בתשובה זו יש להתייחס למידת פיזורה של האוכלוסיה על פני המדינה. המפות: מפה פיסית של המדינה – בה ניתן לראות את צפיפות הישובים וגודלם של היבשת או העולם. מפות צפיפות – מתארות את מידת צפיפות האוכלוסיה ביחידת שטח. מספר תושבים לקמ''ר: כאשר הצבעים כההים (בדרך כלל אדומים) הם בעלי צפיפות גבוהה. והצבעים הבהירים אפור עד לבן צפיפות נמוכה עד 0. המושגים שיש להתייחס היא: כמות, דלילות אוכלוסין, צפיפות רבה, צפיפות בינונית. מפת צפיפות עולמית

תפרוסת אוכלוסין (מפה פיסית, מפה כלכלית וחקלאית) הדגמים: תפרוסת רצועתית קוית: האוכלוסיה מתפרסת לאורך קו/רצועה מסוים. (קו חוף, נהר, כביש ראשי, צינור נפט, מסילת ברזל.) קו חוף: מרוקו, ישראל נהר: מיצרים כביש ראשי: ארגנטינה, הודו צינור נפט: ארגנטינה מסילת ברזל וכביש: דרום קוריאה צינור נפט: ריאד לינבוע

תפקוסת מוקדית: האוכלוסיה מתרכזת סביב מוקד מסויים. לדוגמה: מאגר מים: ימת ויקטורי באפריקה מחצב: ניגריה סביב הזהב העופרת והאבץ דרום אפריקה תפרוסת מפוזרת: התפרסות באופן מקרי ומפוזר על פני כל השטח ספרד יש לזכור! בדרך כלל ניתן למצא תפרוסת קוית לאורך מישור החוף, לאורך אטוסטרדות, מסילות ברזל, נהרות. תפרוסת מוקדית יכולה להיות בתוך תפרוסת קווית בעיקר סביב ערים גדולות או/ו עיר בירה. תפרוסת מוקדית יכולה להיות באזורים בעלי מחצבים גם אם הם בהרים.

הגורמים לתפרוסת 1. גורמים פיזיים השפעת המבנה הפיזי כאשר איזורים מישוריים הם "מושכי" אוכלוסייה, לעומתם איזורים הרריים הם "דוחי" אוכלוסיה, שכן באיזורים מישוריים שקרובים לים יש להם יתרון של אקלים וקרבה לנמלים. השפעת האקלים - רוב האנשים נוטים להתיישב באקלימים נוחים כשבדרך כללהאקלימים הנוחים הם ממוזגים שהם בדרך כלל ליד החופים, לעומתם האקלימים החמיםוהקרים מאד ( ) ובאיזורים הרריים גבוהים האקלים קר, האוכלוסייה מתרחקת. מקורות מים - בעיקר במדינות העולם השלישי עדיין יש נטייה להתמקם ליד מקורות מים כמו נהרות, מעיינות, ימות, אגמים מכיוון שרוב האוכלוסייה עדיין עוסקת בחקלאות. קרקעות - ככל שהקרקע פוריה יותר היא מושכת יותר אוכלוסיה, בעיקר חקלאיים, שנמצאות לאורך נהרות, בשפך הנהרות בדלתאות, בבקעות ובמישורים.

2. גורמים אנושיים לאורך נתיבי תחבורה, למשל בארה"ב הייתה התיישבות לאורך מסילת הברזל שחיברה את המזרח עם המערב. בערב הסעודית ישנה התיישבות רבה לאורך צינור נפט. בעבר בעיקר הייתה התיישבות רבה לאורך דרכים עתיקות בא"י, לאורך דרך המשי, דרך הים. דרך המשי - דרך יבשתית שחיברה את אירופה עם המזרח הרחוק, לאורכה הוקמו ישובים במרחקים דומים - מרחק של חניית הגמלים או בע"ח. גורמים כלכליים - ישנה התיישבות רבה באיזורים רבים בהם יש מחצבים. גם אם אלו איזורים שבדרך כלל קשה להתיישבות דוגמות - ערי הנפט שהוקמו לאורך המפרץ הפרסי, בדרום פולין איזור ערים הררי גבוה שבו יש הרבה פחם. קרבה לנמלים - ערי נמל מושכות אוכלוסיה ובקרבתן מוקמות הרים וישובים נוספים. גורמים פוליטיים - ממשלות יכולות להחליט החלטות לגבי התיישבות האוכלוסייה ולהעביר אוכלוסיות שלמות מאיזור אחד לאיזור אחר. דוגמה - ממשלת ברזיל הכריזה על העיר ברזיליה כעיר הבירה על מנת להעביר לשם אוכלוסיה למרות שהיא מרוחקת מקו החוף למעלה מ-1000 ק"מ, איזור אקלים טרופי. אנקרה – טורקיה הכריזה עליה כעיר הבירה למרות שאיסטנבול ממוקמת באיזור נוח ואנקרה לא, אקלים חצי מדברי.

