב: החולה הנוטה למות 1982 Medicare מכליל הוספיס-בית בסל השירותים שנות ה-80-90: התרחבות ההוספיסים בארה"ב ובאנגליה
מהם השירותים לטיפול בחולים במצבי סוף החיים? מהם השירותים לטיפול בחולים במצבי סוף החיים? שירותים לטיפול תומך - שירותים פליאטיביים ושירותי הוספיס גישה טיפולית שנועדה להשיג את איכות החיים הטובה ביותר האפשרית למטופלים ולבני משפחתם, המתמודדים עם מחלה המאיימת על חייהם ושאינה מגיבה עוד לטיפול מרפא, מבלי לקצר או להאריך את חייהם (WHO, 2002)
מאפייני השירותים הפליאטיביים מטרה: איכות חיים תוחלת חיים מיקוד: החולה ומשפחתו המחלה ואבחונה שיטה: טיפול לא פולשני טיפול פולשני הטיפול: פיזי פסיכולוגי נפשי ורוחני ממוקד במחלה גישת צוות: בין-מקצועית רב-מקצועית שיתוף החולים והמשפחה בהחלטות טיפול פליאטיבי טיפול מרפא
סל השירותים הפליאטיביים יחידת הטיפול: החולה ובן משפחתו תחומי הטיפול: פיזי, תפקודי, נפשי, קיומי, רוחני צוות בין-מקצועי בסיסי: רופא, אחות, עו"ס לאנשי הצוות מומחיות/הכשרה בטיפול פליאטיבי זמינות ונגישות 24 שעות ביממה יועצים: תזונאי, פסיכולוג, פזיו', איש דת ועוד מעורבות מתנדבים שירותי אבל
התפיסה המסורתית של טיפול תומך התפיסה החדשה של טיפול תומך טיפול תומך פיזי, נפשי, חברתי ורוחני = איכות חיים (Palliative) מוקד הטיפול טיפולים מרפאים (Curative) זמן מות החולה התפיסה המסורתית של טיפול תומך התפיסה החדשה של טיפול תומך מוקד הטיפול טיפולים מרפאים (Curative) טיפול תומך אבחון מות החולה מצב אקוטי מצב כרוני התדרדרות משמעותית שירותי אבל
סיבות להתפתחות השירותים לחולים במצבי סוף החיים סיבות להתפתחות השירותים לחולים במצבי סוף החיים הזדקנות האוכלוסייה וגידול יחסי והמוחלט במספר הקשישים, החולים הכרוניים והמוגבלים
תוחלת החיים במדינות מערביות במאה שנים שני המינים
עשר סיבות המוות העיקריות: 1900 ו-2000 דלקת ריאות סרטן שחפת מחלות לב שלשולים שבץ מוח פציעות מחלות כבד מחלת ריאות כרונית COPD דלקת ריאות ושפעת סוכרת התאבדויות דמנטיה מחלות כליה דיפטריה מחלת כבד כרונית וצירוסיס
שכיחות בעיות רפואיות בשנה האחרונה לחיים מקור: Higginson, 1997
סיבות להתפתחות השירותים לחולים במצבי סוף החיים סיבות להתפתחות השירותים לחולים במצבי סוף החיים הזדקנות האוכלוסייה וגידול יחסי והמוחלט במספר הקשישים, החולים הכרוניים והמוגבלים עלייה בעלויות לבריאות, ובמיוחד בסוף החיים התפתחויות טכנולוגיות ותרופתיות לשליטה בכאבים ובסימפטומים אחרים, ולמתן טיפול רפואי בבית התגברות התפיסה הצרכנית, לפיה הפרט זכאי לאיכות חיים טובה ליחס של כבוד בסוף חייו, ורצון "לחזור" למות בבית
ארגון השירותים הפליאטיביים בישראל
במערכת האשפוז מחלקות הוספיס 3 מחלקות בכל הארץ (חיפה, ת"א, י-ם) 78 מיטות תקן 1,000 חולים בשנה יועצים פליאטיביים בבתי חולים כלליים רופאים (מרדימים, מומחים לכאב) + אחיות אונקולוגית ו/או פליאטיבית רק בחלק מבתי החולים (בעיקר טיפול בכאב) ללא הכרה רשמית (כיחידה) בידי משה"ב יחידות לטיפול בכאב יחידות/מחלקות אונקולוגיות + יעוץ פליאטיבי בתי חולים לטיפול ממושך, מוסדות, ומחלקות סיעודיות
בקהילה יחידות אשפוז-בית ויחידות להמשך טיפול ומעקב בקופות החולים כ-80 בכל הארץ כ-10,000 בשנה אבחנות שונות (כרוניים, תת-חריפים, שיקומיים, במצב סופני) בשעות העבודה הרגילות (לרוב, ללא כוננות) רוב הצוות ללא הכשרה אונקולוגית ו/או פליאטיבית, למעט: כ-30 אחיות אונקולוגיות בצוות היחידות לטפול בית ו/או בהנהלת המחוז – בעיקר בשב"כ יעוץ והדרכה, השתתפות, טיפול ישיר, תיאום בין שירותים זמינות בשעות העבודה הרגילות + טלפונית 24 שעות הוספיס מתנדבים 2 בכל הארץ - בטבעון ובערד ביוזמת "משוגעים לדבר"
יחידות הוספיס-בית (7 יחידות) שייכות ארגונית 4 של שב"כ 2 בהוספיס אשפוזי 1 עמותה עצמאית מקורות מימון שב"כ: הקופה + תרומות (פדרציות, אגודה למלחמה בסרטן) אחרות: מכירת שירותים + תרומות (פדרציות, אגודה למלחמה בסרטן) האוכלוסייה 95%-100% סובלים מסרטן 70-390 חולים בשנה (15-55 בזמן נתון)/ביחידה כ-1,200 חולים בשנה בכולן ביחד
שירותים פליאטיביים ושירותי הוספיס באירופה ובישראל (1999) מס' תושב' (מליון) הוספיס אש'/יחי' פליאט' מס'מיטות יחס מיטות לאוכלוסיה צוות פלי בבי"ח/ מוסד טיפול בית/יום אנגליה 57.1 219 3,196 1:17,866 336 603 בלגיה 10.1 50 358 1:28,212 55 47 שבדיה 8.8 69 298 1:29,530 41 80 ספרד 40.0 24 812 1:49,261 45 75 גרמניה 81.9 114 989 1:82,812 1 591 ישראל 6.9 4-6 78 1:88,462 בודדים 7 (100) הולנד 15.6 18 119 1:131,092 איטליה 57.4 3 30 1:1,913,333 88 Clark et al. Palliative Medicine 2000:14:479-490
לסיכום, ומה הלאה? סוגייה קשה להתמודדות תחום מוזנח בשירותי הבריאות, למרות שנוגע להרבה אנשים, החולים לתקופות ארוכות לעלויות גבוהות למערכת הבריאות בארץ קיימים שירותים פליאטיביים, אולם הם מעטים, משרתים מעט חולים, וללא פיזור גיאוגרפי עלותם נמוכה בהשוואה לשירותי קהילה אחרים, נותנים פחות טפולים בסוף החיים, ואיכות הטיפול בהם גבוה (לא הוצג היום) לפיכך, יש צורך דחוף: להרחיב השירותים הפליאטיביים, בהתאם לסטנדרטים בעולם להבטיח פיזורם הגיאוגרפי לבחון התמהיל הרצוי בין אשפוז וקהילה לבנות סל פליאטיבי בסיסי ולפעול להכללתו בסל השירותים
תודה רבה