תיווך האם בעת קריאת ספר לילד במשפחה הערבית והקשר שלו לשפה הדבורה ולראשית הקריאה של הילד בגן ובכתה א' ספייה חסונה ערפאת

המצגת תכלול: רקע תיאורטי קצר על: השפה הערבית, תיווך הורים לילדים בעת קריאת ספר, מיצב כלכלי – חברתי רמת אוריינות הבית והישגים באוריינות, ראשית הקריאה, שפה דבורה, קריאה בכיתה א'. מטרת המחקר. שאלות המחקר. השערות המחקר. המודל

השפה הערבית השפה הערבית היא שפה דיגלוסית, כלומר מצב לשוני שבו שתי צורות של אותה שפה משמשים בחברה מסוימת זו בצד זו. השפה הערבית כוללת שתי צורות של שפה הכתובה הספרותית (אלפוצחא, Alfushaa) והדבורה (אלעאמיה, Alamiyah).

קיימים מספר הבדלים בין הערבית הדבורה והכתובה ההבדל הראשון נוגע ליוקרה; השפה הדבורה מתוארת כנמוכה והשפה הכתובה מתוארת כגבוהה, אלגנטית. ההבדל השני נוגע לתהליך רכישת השפה. בעוד שהשפה הדבורה נרכשת בצורה טבעית כשפת אם. השפה הכתובה נרכשת עם כניסתו של הילד לבית הספר כחלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה הפורמלי. ההבדל השלישי הינו פונקציונלי, כל אחת מצורות השפה ממלאת תפקיד אופייני וייחודי לה. השפה הדבורה משמשת לשיח היומיומי ומאפיינת מצבים תקשורתיים דבורים לא פורמלים, לעומתה השפה הכתובה משמשת בתקשורת הכתובה הפורמלית.

מערכת הכתב הערבית נחשבת למורכבת וקשה לרכישה בשל ריבוי צורות האות, ובשל ההבדלים הדקים בצורות הגראפיות של האותיות.

תיווך הורים פעילויות הגומלין שמתרחשות בין ילדים למבוגרים, ובמיוחד בין הורים לילדים, נחשבות כבעלות השפעה על הידע הכללי של הילד, כולל התפתחותו האוריינית. במחקר זה נתמקד באמהות כמתווכות לאוריינות היות והן בדרך כלל מהוות את הסוכן ההורי הדומיננטי בתחום זה. הן מבלות יותר זמן עם ילדיהן מאשר האבות ולוקחות על עצמן אחריות גדולה יותר מאבות בכל הקשור למטלות גידול הילדים והתפתחותם. תיווך ההורה בעת הקריאה לילד עשוי לפתח בקרב הילדים: ידע עולם, אוצר מילים, הבנת הנשמע, היכרות עם מבנים של טקסטים, מושגים אודות דפוס, היכרות עם אפיונים של שפה כתובה והנאה מקריאה, ובמידה פחותה גם מודעות פונולוגית, היכרות עם אותיות הא"ב וידע אודות הקשר שבין אותיות לצלילים.

מיצב חברתי כלכלי מחקרים בארץ ובעולם מצביעים על קשר בין רמת המיצב החברתי-כלכלי של משפחת הילד לבין ההישגים של הילד בתחום השפה הדבורה והכתובה. במשך שנים דווח על פער בין הישיגי הילדים בלשון הדבורה וברמת הקריאה בין ילדים מקבוצת מיצב בינוני-גבוהה למיצב נמוך לטובת הילדים מהמיצב בינוני-גבוהה. חוקרים הצביעו על הקשר בין רמת הסביבה האוריינית בבית, שנמדדה בדרך כלל על פי הימצאותם של חומרי קריאה וכתיבה ועל פי תכיפות הפעילויות האורייניות לבין היכולות השפתיות ורמת הקריאה של הילדים. המיצב החברתי-כלכלי נמצא כמנבא עיקרי לרמת אוריינות הבית, לרמת תיווך ההורה ולרמת אוריינות הילד.