גורמים בטחוניים - במדינות בהן יש בעיות בטחוניות, הגבולות בדרך כלל הם איזורים דלילי אוכלוסיה. מרכזים דתיים - ותיקן, מכה, מדינה, ירושלים, יוטה - יש מרכז של המורמונים (זרם של נצרות). גורמים לתפרוסת יש לבדוק גם באזורים דלילים וגם באזורים מיושבים.

ביחידה מס' 1, מישור החוף. ביתר האיזורים ישנה צפיפות בינונית עד דלילות. מישור החוף – רוב הישובים העירונים ממוקמים לאורך מישור החוף, סביר להניח שישנם גם הרבה ישובים חקלאים, הצפיפות מגיעה ליותר מ- 200 תושבים לקמ"ר. הדגם הוא בדרך כלל קווי עם כמה מוקדים צפונית לעיר ליגוס שהייתה פעם עיר הבירה. הגורמים לכך הם גומים פיזיים, פני השטח מישוריים, קרבה לים, קרקעות פוריות, אקלים נוח יחסית, קרבה לנהר כמקור מים לחקלאות ולתעשייה וכנתיב שייט, ריבוי מחצבים כמו נפט, פחם, גז, עופרת. גורמים אנושיים – עיר הבירה (לשעבר), יש בה את רוב התפקודים הכלכליים – מקורות פרנסה, תעשייה רבה הקשורה בחקלאות ובמחצבי הטבע, אוכלוסיה חקלאית שהתמקמה במישורים ולאורך הנהר (חברה חקלאית של העולם השלישי). ניגריה

גורמים אנושיים – עיר הבירה (לשעבר), יש בה את רוב התפקודים הכלכליים – מקורות פרנסה, תעשייה רבה הקשורה בחקלאות ובמחצבי הטבע, אוכלוסיה חקלאית שהתמקמה במישורים ולאורך הנהר (חברה חקלאית של העולם השלישי). באיזור מס' 2 – עמק הנהר – יש דלילות אוכלוסיה עם מעט ישובים עירוניים שבחלקם קטנים, יש להניח שרוב הישובים הם כפריים (ניתן לראות במפה כלכלית גידולים חקלאים לאורך הנהר).הדגם הוא קווי, דגם שנוצר מטבעו של הנהר. הגורמים – קרבה לנהר כספק מים לשתייה, השקיה, מקור אנרגיה ומהווה נתיב שייט, אדמות פוריות לאורך הנהר. איזור מס' 3 – רמת ג'וס – דלילות אוכלוסיה, אך יש בה כמה דגמים מוקדיים. למרות הגובה הרב, שהוא בבחינת גורם דוחה אוכלוסיה, ישנה שם אוכלוסיה בעקבות מחצבים שיש באיזור בעיקר בדיל, תעשיות טקסטיל, בתי זיקוק ותחנות כוח לייצור חשמל. איזורי גידול בוטנים, דוחן וכותנה. באיזור מס' 2 – עמק הנהר – יש דלילות אוכלוסיה עם מעט ישובים עירוניים שבחלקם קטנים, יש להניח שרוב הישובים הם כפריים (ניתן לראות במפה כלכלית גידולים חקלאים לאורך הנהר).הדגם הוא קווי, דגם שנוצר מטבעו של הנהר. הגורמים – קרבה לנהר כספק מים לשתייה, השקיה, מקור אנרגיה ומהווה נתיב שייט, אדמות פוריות לאורך הנהר. איזור מס' 3 – רמת ג'וס – דלילות אוכלוסיה, אך יש בה כמה דגמים מוקדיים. למרות הגובה הרב, שהוא בבחינת גורם דוחה אוכלוסיה, ישנה שם אוכלוסיה בעקבות מחצבים שיש באיזור בעיקר בדיל, תעשיות טקסטיל, בתי זיקוק ותחנות כוח לייצור חשמל. איזורי גידול בוטנים, דוחן וכותנה.

