שוק האג"ח הישראלי מאת: איילה גורדון קורס: השקעות וניירות ערך

חוב הממשלתי גירעון הממשלה הנו הפער בין הכנסות הממשלה להוצאותיה בשנה נתונה. הכנסות הממשלה נובעות בעיקר ממיסים ישירים ועקיפים שגובה הממשלה ומתקבולי הפרטה, ואילו הוצאות הממשלה כוללות את כל פעילויות משרדי הממשלה וכל שאר הגופים הנסמכים על התקציב הממשלתי.

התפלגות הגיוס באפיקים השונים בשנת 2002 (מליארדי ₪ נכון ל ) גיוס כולל 23.4 מקומי 46.3 חו"ל 7.1 בונדס 5.5 הנפקה סחירה 1.6 לא סחיר 11.4 סחיר 34.9 פנסיה 8.0 צמוד מדד 12.0 שיקלי 22.9 ביטוח 2.4 אחר 1.0

החוב הממשלתי קיימת הפרדה, הן בגירעון והן במימונו, בין הגירעון/עודף המקומי לבין הגירעון/עודף בחו"ל. יחד עם זאת, קיימת תחלופה ביניהם, כך שגירעון מקומי יכול להיות ממומן על-ידי הלוואות מחו"ל ולהפך.

שיקולים מרכזיים בגיוס מקומי מזעור עלות הגיוס שקליזציה – הגדלת החלק הלא צמוד בשוק האג"ח נזילות וסחירות – צמצום מספר הדרות והנפקת סדרות גדולות Benchmark – הנפקת אג"ח "מייצגות" לטווחים שונים אורך החוב – הארכת החוב הסחיר (מח"מ)

מדיניות ניהול החוב יעדו הבסיסי של ניהול החוב הממשלתי הוא לספק לממשלה מימון יציב בעלות מינימאלית. הארכת טווח החוב - הארכת טווח החוב מצמצמת את הצורך למחזר את החוב לעתים קרובות ומקלה בכך על המדינה הלווה. אולם, הנפקה לטווח ארוך לרוב יקרה יותר מבחינת הריבית הנדרשת ע"י רוכש האיגרת.

מדיניות ניהול החוב הגברת הסחירות - היכולת של המחזיק למכור האיגרת שברשותו בקלות ובמחיר "הוגן" ברגע נתון תלויה בהיקפי המסחר המקובלים באיגרת. הגברת הסחירות באיגרות מגבירה לפיכך את הביקוש אליהן ומוזילה את עלויות הגיוס של הממשלה.

מדיניות ניהול החוב יצירת נקודות התייחסות (Benchmarks) להנפקות אג"ח בארץ ובחו"ל - איגרות חוב ממשלתיות מהוות נקודות התייחסות עבור שוק ההון ומקלות על תימחור איגרות חוב של חברות ישראליות פרטיות. לפיכך, הנפקת איגרות חוב ממשלתיות מסייעות להנפקות איגרות חוב של חברות ישראליות פרטיות בארץ ובחו"ל ומעודדות את התפתחותו של שוק איגרות חוב מקומי.

בשנת 2001 ובתחילת 2002 חווה המשק האטה חריפה בפעילותו. כתוצאה מכך, קטנו מאוד הכנסות הממשלה ממיסים, ולמרות שהוצאות הממשלה לא חרגו מהמתוכנן, נוצר גירעון חריף בתקציב הממשלה, אשר חרג מתוואי הגירעון המתוכנן.

התפתחות הגירעון הממשלתי (במונחי תוצר מקומי גולמי, %)

החוב הממשלתי מצבת החוב של ממשלת ישראל הנה גבוהה במונחים בינ"ל ועמדה באמצע שנת % מהתמ"ג. כתוצאה מכך, מגיע הנטל הכולל של החוב (קרן + ריבית) לכדי מיליארד ש"ח מדי שנה, המהווים 1/3 מתקציב המדינה.

יחס חוב-תמ"ג במדינות נבחרות (2001) (אחוזים)

החוב הממשלתי במגמת ירידה המגמה הרב שנתית המאפיינת את המשק הישראלי מאז תכנית הייצוב בשנת 1985 הנה ירידה עקבית בנטל החוב הממשלתי. אם בוחנים את התפתחות שיעור החוב הממשלתי בתמ"ג, בין השנים , מוצאים ירידה ניכרת ומהירה יחסית של כ-4.9 נקודות אחוז בשנה (בממוצע).

לעומת זאת, החל מראשית שנת 2001 ועד סוף המחצית הראשונה של שנת 2002, גדל הגירעון בתקציב הממשלה באופן משמעותי ושיעור החוב הממשלתי בתמ"ג גדל עד לכדי 103% בסוף התקופה הנדונה.

החוב הממשלתי כאחוז תוצר בשנים 2002* נכון לסוך יוני 2002

ירידה זו נבעה מצמיחת הכלכלה הישראלית והתוצר עצמו, מגידול בהכנסות המדינה ומהריסון הפיסקלי שנשמר על אף הלחצים והאילוצים הרבים. צמצום החוב מקטין את תשלומי הריבית המהווים נטל שוטף כבד על תקציב המדינה מדי שנה.