ראשית הקריאה ידע בתחום הלשון הדבורה והשפה הכתובה נחשב כגורם חשוב להתפתחות הקריאה הקונבנציונאלית בשלב מאוחר יותר. במחקר המוצע נבחן כמה מהיבטים מרכזיים אלה: המשגת הכתוב, הכרת שמות אותיות, הכרת קשר צליל אות, מודעות אורתוגרפית, קריאת מילים, מודעות פונולוגית.

השפה הדבורה לשפה הדבורה מיוחס תפקיד חשוב ברכישת הקריאה והכתיבה. השליטה במיומנויות השפה הדבורה נחשבים למרכיב חשוב ביותר שמנבא את הישגי הקריאה. במחקר הנוכחי נתמקד בכמה היבטים מרכזיים בשפה הדבורה: אוצר מילים פאסיבי (PPVT),מילות הפכים (קואפמן) והבנת הנשמע (סיפור ומשפטים).

קריאה בכיתה א' הקריאה היא תהליך של הבנת השפה הכתובה, המתחיל בהתייחסות לגירוי חזותי ותכליתו בהבנת הרעיון שאותו רצה הכותב להביע. זוהי פעולת עיבוד מידע, המתחילה בקליטה חושית וממשיכה בעיבוד קוגניטיבי. ילדים בבואם לרכוש קריאה וכתיבה, נשענים על ידע לשוני דבור, שדורש מידת הלימה בין השפה התקנית לשפה הדבורה. בשפה הערבית, בגלל הדיגלוסיה, לא קיימת הלימה במערכת הלשונית בין השפה התקנית לשפה הדבורה, דבר שעלול להקשות על רכישת הקריאה והכתיבה של ילדים צעירים בתחילת דרכם.

מטרת המחקר מטרת מחקר זה היא לבחון את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחה של הילד הצעיר במגזר הערבי ולברר את משמעותם לגבי התפתחות אוריינות הילד. המחקר יתמקד ברמת אוריינות הילד בגיל הגן ובראשית בית הספר, במאפייני אוריינות הבית בו הוא גדל, ובתיווך האם בפעילות קריאת ספר לילד. כמו כן, תיבדק מערכת הקשרים בין משתנים אלה. ממצאי המחקר עשויים להבהיר לקובעי מדיניות ולאנשי חינוך את מהות הקשרים בין ההיבטים הנדונים ולשמש בסיס לתוכניות הדרכה להורים ולגננות במגזר הערבי.

שאלות המחקר במחקר הנוכחי נתמקד בשאלות הבאות: (א) מהי רמת אוריינות הילד דובר הערבית מבחינת השפה הדבורה וראשית הקריאה בגיל הגן ובכיתה א'? (ב) מהי רמת אוריינות הבית במשפחות במגזר הערבי מבחינת הכלים האורייניים וסוג הפעילויות האורייניות הנעשות בבתים? (ג) מהי רמת התיווך של האם לילד בפעילות הקריאה? האם היא יוצרת גשר בין השפה הדבורה לטקסט שבספר, ובאיזה אופן? (ד) האם ועד כמה המשתנים רמת מיצב חברתי כלכלי, רמת אוריינות הבית ורמת תיווך האם בפעילות הקריאה לילד תורמים לרמת השפה הדבורה ולראשית הקריאה של הילד בגן ושנה לאחר מכן בכיתה א'?

השערות המחקר א. רמת אוריינות הילד, רמת אוריינות הבית ורמת תיווך האם ימצאו בקשר חיובי עם רמת המיצב החברתי כלכלי של המשפחה. ב. יימצא קשר בין הישגי הילד בשפה הדבורה בגן לבין הישגיו בכיתה א' ובין ההישגים בניצני הקריאה בגן לבין ההישגים בקריאה בכיתה א'. ג. רמת המיצב, רמת אוריינות הבית, ורמת תיווך האם יתרמו לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א' וגודל התרומה תהיה על פי סדר זה. ד. התרומה של משתנים אלה לרמת הלשון הדבורה של הילד בגיל הגן ובכיתה א' תהיה גדולה מהתרומה שתהיה לרמת הקריאה.

מיצב כלכלי חברתי אוריינות הילד אוריינות בית רמת תיווך אוריינות גן אוריינות כתה א'