גאוגרפיה עירונית מיקום ואיתור ערים. שימושי קרקע ותפקודי ערים. יתרונות וחסרונות המיקום. מדרג עירוני. מיקום ואיתור ערים מיקום הוא המעמד הגיאוגרפי של העיר במדינה וביבשת. גורמי מיקום אלו מתייחסים לגורמים פיזיים ואנושיים. גורמים פיסיים: המיקום הכללי – צפון, דרום וכו', מרכז המדינה או שוליה. מיקומה ביחס לחוף – האם שוכנת על יד החוף או במרחק (יש לציין את המרחק, על פי קנה המידה). המיקום ביחס לפני השטח – האם שוכנת במישור או בהר וכו'. נתוני איתור – אלו פרטים יותר ספציפיים. האם שוכנת על יד מפרץ – יש לרשום את שמו. האם שוכנת בשפך נהר. האם שוכנת ליד נהר, אגם, ימה. באיזה אזור אקלים שוכנת.

גורמים אנושיים האם שוכנת בצומת דרכים לאורך כביש, לאורך מסילת ברזל. האם שוכנת בסביבה חקלאית, האם יש לה עורף חקלאי גדול. האם שוכנת באזור מחצבים, יש למנות אותם. האם היא עיר הבירה, באטלס כרטא מסומנת בקו. האם יש לה עבר היסטורי, דתי. עורף כלכלי עורף כלכלי מוגדר כאיזור שיש לעיר מערכת יחסי גומלין כלכליים עימו, זה יכול להיות איזור חקלאי או איזור שיש בו מחצבים. הסביבה מספקת את חומרי הגלם לתעשייה והעיר מעניקה לסביבה שירותים כמו חנויות לאספקה חקלאית בנקים, יועצים וכו'. ככל שהעורף החקלאי עשיר וגדול יותר גם העיר תתפתח ותגרום להתפתחות הסביבה החקלאית. שימושי קרקע ותפקודי העיר. שימושי הקרקע הסמוכים לעיר רומזים על הפעילות הכלכלית של העיר. דוגמאות.גידול כותנה מהווה בסיס לתעשיית טקסטיל, זכור כמעט בכל עיר קיימות תעשיות בסיסיות (טקסטיל, מזון). גידול קפה, קקאו, תה, תעשיית קפה במדינות מתפתחות בדרך כלל עיבוד ראשוני. גידול בקר לבשר, תעשיות בשר. נפט, תעשיות פטרוכימיות.

סוגי ערים בתיפקודן עיר בירה - יהיו בה עיסוקים הקשורים בשלטון, אם היא במישור יהיו בה יותר תפקודים, תעשייה, שירותים וכו'. עיר נמל - מהווה מוקד לתעשיות, מסחר, אחסון, שירותים לפעילות הנמל. זכור שבמדינות שהיה שלטון קולוניאלי ערי הנמל הוקמו בתקופתם. ערי חוף - יכולות לתפקד כערי קיט ותיירות. עיר אוניברסיטאות תיירות חורף - ערים ששוכנות באיזורים הרריים יכולות להוות איזורי תיירות חורף, בעיקר לסקי.