החוב החיצוני לעומת החוב הפנימי מאפיין חשוב בחוב ממשלת ישראל הוא משקלו הנמוך יחסית (28% בסוף יוני 2002) של החוב החיצוני, המשולם במטבע חוץ, בכלל החוב הממשלתי. עובדה זו מקנה לחוב הממשלתי יציבות, שכן יכולתה של ממשלה להחזיר חוב במטבע המקומי קלה יותר מיכולה להחזיר חוב במטבע זר (בעיקר בעיתות משבר).

מבנה החוב הממשלתי בסוף המחצית הראשונה של שנת 2002 (מיליארדי ש"ח)

התפלגות מחזיקי איגרות חוב סחירים מקור: משרד האוצר ציבורי 14.4% בנק ישראל י3.6% חברות ביטוח בנקים 13.0% קרנות פנסיה 1.0% קרנות נאמנות 14.0% קופות הגמל 39.3%

החוב הממשלתי בסוף המחצית הראשונה של שנת 2002 הסתכם החוב הממשלתי הכולל ב-488 מיליארד ש"ח, לעומת 448 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2001 ו- 417 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2000

החוב המקומי החוב המקומי עמד בסוף המחצית הראשונה של שנת 2002 על 354 מיליארד ש"ח לעומת 326 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2001 ו-305 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2000.

החוב החיצוני החוב החיצוני הסתכם בסוף המחצית הראשונה של שנת 2002 ב-135 מיליארד ש"ח לעומת 122 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2001 ו-111 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2000.

Source : Ministry of Finance External public sector debt as of June 2002 Source of Debt A favorable debt structure

State of Israel Bonds Organization Issuance Million USD ,095 1,202 Source : Ministry of Finance and The Development Corporation for Israel

החוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג החוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג הגיע בסוף המחצית הראשונה של שנת 2002 לרמה של כ- 103 אחוזי תוצר, לעומת כ-95 אחוזי תוצר בשנת 2001 ו-90 אחוזי תוצר בשנת 2000.

גורמים לעלייה בחוב הממשלתי במונחי תוצר (מינואר 2001 ועד לאמצע שנת 2002) הירידה החדה והבלתי צפויה בהכנסות הממשלה ממסים, אשר הובילה לגירעון ניכר בתקציב הממשלה. צמיחה שלילית, אותה חווה המשק בשנה הנדונה. פיחות מואץ בשער הדולר, אשר תרם אף הוא לגידול ברכיב החוב צמוד המט"ח של החוב.

מאפייני אג"ח אג"ח ממשלתי סחיר - מאפיינים עיקריים צמוד מדד צמוד דולר לא צמוד

אג"ח צמוד מדד אג"ח - כפיר מועד הנפקה – ריבית – משתנה – על פי תשואות אג"ח צמודות למדד 5-3 שנים לפדיון. תשלום ריבית – אחת ל-6 חודשים. טווח לפדיון 12-7 שנים.

אג"ח צמוד מדד כפיר חדש מועד הנפקה – ריבית – משתנה – על פי תשואות אג"ח צמודות למדד בריבית קבוע, 5-2 שנים לפדיון תשלום ריבית – אחת ל-6 חודשים. טווח לפדיון – הונפקה לתקופות של 6 שנים.

אג"ח צמוד מדד גליל מועד הנפקה – ריבית – קבועה – על פי תשואות אג"ח צמודות למדד בריבית קבוע, בהתאם לטווח הפדיון של הסדרה. לכל הפחות 1% לשנה. תשלום ריבית – אחת לשנה. טווח לפדיון – הונפקה לתקופות של 20-7 שנים.

אג"ח צמוד מדד שגיא מועד הנפקה – ריבית – קבועה – 0% עד 8% לשנה כפי שנקבע על ידי אגף שוק ההון תשלום ריבית – אחת לשנה טווח לפדיון – הונפקה לתקופות של 6-5 שנים.

אג"ח צמוד דולר גלבוע מועד הנפקה – תשלום ריבית – אחת ל-6 חודשים. ריבית – משתנה – על פי ריבית ה"ליבור" לשישה חודשים. טווח לפדיון – הונפקה לתקופות של 5-4, 10 שנים.

גלבוע 6540– אג"ח מדינה צמוד מט"ח ריבית משתנה מחיר האיגרת בבורסה שינוי באחוזים +0.5% מחזור ת.כ. באלפי שקלים ריבית נקובה 1.83 תשלום קרן ראשון תקופה ממוצעת לפדיון 0.7 שנים תשואה שנתית לפדיון ברוטו 1.5

אג"ח לא צמוד גילון מועד הנפקה – ריבית – משתנה – על פי תשוקות מק"מ לתקופה של 3-12 חודשים. תשלום ריבית – אחת ל-6 חודשים. טווח לפדיון – הונפקה לתקופות 7-2 שנים.

אג"ח לא צמוד שחר מועד הנפקה – ריבית - קבועה כפי שנקבע על-ידי אגף שוק ההון, משרד האוצר תשלום ריבית – פעם בשנה. טווח לפדיון - הונפקה לתקופות של 10-1 שנים. טווח אפשרי לפדיון 20-1 שנים

1. Why does the "Shekelization" (i.e. the increase in the ammount of bonds that are not linked to the dollar or CPI) of the government debt make it easier for the government to payback it's debt? 2. Which government bonds are linked to the CPI with varying interest rates? 3. Why are publically traded government bonds (sachir) cheaper for the government to issue than non-traded government bonds (agachim miyuadot). Questions