שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 13

ניתוח ופרשנות הנתונים במחקר האיכותני השאלה הגדולה התשתית התיאורטית השאלה הממוקדת סדר 1 "הדברים כמו שהם" סדר 2 תיאור גדוש בחינה רטרוספקטיבית הכללה תיאורטית שאלות מחקר אופרטיביות

תהליך הניתוח האיכותני: נותן משמעות והקשר למה שהחוקר רואה, יוצר קשר וסדר בין המרכיבים השונים של חומר המחקר. מכוון את מהלך המחקר והמשכו. מאפשר לקשר בין ממצאים לתיאוריה; בין ממצאי החוקר לממצאי חוקרים אחר.

התפתחות הקשר בין ניתוח ותיאוריה במחקר איכותני: תהליך הניתוח האנתרופולוגי בראשיתו –פונקציונאלי ופוזיטיביסטי. גירץ- התרבות כמערכת דינאמית – מו"מ מתמיד על המשמעות של פעולות סימבוליות גלסר ושטראוס – תיאוריה מעוגנת בשדה: קיימים דפוסים וחזרות בהתנהגות האנושית. אולם, רק כניסה לשטח עם שאלת מחקר פתוחה, תאפשר לגלות את הדפוסים הללו

תיאוריה מעוגנת בשדה - המשך התיאוריה המעוגנת בשדה (והמחקר האיכותני בכלל) מניחים את קיומו של ידע סמוי (Tacit Knowledge): לכל האנשים החולקים נסיבות חיים משותפות יש גם דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות חברתיים משותפים ועל כן: אם בסביבה דומה יתקיימו תנאים חברתיים-תרבותיים דומים – אזי יתגלו תוצאות, תהליכים ודפוסים דומים שהם הבסיס להכללה במחקר איכותני

מערך מחקר מעגלי עפ"י עקרונות התיאוריה מעוגנת בשדה: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה ניסוח שאלת המחקר הכללית: מה אני רוצה ללמוד? למה? היכן אחפש תשובות? השאלה: היחסים שבין עיתונאים מהזרם המרכזי ו"העולם הזה" כמפתח להבנת התפיסה העצמית המקצועית של עיתונאים ישראלים בשנות ה-50.

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): שלב ניתוח ראשון: איתור קטגוריות ראשוניות והגדרתן; תחילת שלב הדגימה התיאורטית. היכן ימצא חומר המחקר? כתבות ומאמרים על "העולם הזה" בשנות ה-50 "העולם הזה" עצמו ספר השנה של העיתונאים ארכיון צה"ל; ארכיון אגודת העיתונאים המבט הרטרוספקטיבי: ספרי זיכרונות ראיונות

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה – דוגמאות חומר אמפירי:

דוגמאות חומר אמפירי – המשך:

דוגמאות חומר אמפירי – המשך:

דוגמאות חומר אמפירי – המשך:

דוגמאות חומר אמפירי – המשך:

דוגמאות חומר אמפירי – המשך: מתוך ראיון עם עיתונאי ב"העולם הזה" באמצע שנות ה-50, 15.12.2002: אמ: בשאלות שנוגעות לאתיקה – מה היו נורמות הסיקור ב"העולם הזה"? אד: תראה, היו בעיות. אני זוכר, נניח, היה מקרה של איזה פושע גדול, כן. והפושע, פושע, ויש לו משפחה, וילדים ואמא. אני מדבר פרקטית, אולי לא זוכר הכל. ואז אני בא ומדבר עם אבנרי ואומר: "האישה והילדים הם ממש אומללים. תראה מה שהאבא הזה עשה להם. אתה יודע, אולי אפשר באיזושהי צורה לחסוך את זה מהמשפחה?" אבנרי לא פעם לא היה עונה לי. לפעמים היה אומר: "האבא היה צריך לחשוב לפני שהלך לעשות מה שעשה". לפי מיטב זכרוני, אני רוצה שתזכור את זה... אמ: זה מה שאני רוצה לדעת. אד: לפי מיטב זכרוני. ולפעמים היה מתייחס לזה, במשובה. כאילו אני עדיין אדם צעיר ותמים. אמ: שלא מכיר את העולם. אד: כן, אחד שיכול לשאול זונה ולהסמיק "למה נהיית זונה?" ועד שאני אוציא את המילה "זונה" מהפה"...

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): אילו אופני התייחסות לה"ה אותרו במהלך החיפוש? כתבות ביקורת בעיתונים, ביטויי גנאי תמיכה ביוזמות חוק שנועדו להגביל את ה"ה חרם במוסדות אגודת העיתונאים קבלת עיתונאי "העולם הזה" לחברות באגודה העתקה של פורמטים של ה"ה קניית כוכבי ה"ה חרם מודעות אי קניית העיתון לצבא

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): שלב ניתוח שני: עיצוב קטגוריות, הגדרת קריטריונים לקטגוריות, המשך דגימה תיאורטית אילו קטגוריות קיימות? מה מאפיין כל קטגוריה?

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): גילויים של ביקורת על "העולם הזה": ביקורת מקצועית ביקורת פוליטית ביקורת מוסרית גילויים של שת"פ עם "העולם הזה": שת"פ בשטח אימוץ והעתקת פורמטים קניית הכוכבים מסירת מידע לעיתונאי "העולם הזה" הדלפות מוועדת העורכים

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): שלב שלישי: זיכוך קריטריונים שלב רביעי: קביעת היררכיה בין קטגוריות, איתור קטגוריות גרעין

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): איזה מודל של קשר נוצר ביחס שבין הקטגוריות? נגד "העולם הזה" – פומבי שת"פ עם "העולם הזה" – בדרך כלל נסתר כלומר: היחס ל"העולם הזה" כמשקף של המתחים בין תפיסות מנוגדות בקהילה העיתונאית (תפיסה "לאומית" מול תפיסה "מקצועית") ה"ה מובנה כ-In/outsider של הקהילה המקצועית

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): שלב חמישי: יצירת מבנה תיאורטי מקטגוריות הגרעין לרמה התיאורטית ולהכללה מה תפקידו של "העולם הזה" עבור הקהילה? מה מייצגת התופעה הזאת?

מערך מחקר מעגלי: תהליך ניתוח נתונים והבניית תיאוריה (המשך): חיבור לתיאוריות של סטייה חברתית: Construction of deviance (Goode & Ben-Yehuda, 1994, Moral Panics פיתוח מושגים תיאורטיים חדשים, מתוך המחקר בשדה: "מסיג הגבול הפונקציונאלי" The Functional Transgressor הכללה: יישום המושגים התיאורטיים החדשים בהקשרים מחקריים נוספים