יתרונות עיר חוף מישור שמקנה לה נגישות גבוהה, יבשתית, ימית ואף אווירית. קרבה לים, יכולת להקים נמל. יתרון אקלימי. יש לה הינטרלנד, עורף כלכלי גדול בתוך היבשת, ופורלנד, האיזור שהיא מקושרת עימו כלכלית מעבר לים. תיירות – קייט ונופש, מלונות, בידור וכו'. בדרך כלל עיר ששוכנת על יד הים לעומת עיר ששוכנת באיזור פנימי מרוחק מהים תהיה מפותחת יותר. עיר פנימית היא בדרך כלל קטנה יותר. משרתת איזור קטן יותר היא מהווה עיר שירותים לסביבה חקלאית קטנה יותר ולא את כל המדינה ובודאי אין לה קשר עם העולם. אם היא שוכנת באיזור הררי או איזורי שוליים נידחים הנגישות אליה ירודה. עיר ששוכנת ליד נהר יש לה יתרונות של נגישות ושיט נהרי, יכולה לפתח תעשייה ומסחר הקשורים בנהר. זכור, יש ערים שהוקמו בלב המדינה במרחק רב מקו החוף, וחלקן הוכרזו כערי בירה וזאת על מנת ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסין, אופייני בעיקר למדינות העולם השלישי.

העיר מלבורן אוסטרליה. מיקום – דרום מערב של האיזור ההררי. אקלים ממוזג. איתור בראש מפרץ גדול – פורט פיליפ על שפך נהר ומישור נרחב. יתרונות מיקום – המפרץ הטבעי מגן מהרוחות ומאפשר הקמת נמל גדול וחשוב. איזור מישורי – נוח למגורים, תעשייה ותחבורה, בעל נגישות גבוהה. עורף חקלאי עשיר שמאפשר פיתוח העיר. ממערב וממזרח פחם, פיתוח תעשייה, ממערב נפט, תעשיות פטרוכימיות.

מדרג עירוני. מבחינים בין מדרג "נורמלי" למדרג "לא נורמלי". מדרג נורמלי בו יש עיר אחת או שתיים גדולות ואחריהן בסדר יורד ערים קטנות מהן, העיר השנייה היא מחצית מגודלה של העיר הראשונה וכך הלאה ומקבלים פירמידה של ערים לפי הסדר הבא – 2 – 3 ערים מאד גדולות, אחת מהן היא בדרך כלל עיר הבירה. 9 – 10 ערים גדולות. 30 – 40 ערים בינוניות עד קטנות. מדרג נורמלי אופייני למדינות מפותחות. מדרג לא נורמלי. מדרג בו עיר אחת מאד גדולה ואחריה עיר שקטנה ממנה יותר מפי 2 לפעמים פי חמש ויותר, כך שמתקבל מדרג שבו עיר אחת גדולה מאד. 2 – 3 ערים בינוניות ועשרות עד מאות ערים קטנות. רוב הנטל הכלכלי מוטל על העיר הגדולה שהקראת גם עיר ראשה. מדרג זה אופייני למדינות מתפתחות.

דוגמאות למדרג לא נורמלי. מקסיקו סיטי – עיר הבירה של מקסיקו, מונה 13 מליון תושבים, העיר אחריה מונה 2.8 מליון, כלומר העיר הראשונה גדולה יותר מפי 6 מהעיר השנייה. המדרג בין הערים הבאות יותר מאוזן. מדריד גדולה מברצלונה יותר מפי 2, למרות שנחשבת למדינה מפותחת, המדרג בין הערים הבאות נורמלי. ורשה בירת פולין, גדולה יותר מפי 2 מהעיר הבאה אחריה. רוב הערים בפולין בעלות 100,000 תושבים, מה שאופייני למדינות הגוש הקומוניסטי.

מדרג עירוני – כללים לניתוח למצוא את המדינה (עובדים עליה כבר בשאלה הראשונה). לאתר את כל הערים. הערה: עיר מצוינת בעיגול או בסימן אדום וככל שהעיר גדולה יותר הסימון גדול יותר. לזכור שקיים מדרג "נורמלי" ומדרג "לא נורמלי", כאשר מדרג נורמלי שיש עיר בירה עם מספר מסוים והעיר הבאה אחריה בתור קטנה ממנה עד פי 2. דוגמה – עיר בת 10 מליון תושבים ואחריה עיר בת 6 מליון זה עדיין מדרג לא נורמלי. מדרג לא נורמלי, עיר ראשית שהיא מאד גדולה ואריה עיר שקטנה ממנה ביותר מפי 2. דוגמא – קהיר מונה כ-15 מליון תושבים, אלכסנדריה 2 מליון תושבים, במדרג כזה העיר נקראת עיר ראשה.

בבחינת הבגרות הניתוח של המידרג העירוני עלול להיות בטבלה